חוק הירושה קובע כיצד יתחלק רכושו של כל אדם לאחר פטירתו.
לא תמיד הנחות החוק מתאימות לרצונות או למצב המשפחתי של כל אדם.
גם אם אדם עורך צוואה לפי הנוסח הפשוט והמקובל היא עלולה לא לטפל במצבים רבים שיצוצו.
רק צוואה שערך עו"ד מומחה תבטיח כי רצונו של אדם יעשה לאחר פטירתו.
חוק הירושה מכיל כללי הורשה שתקפים מבחינת החוק עבור כל אדם שנפטר, אלא אם הוא ערך צוואה שבה כתוב אחרת. כללים אלו מניחים מה היו כוונותיו של נפטר שלא כתב צוואה. אחד מכללי חוק הירושה קובע כי מחצית מרכושו של הנפטר עוברת לאשתו ומחצית מתחלקת בין ילדיו.
ישנם הרבה מקרים בהם חוק הירושה וכלליו לא מתאימים לאדם ולרצונותיו, ולא לוקחים בחשבון סיטואציות משפחתיות או אישיות מורכבות בהם הוא מצוי.
במקרים אלו החוק יחליט עבור האדם איך רכושו יחולק, למרות שהוא היה בוחר לעשות אחרת. במקרים אלו, שתקפים לרבים מאיתנו הכרחי לפנות לעו"ד מומחה לצורך עריכת צוואה.
אדם לא פעם מצוי במצבי חיים שלהם הנחות חוק הירושה לא מתאימים, או לא מספיק מותאמים אישית לרצונו ולרצון משפחתו.
חוק הירושה קובע שאדם שהלך לעולמו והותיר אחריו בן או בת זוג וילדים, התכוון למעשה להותיר לבן או בת הזוג מחצית מרכושו ואת המחצית האחרת לחלק בין ילדיו.
אבל אם הנפטר לא ערך צוואה, והלך לעולמו במהלך סכסוך גירושין, במשרד הפנים הוא עדיין רשום כנשוי ועל כן מחצית מרכושו תעבור לאשתו.
אם יש לנפטר ילדים שלא היה בקשר עמם, אולי היה רוצה לחלק בינהם את רכושו בצורה אחרת ממה שקובע החוק.
מצב נוסף הוא כשלנפטר ילדים קטינים או בלתי אחראים כלכלית. האם נכון שיירשו את כל רכושכם בבת אחת, או שמוטב שיקבלו אותו בצורה של קצבה? מצב נוסף הוא של משפחות מורכבות, כשלאחד ההורים או לשניהם יש פרק ב', וילדים ממערכות זוגיות קודמות.
מאוד מומלץ לדאוג לערוך מראש אצל עו"ד מומחה, צוואה שתתאים בדיוק לכוונותינו ולאורח החיים הייחודי לנו. צוואה רגילה הנה מסמך פרטי ואישי, ואילו צוואה הדדית היא שילוב בין צוואה לחוזה בין בני זוג.
מי שמחליט לעשות את הצעד הנכון ולערוך צוואה צריך לתת דעתו על האבחנה החשובה בין צוואה רגילה לצוואה הדדית.
הצוואה ההדדית היא חדשה יחסית, היא התווספה לחוק הירושה בשנת 2005.
שני בני הזוג ביחד חייבים לחתום. צוואה הדדית מסדירה לא רק את מה שיקרה לחלקם ברכוש אחרי מותם, אלא גם את מה שיקרה לרכוש של בן/בת הזוג.
צוואה רגילה הנה מסמך פרטי ואישי, ואילו צוואה הדדית היא שילוב בין צוואה לחוזה בין בני זוג.
צוואה הדדית היא התחייבות ארוכת טווח שקשה לבטל.
הצוואה ההדדית מגבילה את יכולתו של אדם החתום עליה לשנות את צוואתו בעתיד, בניגוד לצוואה רגילה שניתן לשנות כמה פעמים שרוצים.
הרעיון מאחורי צוואות הדדיות הוא שיש שני מצווים שמסתמכים האחד על השני ולא מצווה אחד.
זו אחת הסיבות שצוואות הדדיות מתאימות בעיקר לבני זוג שנשואים שנים ארוכות, גאשר החשש השכיח הוא שבן/בת הזוג הנותרים בחיים, יפצחו בפרק ב' ויורישו את רכושם למשפחה החדשה ולא לילדים המשותפים מפרק א'.
לצורך הדוגמה, נתבונן במקרה של נמרוד ונטע.
נמרוד ונטע נשואים כבר שלושים שנה, ויש להם שלושה ילדים. נמרוד ונטע הם בעלים של חברת סטארט אפ שהונפקה לאחרונה.
הם אינם מתכננים למות כמובן, אבל רוצים לוודא שאם אחד מהם יילך לעולמו, הרכוש הרב שעמלו לצבור יחד יגיע בסופו של דבר לילדיהם.
אף אחד מהם אינו רוצה להוריש מחצית מהרכוש בעת הפטירה לילדים, שכן חשוב להם שבן/בת הזוג יוכלו להמשיך לגור בביתם הנוכחי, ליהנות מן הרכוש המשפחתי ולחיות ברווחה.
מצד שני, לא נמרוד ולא נטע יכולים לדמיין שהכספים הרבים שהרוויחו יגיעו לידי משפחה אחרת, במקרה שבו שנטע תישא גבר חדש לאחר מותו של נמרוד, ולהפך. אם כל אחד מהם יערוך צוואה פרטית, אין ערובה לכך שכאשר אחד מהם יילך לעולמו, הצוואה לא תשונה לטובת אנשים אחרים. לכן, נטע ונמרוד מחפשים פתרון אחר.
הצוואה ההדדית השכיחה ביותר היא זו שבה בני הזוג קובעים כי לאחר פטירת אחד מהם, יעבור כל הרכוש לבן/בת הזוג שנותר בחיים, ולאחר פטירת שניהם – יועבר כל הרכוש לילדיהם המשותפים.
עם זאת, צוואה הדדית טובה, כמו חוזה טוב, צריכה להיערך באופן יצירתי, שלוקח בחשבון כל מיני תרחישים בלתי צפויים, ממש כמו החיים.
צוואה הדדית טובה תאפשר לבן/בת הזוג הנותרים בחיים לערוך שינויים מסוימים במצבי קיצון. כך למשל, בני הזוג בוחרים להוריש את כל רכושם לשלושת ילדיהם בחלקים שווים, אולם, אם בעתיד אחד הילדים יתנכר לפתע להורה שנותר בחיים ויפקיר אותו, יתכן שההורה שכבר הלך לעולמו היה רוצה לתת להורה שנותר בחיים את היכולת לתת לאותו ילד פחות רכוש.
במקרה של בני זוג בפרק ב', שאין להם ילדים משותפים אך לכל אחד יש ילדים מנישואין קודמים, הצוואה השכיחה והפשוטה לפיה הרכוש עובר במלואו לבן/בת הזוג ולאחר פטירתו מחולק בין הילדים, עלולה לייצור בעתיד מצב של מעיין רולטה רוסית.
יתכן כי בן/בת הזוג שירשו את הרכוש, יעבירו אותו במלואו לילדיהם שלהם בלבד, ומשפחה אחת תישאר בלא רכוש כלל.
אלא שגם אם בני הזוג מקפידים על נוסח מפורט בנוגע לאיזו משפחה תירש את הרכוש, והם טיפלו מבעוד מעוד במצב שמתואר למעלה, עדיין לא נפתר הכול.
ישנם מצבים אחרים שכיום נתקלים בהם רבות בסכסוכי ירושה, שאותם לא צפה המחוקק.
לסכסוכי ירושה רבים מכנה משותף אחד: מהם גבולות המותר והאסור לעשות ברכוש בפער הזמנים שבין פטירת בן/בת הזוג הראשון לבין פטירת השני.
אם נחזור לדוגמא של נמרוד ונטע, הם ערכו צוואה הדדית בה הם מתחייבים להוריש את הרכוש המשפחתי האחד לשני ולאחר מכן לילדיהם.
החוק מטפל במקרה שבו אחרי פטירתה של נטע, נמרוד פוגש את נירית ומבקש לשנות את צוואתו ולהוריש לנירית ולילדיה את כל רכושו.
החוק אוסר על כך, משום שהוא מניח שנטע לא היתה מסכימה לאפשרות הזאת. החוק מטיל סנקציה על בן/בת הזוג שנותרו בחיים, וקובע כי אסור שהצוואה חדשה תסתור את המקורית.
אולם החוק לא מטפל במקרים בהם היורש הראשון רוצה לעקוף את הוראות הצוואה ההדדית, ולהעביר את הרכוש שירש למשפחתו החדשה בעודו בחיים.
החוק מטפל רק במקרה שבו היורש הראשון רוצה להעביר את רכושו למשפחתו השניה לאחר מותו.
החוק לא קובע מה לגבי העברות של רכוש בעוד שני בני הזוג בחיים – אולם הם נפרדו.
האם נמרוד יכול להעביר את אחת מארבע הדירות שלו ושל נטע לנירית?
האם הוא יכול להעביר על שם נירית את כל הדירות? האם הוא יכול למכור את אחת הדירות ולנסוע עם נירית מסביב לעולם
שאלות רבות נותרות ללא מענה כשחותמים על צוואה הדדית, החוק לא חשב על אף אחת מן האפשרויות האלה, ולכן בעת עריכת הצוואה ההדדית, כדאי שנמרוד ונטע, או יותר נכון עורכת הדין שלהם, יחשבו על כל אלה.
