שופט בית משפט השלום בתל אביב מנחם (מריו) קליין, דחה תביעת נזיקין בגין עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה ולפי חוק לשון הרע, נגד שני אחים שלטענת התובע חטפו אותו כדי לקחת ממנו את הקורקינט שחשדו בו כגנוב והעבירו אותו למשטרה. השופט, שהדגיש בפסק הדין כי התובע לא הוכיח כי אכן רכש את כלי הרכב והתנהל בהליך בחוסר תום לב, הורה לו לשלם הוצאות בסך 1,800 שקלים.
התובע, בן 26, רכש לטענתו קורקינט והנתבעים "חטפו ותקפו אותו בכדי לקחת ממנו את הקורקינט". הנתבעים ו"התוקפים" לקחו אותו עמם לתחנת משטרת גלילות שם נטלו ממנו את הקורקינט. הנתבעים הציגו גרסה שונה לחלוטין לפיה פעלו על פי הנחיות המשטרה ובהדרכת בלשיה, לאחר שהגישו תלונה על גניבת אותו קורקינט.
לטענתם, כך לפי התביעה, לנתבע נגנב קורקינט כמה חודשים לפני מועד האירוע המתואר בכתב התביעה. חברו של הנתבע הבחין כי קורקינט דומה לשל הנתבע מוצג באתר יד 2 למכירה ומשזיהה הנתבע את הקורקינט התקשרו הנתבעים למשטרה ובלשי המשטרה הם אלה שהורו לנתבעים להתקשר ולקבוע עם התובע פגישה והם אלה שעצרו את התובע.
בקשת סילוק בגלל שיהוי
הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בגין שיהוי רב בהגשתה, העדר עילה, העדר יריבות, ובהיותה קנטרנית וטורדנית זאת לאור העובדה שהתובע הסתיר מבית המשפט את העובדות המהותיות בקשר לנסיבות המקרה.
השופט קליין, שדחה את התביעה, ציין בפסק הדין כי התובע היה מודע לכך שמדובר בשוטרים ובמעצר ובכל זאת ניסה להטעות את בית המשפט כאילו מדובר באילו חוטפים עלומים וב"כ הנתבעים פנה לב"כ התובע לנסות להבהיר את תמונת המצב ולהציע כי יצרף את משטרת ישראל כנתבעת אך התובע סירב.
השופט ציין עוד, כי זה אחד המקרים החריגים שאין מנוס מלסלק את התביעה על הסף והדבר עולה בקנה אחד עם סמכויות בית המשפט לפי התקנות החדשות ומטרותיה וההגנה לא רק על הנתבעים, בכך שלא ייכנסו להוצאות משפטיות מיותרות ובזבוז זמן ואנרגיות אלא גם על ה"אינטרס הציבורי" כפי שנקבע בתקנות החדשות.
"היכן מסמכי הרכישה?"
"הנתבעים הגישו את כל החומר מתיק המשטרה", כתב השופט בפסק דין, "לרבות דוח ביצוע וברור שהתובע נעצר ונחקר במשטרה. כל בר דעת מבין כי מדובר במעצר משטרתי ולפיכך גרסת הנתבעים עולה בקנה אחד עם ההיגיון הפשוט. סירובו של התובע מלצרף את משטרת ישראל כנתבעת, הסתרת העובדות המהותיות (ומסמכים חשובים) בכתב התביעה ואי הגשת כתב תשובה בכדי להפריך את טענות ההגנה, מצביעות על חוסר תום לב מובהק של התובע".
השופט קליין הוסיף: "אגב, חוסר תום-לב, לא הוגשו מסמכים בקשר לקניה, לא ברור מתי רכש התובע מחברו את הקורקינט והאם אותו חבר רכש בשוק הפשפשים את הקורקינט ובאיזה מחיר, וכיצד רכישת קורקינט בשווי 10 אלף שקלים בסכום הרבה יותר נמוך עולה בקנה אחד עם תנאי 'תקנת השוק' כפי שנקבעו בבית משפט העליון. הגעתי למסקנה שהמשך דיון בתובענה היא הכבדה לא הגיונית כלפי הנתבעים וגם נוגד את האינטרס הציבורי כאמור, ויש למנוע את המשך הדיון בתובענה מסוג זה בכדי למנוע בזבוז משאבים".
_____________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט מנחם (מריו) קליין
_____________________________________________
