שופטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בקריית שמונה, טל ויסמן בן שחר, האריכה לבקשת הרווחה ב-30 יום צו הוצאה ממשמורת, הניתן מכוח חוק הנוער, עד לפתיחת תיק אימוץ בבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטה יוצאת הדופן שכתבה היא קוראת למחוקק לשנות את המצב הקיים ולאפשר לה ולשופטי הנוער לסייע לילדים. "על רשויות הרווחה ובתי המשפט לעשות כל שניתן בכדי למזער את הפגיעה בילדים, בשל העדר רצף טיפולי ומשפטי. כשליש מחייה ממתינה א' לרשויות הרווחה, עתידה נקשר בעל כורחה, בהליכים בירוקרטיים והתנהלות לקויה, וניסיונותיי להושיעה עולים בתוהו".
המדובר בקטינה שהוצאה ממשמורת אמה, בהסכמתה, עם לידתה , לקלט חרום ובגיל עשרה חודשים הועברה למשפחת אמנה קבועה. שני הוריה הסכימו למוסרה לאימוץ , ולמרות זאת טרם נפתח הליך בעניינה בבית המשפט לענייני משפחה. על פי הבקשה במצב דברים זה, יש בו כדי לגרום נזק רב לקטינה ולאביה של הקטינה.
השופטת בן שחר כתבה בהחלטתה כי היא קוראת למחוקק לשנות את המצב הקיים ולאפשר לשופט הנוער להשלים את מלאכתו. "א' נולדה למציאות חיים קודרת", כתבה השופטת, "לאם שאינה מסוגלת לגדלה, לאב שלא ידע על דבר לידתה, ועם סיום השנה הראשונה של חייה – הגיעה לחוף מבטחים. כיום – טובתה מחייבת את מימוש זכותה הבסיסית להוסיף ולגדול בחיק אותה משפחה, בביטחון ובידיעה כי אף אם החיים יזמנו לה או למשפחתה, טלטלות נוספות, לא יהיה בהן כדי לפגוע בהתקשרותה למשפחה ובשייכותה אליה".
"על כן", המשיכה השופטת בהחלטתה, "בשמה של א' ובשמם של מאות קטינים נוספים, החוסים תחת קורת גגו של בית המשפט לנוער וכמהים למשפחה ובית, אפנה למחוקק בקריאה לשנות את המצב הקיים, לאפשר לשופט הנוער להשלים את מלאכתו, להושיע ילדים מאסונם, לקחת אחריות על גורלם ולהעניק להם סיכוי ממשי להתפתחות תקינה, התקשרות בריאה וקיום אורח חיים מיטיב, בחיק משפחה".
בסיכומו של דבר, השופטת בן שחר קבעה כי לבית המשפט לנוער, אין סמכות להשלים הליך זה במסגרתו, והטיפול בו חייב שיועבר לבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט נעתר לבקשה והאריך את הצווים ב-30 ימים נוספים בלבד.
"בקשה זו מציפה סוגיה בוערת", נכתב עוד בהחלטה, "שעניינה במסלול הטיפול בפעוטות בסיכון, שהוצאו ממשמורת הוריהם וזוחלים, בעל כורחם, בדרך חתחתים, על רצף אמנה – אימוץ. סוגיה בוערת המכלה סיכוייהם של קטינים לזכות בבית יציב וקבוע, לפתח התקשרות בריאה עם האחראים עליהם, לזכות באפשרות להשתלב במשפחה, וזאת על ציר הזמן, על מזבח של הסדר חוקי לקוי, מחדלים של הרשויות וכניעה לכורח המציאות".
השופטת בהחלטתה מתחה ביקורת חריפה על הסדר חוקי לקוי ומחדלים של רשויות הרווחה, וכך כתבה: "בעת הזו ובמצב החוקי הקיים, על רשויות הרווחה ובתי המשפט לעשות כל שניתן בכדי למזער את הפגיעה בילדים, בשל העדר רצף טיפולי ומשפטי. כשליש מחייה ממתינה א' לרשויות הרווחה, עתידה נקשר בעל כורחה, בהליכים בירוקרטיים והתנהלות לקויה, וניסיונותיי להושיעה עולים בתוהו".
"לא יעלה על הדעת", הוסיפה, "כי החלטות חוזרות ונשנות של בית משפט זה אינן מקוימות, ושיקולי עומס עבודה של יועץ משפטי תורן, יחרצו את גורל חייה. עוד אדגיש כי התנהלות כושלת זו על ציר הזמן ששורטט לעיל, גורמת סבל רב גם למשיב, אביה של א', אשר ביקש לעשות את המיטב בעבור ביתו, על פי יכולותיו, מסוגלותו והבנתו, אולם גם כוחותיו וסבלנותו שלו לנבכי הבירוקרטיה על תחלואיהם – תמו".
__________________________________________________
