שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, סגלית אופק, קיבלה בקשת ביטול אימוץ של אם מילדיה הקטינים, לאחר שנפרדה מבת זוגתה והורתה לעדכן את הפנקסים הרשמיים בכך.
השופטת אופק העדיפה את חוות הדעת של המומחית בנושא, על פני זאת של העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ שקבעה כי לא ניתן ל'התגרש' מהילדים.
מדובר בהליך בו עלתה סוגיית ניתוקו של קשר הורות בין אם וילדיה שנוצר מכוח צווי אימוץ, לפיהם אומצו שני קטינים כילדיה של הנתבעת, בת זוגה לשעבר של התובעת, האם הביולוגית של הקטינים.
על פי הבקשה, התובעת והנתבעת, רווקות שחיו יחד וניהלו משק בית משותף כידועות בציבור מלפני כ-20 שנה.
בנות הזוג החליטו יחד על הבאת ילדים לעולם תוך שימוש בתרומת זרע אנונימית והתובעת התעברה פעמיים מתרומת הזרע האנונימית שנבחרה ע״י בנות הזוג, ונולדו בן ובת.
טרם לידת הבת, חתמו בנות הזוג על שני הסכמים:
האחד, הסכם חיים משותפים המסדיר את התחייבויותיהן לחיים משותפים, לרבות רכוש וממון ויחסים הדדיים אחרים;
והשני, הסכם להורות משותפת שקיבל תוקף של פסק דין ולאחריו הגישו בקשות למתן צו אימוץ לנתבעת לחוק אימוץ ילדים, ושני הילדים אומצו.
הנתבעת עצמה התעברה אף היא מתרומת זרע של אותו תורם אנונימי, ונולד לה לפני חמש שנים ילד. הליך לאימוצו נפתח ע״י בנות הזוג, אולם כמה חודשים לאחר מכן יחסי בנות הזוג התערערו. הקשר הזוגי נפסק בחודש והנתבעת יחד עם בנה עזבו את דירת המגורים המשותפים וקיים נתק מוחלט בקשר בין הנתבעת ובני משפחתה המורחבת ובין הילדים.
בסמוך לאחר הפרידה עתרה הנתבעת למחיקת ההליך לאימוץ הקטין והבקשה נעתרה מאחר ו״חוק האימוץ איננו מאפשר מצב מבחינה משפטית של חיוב לאמץ ואיננו מאפשר לבית המשפט ליתן צו כשאחד הצדדים מתנגד להליך.
"גם אם התחושה לכך איננה נוחה", נכתב בהחלטה, "בית המשפט מחויב לפעול בגדר סמכויותיו על פי חוק ואין מקום במיוחד כאשר עוסקים בנושא אימוץ ילדים לקרוא לחוק דבר שאין בו״.
בנות הזוג פנו להליך גישור והגיעו להסכם פשרה שסיים את כלל הסכסוכים התלויים ועומדים, לרבות בעניין הקטינים, מזונותיהם והסדרי הרכוש.
הסכם הפשרה אף קבע את התחייבותן של בנות הזוג: ״לפנות בכל הליך הנדרש לשם ביטול צווי האימוץ שניתנו לקטינים… והנתבעת תחתום על כל מסמך הנדרש לשם קבלת ביטול האימוץ לרבות חתימה על הסכמה הצווים ועל התובענה בעניין״. הסכם הפשרה אושר וקיבל תוקף של פסק דין, מלבד ההסכמה לוויתור על זכויות אפוטרופסות לגביה נקבע כי מצריכה קבלת עמדת ב״כ יועמ״ש רווחה.
בא כוח יועמ״ש רווחה, התנגד להסכמת בנות הזוג לשלילת זכויות הוריות בהסכמה, ושלא במסגרת בהליך משפטי מתאים. משכך, הגישה התובעת נגד הנתבעת תביעה ״לביטול אפוטרופסות קטינים״, בה עתרה לשלול את האפוטרופסות של הנתבעת וליתן לה אפוטרופסות בלעדית.
התובעת טענה כי לא הייתה לה אפשרות לדעת שהנתבעת תבחר לנטוש את הקטינים ולנתק עמם כל קשר ומגע, קל וחומר לנוכח הסכם ההורות הכולל התחייבויות לדאוג לכל צרכי הקטינים בגינו הסכימה שהנתבעת תשמש להם אם לכל דבר ועניין, כפי שהתחייבה, וכפי העובדה שבנות הזוג חלקו יחד חיים משותפים משך שנים ואף הגישו בקשה לאימוץ.
הנתבעת מנגד טענה, שהיא לא העלתה על דעתה שהתובעת לא תכבד את הסכם ההורות, ולא תאפשר קיום מערכת יחסים הורה – ילד. בפועל לא התפתחו יחסי הורות בין הנתבעת לקטינים, ונסיבות החיים התגלגלו למקום שונה מהמתוכנן והצפוי בעת ההחלטה על האימוץ, והקטינים אינם בקשר עמה במשך שנים ואף אין להם זיכרון ממנה כאם.
השופטת אופק, כאמור קיבלה בסיכומו של דבר את הבקשה לבטל את אימוץ הילדים על ידי הנתבעת, זאת בין השאר בשל טובת הילדים. השופטת גם העדיפה את חוות הדעת של המומחית על פני זאת של העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ שקבעה כי לא ניתן ל"התגרש" מהילדים.
"בחוות הדעת", כתבה השופטת בהחלטתה, "כותבת המומחית כי כיום, לאחר זמן כה רב (בעיקר מבחינת חיי הילדים), נראה כי ביטול האימוץ הוא לטובת הילדים שיוכלו להתפנות לגדילה, לצמיחה ולהתפתחות אישית בגיבוי מלא של אימם הביולוגית וכל בני משפחתם המורחבת, מבלי שיופיע שמה של אלמונית בתעודות הזהות שלהם בנעוריהם, מבלי להביכם או לעורר בהם תהיות מציקות ומיותרות בענייו דימויים העצמי וזהותם האישית״.
השופטת הוסיפה: "לעומת זאת, לדעתה של עו״ס לחוק אימוץ, על אף התנערותה של הנתבעת ממחויבותה כלפי הקטינים, מהורות לא ניתן ׳להתגרש׳, ואת המשך הנרטיב המתכחש לנסיבות הולדתם של הקטינים לתוך משפחה אין לאפשר לפיכך, המליצה עו״ס לחוק אימוץ לדחות את הבקשה לביטול האימוץ. לאחר שעיינתי בעמדותיהם של הגורמים המקצועיים הנ״ל, ושמעתי את חקירות המומחית ועו״ס לחוק אימוץ, אני מעדיפה את עמדתה של המומחית".
טובת הילד
עו"ד דניאל ישראלי, המתמחה בדני משפחה מסביר: "ראשית אציין כי לעיני בית המשפט הנכבד תמיד עומדת טובתו של הילד. במערכת מורכת כמו בעניין הנדון, הבאת ילדים לעולם על ידי שתי נשים יחד מתרומת זרע תוך שהן מקיימות יחסים חד-מיניים וידועים בציבור מזה כ-20 שנה בסך הכל, זהו מצב מסובך מלכתחילה. לדעתי, לכל אדם ישנה את הזכות הטבעית להיות הורה לילד, וקשה תהיה הדרך ככל שתהיה, אך עדיין אין לשלול זכות זו מאדם על רקע של נטיות מניות כאלה או אחרות.
"משבחרו בנות הזוג לחיות את חייהן יחד תוך שהינן מביאות בהליך של תרומת זרע ילדים לעולם, חייבות הן כאחת לטעמי בכל צרכי הילדים, בוא נתאר מצב בו הורים אשר אינם מוגדרים כחד מיניים, מביאים ילד לעולם או לחילופין מאמצים ילד בארץ או מחו"ל, ולאחר כמה שנים מחליטים להיפרד, האם הם יכולים להתנער מכל חובותיהם כלפי הילד?, נניח לדוגמא כי הגבר הינו עקר, וכי הבאת ילד לעולם עם אשתו מצריכה תרומת זרע, בעת גירושיהם האם ניתן לומר כי אינו מחויב במזונות הילד?
"במקרה הנ"ל, נכנסו הנשים להליך הבאת הילדים מתוך הסכמה משותפת להביא זה אל העולם, תוך שהן משכילות לחתום מראש על הסכם חיים משותפים וכמו כן הסכם הורות משותפת לעניין גידול הילדים, בבוא הגיע היום בו עלו יחסיהם על שרטון, מתנערת כל צד מאחריותה כלפי הקטינים וזאת לאחר שקיבלה על עצמה את האימוץ (ואף נרשמה בכל מוסדות המדינה במאמצת) לפי חוק האימוץ את הקטינים ומקבלת לפי לשון החוק בסעיף 16: 'אותן הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם'.
"אם כך, איך ניתן לאפשר גירושים של הורה מאמץ מעת ילדיו? האם, כפי שתואר בדוגמא לעיל, גם ביחסים של גבר ואישה הייתה נהוגה אותה דרך, משמע, גירוש הגבר/האב האפוטרופוס מחיי הקטין שאינו בנו הביולוגי, תוך החלת כל צרכי הקטין רק על האישה? כמדומני לא היה כך הדבר. לכן מצד אחד ניתן לומר כי חוות דעת העובדת הסוציאלית שניתנה בתיק זה כי לא ניתן לגרש ילד מהוריו, הינה טענה לגיטימית.
"מאידך, ובשיקול דעת בית המשפט בכפוף לשמיעת עדות מומחית במצב כזה, טובת הילד הינה גדילה לתוך מערכת יחסים של אימו אשר מטיבה עימו בלבד, וכי כל הנראה גדילה לתוך מערכת שכזו במקרה הנדון, לא הטיבה עם הקטינים ומשכך קיבלה כבוד השופטת את עמדת המומחית וביטלה את צו האימוץ.
"לדעתי, יש צורך בעיון דחוף לסוג זה של הליך – הבאת ילדים לעולם על ידי זוגות חד מיניים ואימוצם בחוק על ידי בן הזוג האחר, ולא לאפשר התנערות של הצד הלא ביולוגי מחובותיו כלפי ילדיו המאומצים. זאת מהטעם שקבלת חבות הורית של המאמץ לא מאפשרת לו להתנער מכך בכל רגע נתון או ברגע של פירוד ופירוק התא המשפחתי".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת סגלית אופק
