שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה בקשה לסיום האפוטרופסות לאדם על ידי המרכז הישראלי לאפוטרופסות, זאת לאחר שנטען על ידם, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי אותו אדם דר רחוב, אינו זקוק לאפוטרופוס.
בחודש אוגוסט השנה, ביקש המרכז הישראלי לאפוטרופסות, לסיים את האפוטרופסות בעניינו של א. בנימוק שזה האחרון אינו זקוק לאפוטרופוס ונוכח העדר שיתוף פעולה וחוסר אמון של א. כלפי האפוטרופוס. בא כוח היועמ"ש סבר מנגד, כי לאור המלצות התסקיר גם לאור רצונו של א. אין לשנות דבר מהמצב החוקי כיום.
בסוף חודש אוקטובר הוגש תסקיר מטעם שירותי הרווחה אשר על ידי עיריית תל-אביב ולמרות שהדברים עמדו בסתירה מפורשת לאמור בתסקיר, באת כוח האפוטרופוס, טענה כי מדובר באיש צלול בדעתו ואיש לא טען לדמנציה כלשהי. זאת כאשר בפרק הרקע האישי שבתסקיר נכתב כי א. עבר אבחון על-ידי פסיכו-גריאטר ונמצאו הזנחה עצמית, התנהגות חסרת שיפוט, אדישות כלפי טיפול עצמי וכלפי צרכי הסובבים את א., הפרעות בשפה וירידה קוגניטיבית תוך התאמה לאחד מהסינדרומים של דמנציה, היתכנות לפגיעה קוגניטיבית אורגנית אגב המלצה ברורה אשר ניתנה כבר בשנת 2015, למנות לו אפוטרופוס.
השופט שני שדחה את העתירה, ציין בהחלטתו כי אין ויכוח שא. מנהל את חייו, או לפחות חלק ניכר מחייו, כשהוא דר רחוב. "ער אני לשינויים אשר נערכו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לא זה מכבר. אלא שאין דומה ה'יד הקלה' שבשחרור אדם מכבלי אפוטרופסות כאשר ניתן לשחררו לבקשתו לבין תמונה רפואית של חולאים שאינם פגים ופסיכוזה פעילה ודמנציה אינם בגדר עניינים שיכולים לחרוג מעבר לרמיסיות כאן ושם, למצב שבו תודעתו של א. מאפשרת לו לומר 'רוצה אני באפוטרופוס ורוצה אני באפוטרופוס הזה'".
"נדמה לי", הוסיף השופט שני, "שהשינוי בהוראות החוק יותר משביקש להקטין את כמות המינויים, עיקר כוונת השינויים בחוק היתה לשים את רצונו של א. ב'מרכז הבמה"", כתב השופט שני והוסיף: "מספרת לי באת כוח היועמ"ש כי א. זה מערים קשיים, צורך זמן עבודה, פונה לבתי המשפט, אינו משתף פעולה ואת זמנו של האפוטרופוס אפשר להשקיע באחרים. כשאמרתי כי אני בטוח שא. זקוק להמשך מינויו של אפוטרופוס, אזי עיקר התובענה של האפוטרופוס ולפיה לא זקוק א. לאפוטרופוס אינה מתקבלת על דעתי".
השופט שני הוסיף והדגיש בהחלטתו כי גוף כמו המרכז הישראלי לאפוטרופסות, מעצם פעילותו לוקח "עסקת חבילה" במסגרתה יהיו מטופלים קלים יותר ומטופלים קלים פחות, גם צרכני זמן והשקעה ולא ייתכן, בבחינת מדיניות שיפוטית ראויה, כך על פי בא כוח היועמ"ש, לספק לגופים שעיסוקם באפוטרופסות, להישאר רק עם המטופלים ה"נוחים" ולהשתחרר, מן ה"טרדנים" וצורכי השקעת הזמן.
"נדמה לי", נכתב עוד בהחלטת ביהמ"ש, "שרצונו האמיתי של האפוטרופוס הוא להשתחרר מא. זה ולשם כך מה לו נימוק כזה ומה לו נימוק אחר? אומר האפוטרופוס כי הוא מטפל בחסויים רבים, אלפים ואני מאמין. אלא שמי שמטפל באלפי אנשים אשר מונה להם אפוטרופוס, יודע כי יש ביניהם בוודאי כאלה הסובלים מקשיים רגשיים 'מבזבזי זמן', מבקשי בקשות, כאלה שמתנים תנאים שלפעמים אינם הגיוניים אשר לטיפול בהם, מזניחי עצמם ואפילו הורסי עצמם. אם תקשיב לב"כ המרכז תגלה עוד רגע קט שאפילו המעשנים וצורכי הסוכר הם בבחינת מי שאינם זקוקים לשום השגחה, כי הם עשו זאת לעצמם".
_______________________________________________
