שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, ורד שביט-פינקלשטיין, דחתה תביעת אב להעברת משמורת של שני קטינים לידיו והורתה לו ולאם להמשיך בטיפול אצל מטפלת מומחית בסכסוך הורי גבוה וסרבנות קשר וכן חייבה את האב בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים.
"הילדים נמצאים במצב רגשי בעייתי כאשר הם נמצאים בטווח בין הוריהם וחווים קונפליקט נאמנות", ציינה השופטת בהחלטתה.
- למרות משמורת משותפת האם תבעה מזונות באלפי שקלים – מה פסק ביהמ”ש?
- אב תבע משמורת על ילדיו; ביהמ”ש: “ניכור פתולוגי קלאסי מצדו”
האב והאם, נוצרים אשר משתייכים לזרם היווני האורתודוכסי, נישאו לפני כ-13 שנים והתגרשו באופן רשמי לפני שנתיים.
במהלך נישואיהם נולדו להם שני בנים תאומים. לפני כחמש שנים, החלו בין הצדדים הליכים משפטיים ממושכים בעקבות הליכי גירושין וניתן פסק דין בענייני משמורת, חלוקת זמני שהות ומזונות הקטינים.
במסגרת פסק הדין נקבע כי המשמורת הפיזית על הקטינים תהא בידי האם וכי המשמורת המשפטית תהא משותפת בידי שני ההורים.
כן, נקבע כי הסדרי השהות של הקטינים עם ההורים יהיו בהתאם להסכמות הצדדים שגובשו.
לאחר מתן פסק הדין הגיעו הצדדים להסכמות כוללות ביניהם לרבות בענייני רכוש אשר עוגנו במסגרת הסכם גירושין ןלפני כשנתיים, אושר הסכם הגירושין בין הצדדים. אשר לסוגית המשמורת וחלוקת זמני השהות עם הקטינים, הסכימו הצדדים כי פסק הדין יעמוד בתוקפו למעט הוספת יום שהות נוסף לקטינים עם האב.
נכון להיום זמני השהות של הקטינים עם האב הינם נרחבים וכוללים שלוש פעמים בחודש בימי שני כולל לינה, בכל יום רביעי כולל לינה ובכל סופ"ש שני מיום שישי ועד יום ראשון.
כן הוסכם כי חלוקת הזמנים בחופשות ובחגים תהא שוויונית.
בחלוף כשנה ממועד אישור הסכם הגירושין ומתן תוקף של פסק דין,
הגיש האב את התביעה ובה עתר להעברת המשמורת על הקטינים לידיו.
לטענתו, כאשר הקטינים נמצאים אצל האם, האם נוקטת באלימות כלפי הילדים לרבות השפלות, צעקות, בעיטות, סטירות והיא אינה ראויה להיות הורה. לדבריו, האם נמצאת שעות רבות בעבודה וכאשר הקטינים שוהים עם הסבתא והדודה מצד האם, הם מתלוננים גם על אלימות מצד הסבתא והדודה.
בית המשפט דחה את בקשתו של האב וכך גם את טענות האב בדבר אלימות מצד האם וקבע כי לא חל כל שינוי נסיבות ממועד אישור הסכם הגירושין בין הצדדים אשר אשרר את פסק הדין בסוגיית המשמורת וחלוקת זמני השהות של האב עם הקטינים.
"לצד העובדה", נכתב בהחלטת בית המשפט, "כי האב לא הוכיח כל שינוי נסיבות בעניינם של הקטינים אזי כל התסקירים שהוגשו בעניינם של הקטינים במשך כל אותה תקופה המליצו באופן גורף כי טובת הקטנים היא שלא לעשות שינוי בקביעת המשמורת וחלוקת זמני השהות וכי כל שינוי בחלוקת זמני שהות יערער את היציבות היחסית אליה הגיעה המשפחה ויגביר את המתיחות ורמת הקונפליקט בין שני ההורים ובכך יפגעו הילדים".
השופטת הוסיפה: "במקרה דנן, האב לא הביא כל ראיה שיש בה כדי להביא לסטייה מהמלצות התסקירים. טענות האב לאלימות כנגד הקטינים נדחו מכל וכל על ידי שירותי הרווחה אשר התרשמו כי לא הוכחו טענות האלימות ואף המליצו על הותרת זמני השהות על כנם וללא כל שינוי. כן התרשמו שירותי הרווחה כי הדרך הנאותה לטפל בעניינה של המשפחה הוא להפנותכם למסגרת טיפולית בלבד".
השופטת ציינה עוד, כי לנוכח עוצמת הקונפליקט הגבוה הקיים בין ההורים על רקע סכסוך הגירושין ביניהם, הילדים "נמצאים במצב רגשי בעייתי כאשר הם נמצאים בטווח בין הוריהם וחווים קונפליקט נאמנות".
לדבריה, מאחר שעל פי האמור בתסקיר הקטינים הביעו רצון להיות פחות עם האם ויש חשש כי הדבר יביא לנתק בין האם לקטינים, יהיה זה נכון כי "ההורים והילדים ימשיכו בטיפול אצל הפסיכולוגית שהינה מטפלת מומחית בסכסוך הורי גבוה וסרבנות קשר במטרה לקבל כלים והדרכה שיעזרו להם בקונפליקט הזוגי והשלכותיו על ילדיהם".
ומאחר שהאב הוא זה שעתר פעם נוספת לשינוי במשמורת ובהסדרי השהות בהעדר כל יסוד לכך ותביעתו נדחתה השופטת קבעה כי הוא זה שיישא במלוא עלות הטיפולים אצל הפסיכולוגית.
