נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בצעה לאחרונה מהלך תקדימי בנושא סרבנות גט מצד נשים כשפסקה בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני. השופטת חיות אישרה הטלת קנס כספי על אישה שמסרבת לקבל גט מבעלה במשך שלוש שנים וחצי, זאת למרות פסיקת בית הדין הרבני בעניין. על פי החלטת חיות, נקבע כי בכל יום שבו האישה ממשיכה בסירובה לקבל את הגט מבעלה, היא תשלם 220 שקלים. בכל 15 ימים, יעלה סכום הקנס היומי.
אפליה של סרבני גט לעומת סרבניות גט
מימדה של התופעה הפוגענית של סרבנות גט הולכים וגדלים בעוד בתי הדין הרבניים מעלימים עין או מתקשים להסתגל לה בשל היותם כפופים לדין תורה. על פי דין תורה בסמכות ההרכב הספציפי של בית הדין הרבני שדן בתיק להטיל סנקציות על הגבר שמסרב לגרש את אשתו. בעוד שבכדי להטיל סנקציות על האישה המסרבת להתגרש מבעלה בית הדין הרבני חייב את אישורו של נשיא בית הדין הרבני הגדול. במילים אחרות, הטלת סנקציות על גבר המסרב לגרש את אשתו אפשרית ללא פיקוח – ואילו הטלת סנקציות על אישה המסרבת להתגרש מבעלה מותנית באישור חריג. זוהי אפליה חמורה של סרבני גט לעומת סרבניות גט.
בהחלטה ציינה השופטת חיות כי "הטלת הקנס ניתנה לאחר ניסיונות ומאמצים רבים לשכנע את (האישה) להסכים לקבל את גטה, לאחר שהובהר לה כי זכויותיה ביחס ליתר תביעותיה לא יפגעו וכן לאחר שהוטלו עליה צווי הגבלה מכוח חוק הקיום – אך ללא הועיל".
בטווח הארוך יותר, נדרשת עקירה של הבעיה מן השורש. הגיע הזמן להפרדה המתבקשת: גיטין, גירושים וכתובה הם נושאים דתיים, ועל כן ראוי והגיוני כי בתי הדין הרבניים ידונו בהם. בכל יתר התוצאות של הנישואים- חלוקת רכוש, איזון משאבים ומשמורת על ילדים – ראוי שידונו רק בתי המשפט לענייני משפחה. לאחר הפרדה כאמור, גם תופעת סרבנות הגט, משני המגדרים – תפחת, משום שבתי הדין הרבניים לא יהיו מורשים לדון בסוגיות שאינן דתיות.
