בית הדין הרבני הגדול דחה ערעור שהגישה אשה על מספר החלטות של בית הדין האזורי, בו היא טענה, בין היתר, כי החלטות בית הדין היו מוטות וניתנו באופן חד צדדי לטובת הגבר. לטענת האישה, רצף ההחלטות הובילו אותה להגיש בקשה כללית לפסילת ההרכב ובמקביל להגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול.
במסגרת תשובתה לערעור, טענה עו"ד טבקמן פלגי, בין היתר, כי הערעור הינו ניסיון פסול וטורדני של ״לרתום על העגלה לפני הסוסים״, והלכה למעשה לדון בבקשת הפסילה שהגישה לבית הדין הרבני. בנוסף, נטען ע"י עוה"ד טבקמן-פלגי, כי הערעור בא לעולם לאחר שהאישה, לכל אורך הדרך, הטרידה את הגבר ואת כל הערכאות המשפטיות באינספור בקשות סרק טורדניות (ואף חויבה שם בהוצאות בעקבות בקשות שהגישה עוה"ד טבקמן-פלגי) ולאחר שניסיונותיה הפסולים של האשה להתנגד לסדרי הדין לא עלו בידה, היא החליטה להמשיך ולהטריד את הגבר באמצעות ערעור סרק שאין בו דבר ודינו דחייה על הסף (לא כל שכן, עת היא נמנעה מלצרף לערעורה מסמכים מהותיים והסתפקה בצירוף מגמתי של מסמכים והחלטות המציגים את גרסתה החד צדדית).
בנוסף, טענה עוה"ד טבקמן-פלגי – במסגרת טענותיה המקדמיות לדחיית הערעור – כי האשה עשתה דין לעצמה ונמנעה מלעתור לבית הדין הנכבד בבקשה לקבלת רשות ערעור (כמתחייב מתקנות בתי הדין הרבניים) לגבי החלטות הביניים שעליהן היא ניסתה לערער. יתרה מכך, במסגרת הערעור עצמו, העלתה האישה טענות סותרות שיש לראות בהן בבחינת הרחבת חזית אסורה.
בסיכומו של דבר, בית הדין הרבני הגדול, קיבל את מלוא טענותיה של עוה"ד טבקמן פלגי, דחה את הערעור על הסף, תוך שקבע כי לא היה כל בסיס משפטי להגשת הערעור. בנוסף, דחה בית הדין את בקשת האשה להארכת מועד והותרת התיק פתוח בציינו כי: "השארת תיק פתוח כשאין בסיס לתביעה מהווה איום על המשיב והטרדה לא צודקת", וכן חייב אותה בהוצאות משפט.
________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%D7%A2%D7%95%D7%93-%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99-%D7%98%D7%91%D7%A7%D7%9E%D7%9F-%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%99
