שופטת בית המשפט לענייני משפחה, איריס אילוטוביץ' סגל, קיבלה את עתירתה של בעלת אזרחות זרה, בעלת מעמד ארעי בישראל הנשואה לאזרחית המדינה, והעניקה לה צו הורות פסיקתי, מכוח "זיקה לזיקה". זאת, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. השופטת גם קראה למחוקק שיסדיר את סוגית ההורות, נוכח היעדר חקיקה או פסיקה עקיבה.
העתירה שהוגשה לבית המשפט עסקה בבנות זוג נשואות, האחת אזרחית ישראלית והשנייה בעלת אזרחות הונגרית, שמצויות בעיצומו של "ההליך המדורג" אותו קבע משרד הפנים לצורך הסדרת מעמדה של האזרחית הזרה, אשר שוהה כיום בישראל מכוח רישיון ישיבה ארעי. השתיים החליטו להביא ילדה משותפת לעולם, ופנו להליך של תרומת זרע ממנה נכנסה בת הזוג הישראלית להיריון ונולדה לה ילדה. הילדה נרשמה כאזרחית ישראלית מכוח אזרחותה הישראלית של אימה הביולוגית. עתה, מבקשות בנות הזוג כי בית המשפט יכיר בהורותה הנוספת של בת הזוג ההונגרייה כלפי הילדה באמצעות צו הורות פסיקתי.
בנות הזוג טענו כי הצורך להבטיח את חובותיה ההוריות של האזרחית הזרה כלפי הילדה הוא קריטי, וציינו מספר נסיבות: האחת, אם וכאשר האזרחית הישראלית לא תרצה עוד במערכת יחסים ותקטע את מערכת היחסים בין האזרחית הזרה לילדה, ואז האזרחית הזרה לא תוכל להילחם על זכויותיה כהורה. עוד צוין בעתירה שבאם, חס וחלילה, תלך האזרחית הישראלית לעולמה מבלי שתוכרנה זכויותיה ההוריות של האזרחית הזרה, תיווצר בעייתיות בכל הנוגע לסמכותה החוקית להמשיך ולטפל בילדה. כך גם במקום שבו תלך האזרחית הזרה לעולמה בטרם תוכר הורותה, לא תהא הילדה זכאית לרשת אותה או ליהנות מקצבאות ותשלומים המגיעים לשארים.
מנגד, נטען על ידי המדינה כי דין התובענה להידחות. שעה שהאזרחית הזרה איננה בעלת רישיון לישיבת קבע בישראל, ולכן אין להעניק לה בשלב זה צו הורות פסיקתי. "המבקשות החלו אמנם בהליך מדורג להסדרת מעמדה של המבקשת 2, במסגרתו היא אכן קיבלה רישיון לישיבת ארעי בישראל. אולם המדובר בהליך ארוך, הכפוף לבחינה תקופתית של הגורמים המוסמכים מטעם רשות האוכלוסין וההגירה והתלוי, בין היתר, בקיומם של מספר תנאים לרבות המשך קיום הקשר הזוגי וניהול משק בית משותף. על כן, יש להמתין עד להסדרת מעמדה של המבקשת 2 בישראל ולהשלמת "ההליך המדורג" בטרם קבלת בקשתה לצו ההורות", נכתב בתגובה לעתירה על ידי המדינה, שהוסיפה: "אחד התנאים להסכמת היועץ המשפטי לממשלה למתן צו הורות פסיקתי לבן או בת הזוג של הורה גנטי עניינו בדרישה, כי המבקשים יהיו בעלי אזרחות או רישיון לישיבת קבע בישראל. על כן, לא ניתן להיעתר לבקשה במקרים בהם בני הזוג, שניהם או אחד מהם, אינם בעלי רישיון לישיבת קבע בישראל או שאינם מתגוררים בה".
בהחלטתה, ציינה השופטת אילוטוביץ' סגל כי החוק הישראלי אינו מגדיר באופן מפורש מיהו הורה או מהם הקריטריונים אותם נדרש אדם להוכיח כדי שהמדינה תכיר בו כהורה. מציאות זו, הפכה בולטת עם התפתחותן של טכניקות הולדה מתקדמות אשר הביאו עמן תקווה חדשה לזוגות אשר מסיבה כזו או אחרת לא יכלו להביא ילד לעולם. "אל מול נפלאות הטכנולוגיה, נותר בית המשפט חסר כלים מספקים כדי להתמודד עם שלל המקרים אשר החלו להגיע לפתחו, במסגרתם נשמע קולם של בני זוג אשר כל כמיהתם הייתה להכרה בהורותם חרף היעדר זיקה ביולוגית או גנטית לילדם".
עוד הוסיפה השופטת אילטוביץ' סגל: "במהלך השנים, החלה להתגבש עמדה חדשה בפסיקת בתי המשפט, לפיה אין לקדש את ההורות הביולוגית ולהעניק לה מעמד בלעדי. אט אט, החלו להינתן החלטות שיפוטיות, קרי, "צווי הורות פסיקתיים" אשר נתנו תוקף להכרה בהורותו של ההורה הלא-ביולוגי של הילד".
בסיכומו של דבר, השופטת קיבלה את העתירה והעניקה צו הורות פסיקתי מכוח "זיקה לזיקה" לאזרחית של מדינה זרה בעלת מעמד ארעי בישראל, הנשואה לאזרחית ישראלית, כאשר הבת הזוג הישראלית היא האם הביולוגית, כך שתחולנה עליה כל הזכויות והחובות החלות על הורה על פי כל דין. "חשוב ביותר לבחון את טובת הילד. טובתו של ילד לעולם עדיפה, שיהיו לו שני הורים מאשר הורה אחד, לו הדבר אפשרי כמובן. שני הורים היכולים לדאוג לו ולאהוב אותו, לדאוג לחינוכו, לבריאותו ורווחתו. לכך יש השלכות רחבות גם מבחינת רווחה כלכלית בכל אספקט לרבות מזונות, זכויות ירושה משני הורים, בטחון ויציבות", סיכמה השופטת בהחלטתה.
עו"ד ארתור שני מא' זיסמן שני – חברת עו"ד, מפרש: "טוב עשה בית המשפט לענייני משפחה אשר הקנה צו הורות פסיקתי לאזרחית זרה, בניגוד לעמדה המדינה. עמדת המדינה איננה מתיישבת עם עקרון העל אשר לאורו על בית המשפט לפסוק בענייני הורות וילדים: עקרון טובת הילד. את עקרון טובת הילד לא מעניין אם ההורה הנוסף הוא אזרח ישראלי או זר, לא מעניין אם ההורה הוא סטרייט או להט"ב וכיוצא בזה. מה שמעניין את עקרון טובת הילד הוא שההורה הוא הורה טוב מספיק. טוב שבית המשפט העמיד את המדינה על מקומה וטעותה, צר לי על הרטוריקה הנוראית, בתחום של צווי הורות פסיקתיים, של מייצגי המדינה בערכאות בתחומי ההורות. כב' השופטת אילוטוביץ'-סגל מובילה קו מתמיד של קידוש טובת הילד גם כאשר ההורים הם להט"ב ובכך עושה היא מלאכתה נאמנה, וכך גם בקריאתה, במסגרת פסק הדין, למדינה להסדיר את הסוגיה. זאת, כדרכם של שופטים ושופטות שאת דעתם או דעתן עליהם לומר בהחלטות ופסקי דין במסגרת עבודתם".
עו"ד ארתור שני עוסק בתחום המשפחה והירושה מאז שנת 2009. הוא בעל תואר שני מוסמך במשפטים (LL.M), בדיני משפחה – גישור ויישוב סכסוכים משפחתיים או משפטיים במשפחה, מטעם אוניברסיטת בר-אילן ותואר כפול במשפטים (LL.B) ובממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה (B.A) מטעם המרכז הבינתחומי שבהרצליה. מחקריו האקדמיים עוסקים בתחום הקניית הורות ושלילתה.
