נשים וגברים רבים, מסיבות שונות, בוחרים להביא ילד לעולם שלא במסגרת זוגיות. החברה המשתנה, בישראל ובכלל, כמו גם מושג המשפחה שמקבל משמעויות חדשות, הובילו לאפשרויות חדשות ליצירת התא המשפחתי. ישנן דרכים שונות להבאת ילד לעולם שלא במסגרת זוגיות, אולם בשנים האחרונות צוברת פופולריות התופעה של הורות משותפת: גבר ואישה שבוחרים להביא ילד משותף מבלי לקיים
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ורד שביט פינקלשטיין, דחתה תביעה של קרובת משפחה של אישה שנפטרה וקבעה כי מסמך שכותרתו "תצהיר ביטול צוואה" שכתבה הנפטרת בסמוך למותה מבטלת את כל שלושת הצוואות שכתבה בחודשים שקדמו לו ועיזבונה של המנוחה יחולק בהתאם לכללי הירושה על פי דין. מתי מותר לשאול מומחה מטעם בית משפט?
לבית משפט השלום בנצרת, הוגש כתב אישום מזעזע, נגד תושב הצפון, בן 36, המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות ופגיעה בפרטיות, כלפי בנו הקטין בן 6 המאובחן על הספקטרום האוטיסטי. על פי כתב האישום האב קשר את בנו, תיעד אותו במצלמה והעלתה את התמונות לחשבון הפייסבוק שלו תחת הכיתוב: “כשהבן שלך משגע אותך
לבית המשפט הוגשה תביעה לביטול הערת אזהרה והסכם מכר מלפני יותר מ-20 שנה. על פי התובעים, שמיוצגים על ידי עורכת הדין גלי דנילוב, מדובר היה בהסכם פיקטיבי, בין אם לבנה ששניהם הלכו לעולמם – במטרה לקחת כספי משכנתא. כעת יורשי האם ביקשו מבית המשפט להורות כי ההסכם שנכרת בין האם לבנה מבוטל ולבטל את הערת
בית משפט לענייני משפחה דחה תביעה בסך 150 אלף שקלים, אותה הגישה צעירה נגד הוריה ושלושה אחים נוספים, על התעללות שבוצעה בה על ידם. בית המשפט קיבל כבר בדיון הראשון את טענות באת כוחם של הנתבעים, עורכת הדין טליה כהן, שטענה בין השאר כי אין כל עילה לתביעה ולכן היא מתייתרת. מדובר היה בשתי תביעות
שופט בית משפט לענייני משפחה בת"א, שמואל בר-יוסף, בתביעות משמורת הדדיות לשלושה קטינים במסגרת סכסוך גירושין, כי ילדי הצדדים יהיה במשמורת האב והילדים ישהו עם האם בימים ב' ו- ד' מתום שהותם במסגרות החינוך ועד למחרת היום עת תשיבם למסגרות החינוך. כמו כן ישהו הילדים עם האם בכל סוף שבוע שני. "האם מודעת לחשיבות מקומו
שופט בית משפט שלום ברמלה, מנחם מזרחי, גזר 3.5 שנות מאסר, על גבר שהורשע בעבירות של תקיפה, איומים והיזק לרכוש כלפי זוגתו. השופט מזרחי קבע כי מהמאסר תנוכה גם תקופת האשפוז הפסיכיאטרי שעבר זאת פרט לתקופת מעצרו. בטרם נגזר עונשו, ביקשה המתלוננת למחול ולו ולאפשר להם לחזור לחיים משותפים, אך השופט מזרחי דחה את בקשתה.
הסגר הראשון שחווינו רק בפסח האחרון, היה קשה לכולם, אבל אתגר רבות זוגות גרושים שנאלצו להתמודד לא רק עם הריחוק החברתי וההתבודדות אלא גם עם הסדרי הראייה עם האקס, חלוקת זמנים וכן, גם עם העול הנפשי הכרוך בכך. אל הסגר השני הגענו מלומדים יותר ובעלי ניסיון, אבל עדיין, מדובר בתקופת חגים, בודדה מבעבר, בילדים המתקשים
שופט בית משפט לענייני משפחה בת"א, שמואל בר יוסף, קבע כי ידועה בציבור של אדם שנפטר, תעביר לבנו את המידע בטלפון הנייד ובמחשב של המנוח זאת על מנת לקבל מידע בהליך שמתקיים בין יורשי המנוח. השופט בר יוסף גם חייב את הידוע בציבור לשלם את ההוצאות בסך 3,500 שקלים, זאת מפני שעמדת המשיבה לקתה בחוסר
בית הדין הרבני באשקלון, בפסיקה תקדימית קבע כי ארן חזן, בן ה-44, שהואשם בניסיון רצח של אשתו, יחויב לתת את את הגט. אך מתברר כי גם פסק הדין הזה לא אומר האישה בהכרח תקבל את הגט, שכן בית הדין עדיין דורש כי הגט יינתן מרצונו של האיש, ומשום שהוא לא אינו מעוניין בכך – האישה
בימים אלו, תושבי מדינת ישראל חזרו להסתגר בבתיהם, בפעם השנייה השנה, בניסיון להילחם בהתפרצות מחלת הקורונה. אנחנו יושבים בבתים, ביחד עם בני הזוג, הילדים, לפעמים עובדים, לעיתים בבידוד, והמתיחות עולה ועולה. בתקופת הסגר הראשון, במהלך החודשים מרץ ואפריל 2020, דיווח משרד הרווחה על עליה של 760% במקרים של אלימות בקרב משפחות, הן כלפי נשים והן
סכסוכים על ירושה בין אחים הינם דבר שכיח, אולם הסכסוך בין האחיות שהגיע לפתחו של ביהמ"ש למשפחה בת"א כלל גם גרשה לפיצוי עבור הוצאות שקדמו למות אמם. השופטת תמר סנונית-פורר נעתרה לבקשה ופסקה לאחרונה כי האחות תקבל מעזבון אימן שנפטרה לפני כעשר שנים, סכום של כ-155 אלף שקלים, בגין הוצאות שהיו לה עד מותה. האם
שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, גזר 6 חודשי מאסר על צעיר שהורשע באיומים ותקיפה, כלפי אחותו ששוחחה עם גבר אחר שאינו בן זוגה. רק אימם של השניים מנעה תקיפה חמורה יותר. השופט מזרחי כתב בגזר הדין כי "אין להקל ראש בכל אירוע של אלימות או איומים המתרחש בתוך התא המשפחתי, ובכלל זה בין
רשם לשכת ההוצל"פ עיכב את ההליכים, ביטל את העיקולים בתיק מזונות נגד חייב, ולאחר מכן אף סגר את תיק המזונות, לאחר שקיבל את הטיעונים של עורכת הדין שירלי טבקמן פלגי, לפיהם האישה עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, ומנצלת את מסלול המזונות המהיר על מנת להתנגח בגרוש. עוד נטען, כי ההליכים בהוצל"פ באו לעולם ממניעי נקם
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, מירה דהן דחתה בקשה של גרושה להגדלת קרן חוב בתיק למרות שלטענתה החייב יפעל להברחת נכסים. השופטת דהן קבעה כי לא נשלחה לחייב אזהרה וזאת בניגוד לדין וחייבה את האישה בהוצאות ההליך בסך 3,000 שקלים. לבית המשפט, הוגשה הודעת ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ אשר ניתנה בתיק בה
דיני הירושות והצוואות בישראל נועדו לקיים את רצונו של האדם לאחר מותו. בתי הדין לענייני משפחה הדנים בצוואות ובירושות מנסים תוך כדי ישוב סכסוכים משפחתיים כאלה ואחרים, בעיקר לכוון למימוש צוואתו של המנוח. במידה והאדם הוא אזרח ישראלי ונפטר בישראל, החוקים ברורים, אך מה קורה אם מדובר באזרח ישראלי השוהה בחו"ל? ומה קורה אם תושב
שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, תמר סנונית-פורר, קבעה כי אפוטרופוסית לשעבר של יתומה תחזיר 350 אלף שקלים לאפוטרופוס הנוכחי שלה ופרט לכך תשלם בהוצאות בגובה 18 אלף שקל. התביעה הוגשה על ידי הצעירה, באמצעות עמותת "גג לנזקק ולחוסה" נגד דודתה ששימשה אפוטרופא שלה במשך שש שנים. התובעת היא יתומה משני הוריה שנפטרו שניהם בנסיבות
לבית משפט השלום בעכו, הוגש כתב אישום, נגד אסיר, תושב סכנין, בשנות ה-20 לחייו, שאיים על אשתו מהכלא כי יהרוג אותה ואת בני משפחתה ויפגע בילדיהם הקטנים. מדובר בגבר המרצה עונש מאסר בגין תקיפת אשתו. לפני כשבועיים התקבלה במשטרת ישראל תלונה מאשה, תושבת סכנין, אשר מסרה לשוטרים כי בעלה, המרצה עונש מאסר בגין תקיפתה, התקשר
שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, ורד שביט-פינקלשטיין, דחתה תביעת אב להעברת משמורת של שני קטינים לידיו והורתה לו ולאם להמשיך בטיפול אצל מטפלת מומחית בסכסוך הורי גבוה וסרבנות קשר וכן חייבה את האב בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים. "הילדים נמצאים במצב רגשי בעייתי כאשר הם נמצאים בטווח בין הוריהם וחווים קונפליקט נאמנות", ציינה
מזונות ומשמורת בתקופת הקורונה. כמו כולנו, גם עולם המשפט נשאר פעור פה בהתמודדות מול מגפת הקורונה העולמית בסוגיות של משמורת, מזונות, הסדרי ראייה וכל דבר שקשור לשגרת החיים שלנו. יש לדיני המשפחה עוד כברת דרך לעשות על מנת להתאים עצמה למצב החדש, אולם בינתיים גם על האבות והאימהות מוטלת אחריות שאסור להם לחמוק ממנה. איש
3 פסקי דין שניתנו במהלך החודש האחרון בבתי משפט לענייני משפחה מצביעים על כך שמסתמנת החמרה בהתייחסות של שופטים לבקשות של הורים גרושים להעתיק את מקום מגוריהם. באחד המקרים הורה בית המשפט לאם לשני ילדים שעברה מכפר סבא לבת ים להשיב את הילדים לאלתר ואם לא כן תישלל ממנה המשמורת עליהם. על פי ההחלטה שניתנה
שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, תמר סנונית-פורר, דחתה תביעת אם להשבת בנות קטינות לפי חוק אמנת האג, למקום מושבה בטקסס בארצות הברית, זאת מאחר בין היתר השתהתה עם הגשת הבקשה. השופטת גם פסקה כי האם תשלם לאב, הוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים. "החלטתה של האם כעבור שנתיים לפעול על פי אמנת האג אינה
בעקבות דוח ביקורת שנעשה לעמותת 'משפחה חדשה, רשמת העמותות ממליצה להעביר את הטיפול בה, אל יחידת אכיפה ובקרה לשם שקילת הליכי פירוק, בעקבות ליקויים חמורים לרבות חלוקת רווחים אסורה למייסדת העמותה המכהנת גם כמנכ"לית. בדוח ביקורת עומק שערך רו"ח דורון פרלשטיין, מטעם יחידת רשם העמותות ושפורסם בימים האחרונים, עלו ליקויים חמורים בהתנהלותה של עמותת "משפחה
שופט בית משפט לענייני משפחה ת"א, ארז שני, מחק בקשה של אם, למינוי 'מתאם הורי' כדי לשפר את הקשר בין בנותיה לאביהם, זאת בהיעדר הסכמה בין הצדדים. השופט שני שהורה לאם לשלם את הוצאות הנתבע בסך 5,000 שקלים, כתב בהחלטתו כי "אין הוא מבין את אלו הסוברים כי טוב לכפות על הורה להיות בקשר עם
שופט בית משפט השלום בקריות, יוסף טורס, גזר שלושה חודשי עבודות שירות על תושב הצפון שהורשע על פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבת זוג. השופט טורס קיבל את בקשת הסנגור עו"ד מיכאל כרמל להקל עם הנאשם שזו מעידתו הראשונה וכל האירוע החל בהתגרות של המתלוננת. על פי כתב האישום, היו הנאשם
גבר בן 49 מאילת חשוד שהציף את פרודתו ואם בנו בכאלף הודעות, אשר חלקן בעלות תוכן מאיים. בית המשפט הורה על שחרורו של הגבר בצו הרחקה וקיבל את עמדת הסניגור כי כי על שליחת הודעות "לא מגבילים חירותו של אדם במדינה דמוקרטית". האישה, שקיבלה את ההודעות, התלוננה במשטרה על ההטרדות מצידו של מי שממנו נפרדה
ביולי 2017 יצאה מביהמ"ש העליון הלכה חדשנית (הלכת פלוני 919/15) שקבעה שוויון בנטל בין ההורים. על פי ההלכה, במקרים של משמורת משותפת יישאו ההורים בצורה שוויון גם בתשלום המזונות. אולם ההלכה, המבקשת לייצר מהפכה של ממש בקרב הורים גרושים, העלתה סוגיות רבות לשולחן. בפסק דין שניתן כעת על ידי שופטי העליון, בראשות השופט ניל הנדל,
ביהמ"ש לענייני משפחה התערב לאחרונה במקרה נוסף של ניכור הורי בן זוגה לשעבר, וקבע כי האם תאפשר לאב לפגוש את בתו פעמיים בשבוע ובכל סופ"ש שני ואם לא תעשה כן היא תיקנס ב-500 שקל על כל הפרה של ההחלטה. בכך, קיבל בית המשפט את עמדת באת כוחו של האב, עו"ד הילה וינטרוב, שטענה להסתה מצד
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, מוטי פירר, האריך היום (יום א') בחמישה ימים נוספים את מעצרו של השוטר אמיר רז, בן ה-33, החשוד שרצח כי רצח למוות את אשתו דיאנה רז ביישוב נעלה שבבנימין. אף שהודה במיוחס לו שינה רז את גרסתו וכעת הוא טוען כי פעל מתוך הגנה עצמית. חוות דעת פסיכיאטרית ראשונה
שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בר יוסף, הורה לאישה ולבן זוגה לפצות את בעלה לשעבר בסכום של 13 אלף שקלים, האישה תפצה ב-5,000 ובן הזוגה ב-8,000, בשל פרסום המהווה, לטענת הגרוש, לשון הרע. השופט גם הורה להם לשלם לבעל 7,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עורך דין. הצדדים התגרשו בשנת 2001. בין השניים התנהלו הליכים משפטיים
"אני קיבלתי סכין בגב", כך הסביר בבית המשפט תושב אשדוד בן 39, את הסיבה שתקף את אשתו וגבר שהיה עימה בתוך מכוניתה, לאחר שתפס אותה בוגדת בו ותוך כדי גרם נזק למכונית באמצעות פטיש. במקביל גם האשה נחקרה באזהרה, לאחר ששברה בתגובה עם אותו פטיש את חלונות רכבו של הבעל. לפני מספר ימים התקבל דיווח
הרכב שופטי בית המשפט העליון החמירו בעונשו של נאשם, שהורשע באונס בתה של בת זוגו בת ה-12. כתוצאה ממעשה האונס, הרתה הקטינה ונאלצה לעבור ניתוח להפסקת הריון. כמו כן, נהג הנאשם באלימות כלפי הקטינה ואחותה. השופטים השיתו על הנאשם עונש של 14 שנות מאסר, במקום 11 שנים בלבד שהוטלו עליו בבית המשפט המחוזי. הנאשם הודה
רק לפני כחודשיים, עבר בכנסת התיקון לחוק לשלילת אפוטרופסות מהורה שהואשם באלימות או בעבירות מין כלפי בן משפחה וכעת, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, מירה דהן קיבלה בקשת אם לשלול את האפוטרופסות, באופן זמני עד גזר הדין מאב אשר ניסה לרצוח את אשתו. תיקון מספר 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עבר בכנסת, לאחר
בית משפט המחוזי בתל אביב ביטל פסק דין שקבע כי אישה שתרמה ביציות לבת זוגה תירשם כאמם של הילדים. למרות זאת, השופטים קבעו כי היא תשתתף בכל ההחלטות הנוגעות לגידולם. "נוכח היחסים השבריריים שבין ההורים לתורמת הביציות ועל מנת להביא רגיעה בסכסוך זה, בעיקר לטובת הקטינים. יהי רצון שחיי הקטינים ישובו להיות רגועים ושלווים, כפי
שופט בית משפט השלום בכפר סבא, אביב שרון, גזר 4 חודשי מאסר בפועל, על תושב השרון, בן 52, שהורשע בעבירת איומים, לאחר שאיים בגינה ציבורית על בת זוגו, עימה היה אמור להינשא בשל ויכוח. על פי כתב האישום, הנאשם ובת זוגו עימה אמור היה להינשא שהו בגינה ציבורית בהוד השרון ובין השניים התגלע ויכוח. בהמשך,
בשנה החולפת כמעט כל הורה נתקל בקשיים לנוכח הצורך להתפרנס יחד עם טיפול בילדים מחוץ למסגרות. עבור הורים גרושים עם זמני שהות או כאלו עם הורות משותפת, האתגר מורכב פי כמה. לקראת סגר ראש השנה שיכנס לתוקף בקרוב, התיישבנו לשיחה עם עו"ד דפנה פלר אשר עוסקת בדיני משפחה והסכמי הורות משותפת, כדי להבין מה הדרך
לבית משפט השלום בבאר שבע, הוגש כתב אישום נגד שוטר מג"ב אלחנן טויטו, בן 24.5, המייחס לו תשעה אישומים בגין ביצוע עבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות כלפי בת זוגו, בהם ריבוי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, איומים והחזקת נשק שלא כדין. על פי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, שירת הנאשם כשוטר בשירות
בית המשפט לענייני משפחה, דחה תביעה של אם לחייב את כלתה לשעבר בהחזר הלוואה שניתנה לטענתה לה ולבנה לאחר שקבע כי מדובר במתנה. פסק הדין מקבל את טענתו של עו"ד דוד ביטון, שייצג את הכלה, בין השאר על בסיס הצהרתו של בנה של התובעת, הוא הגרוש, כי סכום הכסף שהעבירה אימו ניתן כסיוע לבני הזוג
ממש בשבועות אלו אושרה בוועדת השרים הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית בתוך המשפחה. הצעת החוק מגדירה אלימות כלכלית כאלימות לכל דבר ועניין ונותנת מענה ופתרונות אפקטיביים לנפגעות ולנפגעים ממנה, כולל את האפשרות למתן צווי מניעה לעצירתה באופן מידי ואף לתביעת פיצויים במקרים המתאימים. אלימות כלכלית היא אלימות מתוחכמת ולא תמיד גלויה לעין. מציאות של אלימות
בית משפט לענייני משפחה, קבע בפסק דין לפיו, משמורת של ילד כבן 13, תועבר לאביו, וכן קבע ביטול מזונות באופן הדדי. בית המשפט קיבל בכך את תביעת המשמורת של האב שיוצג על ידי עו"ד דפנה פלר ועו"ד יולי רוזנברג, ובפרט לאחר קבלת התסקיר בעניין הילד. המדובר בילד שהוצא מרשות אימו לפני כשנה, והועבר לאביו בצו
ישראל עדיין לא מכירה בזכותם של זוגות חד מיניים להתחתן ולהקים כאן בית משום שהדבר נוגד את כללי ההלכה היהודית. בשל כך, זוגות חד-מיניים בישראל נישאים בטקסים חלופיים, בנישואים אזרחיים או מקימים בית משותף מחוץ לרבנות. אך מה קורה כשהיחסים עולים על שרטון? איך מתנהל פירוק התא המשפחתי אצל זוגות חד-מיניים? זוגות חד-מיניים מעמדם כמעמד
בשנים האחרונות אנשים רבים בוחרים לחיות כ"ידועים בציבור" מבלי להתמסד. זוגות המנהלים משק בית משותף, או אף זוגות אשר מנהלים קשר רומנטי ובוחרים לחיות יחד ולחוד (כל אחד בדירה נפרדת) מבלי לעבור את ברית הנישואין. יש סיבות רבות לחיים המשותפים ללא תעודת הנישואין – ישנם זוגות שאינם רשאים להתחתן על פי ההלכה וישנם זוגות שפשוט
עתירה לבג"ץ קוראת לייצר טיפול אחיד, שוויוני וכלל-ארצי של שופטים לטיפול בתופעה של ניכור הורי, על רקע התגברות התופעה והמסלול המשפטי הארוך שקיים כיום לטיפול בה. העתירה הוגשה נגד שר המשפטים אבי ניסנקורן ונגד מנהל בתי המשפט יגאל מרזל באמצעות עורכי הדין דוד טובול, חבר מחוז מרכז בלשכה, והילה יחזקאל ממחוז דרום. השופטת יעל וילנר
בית משפט לענייני משפחה קבע כי אישה תעביר לפרוד שלה כספים שלקחה ללא רשות מחשבונם המשותף ואף תסייע לו בדמי שכירות. "מדובר בהחלטה נדירה ואמיצה של בית המשפט", אמרו עורכי הדין שי גבע וסיון רוזן, ממשרד עוה"ד גבע רוזן, שייצגו את הגבר. מדובר בהחלטה שניתנה דווקא על בסיס תביעה שהגישה האישה נגד הפרוד שלה. זו,
ניכור הורי, בהגדרתו הקלאסית, מתייחס למצב בו הילד מתנגד לקיים קשר עם ההורה השני (בדר"כ הלא משמורן), בעקבות התנהגות מסיתה של ההורה המנכר. לרוב התנהלות זו מגיעה על רקע גירושין עתירי קונפליקט ומאבקי אגו על משמורת. ניכור הורי הינו כלי בידי ההורה המבטא את כעסו כלפי ההורה האחר, וזאת מבלי לשים לב כי הנפגעים העיקריים
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט שאול שוחט, קיבלו את ערעור המדינה על קביעת בית המשפט לענייני משפחה על הורות משולשת של שני אבות ואם וביטלו אותה. בהחלטה נכתב בין השאר כי פתיחת פתח למינוי אפוטרופוס שלישי במקרה כמו במקרה הנוכחי, עלול להביא גם לדרישות למינוי אפוטרופוס רביעי או יותר. על פי
על פי התביעה להפחתת המזונות, בהסכם הגירושין נקבע כי האב ישא במזונות בסך של 5,500 שקלים עד הגיעם של הקטינים לגיל 21. בנוסף, הקטינים ישהו אצלו ברצף של 3 לילות מדי תקופת זמן של שבועיים. בתביעה טענה עו״ד וינטרוב כי האם חיה ברמת חיים גבוהה מאוד, ואילו מנגד האב שרוי בחובות ומתגורר בבית הוריו, מאחר
בית המשפט המחוזי בחיפה, התיר לפרסום את פסק הדין בערעור בעניינו של שוטר מג"ב לשעבר בן 42, שהורשע בביצוע עבירות של ריבוי נישואין ואלימות במשפחה. השופטים קיבלו את ערעור המחלקה לחקירות שוטרים והשיתו על הנאשם עונש מאסר בפועל של שנה, במקום עבודות שירות בלבד שהוטלו עליו בבית משפט השלום. בפסק הדין צוין: "על בתי המשפט
בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשתו של אב למנוע מאם ילדיו לעבור להתגורר בעיר אחרת. בכך התקבלו טענותיה של עו"ד דוד ביטון, בא כוחה של האם, שטען כי עליה לעזוב את מקום מגוריה משום שהיא לא מקבלת תשלום מזונות ולכן מתקשה להתקיים כלכלית. בני הזוג היו נשואים במשך כ-6 שנים ולהם שני ילדים. בפסק
שופטת בית המשפט בראשון לציון, כרמית בן אליעזר, הורתה לרופא פסיכיאטר, להעביר לידי בני משפחה של צעיר שהתאבד את עיקרי התיעוד הרפואי, תוך חיסוי והשחרת חלק מן המידע שנמסר, שבטיבו כולל התייחסויות שונות לבני משפחת המנוח. במסגרת ההליך, עתרו בני משפחה של צעיר שהתאבד לחייב את הפסיכיאטר שטיפל בו להעביר לידיהם העתק הרשומות הרפואיות בעניינו
שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, איריס ארבל-אסל, פסקה כי בסכסוך בין בני זוג לשעבר, בעניין זכויות בנכס הכולל מספר יחידות ועסק והרווחים מן השכירות, בני הזוג הינם שותפים שווים ביחידות הדיור ועל כן, הם זכאים לחלקים שווים בכספים המתקבלים בגינן, בקיזוז ההוצאות המשולמות בעבורן והורתה לאישה לשלם חצי מהסכום לבן הזוג והוסיפה "כי אין
בית המשפט דחה שתי תביעות לשון הרע, שהגיש תושב הדרום נגד חמותו וגיסתו לשעבר על כך ששידלו את גרושתו להתלונן נגדו במשטרה לשווא. בכך התקבלה עמדת עו"ד רועי טיבי, בא כוחן של השתיים, לדחות את התביעות על הסף. התובע הגיש לבית המשפט שתי תביעות לשון הרע, האחת בסכום של 500 אלף שקל והשנייה בגובה 300
בני משפחה תבעו מנהלת השקעות שקיבלה את כספי קופת גמל של בת המשפחה שנפטרה, אך נדחו משום שבית המשפט קבע כי אין להם סמכות לתבוע. על פי התביעה, לפני למעלה מעשרים שנה, רשמה אישה שנפטרה את בני משפחתה כמוטבים על קופת הגמל שלה, וכחמש שנים לפני פטירתה, שינתה זאת ורשמה את מנהלת ההשקעות שלה, שהקשר
שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, גזר 8 חודשי מאסר בפועל, על גבר, מדריך קרב מגע, שהורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן במסגרת הסדר טיעון, בשלוש עבירות של תקיפה סתם של בת זוג, עבירה של פציעת בת זוג ועבירה של כליאת שווא. "הנאשם חייב לשאת במחיר מוחשי למעשיו המכוערים והמסוכנים, בהתאם
אם אתם חוששים מהרגע שבו תהפכו לחסרי ישע ולא תוכלו לקבל החלטות לגבי הגוף שלכם, הכסף שלכם והרכוש שלכם כדאי שתחתמו על ייפוי כוח מתמשך. הטופס הזה יאפשר לכם לבחור מי יטפל בעניינכם ועל אילו תחומים ישלוט – בבחירה חופשית שלכם. בשנת 2016 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שמאפשר לכל אדם בגיר ובריא בנפשו לבחור
לבית משפט השלום בעכו הוגש בסוף השבוע האחרון כתב אישום נגד תושב כפר בגליל, כהן 30, על כך שתקף את אשתו, סטר בפניה, דחף והפיל אותה על הרצפה והמשיך לבעוט בה עד שהתעלפה. לפני כשבועיים התקבלה במשטרת ישראל תלונה מאשה, אשר מסרה לשוטרים כי בעלה היכה אותה, סטר בפניה, תפס בחוזקה בראשה והטיחו בקיר, דחף
בשנים האחרונות ניתן להבחין בישראל בשינוי תפיסתי כלפי תופעת הניכור הורי, גם בחברה וגם בבתי המשפט. זהו צעד חשוב ומבורך אבל כעת הגיע הזמן שיופנו משאבים לטיפול בנושא זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברה הערבית. תופעת הניכור ההורי, מוכרת כבר עשרות שנים, היא מתארת מצב שבה על רקע פרידה של הורים מתרחק הילד מאחד
הרכב דייני בית הדין הרבני הפחיתו ל-500 שקלים בלבד דמי מזונות אותם שילם אב עבור בתו. הדיינים קיבלו את הבקשה, אותה הגישה באת כוחו של האב, עורכת הדין טליה כהן, שטענה בין השאר כי הילדה עובדת ומפרנסת למחייתה. על פי התביעה, אותה הגישה עו"ד כהן, האב משלם דמי המזונות בסך 1,500 ש"ח עבור בתו הבגירה,
האם עו"ד בעז קראוס, המתמחה בדיני צוואה וירושה, הטעה את הלקוחה שלו וגרם לה הסכים להפוך אותו להיות שותף שלה בכספי ירושה? כך טוענת לקוחה בכתב הגנה שהגישה לבית המשפט בתגובה לתביעה שהוא בעצמו הגיש נגדה לאחר שלטענתו לא שילמה לו. בתביעה שהגיש עו"ד קראוס על סכום של 1.5 מיליון שקל הוא טוען כי ייצג
שופטת בית משפט לענייני משפחה דחתה תביעה של אב נגד אם שעזבה עם ילדם הצעיר לעיר אחרת בלי אישור האב, וקיבלה את טענות האם, המיוצגת ע"י עו"ד ג'יין חסון. עוד נקבע בפסק הדין כי הילד יהא במשמורת האם וכי השניים ימשיכו להתגורר בעיר אליה עברו, הנמצאת עשרות קילומטרים ממקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, אושרית הובר היימן, האריכה ב-9 ימים, את מעצרו של אמיר רז, שוטר סיור במודיעין, בן 33, שרצח בשתי יריות אקדח ברגל ובראש, ביום שישי האחרון אשתו יועצת הזוגיות דניאלה רז, ביישוב נעלה שבבנימין, לאחר שלפי גרסתו, התפתח בין השניים ויכוח סתמי. על פי החשד, רז ששירת כשוטר במשטרת מודיעין
בתקופה האחרונה אנחנו מלוות במשרדנו אישה שחתמה על הסכם גירושין מקפח. היא לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין ומצאה את עצמה כבולה להסכם שמיטיב עם הגרוש שלה אבל דוחק את זכויותיה. בזמן שחתמה על ההסכם היא לא הבינה את המשמעות של הדבר ולא הבינה את החשיבות שבייצוג משפטי בהליך הזה. ייעוץ כזה בתחילת הדרך
לבית משפט השלום בעכו, הוגש כתב אישום, נגד תושב כפר מנדא, שתקף את אשתו בעוד היא הכינה ארוחת בוקר לילדים, סטר בפניה, הפיל אותה על הרצפה והמשיך להכות אותה עד שהתעלפה. לפני כשבוע וחצי, התקבלה במשטרת ישראל תלונה מאשה, תושבת כפר מנדא, אשר מסרה לשוטרים כי בעלה היכה אותה, סטר בפניה עד שירד דם מאזור
הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2019, הוגש לשר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, ולנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות. הדוח מצביע על גידול של 42 אחוזים בתלונות על שופטי משפחה לעומת השנה הקודמת. הדוח השנה הוגש באיחור מה לעומת השנים הקודמות בשל אילוצים הנובעים ממגפת הקורונה. מהדוח השנתי עולה כי
משהגיעה למשרדי טל (שם בדוי) וביקשה להתגרש, אני מודה שהופתעתי מכך שהייתה כה מסודרת – היא ניצבה מולי כשבידיה קלסר גדול ובו מפורטות שלל פעולותיו של בעלה בחודשים האחרונים. היא לא פסחה על כלום: כל צעד וצעד תועד על ידי חוקר פרטי, מהטובים בתחומו: גלישה באתרי בגידות, היסטוריית אינטרנט ארוכה ופיקנטית והדובדבן שבקצפת: תמונות מפלילות
שופט בית משפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, גזר 15 חודשי מאסר על גבר שהורשע בשישה אישומים שונים ונפרדים, בהם הפר צו שיפוטי שנועד להגן על בת זוגו, הפרת צו של קצין משטרה, וכן שני אירועי איומים ועוד אירוע של תקיפה של בת זוגו לשעבר. בכתב האישום צוין כי הנאשם והמתלוננת בני זוג ולהם ילד
בנושא של דיני משפחה, ליהודים יש את בית הדין הרבני ואילו המוסלמים פונים לתשובות מבית הדין השרעי. האם מדובר במוסדות דומים? האם קיים שוני בהתייחסות של השניים לנושא המזונות או לנושא המשמורת? ראשית נסביר בקצרה על שני המוסדות שמלווים את הדתות האלו: בית הדין הרבני ובין הדין השרעי. בית הדין הרבני הוא חלק ממערכת המשפט
לאור העובדה כי ענייני נישואין וגירושין נמצאים בסמכותו של בית הדין הרבני, עולה השאלה, מה קורה כאשר זוגות אשר נישאו בנישואים אזרחיים, מעוניינים להתגרש? לא תופתעו לגלות שאלה ייפגשו ברבנות. אחת המגמות הבולטות בדיני המשפחה בשנים האחרונות, הוא מספרם הגדל של זוגות הבוחרים בנישואים אזרחיים. פירושו של דבר הוא, כי בני הזוג נישאים בטקס חילוני
תושב הדרום, בן 47, זומן לחקירה בחשד לאלימות חמורה ומעשים מגונים בבנו הקטין בן ה-16 המאובחן ברמה גבולית, עם הפרעת קשב ו-ODD המטופל על ידי פסיכיאטר. אף שנחקר תחת אזהרה על מעשים חמורים הוא שוחרר בתום חקירתו, באמצעות עו"ד יאיר בן שטרית, וללא תנאים. לאחר שההליך הפלילי נסגר ללא כתב אישום קבע ביהמ"ש על החזרת
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, שאול שוחט, דחה בקשת ערעור של אב, נגד מתווה מפגשים אותו קבע בית משפט של קטין עם הורי האם שהתאבדה, מתווה שהומלץ ע"י האפוטרופסית לדין. על פי הערעור, האב נישא לבתם של המשיבים, לפני כשנתיים ובשנת 2019 נולד בנם והוא בן שנה וחצי כיום. בחודש אפריל עזבה אם הקטין
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב בית הדין, שאול שוחט, דחו ברוב דעות, את ערעור המדינה, על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה, שהעניק צו הורות פסיקתי על קטינה לאם שאינה תושבת קבע. המדובר בשתי נשים, תושבת ישראל ותושבת ארעית, שמקיימות מערכת יחסים זוגית תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף,
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה תביעה של אב שלא ראה את ילדיו וטען לניכור הורי. בכך, קיבל את טיעוני עו"ד דוד ביטון שייצג את האם וקבע כי האב מסוכן לילדים ומוטב שלא יראו אותו. "יכול האב מבוקר עד ערב לספר לי שזה הכל הדרכות של האם, הסתות של הדוד או
בית הדין הרבני בחיפה קבע שהבעל יעביר מזונות בסך 7,000 ש"ח מדי חודש כחלק מבדיקת כנותו של הבעל בבקשתו לשלום בית. שוטר משטרת ישראל שניהל חיים כפולים, נתבע על ידי האישה למזונות, כתובה ומשמורת, לאחר שלאישה התברר כי הוא ניהל חיים משותפים עם אישה אחרת במחוז בו משרת, והיה מגיע רק בסופי שבוע לביתו. לזוג
שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, הורתה לעמותת עתיד הילדים להשיב לבני זוג שהתקשרו עימם לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, להחזיר להם סכום של כ-33 אלף שקלים אותו שילמו לעמותה אך לא קיבלו בחזרה לאחר שהאימוץ לא יצא אל הפועל. במסגרת התקשרות בין התובעים לעמותה לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, הוצעו לבני הזוג שתי
בתקופה האחרונה, חל פיחות זוחל בתלונות שווא למשטרה, כאשר בני זוג נקלעים למשבר בחיי הנישואין ומתחילים בהליך הגירושים. 10 עורכי דין שלחו באחרונה מכתב לשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, להורות למשטרה לאכוף ביתר שאת את התופעה הזו: "היקף התופעה בהליכי גירושים חורג הרבה מעבר לשני אחוזים ומתבצע בעידודם של הפרקליטים המייצגים נשים". עד לפני מספר
גבר שנעצר בחשד שתקף את אשתו, הורחק על ידי המשטרה מביתם המשותף ונשלח למעצר בית במקום אחר. אולם בעקבות בקשת באת כוחו, עו"ד סיוון כהן, לערר על ההחלטה, הוחלט לשחררו רק בתנאי הרחקה של חמישה ימים בלבד מאשתו. לאחר מכן, יוכל לשוב ולהתגורר ביחד איתה בביתם המשותף. על פי בקשת הערר אותה הגישה עו"ד כהן,
שוטרי המחוז הדרומי, עצרו בני זוג, תושבי הדרום בגילאי 73 ו-47, בחשד למעורבות בעבירת המתה, גרימת חבלה חמורה והשגחה ברשלנות על נכדתם, פעוטה כבת שנה. השניים יובאו היום (יום ב') לדיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בבאר שבע. בפרשה הזאת גם הורי הפעוטה נעצרו. לפני כשבוע, נפתחה חקירה במשטרה בעקבות דיווח מבית החולים סורוקה אודות
שופט בית משפט השלום בירושלים, איתן כהן, גזר צו של"צ בן 120 שעות וביטל את הרשעתו של תושב ירושלים, אשר הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בשני אישומים שעניינם תקיפת בת זוג. "יש להבין במובנו הרחב הכולל גם את השפעת ההרשעה על בני המשפחה כולם, ועל המתלוננת בתוכם. לאור הנתונים שלפנינו סבורני שבמקרה זה
בית הדין הרבני קבע הסדרי שהייה מדורגים וכמעט שוויוניים (משמורת משותפת), לתינוק כבן שנה ולאחיו בן ה-7, וזאת בניגוד להמלצת תסקיר הסעד בעניינם של הצדדים, ובניגוד לעמדתו של אחד מהדיינים בהרכב. בכך, קיבל בית הדין את טענותיה של עו"ד שירלי טבקמן-פלגי, המייצגת את אביהם של הקטינים בתביעת משמורת משותפת והסדרי שהייה. במקרה האמור הוגש תסקיר
שופט בית משפט המחוזי, שאול שוחט, דחה בקשת רשות ערעור, שעניינה העברת חומרים על-ידי עורכת דינה של מנוחה, במסגרת סכסוך בין שתי בנות על ירושת אימן. השופט שוחט, הורה לעורכת הדין להעביר את החומרים והמידע לבתה השנייה של המנוחה ואף הורה לבת השנייה לשלם לאחותה 5,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. המבקשת והמשיבה הן אחיות, החלוקות
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, איריס ארבל אסל, דחתה התנגדות לבקשת מתן צו קיום צוואה של מנוח שהוגשה על ידי בנו. הצוואה, נכתבה שבוע לפני מותו של האב שהוריש את כל רכושו למטפלת שלו בשנתיים האחרונות לפני מותו ולבנו הוריש עשרה שקלים. על פי התביעה שהוגשה לביטול צו ירושה של אדם שנפטר והוריש
לאחרונה אנו עדים לקמפיין בשם "כמוני כמוך", העוסק בהורדת הסטיגמה של מתמודדי נפש בישראל. בהמשך גם נוצר קמפיין משותף עם רשת בתי מרקחת ובית חולים גהה בשם "סטיגמטין". כולנו מכירים את השפעת הסטיגמה על יחסים בין בני אדם. אבל האם גם בבתי המשפט הסטיגמה משפיעה על פסקי הדין? (הפרטים בכתבה שונו על מנת לשמור על
שופט בית המשפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, דחה תביעה לבטל הסכם מתנה, בין אב ובנו שנפטרו, לאחר שקבע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש ואף לא בקירוב, כי המנוח היה תחת השפעה בלתי הוגנת, או כי נוצל או כי נעשק או הוטעה לחתום על הסכם המתנה. לבית המשפט הוגשה סדרת תביעות
קריאה מעמיקה של הסכם מכר בפרידת בני זוג הובילה להגשת התנגדות לגובה החוב בתיק הוצאה לפועל ובכך נחסכו לחייבת אלפי שקלים. לקוחה במשרדנו נפרדה מבן זוגה לאחר 17 שנות זוגיות כידועים בציבור אשר הובילו לרכישת חלקו של בן הזוג בנכס על ידי האישה. לאחר הליכים משפטיים בבית המשפט למשפחה, נחתם הסכם בין הצדדים ובו סוכם
בית משפט קבע בתביעה של אב למשמורת על ילדיו, כי מדובר במקרה שהוא ניכור פתולוגי קלאסי שנתמך באופן מצטבר בחוות דעת 3 פסיכולוגים, אינספור תסקירים ודיווחים סוציאליים, עמדת האפוטרופא לדין ובתוצאה הסופית של ניתוק קשר מוחלט בין האם לבין הילדים. על פי התביעה, האב עתר לשנות משמורת הילדים בטיעון כי אמם נהגה כלפיהם באלימות וכי
אב שביקש להוציא צו שימנע מגרושתו לעזוב את ביתם המשותף, נדחה על ידי בית המשפט לענייני משפחה שאף קבע שהשכנות בין השניים אינה מקנה לו משמורת משותפת על הילדים. בכך התקבלה טענתם של עורכי הדין שי גבע וסיוון רוזן, באי כוחה של האם, שטענו להתעמרות מצדו של האב, ונקבע כי היא זו שתקבל את המשמורת
שופטת בית משפט לענייני משפחה, עידית בן דב ג'וליאן, קיבלה במלואן מספר תביעות שהוגשו באמצעות משרדה של עורכת הדין סיון אלה לוי, בשם אישה שהתגרשה מבעלה לאחר כ-20 שנות נישואין. השופטת קבעה בפסק הדין כי האישה תקבל מחצית מזכויות הבית, שלא היה רשום על שם בני הזוג, כאשר הקרקע עליו נבנה נרכשה ע"י אביו של
בית משפט לענייני משפחה הורה לאפוטרופוס להיכנס לעובי הקורה, בתיק בו שני ילדים לא מעוניינים שני ילדים בגיל העשרה, לא מעוניינים בקשר עם אביהם, זאת בין השאר גם בגלל האם. כעת, בעקבות תביעה אותה הגיש האב באמצעות עו"ד הילה וינטרוב, הורה בית המשפט לשירותי הרווחה ליתן דעתם האם לא הגענו כבר לשלב בו צריכה פקידת
שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, יובל ליבדרו, קיבל הסדר טיעון, הכולל הסכמה לעונש, וגזר 20 חודשי מאסר על תושב אשקלון, בן 43, בעל עבר פלילי (כולל הרשעה בתקיפת בת זוג), שהורשע בעבירה של פציעת בת זוג, לאחר שדקר אותה בבטנה ובגבה. בתביעה טענו כי עלו "קשיים ראייתיים בתיק". בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בחודש
כתב אישום חמור הוגש לביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד תושב העיר, 38, המתאר מסכת ארוכה של אלימות אכזרית של אב כלפי בתו, בת 13 בלבד, ונגד אחיה הגדול ממנה. כתב האישום מפרט כיצד האב התעלל בביתו במשך תקופה ארוכה, הצליף בגבה באמצעות חגורה מעור, קשר אותה ברגליה ובידיה ודרך על גופה וכן היכה אותה באמצעות
שופט בית משפט לענייני משפחה בירושלים, שלמה אלבז, דחה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז על ילדה כבת חמש כבת אימוץ, וקבע שלא נתמלאו תנאי חוק האימוץ ביחס לשני הוריה. השופט אלבז גם מתח ביקורת חריפה על שירותי הרווחה, ובין השאר ציין כי: "העיכוב הממושך בהעברת הטיפול בעניינה של כ' לבית משפט זה, עמד בסתירה
שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, גזרה חצי שנת עבודות שרות וקנס בסכום של אלפיים שקלים, על גבר שהורשע בתקיפת בת זוג ועבירה של נהיגה בשכרות תוך גרימת תאונה: "פגיעה בערכים החברתיים ברף הבינוני". לפי כתב האישום הראשון המתוקן, הגיע הנאשם לביתו כשהוא בגילופין. בין הנאשם ואשתו, התגלע ויכוח, במהלכו אחז הנאשם את המתלוננת
הרכב שופטי בית משפט המחוזי מרכז, גזרו 29 שנות מאסר על השוטר לשעבר, מסרשה וואסה, שהורשע ברצח אשתו אנגווץ וואסה, לפני כשנתיים בביתם בנתניה. וואסה רצח את אשתו באקדח השירות שלו. השופטים גם הורו לו לשלם 250 אלף שקלים פיצויים לילדים ולאחותה של הנרצחת שמגדלת כמה מהם. במסגרת עבודתו כשוטר, החזיק הנאשם באקדח מסוג 'יריחו'
שופטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה, רויטל באום, קבעה כי סבתן של שתי ילדות תשלם דמי מזונות זמניים בסך 800 שקלים, לאחר שאביהן נמלט ולא ניתן לאתר אותו. השופטת גם קיבלה את בקשתם של עו"ד דניאל ישראלי ודפנה פלר, לפיה הסבתא תשלם גם את המזונות מיום פתיחת התביעה כנגדה, בסך 8000 שקלים. התביעה והבקשה לקביעת
כולנו מכירים את הסטטיסטיקה העגומה שמבשרת לצערנו כי אחד מכל שלושה זוגות בישראל עתיד להתגרש. יתרה מכך, בשנים האחרונות עולה גם אחוז הזוגות הנשואים שמנהלים את הליך הגירושין ביניהם תוך כדי מאבקים משפטיים כואבים ומתישים, אשר מותירים את שני הצדדים מצולקים ועם עוגמת נפש גדולה. את הקרע שנוצר בין בני הזוג ככל הנראה יהיה קשה
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה בקשה לסיום האפוטרופסות לאדם על ידי המרכז הישראלי לאפוטרופסות, זאת לאחר שנטען על ידם, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי אותו אדם דר רחוב, אינו זקוק לאפוטרופוס. בחודש אוגוסט השנה, ביקש המרכז הישראלי לאפוטרופסות, לסיים את האפוטרופסות בעניינו של א. בנימוק שזה האחרון אינו זקוק
משפחה לא בוחרים. שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, איריס אילוטוביץ'-סגל, דחתה תביעת לשון הרע של אדם נגד גיסו, לאחר שזה פעמיים קילל אותו פעם אחת בדירתו ופעם אחת בבית החולים. השופטת נמנעה מלפסוק הוצאות וסכמה בתקווה שהצדדים ישכילו לראות במקרה הזה כ- "Like a Bridge Over Troubled Waters". על פי התביעה שהועמדה על סך
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בצעה לאחרונה מהלך תקדימי בנושא סרבנות גט מצד נשים כשפסקה בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני. השופטת חיות אישרה הטלת קנס כספי על אישה שמסרבת לקבל גט מבעלה במשך שלוש שנים וחצי, זאת למרות פסיקת בית הדין הרבני בעניין. על פי החלטת חיות, נקבע כי בכל יום שבו האישה ממשיכה
אנשים שממסדים את הזוגיות חושבים יותר על רומנטיקה מאשר על כסף, והעתיד נראה להם ורוד. המחשבה על שיבושים בהמשך הקשר ואפשרות של פרידה אולי ידועה לשכל, אבל פחות ללב. קשה ברגעים מרגשים של אהבה לחשוב איך יראו החיים הכלכליים, לרבות נכסים והכנסות שונות, במקרה של פרידה. אך למרות הקושי, יותר ויותר אנשים מבינים את הצורך
בית המשפט לענייני משפחה אישר לאב הסדרי ראיה קבועים של מספר פעמים בשבוע וכן בכל סוף שבוע שני, לאחר שבאת כוחו, עו"ד פזית שני, הגישה בקשה לבית המשפט אחרי שהאם ניסתה לקבוע את זמני השהייה שלו כראות עיניה. זאת למרות שהוא זכאי לבלות עם ילדיו באופן מלא כאביהם וכמשמורן שווה שלהם. על פי הבקשה, אשר
בשנים האחרונות, המונח "משמורת משותפת" הפך למקובל יותר ויותר בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה. הורים רבים שנמצאים בהליך גירושין, בוחרים בדרך זו כדרך חיים המתאימה למרקם המשפחתי שבנו יחד בחיי הנישואים. עם זאת, חשוב להבין כי ישנם מגוון קריטריונים המכתיבים את ההחלטה לקבלת משמורת משותפת, ביניהם חזקת הגיל הרך, נושאים כלכליים, נפשיים ועוד. הבה
בחורה צעירה נקלעה למצב בו החבר שלה לשעבר, צעיר בן 20 מגבעתיים, פיתח אליה אובססיביות מסוכנת. הוא איים עליה, הילך עליה אימים והפר צווי הרחקה שיפוטיים שהוצאו נגדו. כעת הוגש נגדו כתב אישום, אך זה לא מבטיח שיעלם מחייה. "אני אעשה לך שם של שרמוטה", איים בשיימינג החבר לשעבר, על מי שהייתה עד חצי שנה
עובדת זרה טיפלה במשך שנתיים בקשיש ערירי מהצפון, וכמו שקורה לעתים, נוצרו ביניהם גם יחסים חבריים. עקב כך ומתוך הכרת תודה, פנה הקשיש ורשם הערת מוטב לטובתה של העובדת, על סכום של מעל 450 אלף שקלים. בהגיע יומו של הקשיש, התבררה המתנה שהעניק לעובדת שטיפל בו. אחייניתו של האיש, שהייתה הנהנית בצוואה אותה ערך עוד
למרות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי רקובר, התירה לקרובת משפחה של צעירה מקלדוניה החדשה לאמץ אותה לבת. היועמ"ש התנגד לכך, מאחר וטען כי קודם לאימוץ יש להסדיר את מעמד הצעירה בישראל. התובעת, שהגישה בקשה לאימוץ הצעירה, הינה דודתה של הילדה (אחות אביה הביולוגי). היא חסרת דת
שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קיבלו ערעור של אישה על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה והורה לקיים את צוואה אחרונה של אישה שהלכה לעולמה, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה קבע לקיים צוואה קודמת. לפני 12 שנים ערכה המנוחה צוואה שבמסגרתה העניקה את ביתה והמגרש שעליו בנוי ביתה לבן
סכסוכי ירושה, מובילים לא פעם לריבים במשפחה, שמסתיימים רק בבית המשפט. תושב המרכז תבע את אחיו במאות אלפי שקלים בגין פרסומי לשון הרע. על פי התביעה, אותה הגיש עו"ד תום שנפ, על רקע סכסוך ירושה חד צדדי, עליו הכריז הנתבע כלפי אחיו ואשתו, הוא בחר להוציא את דיבתם תוך שהוא מפיץ אודותיהם דברי בלע מבזים
"צוואה", היא צייווי אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו. במובן המשפטי צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר. עריכת צוואה על ידי עורך דין היא אחד המסמכים החשובים להבטיח כי לאחר פטירתו עיזבונו של אדם יחולק בדיוק באופן שציווה, ולא באופן אחר כלשהו או לפי
שופטת בית משפט השלום באשקלון, ענת חולתא, הרשיעה את תושב אשקלון בתקיפת בת זוגו, איומים, תקיפה חבלנית של בת זוג והיזק לרכוש במזיד. במסגרת הסיכומים הועלו טענות של הסניגור, בנוגע לנוכחות המתלוננת בהליך, להיותה מיוצגת ולעתירה לזקוף את הדבר לחובתה, ולראות בכך סממן הפוגם במהימנותה. השופטת חולתא דחתה טענות אלה, וכתבה בהחלטתה: "יש לשמוח על
1 מכל 3 זוגות בישראל מתגרשים. גם אם הגעתם להחלטה להתגרש, גם אם המצב רגיש, אפשר לעשות את זה בדרך מהירה ולא יקרה באמצעות גישור. עו"ד נטלי לזר, מגשרת ומומחית בענייני משפחה, מדגישה שזוגות במשבר צריכים להבין שלא חייבים לבחור בדרך של מלחמה, ואת מאות אלפי השקלים שמשלמים לעורכי הדין אפשר להשאיר אצלכם בכיס אם
תושב הדרום, בן 35, שנעצר בחשד לביצוע עבירות מין, אונס, מעשה סדום ותקיפה של בת הזוג, שוחרר ממעצר בבית המשפט, זאת לאחר שהמשטרה ובית המשפט קיבלו את טענות הסנגור, עו"ד יאיר בן שטרית, לפיהן אין כל ראיות אובייקטיביות שקושרות את מרשו לחשדות וכי מדובר בסכסוך גירושין. החשוד נעצר בעקבות תלונה למשטרה, בה סיפרה המתלוננת כי
העיקרון המנחה בכל הליך גירושים הוא חלוקה שווה של הנכסים הממשיים שצברו בני הזוג בזמן נישואיהם. כשמדובר באנשי היי-טק, המצב מורכב יותר, נוכח העובדה כי בנוסף לנכסים מוחשיים – דירות מגורים, כספים, רכבים ועוד – ישנם גם נכסים שאינם מוחשיים, קרי נכסי קריירה וחלוקת אופציות. ההכרה של בתי המשפט במשמעות של נכסי קריירה ככאלה שיש
בעקבות בקשה לעיון מחדש שהוגשה ע"י עו"ד שירלי טבקמן פלגי, בית הדין הרבני הפך את החלטתו, וקבע שהסדרי שהייה של נער בן 12 יחזרו לקדמותם, וזאת לאחר שבהחלטתו המקורית הרכב בית הדין הרבני צמצם משמעותית את הסדרי שהייה של הנער עם אביו, מטעמי דת, מאחר והאם מנהלת אורח חיים דתי ואילו האב מנהל אורח חיים
שופט בית משפט לענייני משפחה בירושלים, פליקס גורודצקי, נאלץ להכריע בגורל של 4 כלבים בעקבות גירושין, לאחר שדחה תביעה של גבר שעתר למתן סעד הצהרתי, לפיו הכלבים הינם בבעלות משותפת שלו ושל גרושתו. שני הצדדים, בני זוג לשעבר, התגוררו יחדיו משנת 2013. לאחר 4 שנים התחתנו, וכעבור זמן קצר עזבה האשה את הבית ללא הכלבים.
בית הדין הרבני הגדול דחה ערעור שהגישה אשה על מספר החלטות של בית הדין האזורי, בו היא טענה, בין היתר, כי החלטות בית הדין היו מוטות וניתנו באופן חד צדדי לטובת הגבר. לטענת האישה, רצף ההחלטות הובילו אותה להגיש בקשה כללית לפסילת ההרכב ובמקביל להגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול. במסגרת תשובתה לערעור, טענה עו"ד
הניכור ההורי גורע מתפקודו של ההורה הלא משמורן, ופוגע באופן ישיר וקריטי במערכת היחסים של ההורה המנוכר עם ילדיו. בספרה של ד"ר שרון פרילינג "ניכור הורי", מציינת המחברת את תחילת התופעה של הניכור ההורי, התסמינים וההתמודדות עם אתגר קשה זה. בשנת 1985, ד"ר ריצ'ארד גרדנר, פסיכיאטר ילדים, הגדיר הפרעה פסיכיאטרית חדשה "תסמונת הניכור ההורי", הפרעה
בעלה הקנאי והאובססיבי של תושבת נהריה התפרץ עליה, והיכה בפניה לעיני בנם הקטן בדירת הוריו שבעכו ובלי לחוס עליה. את דלת הדירה בעכו, עליה נקשו השוטרים בעקבות פנייתה של האישה למוקד 100 של המשטרה, היא פתחה להם בפנים מדממות ונפוחות. זמן קצר קודם לכן, בעלה הכה אותה בעוד התפרצות אלימה כלפיה. בין השניים קיימת מתיחות
שופט בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעת אב למזונות עבור הקטינים השוהים עמו, ופסק כי אמם תשלם לידי האב סכום מזונות ודמי טיפול בסך אלפי שקלים לחודש. השופט קיבל את בקשת ב"כ האב, עו"ד נטלי לזר, כי על האם לשלם לאב מזונות רטרואקטיביים. לטענת האב, נטשה האם את הקטינים עמו, והוא נותר עמם כמשמורן בלעדי,
שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, דחה תביעת בת זוג לשעבר, לקבלת חלקה בכספי זכייה בלוטו של בעלה לשעבר, אשר ביחס לתשלומם הגיעה לידה ראיה ברורה 5 שנים לאחר איזון המשאבים ו-25 שנים לאחר הזכייה. לפני כארבע שנים, 5 שנים לאחר מתן פסק הדין בתיק הגירושין, הוגשה תביעה כספית והצהרתית על ידי האישה,
עו"ד הילה וינטרוב מתמחה בדיני משפחה בעלת ניסיון רב בתיקים של ניכור הורי. בימים אלו עו"ד וינטרוב מנהלת מספר תיקים מורכבים בנושא. שומעים לא מעט על המושג "ניכור הורי" אך לא בדיוק מבינים את משמעות המושג. עו"ד וינטרוב: "ניכור הורי הוא תופעה קשה ומזיקה עבור הילדים. התופעה נפוצה בעיקר בעקבות גירושין או פרידה של ההורים,
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום נגד שלמה שיינבאום, תושב ירושלים, בגין ניסיון רצח של בני משפחתו ותקיפת עובד ציבור. על פי כתב האישום, בערבו של יום שישי, לפני כשלושה שבועות, שהה הנאשם בבית אימו בירושלים. באותה העת שהו בבית אחי הנאשם י', גיסתו ח', ילדם בן ה- 3 חודשים ואמו מ'. במהלך אותו
כשאישה מוכה אוזרת אומץ ומעזה להתלונן כנגד בן זוגה האלים, ברוב המקרים היא תישלח "אחר כבוד" למעון לנשים מוכות – דבר שבפועל סוגר אותה במעין כלא, ואילו הגבר המכה נשאר חופשי בחוץ. יוזמה חדשה מציעה דרך מקורית להתמודדות עם התופעה – דרך הצבת שומרים על יד בתיהם של הגברים המאיימים. הצטרפו לסייעו למאבק המגייס כעת
אחרי לא מעט גלגולים, כמה וכמה מציעים בכמה כנסות, אישרה סוף סוף ועדת השרים לחקיקה את החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה. את החוק הגישה ח"כ קרן ברק מהליכוד, והוא גלגול של נסיונות חקיקה קודמים וחשובים שלא צלחו. בית המשפט יוכל להחליט כי על בן זוג אלים וייתכן שגם על בן הזוג המתגונן יותקן איזוק
חוק הירושה קובע כיצד יתחלק רכושו של כל אדם לאחר פטירתו. לא תמיד הנחות החוק מתאימות לרצונות או למצב המשפחתי של כל אדם. גם אם אדם עורך צוואה לפי הנוסח הפשוט והמקובל היא עלולה לא לטפל במצבים רבים שיצוצו. רק צוואה שערך עו"ד מומחה תבטיח כי רצונו של אדם יעשה לאחר פטירתו. חוק הירושה מכיל
בימים אלו אנו מצויים בפתחה של תקופת ההתאוששות מנגיף הקורונה, אשר השתלט על מדינות רבות, שיתק את הכלכלה העולמית וגרם לאי וודאות כלכלית עולמית. החלטת הממשלה, שקבעה כי הדרך היעילה להילחם בהידבקות כרוכה בבידוד, בסגר שהוטל לסירוגין ובהטלת הגבלות מרחיקות לכת על התנהלותו של המשק, הביאה כדי הוספתם של למעלה ממיליון מובטלים ולשיתוק המשק, שהביא
שני חוקים הקשורים לאלימות במשפחה הועלו אתמול בכנסת: הראשון חוק שנכנס לספר החוקים, הורה שהורשע ברצח או ניסיון רצח ההורה השני יאבד את הזכויות על ילדיו. החוק השני, שאושר פה אחד לקריאה שנייה ושלישית בכפוף לרביזיה, הינה הצעת חוק המגבילה פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות. לראשונה מאז קום המדינה שינוי היסטורי ודרמטי באמצעות
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב בית הדין שאול שוחט, דחו ערעור של גבר על תשלום מזונות לארבעת ילדיו שנפסקו בסכום כולל של 42,000 שקלים לחודש וכן בתשלום מלוא תשלומי החינוך והבריאות של הילדים, ופטר את האישה מהשבת המזונות הזמניים שנפסקו עבורה. כמו כן חוייב הגבר בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין
שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה בקשה של אב לכפות טיפול פרטני בבתו שאינה רואה אותו, למרות שמדובר בניכור הורי והאם מסיתה את הילדים נגד האב, אולם ביקש מפקידת הסעד בעיריית תל-אביב יפו ליתן דעתה על הסוגייה של כפיית טיפול על הילדה בנסיבות של חוק הנוער. השופט הורה לאם לאור עמדתה
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב בית הדין, שאול שוחט, קיבלו ערעור של אישה על קבלת תביעת אב להפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם גירושין. השופטים גם קבעו כי האב ישלם 20 אלף שקלים, הוצאות ושכ"ט עורך דין. את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה האישה לאחר שבית המשפט
שופטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה אלה מירז קבעה כי אב ישלם 2,200 שקלים מזונות לשני ילדיו בגילאים 4 ושנה, ולא ישלם מזונות אישה. פרט לכך האב והאם יישאו בחלקים שווים בהשבת המשכנתא, כאשר חלקו של האב יהווה את חלקם של הקטינים בדמי מדור ואחזקת המדור. השופטת קיבלה את עמדת באי כוחו של האב, עורכת
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, תמר סנונית-פורר, קבעה בעתירה לביטול הסכם בין אח ואחות הנוגעת לעיזבון אימם, כי הסכם גישור שאושר על ידי בית המשפט ובתקופה שבין חתימת ההסכם לאישורו חזר בו אחד הצדדים – ההסכם מבוטל. על פי העתירה שהגיש האח, הוא ביקש לבטל הסכם בינו לבין אחותו שנערך במסגרת הליך גישור
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) של חבר הכנסת ניצן הורוביץ והצעות דומות של חברי הכנסת איתן גינזבורג ומיקי לוי. בהצעה של ח"כ הורוביץ תמכו 37 והתנגדו 45, בהצעה של ח"כ גינזבורג תמכו 39 והתנגדו 43 ובהצעה של ח"כ לוי תמכו 35 והתנגדו 45. לאחר הצגת
בית הדין הארצי לענייני עבודה דחה את ערעורה של חברת אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ, וקיבל את עמדת ההסתדרות לפיה הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו לרגל נישואיו, בהתאם לסעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים – חלה גם על ידועים בציבור. מדובר בעתירה שהגישה אישה שהועסקה בחברת אינדקס הגליל, וביקשה לעזוב את עבודתה ולקבל
מגפת הקורונה שפרצה לחיינו השנה איננה המגיפה היחידה עמה מתמודד העולם המערבי. האמת היא שמגיפה לא פחות חמורה ושכיחה הרבה יותר לאורך השנים, היא מגפת הגירושין שהולכת וצוברת תאוצה בקנה מידה רחב בכל הגילאים והמגזרים. "40 אחוז מהזוגות במדינת ישראל שמתחתנים, או שיתגרשו או שיעברו משבר", אומר עו"ד גיל אלימלך, המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעל
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות שאול שוחט, קיבלו ברוב דעות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה שקבע ששני אחים יישאו בשכר טרחת כונסת הנכסים שמכרה נכסי מקרקעין שהם קיבלו בירושה, על פי חלקם היחסי במקרקעין. בעקבות הערעור נקבע כי האחות תאלץ לשאת במלוא ההפרש בין שכר הטרחה ששולם על ידי האח
עו"ד יעל בן דוד שמלצר מתמחת בדיני משפחה, מקרקעין וחדלות פרעון, ובעלת משרד בו עוד ארבעה עורכי דין המתמחים בתחומים שונים. עו"ד בן דוד מספרת על ההשפעה של הקורונה על התא המשפחתי: "הייתה עליה בפניות לגירושין במהלך הבידוד בתקופת הקורונה, ניכרת דחיפות, אנשים ביקשו לפתוח בהליך מיידי". – למה? למה מיידי? מה קרה לתא המשפחתי?
דייני בית הדין האזורי בתל אביב קבעו כי אב שלו בת שמקבל קצבת נכות, יהיה פטור מתשלום מזונות וישלם לאם בכל חודש 300 שקלים בלבד, כהשתתפות מינימלית, ב"החזקת המדור". הדיינים קיבלו את טענת באת כוחו של האב, עו"ד פזית שני, לפיה קצבת הנכות היא סכום מספיק להוצאות הילדה. על פי תביעת המזונות, שני הצדדים נישאו
אלימות במשפחה שבאה לידי ביטוי בצורה מילולית, נפשית או כלכלית היא לא פחות הרסנית מאלימות פיזית אבל יכולה להיות הרבה יותר קשה לזיהוי. מה הם הדפוסים השכיחים של אלימות נפשית, וכיצד תדעו שאתם נמצאים במערכת יחסים אלימה? כשמדברים על צמד המילים הבלתי נתפסות "אלימות במשפחה"" חושבים לרוב על המקרים המזעזעים של אלימות פיזית, אלו מקרים
דייני בית הדין האזורי הרבני בירושלים וחברה קדישא בעיר, דחו בקשה של מסורבת הגט, אסתי סומפו, לעכב את קבורתו של הרב אהרון חדש, מראשי ישיבת מיר, שהלך לעולמו. סומפו, מנסה להגביר את הלחץ על נכדו הבכור אלי סומפו, סרבן הגט ועל המשפחה כולה, כדי שיסכים לשחרר אותה מהנישואים הכושלים. הדיינים סירבו לבקשה מאחר הלילה נפטר
שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, סגלית אופק, פסקה כי דירה שהסכם לרכישת הזכויות שלה, נחתם על-ידי בני זוג טרם גירושיהם, ישאר בידי האישה ודחתה בקשה של הגרוש שלה ושלושת אחיו, שדרשו 'סילוק יד' של האשה מהדירה וחיובה בתשלום הוצאות נזיקין. התובעת ובעלה לשעבר, עברו מספר שנים לאחר שהתחתנו לגור בדירת הורי בעלה שנפטרו. זכות
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קיבלה ערעור של ארבעה אחים שביקשו השבת זכות בעלות על חנות ביפו, לפי דיני עשיית עושר וזאת לאחר שאחיהם העביר על שמו ולא על שם אימם זכות בעלות בחנות וקבעה כי ארבעת האחים הם בעלי זכות הבעלות בחנות בהתאם לצווי הירושה שניתנו אחר הוריהם
– צוואה מונעת אי הבנה וסכסוכים משפחתיים מדוע חשוב לערוך צוואה? מהם היתרונות של עריכת צוואה? מהו ההבדל בין ירושה לצוואה? אנשים רבים, בכל שלבי החיים, חושבים על הרגע שבו לא יהיו עוד חלק מן העולם הזה, ונושאים כמו אופן חלוקת הרכוש והכספים שצברו במהלך חייהם מטריד אותם. אף אחד לא רוצה שאחרי לכתו יתקיימו
שופטי בית משפט המחוזי מרכז, בראשות מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, דחו ערעור של בני זוג על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת, שקבע כי למרות שהגבר ביצע השקעות בעלות סיכון בשוק ההון מבלי ליידע את בת הזוג, רק הזכויות הסוציאליות שצברה התובעת במהלך החיים המשותפים יוחרגו מתוך הנכסים ברי האיזון ויוותרו
שופט בית משפט לענייני משפחה בת"א, יחזקאל אליהו, קיבל תביעה שהגישה אמו של גבר שנפטר באשר לצו הירושה של בנה, ודחה את ההתנגדות לבקשה אותה הגישה אשתו. בית המשפט פירש את המונח "בן-זוג", וקבע שהנישואין בין השניים היו ריקים מתוכן מהאשה החלה חיים חדשים עם גבר אחר. השופט יחזקאל גם קיבל באופן חלקי את תביעת
הממונה על רישוי האומנה דחתה בקשת אישה לשמש כמשפחת אומנה לשתי אחיות. ועדת הערר, בראשותו של כבוד הנשיא אלון גביזון, התירה לאישה רישיון אומנה ביחס לאחות אחת, קטינה. העוררת משמשת כמשפחת אומנה מזה כ- 15 שנים, וביחס לנערות משמשת מזה כשנה משפחת אומנה בפועל, תוך שהיא מקנה להן מסגרת יציבה, חמה ואוהבת, לראשונה בחייהן. לטענתה,
זוג הורים תבעו מכלתם ובנם, העומדים להתגרש, שיחזירו להם דירה אותה נתנו להם במתנה. לטענתם, המתנה ניתנה לזוג בכפיה לנוכח איומה של הנתבעת להתגרש מהנתבע. שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שמואל בר יוסף, דחה את התביעה וקיבל את טענותיו של עורך הדין שרון פרץ, שהתובעים לא הוכיחו את טענתם, ואף הורה להם לשלם
שופט בית המשפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, קיבל בקשת אב והורה לחלק את מענקי קורונה בין הורים גרושים, על פי "נקודת המוצא", כלומר לפי יחס זמני שהות של הילדים בבתי ההורים. על פי התביעה, אותה הגיש האב, הוא ביקש לחלוקת מענקי קורונה שקיבלה האם, זאת לאור העובדה שמשמורת הילדים משותפת והסדרי שהות הם ביחס
מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית,, את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה של חברת הכנסת, עאידה תומא סלימאן, כי במקרה של מתן צו הגנה כנגד אדם בשל אלימות כלפי משפחתו, יחויב אותו אדם לעבור טיפול שיקומי בהתאם לתקופה ולתכנית שייקבעו על ידי בית המשפט. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "בשנת 1996 תוקן החוק למניעת אלימות במשפחה
כשזוג מחליט על גירושים הוא מכין את עצמו לתהליך ארוך ומורכב, מלא ביצרים, רגשות, כעסים וחששות מפני העתיד לבוא. דווקא בתקופה הזו, חשוב שמי שמלווה אתכם בתהליך הזה יהיה מקצועי, יבין את הצדדים המשפטיים בכל צעד ומעל הכל יקנה לכם תחושת ביטחון ושלווה – גם בתוך הסערה הגדולה שאתם עוברים. כך תבחרו עורך דין שייצג
שופט בית משפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, קיבל בקשת המדינה להכריז על קטינה כבת אימוץ כלפי שני הוריה וכן דחה בקשת הסבתא מצד האב לאמצה עוד דחה השופט את בקשתה של הסבתא, לצמצום תוצאות האימוץ כך שיהיה קשר בינה לבין הקטינה. על פי הבקשה, אם הקטינה, לוקה בסכיזופרניה וסבלה כל חייה מקשיי תפקוד, התארגנות
נובמבר הוא חודש המודעות הבינלאומי למאבק באלימות במשפחה וה-25 בחודש נקבע כיום הבינלאומי למאבק בתופעה. לקראת חודש זה מפרסם משרד העבודה והרווחה נתונים שנתיים על היקף התופעה והצעדים שנעשים על מנת להתמודד עמה. מהנתונים עולה כי מתחילת השנה ועד לחודש אוקטובר התקבלו 7,200 פניות במוקד 118 כמעט פי שלושה מהתקופה המקבילה בשנת 2019. כמו כן,
אחרי למעלה משלוש שנים, שופטת בית משפט לענייני משפחה, נלי רוסמן גליס, קבעה כי אישה רשאית להגר מישראל לארץ מולדתה עם בנה הקטין, למרות שיש לה בן זוג ישראלי חדש וילדה נוספת. השופטת קיבלה את טענת בא כוח האשה, עו"ד דוד ביטון, כי בין השאר: "טובתו של הקטין מחוברת בחבל הטבור לטובתה של התובעת, ופגיעה
שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, הוציא צו הגנה לטובת ילדות, לא מפני הוריהם אלא מפני הקונפליקט שאלה גורמים להם וכן קבע חלוקת זמני שהות שוויוניים ואסר איסור מוחלט על ההורים ועל משפחותיהם לערב את הילדות, לחשוף אותן לסכסוך ולהעביר להם מסרים מסיתים כנגד ההורה האחר או כנגד המשפחה שכנגד ועל כל הפרה
שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, דחה את תביעת בנותיה של מנוחה להצהיר כי כספים בחשבון בנק משותף של אמם ושל בעלה החדש אינם כספים משותפים, ולכן רק הן אמורות לרשת אותם וליורשי הבעל המנוח אין זכויות בו. בנותיה של המנוחה הגישו את התביעה, לפיה הכספים שהיו מצויים בחשבון משותף של בני זוג
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קבעו כי הסכם ממון שנחתם בשפה העברית, על ידי אישה שלא ידעה את השפה ונותרה בלא כלום – מבוטל. בכך דחה בית המשפט את הערעור שהוגש מטעמו של בן זוגה, באמצעות האפוטרופוס שלו. המערער חויב בהוצאות בסך 40 אלף שקל. מדובר באישה שהגיעה מברזיל
שופטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בקריית שמונה, טל ויסמן בן שחר, האריכה לבקשת הרווחה ב-30 יום צו הוצאה ממשמורת, הניתן מכוח חוק הנוער, עד לפתיחת תיק אימוץ בבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטה יוצאת הדופן שכתבה היא קוראת למחוקק לשנות את המצב הקיים ולאפשר לה ולשופטי הנוער לסייע לילדים. "על רשויות הרווחה ובתי המשפט
מדובר בבני זוג אשר היו נשואים למעלה מעשר שנים, עד שהתגרשו ולהם שלוש בנות. האם הגישה תביעה למזונות הבנות הקטינות בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, אשר העריך את כושר השתכרותו של האב ב-17 אלף שקלים ואילו של האם ב-7,000 שקלים. מדובר בנסיבות לפיהן הילדות שוהות את מרבית הזמן אצל האם כאשר הבת הגדולה אינה לנה
אלימות פיזית, רגשית, מינית, פסיכולוגית או מילולית היא מסוכנת באותה מידה. בין היתר, אלימות כזו במסגרת המשפחה גורמת ללחצים ופוגעת בתפקוד. עם זאת, מדובר על בעיה רחבה מכפי שנהוג לחשוב ויש גם כלים משפטיים להגנה על הקורבן. סוגי צווים להגנה על קורבנות אלימות צו הגנה מבטא אפשרות משפטית להרחיק בן משפחה אלים, לרבות לקיים קשר
"אולי טוב שיידע הציבור כי 'אומץ הלב' שבטיעון: 'זה הקטין לא רוצה' ובכך הצבתו של הקטין בחזית המחלוקת היא מעשה שאינו ראוי", כך כתב בהחלטתו שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, שהורה לאם, להביא את בתה בת ה-11 למכון מפגשים על מנת שתחדש את הקשר עם אביה, זאת בעקבות בקשה שהגיש האב.
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, הודיע לילדה בת 16, כי הוא לא יסכים לניתוק הקשר בינה לבין אימה, במהלך החלטה בתביעה של אם נגד אב בטענה לניכור הורי של בתם. הילדה הסכימה לכך והשופט לא נאלץ להפעיל את סמכותו והורה בפסק הדין לאב שלא להפריע, במעשה או במחדל, למילוי ההוראה שהילדה
מהו ניכור הורי? תופעת הניכור ההורי, על פיה – הילד מפגין ניכור לאחד מהוריו, על רקע פרידה או הליכי גירושין, הינה בעלת השלכות הרסניות, הן להורה המנוכר והן לילדים, השפעותיה של תופעה זו מחמירות בתקופת משבר הקורונה, כאשר ההורה המנוכר, אינו זוכה לראות את ילדיו תקופה ממושכת והשפעת הניתוק מהם מחמירה בתקופת הסגר והיעדר מסגרות
רשם בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אריה דורני-דורון, פסק בתביעה הדדית בין לקוח לעורך דין שהועמדה על אלפי שקלים מכל צד, כי הלקוח ישלם לעורך הדין סכום של כ-3,500 שקלים ללא צו הוצאות. זאת, לאחר שהלקוח תבע את עורך הדין להשבה כספית, ומנגד עורך הדין תבע את הלקוח לתשלום שכר טרחה. על פי התביעות
תושבת המרכז הגישה התנגדות לקיום הצוואה של אמה שנפטרה, לאחר שלטענתה ארבעת אחיה הסיתו את אמה לנשל אותה מהצוואה. שופטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אילת גולן-תבורי, קיבלה את עמדתם של ארבעת האחים, שיוצגו על ידי עו"ד אלה סיון-לוי ודחתה את מלוא טענות האחות להתנגדות, להשפעה בלתי הוגנת, או למעורבות פסולה של האחים בעריכת
עו"ד דרור דיין הוא ללא ספק סיפור סינדרלה קלאסי, כזה שמוכיח כי על אף נקודת פתיחה נמוכה יותר לעומת אחרים, הרי שעם התמדה, נחישות ועבודה קשה ניתן לגשר על פערים ולכבוש פסגות חדשות. על מנת לתהות על קנקנו, נחזור תחילה אחורה בזמן לילדותו של דרור אשר הייתה מלאה במהמורות ואתגרים, לרבות תהליך אימוץ מאוחר שעבר
צו הגנה / צו הטרדה מאיימת הינו בעיקרו בקשה לסעד זמני ודחוף, המתנהל בהליך מזורז, שנועד ליתן סעד דחוף לטובת מי שהותקף / הוטרד במועד סמוך להגשת הבקשה. צו הגנה מוצא מכח החוק חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. צו למניעת הטרדה מאיימת מוצא מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 במקור, חוקקו שני החוקים על מנת
עו"ד דפנה פלר היא מסוג האנשים שאינם מסוגלים לשתוק ולעמוד מנגד למראה עוולות. אנחנו שמחים להביא בפניכם ראיון מיוחד עם מי שחיה ונושמת את עולם המשפט, ומצהירה על עצמה במקביל כמי שתפעל ללא לאות למען לקוחותיה כמו כן משמשת דפנה כעו"ד מטעם עמותת "חבל הצלה" הפועלת בהתנדבות למען סיוע להורים במצבי פרידה. היא בת 42,
הבעיה מתחילה, כשההסכם נחתם ע"י צד אחד שלא בדק את ההסכם באופן מקצועי. לרוב, הוא עושה קריאה או שניים וחותם עליו בעיוורון מלא. לאחרונה הגיעה לפתחי, אישה שביקשה להתגרש מבעלה והראתה לי את הסכם הממון עליו היא חתומה. מעיון בהסכם, נאלצתי לסבר את אוזניה של האישה כי החתימה על ההסכם הותירה אותה בלי כלום
באופן טבעי, לרבים מאתנו יש הסתייגויות רבות מכתיבת צוואה, במיוחד בימי מגפת הקורונה, תקופה מאתגרת שמאלצת אותנו לעשות את הדבר שאנו הכי מפחדים ממנו: להסתכל למוות בעיניים. אך אם לא נסתכל עכשיו, לא בטוח שנוכל לעשות זאת בהמשך ויקירנו הם שיינזקו מכך. נצלו את הזדמנות הפז שניתנה לכם. אתם יכולים להותיר אחריכם הוראות מפורשות ומדויקות,
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בת"א, ברשות אב בית הדין, השופט שאול שוחט, קיבל את ערעורו של אב לקטינים באשר להפחתת דמי מזונות שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה והורה להחזיר את התיק על מנת שבית המשפט ייתן פסק דין חדש ומנומק בהתאם להלכת 919. מאחר שבית המשפט פסק את סכום המזונות בסך של 750 שקלים
לבית משפט לענייני משפחה, הוגשה תביעה של שלושה אחים, להשבת כספים או נכסים, בהיקף של מיליוני שקלים, שהוצאו שלא כדין מסבתם עוד בטרם פטירתה, על ידי בן משפחה אחר. באת כוחם של השלושה, עו"ד סיון אלה-לוי, כתבה בתביעה כי התובעים ניסו לקיים הידברות מאומצת באמצעותה, אולם בן המשפחה סירב לשתף פעולה. על פי התביעה, התובעים
לאלו מכם שלא שמעו בימים האחרונים נידונה הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. המטרה היתה טובה- להפעיל סנקציות בדמות צו זמני כנגד הצד שמפעיל אלימות כלכלית. התוצאה פחות- התערבות אולי מוגזמת של ביהמ"ש שיכולה להוביל לתוצאה בלתי סבירה. נראה כי יש לבצע תיקונים מהותיים על מנת שהחוק באמת יעזור מאשר יסבך. הבעיה היא שאנשים רבים
מרבית הצוואות שנכתבות הנן כלליות מהטעם הברור שהמצווה אינו יודע מה יהיה סך רכושו שיוותר בידיו עם לכתו למנוחת עולמים. עת קרה הגרוע מכל, מתחלק עזבונו של המצווה על פי הוראות הצו לקיום הצוואה או לפי הוראות חוק הירושה על פי דין. ישנה סברה שגויה לפיה הכספים המגיעים למנוח מחברות הביטוח הנם חלק בלתי נפרד
שופטת בית משפט לענייני משפחה, תמר סנונית פורר, קיבלה את תביעתו של אב לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, והורתה על השבת בתו למקום המגורים הקבוע בקליפורניה. השופטת, שחייבה את האם גם בהוצאות בסך 58.5 אלף שקלים, כתבה בהחלטתה כי בניגוד לעמדת האם, דווקא הישארות הילדה בישראל ללא כיסוי רפואי וללא קופת חולים מסוכנים לה
גבר, שאומץ בעת שהיה בן 7, תבע את הוריו המאמצים, עיריית ירושלים והמדינה על ההתעללות וההשפלה שעבר אצל הוריו המאמצים במשך שנים. לאחר 13 שנות משפט, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיכל דבירי רוזנבלט, פסקה שהוא יקבל סך של 436,570 שקלים, שני שליש מהם מהוריו המאמצים, שליש נוסף מעיריית ירושלים ועוד 50 אלף שקלים שכר
סעיף 1 לחוק הירושה התשכ"א-1965 קובע: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משפט זה מתחיל הכל ומסכם הכל בדבר מה יעשה ברכושו של אדם אחרי לכתו לעולם שכולו טוב. ירושה היא העברה בין-דורית של נכסי נפטר לקרוביו ובדרך כלל לצאצאיו הישירים. עם זאת חוק הירושה מהווה ברירת מחדל למוריש בניסיון לנחש מה היה רוצה המוריש שייעשה
אז לפני ימים אחדים ניתנה הנחייה כי נוכח משבר הקורונה והמצב הכלכלי, יינתן מענק לכל ילד בסך של 500 ₪. על פניו, הכוונה היתה טובה. לאפשר להורים לילדים קצת "מרחב נשימה" כאשר מטבע הדברים כאשר הילדים נמצאים בבית 24/7 צריכת המזון, החשמל ושאר הוצאות הבית השוטפות עולות בתקופה זו. בדיעבד, אם היו יודעים אילו בעיות
אלימות במשפחה מתרחשת בקרב כל שכבות האוכלוסייה "תופעת האלימות במסגרת התא המשפחתי אינה מפלה בין שכבות האוכלוסייה, ואינה מבחינה בין מעמדות" אומרת עו"ד יפעת שי יוספזון, סנגורית פלילית, "זו אינה תופעה המתרחשת רק בשולי החברה". תופעת האלימות במשפחה קורעת את המרקם השברירי של האמון הבסיסי ביותר לו נזקק האדם, בין אם מדובר ברעיה, בבן זוג או
נוצרה אי וודאות וכאוס מוחלט בכלל התחומים. אנשים רבים מצאו עצמם מחוסרי עבודה (וליתר דיוק מעל מיליון איש). אז אומרים שזה המשבר הגדול ביותר שידע העולם מאז מלחמת העולם השניה ומשכך דרכי ההתמודדות הן כה קיצוניות עד כי רובנו נמצאים בסגר מוחלט. הזוי עד כדי בלתי נתפס. אין ספק שיוקדש פרק שלהם בהיסטוריה לתקופת "הקורונה"
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, סגלית אופק, קיבלה בקשת ביטול אימוץ של אם מילדיה הקטינים, לאחר שנפרדה מבת זוגתה והורתה לעדכן את הפנקסים הרשמיים בכך. השופטת אופק העדיפה את חוות הדעת של המומחית בנושא, על פני זאת של העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ שקבעה כי לא ניתן ל'התגרש' מהילדים. מדובר בהליך בו עלתה סוגיית
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעת הניכור ההורי, תופעה חמורה שבה הורה חווה נתק מילדיו על רקע הסתה של ההורה השני. התעצמות התופעה הובילה לאחרונה לפניות של עוה"ד לבג"ץ במטרה להקמת מנגנון להתמודדות מולו. על רקע העתירה, גם הנהלת בתי המשפט נרתמה ליצירת מתווה אחיד לטיפול בתופעה שעוסק ברובו בקיצור לוחות הזמנים בטיפול בבקשות הנוגעות לניכור
שופט בית משפט לענייני משפחה בת"א, ארז שני, פסק בתביעת מזונות של אם לאחר שנחתם הסכם הורות בין הורים לשני קטינים, כי האב לא ישלם יותר מזונות לאם, אלא רק במחציות הוצאות כולל שיעורים פרטיים. בית המשפט הורה לאם לשלם לאב, 5,000 שקלים הוצאות משפט. לפני כשנה, הוגשה תביעת האם כנגד אב, למזונות שני הילדים
אחת השאלות המרכזיות של הורים מתגרשים היא – האם אפשר לשנות את דמי מזונות הילדים לאור מגפת הקורונה שפוקדת כרגע את חיינו? שינוי בתשלום המזונות הילדים לאור השינו בחלוקת זמני השהות: אחד האתגרים המורכבים ביותר כיום הוא "למצוא סידור לילדים", אתגר זה קשה שבעתיים כאשר אנו עוסקים בהורים גרושים. אחד השיקולים המרכזיים שמנחים את
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, מרדכי (מוטי) לוי, דחה תובענה בו התבקש להצהיר שהתובעת היא הבעלים היחיד ובעלת הזכויות הבלעדיות בנכס שקיבלה במתנה מאחיה, אף שהוא הוריש את המקרקעין לבתו בטרם נפטר. השופט לוי דחה את התביעה למרות שהעסקה בין האחים הושלמה כחוק במלואה, במועד ובכתב והן בדיווח לרשויות המס. התובעת חויבה בהוצאות
עורכי הדין הפועלים בתחום רואים כבר סימנים לסופה המתקרבת. למשל הסיפור של זוג מהשפלה, ששניהם הוצאו לחל"ת בשבועיים האחרונים ופתאום מוצאים עצמם 24/7 באותו הבית, עם שני ילדים. ופתאום, דברים שעד עכשיו אפשר היה "להעביר", הופכים להיות מציקים. נוסיף ללחץ הכלכלי את החשש הבריאותי, וקיבלנו מתכון שיקשה על לא מעט זוגות. הזוג שלנו נכנס למעגל
משבר הקורונה הוא בדיוק מאותם המשברים שאנו, העוסקים בגישור ובניית הסכמות בתחום דיני המשפחה והירושה, מציינים ככאלו שהמשפט לא יכול לתת להם מענה מראש, גם בהסכם שאמור לצפות פני עתיד בקשר לאיך תראה הורות לשנים קדימה. לעיתים, בבואנו לערוך הסכם הורות אגב גירושים או פרידה או הסכם לשם הורות (הסכם הורות ללא זוגיות או הסכם
אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, פנה לשר המשפטים אמיר אוחנה בנושא השפעת תקנות החירום והסגר החדשות על הורים פרודים שילדיהם חיים בהסדרי שהות. השר אוחנה קיבל את הפניה והודיע שהממשלה קיבלה את ההחרגה. תקנות החירום להידוק הסגר כוללות החרגה שמתירה העברת קטין(ים) בין בתים להורים גרושים (או פרודים, או שלא היו זוג מעולם) וזאת
בכל הקשור לצוואה, ובכלל לנושאים שמתחברים לסוף החיים, פחות נעים לנו לדבר עליהם. נכון, זה לא משמח לחשוב מה יקרה ביום שאחרי שנלך. רובנו חוששים מהלא נודע, יוצרים מנגנון הדחקה ונרתעים להסדיר את ענייננו מראש במסגרת צוואה מסודרת. במטרה למנוע מחלוקות עתידיות בין בני המשפחה, ובעיקר נוכח המציאות כיום, שבה אין לנו שליטה על
האפוטרופוס הכללי נותן דגשים להתמודדות של אפוטרופסים אישיים וציבוריים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. מצב החירום בימים אלו מתווסף למורכבות ולאתגר היומיומיים, איתם מתמודדים אפוטרופוסים לאדם שלעתים אף נמצא בקבוצת סיכון. מטבע הדברים, מצב זה אינו פשוט כלל ומחייב היערכות, תוך נקיטת מירב אמצעי הזהירות, כדי להמשיך לתפקד ולטפל במי שמשמשים לו כאפוטרופוסים. ביקורים ושמירה על
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט שאול שוחט, קיבל ערעור שהוגש על החלטת בית משפט לענייני משפחה וקבע כי גם הסכם שותפות יכול להיות מוכר כצוואה. השופטים פסקו כי ניתן להכיר בהסכם שותפות כצוואה של בן זוג, זאת לאחר שהסכם שותפות של בני זוג שכלל הוראות לגבי חלוקת הרכוש הוכר כצוואה. מהבקשה
החיים במשפחה מפורדת אינם פשוטים כלל, אבל בימים של משבר בריאותי וכלכלי על אחת כמה וכמה. כללים להורים גרושים שיקלו על ההתמודדות עם המצב. השורה התחתונה: זה הזמן להיות בני אדם בידוד: אם אחד ההורים נמצא בבידוד, הילדים צריכים לעבור להיות עם ההורה השני. במידה וזה בלתי אפשרי, אין סידור חלופי או יש חיכוך בין
מהי ההגדרה של אלימות במשפחה? כלפי מי מופנות התלונות? מהן זכויות נפגעי העבירה? ואיך יסייע לכם סניגור מומחה בתחום? ולבסוף עצה לימים מאתגרים אלה. על כך בכתבה הבאה: ראשית, מהי אלימות במשפחה ?? כל התעללות בתוך המשפחה – פיזית, רגשית, כלכלית או מינית, מוגדרת כאלימות במשפחה. בטור זה נתמקד בהיבטים הפלילים שלה. במשך 20 השנים
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות, אב"ד שאול שוחט, קיבל את ערעור המדינה על מתן צו אחאות לשלוש בנות שנולדו בהליך פונדקאות, זאת לאחר שהמדינה טענה בין השאר, כי צו אחאות פסיקתי "יוצר סטטוס משפטי חדש שאינו מוכר במשפט הישראלי". עוד בענייני משפחה: אב לביהמ”ש: “אשתי חטפה את ילדיי” ביהמ”ש דילג על שלב
לאחרונה, נידונה בוועדת החוקה הצעת חוק ממשלתית חדשה למניעת אלימות כלכלית. לא בכדי הצעת החוק גרמה לוויכוחים סוערים. בפעם הראשונה הוכרה "אלימות כלכלית" כעוולה אזרחית כשלביהמ"ש ניתנה סמכות לפסוק פיצוי של עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק- מדובר בשינוי כיוון ממה שראינו עד כה, שכן עד עתה דובר בעיקר על אלימות פיזית או נפשית.
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב"ד שאול שוחט, ביטלו את החלטת בית המשפט לענייני משפחה וקיבלו ערעור של אם, על החלטה להשיב את ילדיה לארה"ב, בהתאם לחוק אמנת האג והורו לחייב את האב בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים. ביהמ”ש: “להכניס כלב הביתה זה כמו להכניס גבר זר” גישור משפחתי: לגמור את
6 שנים לאחרי הפרידה, אשה תקבל מבעלה לשעבר, רטרואקטיבית, מזונות בסך של 15,500 שקל לחודש. בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה קיבל השופט את טענת עורכת דינה של האישה, עו"ד רומי קנבל, וקבע כי האישה הסתמכה בצדק על כך שהוא נשא בכל הוצאותיה הגבוהות במהלך נישואיהם. לשני בני הזוג היו אלה נישואים שניים, כשלכל אחד ילדים
אלימות כלכלית היא מושג, לצערי, כל כך בתולי על אף שקורה המון ובמשפחות הכי טובות. אנחנו לא שומעים עליו כמעט ובכלל, בוודאי בגלל איסור הפרסום החולש על תיקי משפחה, ומאחר והמחוקק מאוד פרימיטיבי בנושא. אך אין לטעות, היא כאן כבר הרבה שנים והיא מלווה תמיד בחברתה המילולית, הנפשית וגם הפיסית. לאלימות במשפחה פנים רבות. היא
שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, מחמוד שדאפנה, קבע כי בת הזוג אינה רשאית להכניס שני כלבים לבית המגורים המשותף שלה ושל בן זוגה והורה לה להוציא אותם מהבית. השופט קבע כי היא יכולה להשאיר אותם בחצר הבית. עוד בדיני משפחה: הבן החורג דרש מאלמנת אביו שכירות – מה קבע ביהמ”ש? גירושין באלפיון העליון –
יש הערכות שכבר בשנת 2060 יהיו יותר חברי פייסבוק מתים מאשר כאלו שבין החיים. מעבר לפן המקאברי בו אנשים ממשיכים לברך אותם אוטומטית ביום ההולדת, עולה כאן סוגיה מרתקת: כאשר אזרח בן המאה ה -21 נפטר, הוא משאיר אחריו פוסטים, הודעות פרטיות ומידע אישי על כמעט כל דבר, החל מטוויטר ועד רישומי בנק מקוונים. מי
שופטת בית המשפט לענייני משפחה, איריס אילוטוביץ' סגל, קיבלה את עתירתה של בעלת אזרחות זרה, בעלת מעמד ארעי בישראל הנשואה לאזרחית המדינה, והעניקה לה צו הורות פסיקתי, מכוח "זיקה לזיקה". זאת, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. השופטת גם קראה למחוקק שיסדיר את סוגית ההורות, נוכח היעדר חקיקה או פסיקה עקיבה. העתירה שהוגשה לבית המשפט עסקה
בית משפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של אב שעתר למשמורת משותפת והקטנת מזונות. השופטת קיבלה את טענתו של עו"ד דוד ביטון, פרקליטה של האם, כי מאז חתימת ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין לא השתנו הנסיבות. לפני מספר שנים הגיעו ההורים שהתגרשו להסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, בו הוסכם כי המשמורת על הילדים
בני זוג היו נשואים כעשר שנים ולאחר שהתגרשו האשה תבעה את הסכום הנקוב בכתובה 112 אלף שקלים. בעדות בבית הדין אמר הבעל כי את גובה הסכום שבכתובה קבע הרב, ולו לא היה מושג בהלכה או במה שנהוג ומה בדיוק צריך לרשום והוא פשוט חתם על זה, כי סמך על הרב כבן אדם מאמין כמו שהוא
כותרות וידיעות בנושא דיני משפחה בפורטל
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
