אחרי למעלה משלוש שנים, שופטת בית משפט לענייני משפחה, נלי רוסמן גליס, קבעה כי אישה רשאית להגר מישראל לארץ מולדתה עם בנה הקטין, למרות שיש לה בן זוג ישראלי חדש וילדה נוספת. השופטת קיבלה את טענת בא כוח האשה, עו"ד דוד ביטון, כי בין השאר: "טובתו של הקטין מחוברת בחבל הטבור לטובתה של התובעת, ופגיעה קשה בה משמעותה פגיעה בקטין".
מדובר בבני זוג שהכירו בחו"ל, שם גרה ועבדה האשה. הם נפגשו מדי פעם, ובתקופה זו האישה הרתה בלי תכנון מוקדם, עזבה את עבודתה ובאה ארצה. הם גרו יחד, נישאו בנישואים אזרחיים, לאשה הוסדרה אשרת שהיה בארץ והיא עובדת כאן. הגבר הרבה לטוס לצרכי עבודתו, וחייהם היו רווי מתח וכאשר הילד היה כבן 4 החליטו להיפרד.
על פי התביעה, אותה הגיש עו"ד ביטון, האשה הייתה צריכה להתחיל כאן הכל מהתחלה, לבנות חיים ועבודה. היא עברה תקופה קשה מאוד של התמודדות עם הגירה וקשר גרוע, וכעת היא רוצה לחזור לגור בחיק משפחתה שם היא יכולה להציע לילד חיים טובים. בקרבת מקום מגורי הוריה. בתוכניתה לשלוח את הילד לבית ספר יהודי, שם ישמור את זהותו הישראלית ואת השפה העברית. מדובר בבית ספר ברמה גבוהה. האם התחייבה לשמור על קשר אינטרנטי יומי של הילד עם אביו, ולהביאו לארץ לביקורים ככל שתידרש.
עוד הוסיף עו"ד ביטון, שכאשר נפרדה מבן הזוג היא נשארה בארץ ללא מעמד קבוע. יש לה אשרת שהייה זמנית אשר על חידושה עליה להיאבק בתהליך בירוקרטי מיגע ומשפיל מדי מספר חודשים כפי נקבע במשרד הפנים. היא עלולה למצוא עצמה מגורשת מכאן. היא סובלת כאן, נאלצת לעבוד בשעות אחר הצהריים על חשבון הזמן שלה עם הילד. היא לא מרגישה בטוחה. היא רחוקה ממשפחתה, רחוקה מאורחות החיים שהיא רוצה בהם. תקופת חייה עם בן זוגה נחרטה אצלה כתקופה טראומטית. הוא צרוב בזיכרונה ובגופה ובנפשה כמי שפגע בגופה ובנפשה. הוא הרס את חייה כאן ולא כיבד אותה כאדם, כאישה וכאם.
מנגד, הגבר נאבק על זכותו להמשיך להיות מעורב בחיי בנו. הוא חושש לאבד אותו והילד לא יוכל לתקשר איתו כי לא ידבר עברית. עוד הוא חושש כי בשל העובדה שהוריה של האישה לא מקבלים אותו וכועסים עליו… הוא לא יוכל להגיע לביקורים והאישה תרחיק את הילד ממנו.
כאמור, בסופו של דבר, השופטת רוסמן גליס, קבעה כי האם תוכל לצאת עם הילד מהארץ, למרות שיש לה מערכת יחסים חדשה וילדה. "מערכת יחסים זו, בראייה נכונה, דווקא תומכת בעתירת התובעת להגר, כפי שהסיקה המומחית. זאת ועוד, כוונתה הידועה, המוצהרת והמוסכמת של התובעת, לגדל את בתה לא בארץ, מוסיפה נדבך חשוב לעתירתה להגר עם הקטין. כפי שציינה המומחית, כעת לא מדובר "רק" בקשר בין הקטין לאמו, אלא גם בקשר בינו לבין אחותו ובקשר בינו לבין משפחתו החדשה כמכלול", כתבה השופטת והוסיפה: "דחיית עתירת התובעת, משמעותה כי יתרחש אחת משתיים: או שהתובעת תישאר בארץ על אפה ועל חמתה, ותאלץ לגדל בארץ את בתה, לה (כמו לתובעת) אין כל מעמד בה. או שתאלץ להגר עם בתה ובן זוגה, תוך הותרת הקטין בארץ מנותק מאמו ומאחותו. במצב הראשון דלעיל, תתרחש פגיעה חמורה ובלתי מידתית בתובעת, בעתידה, ובטובתה מכל בחינה שהיא. הפגיעה החמורה בתובעת תיתן, כך דרכו של עולם, את אותותיה גם בקטין. אילוץ לחיות במקום זר, תוך מאבק על המעמד עם הרשויות (עבורה ועבור בתה) ייתן, ללא ספק, את אותותיה בתובעת, ולכן גם בקטין".
____________________________
לצפיה ודירוג כבוד השופטת נלי רוסמן גליס
_____________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94-%d7%93%d7%95%d7%93-%d7%91%d7%99%d7%98%d7%95%d7%9f/
