שופטת בית משפט השלום בקרית גת, טל לחיאני שהם, זיכתה נאשם מעבירות של ניסיון תקיפה של בת זוג והיזק לרכוש. השופטת ציינה בהחלטתה, כי היו מספר רב של מחדלי חקירה וכן סתירות בעדותה של המתלוננת עצמה. “המאשימה לא עמדה בנטל הבאת הראיות כנדרש במשפט הפלילי”, כתבה השופטת וציינה כי “יוצא כי בתיק אלימות של חשוד
שופט בית המשפט לענייני משפחה בטבריה, התיר לנערה בת 17 להתחתן לארוסה בן ה-19, אותו הכירה דרך שידוך. היועמ”ש התנגד לבקשה, מאחר ובבקשה לא הייתה ולו נסיבה אחת המצדיקה חריגה מהכלל הקבוע בחוק ומהנחיות היועץ המשפטי לממשלה באשר לאיסור להתחתן בטרם יגיע קטין לגיל בגרות. לבית המשפט הוגשה הבקשה להיתר נישואין לנערה בת ה-17, ובמסגרת
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, בראשות השופטת ליאורה ברודי, הרשיע על פי הודאתו את ברק בן עמי ברצח בכוונה בנסיבות מחמירות של ביתו התינוקת גוני ז”ל, בת עשרה חודשים במותה ובניסיון רצח של אישתו ובתו הפעוטה בת ה-3. הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי. במסגרת
גירושין הוא אינו דבר פשוט. מדובר בהליך מורכב שלרוב גובה מאיתנו זמן ומשאבים יקרים. כמובן שאנחנו נעדיף שהדבר יסתיים “בשלום” כאשר שני הצדדים מסכימים על פרידה שקטה עם הסכם חתום, אבל מעת לעת נראה שהגירושין הופכים שדה קרב כאשר הנפגעים העיקריים שלו הם הילדים. “אין מנצח בגירושין. בסופו של דבר אתם תתגרשו אבל הפגיעה שנעשתה
אהבה היא לא דבר פשוט ולעיתים מתלווים אליה קשיים כאלה ואחרים. על אחת כמה וכמה כאשר האהבה היא של אזרח ישראל לאזרח זר, המצב הופך מסובך יותר. הבירוקרטיה שמעמידה המדינה לקבלת אזרחות ישראלית היא לרוב מתישה ומעיקה. “הכל מתחיל בפתיחת התיק במשרד הפנים שאת הפעולה הזאת עושה האזרח הישראלי מבין הזוג, עוד בטרם בכלל הגיע
שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, גזרה שנה וחצי מאסר וחמש מאות שקלים קנס, על תושב השפלה אשר הורשע בצירוף של ארבעה תיקים מתוכם שלושה בגין תקיפת בת זוג ועוד אחד בגין החזקת סמים לצריכה עצמית. השופטת פינק גם הורתה לו לפצות את בת זוגו ב-2,000 שקלים. אף שהמדינה דרשה להחמיר בעונשו, הסתפק ביהמ”ש
יחידת התביעות של משטרת ישראל הגישה אתמול (יום ד’) כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים, נגד תושבת חולון בת 50, לאחר ששפכה על אחיה מים חמים וגרמה לכוויות בחלקים רבים בגופו. המשטרה פתחה בחקירה לפני כשבועיים עם קבלת דיווח במוקד 100 מביה”ח וולפסון על גבר הסובל מכוויות רבות בחלקי גופו. מחקירת משטרת מרחב איילון
משטרת ישראל הגישה כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים כנגד חשוד תושב הצפון, בן 36, שתקף בשרשרת ברזל את אחותו ופצע אותה לאחר שחשד בה כי מסרה למשטרה שהוא מסליק אמצעי לחימה בביתם. המשטרה מנסה ככל האפשר להילחם בנגע של האמל״ח בחברה הערבית ולפעמים יש נפגעים, כאשר הנאשם חשד שאחותו שיתפה פעולה עם המשטרה
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, אלה מירז, מחקה תובענה של אישה לאכיפת פסק חוץ נגד בעלה לשעבר בין השאר, מתוקף תקנה 42 לתקנות סד”א החדשות ומפאת השימוש לרעה בהליך מצד התובעת. השופטת מירז קבעה גם שהתובעת תשלם את הוצאות הנתבע בסך עשרת אלפים שקלים. הצדדים הם בני זוג לשעבר, שחיו בארה”ב והגיעו להסכם על
שופט בית משפט המחוזי בחיפה, יחיאל ליפשיץ, הורה להכין תסקיר מעצר בעניינו של תושב הצפון, בן 44, שהואשם בתקיפת בת זוגו ואיומים. הסנגורים, עורכי הדין אדם ג’ורנו וקארין לגטיוי, שמייצגים את הנאשם, מסרו כי מרשם מכחיש את כל סעיפי האישום נגדו. על פי כתב האישום, לפני כשבועיים וחצי ניקתה המתלוננת את הבית ואת כלוב הציפורים
שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, קבע לעכב הליכים בתביעה שהוגשה, זאת מאחר שמתנהלים הליכים מקבילים בבית הדין לעבודה. השופט לא קיבל את בקשת הנתבעים לסלק את התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית. “אין סיבה מדוע תינתן החלטה על ידי בשאלת הסמכות העניינית כאשר הדבר מונח גם על שולחנו של בית הדין”,
דיין בית הדין הרבני האזורי בנתניה, קיבל את בקשת עורכת הדין סמדר אלטרס והורה לרשויות הרווחה להפסיק לאלתר את טיפולה של העובדת הסוציאלית המטפלת בתסקיר שאמור היה לעבור לבית הדין. “על מנת למנוע לזות שפתיים ומעוד טעמים שאין כאן המקום לפורטם, מורה בית הדין להחזיר את הטיפול בתיק לרשויות הרווחה ולהפסיק לאלתר את טיפולה של
שופטת בימ”ש לענייני משפחה באשדוד, ענת אלפסי, קבעה כי דירה שנרכשה בכספי פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו לאישה כחודש לפני הנישואין, תישאר שלה, זאת למרות שהבעל טען כי מדובר ברכוש משותף של שני בני הזוג. “מדובר בדירה אשר חלקה הארי נרכש באמצעות פיצוי שקיבלה האשה בגין תאונת דרכים שעברה טרם נישואיה לאיש והפיצוי שנתקבל היה
שופט בית משפט השלום בתל אביב שמאי בקר, הרשיע את תושב בת ים בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בבן זוג ואיומים. השופט בקר גם מתח ביקורת על הסנגורית עו”ד רוי גבריאל, אשר טענה כי העובדה שהמתלוננת לא רצתה ללכת למעון לנשים מוכות, מעלה תהיה. “אוי לנו, כחברה, אם ככלל, מאן דהוא יסבור או
צוואות הן אמנם הדרך השלווה והשקטה ביותר להסדיר את ירושת הנפטר וחלוקת רכושו ,אך לעיתים צוואות מובילות דווקא לסכסוך משפחתי ארוך שנים שיכול לרדת עד לפרטים הקטנים ביותר בחייו של הנפטר על מנת להבין מה היה רצונו האחרון. כאשר הגענו לרגע בו אנו נרצה לכתוב צוואה, עלינו להיות מודעים למספר סוגי צוואות: צוואה בכתב יד
לבית משפט השלום בתל אביב, הוגש כתב אישום חמור ובקשה למעצר עד תום ההליכים, נגד אישה בשנות ה-60 לחייה אשר תקפה והשפילה את בעלה שורד השואה בן ה-88. לפני כשבועיים התקבל דיווח במוקד 100 בדבר רעש חריג של זעקות ושבר העולים מדירתם בת”א של בני זוג קשישים. שוטרי הסיור של תחנת שרת שהגיעו למקום, מייד
כתב אישום שהוגש לבית המשפט השלום ברמלה, נגד צעיר בן 22 ממודיעין עלית, פורס מסכת של 19 אישומים של איומים ותקיפות, אותה עברה נערה צעירה, אשר היתה בת זוגו של הנאשם במשך שנה בה נקט כלפיה באלימות פיזית, מילולית ונפשית. באחד המקרים לאחר שחנק אותה אמר לה: “את לא נראית מפוחדת יחסית למישהי שכמעט מתה”.
ריב בין הורים גרושים לעניין בית הספר בו ילמד בנם שעולה לכיתה א’, הגיע לפתחו של בית המשפט ובאחרונה שופטת בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שושנה ברגר, קיבלה את בקשת האם שנתמכה בהמלצת העובדת הסוציאלית שלא לשלוח את הילד לבית ספר דתי כבקשת האב אלא לבית ספר חילוני. האב ערער לבית המשפט המחוזי על ההחלטה
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בבאר שבע בראשות השופטת יעל רז לוי, והשופטים גילת שלו ואהרון משניות, הרשיעו את אביעד משה בניסיון רצח של אשתו לשעבר שירה איסקוב בביתם במצפה רמון בספטמבר שעבר וגם בהתעללות בקטין, בנם של השניים שהיה עד לאירוע. בית המשפט קבע, כי דברי משה שלא רצה במותה הן “לא יותר מאמירות
משפטי גירושים הם עתירי אמוציות בין הבעל לאשה ולפעמים גם עורכי הדין נקלעים בתווך. בימים האחרונים, הוגש לבית משפט השלום בראשון לציון, תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקלים אותה הגיש תושב המרכז נגד עורכת הדין שייצגה את גרושתו במסגרת הליכים שהתקיימו בבית משפט לענייני משפחה. התובע טוען כי במהלך סכסוך הגירושין פעלה באת כוחה
כעת עם החלת התו הירוק בכל מקומות הבילוי לילדים, הורים מוצאים את עצמם מבצעים חדשות לבקרים בדיקות קורונה לילדים עד גיל 12 כדי לאפשר להם לבלות בבריכות, בתי קולנוע ובעוד שלל פעילויות. באחרונה הגישה אם בקשה לבית המשפט לאפשר לה לבצע לילדיה בדיקות קורונה זאת למרות התנגדות האב. שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב,
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, מירה דהן, דחתה בקשה של הורים, בשם בתם בת 17 שנים ו- 8 חודשים, למתן היתר נישואין, לאחר שגם היועמ”ש התנגד. השופטת קבעה כי הנערה תוכל להמתין מספר חודשים ולהתחתן בגיל 18. “מתקשה אני לקבל טענת הקטינה כי אי מתן היתר כיום יש בו לפגוע בשמה או להוות
רק בישראל. גבר, תושב הדרום, נאלץ להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, על מנת לקבל פסק דין שיקבע לשנות את תאריך לידתו הרשום במרשם האוכלוסין בישראל, שיהיה זהה לזה של אחותו התאומה. השופטת כרמית חדד קיבלה את הבקשה. לפני כשנה הגיש המבקש, כתב תביעה מתוקן במסגרתו עתר לקבוע כי תאריך הלידה שלו הוא אחר
לא פעם הורים שהתגרשו עושים את המוות אחד לשני, בין השאר עם תלונות למשטרה ולרווחה. תושבת הדרום הגישה בימים האחרונים תביעת לשון הרע לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בסך 50 אלף שקלים נגד הגרוש שלה, שלטענתה הוא מתעלל בה נפשית וכלכלית וכן טען בפני העובדת הסוציאלית כי התובעת אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. “טענה זו הינה
שופטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד, כרמית חדד לא קיבלה את בקשתו של אב, להעביר חומרי גלם אשר שימשו את המומחית מטעם בית המשפט לשם עריכת חוות דעת בעניין מסוגלות הורית של האם. התובע עתר להעברת חומרי הגלם אשר שימשו את המומחית לשם עריכת חוות דעת בעניין מסוגלות הורית לרבות האבחונים שבוצעו לנתבעת. החלטות בעניין
מה יעלה בגורל כל הנכסים שצברתי בחיי, לאחר לכתי? שאלה זו מטרידה רבים. כולנו רוצים להיות בטוחים שרכושנו יחולק לפי ראות עינינו. לבעיה זו פתרון מאוד ברור- צוואה, מסמך שבו מצווה האדם את עזבונו וקובע את גורל נכסיו, לאחר מותו. חשוב לשים לב שרק באמצעות צוואה, הנכתבת בהתאם להוראות חוק הירושה, אפשר להיות בטוח שלאחר
לאחר שהנישואים נקלעו למשבר אבי הכלה, תבע את חתנו להשיב לו מאות אלפי שקלים שנתן לו כהלוואות בעת שזה היה נשוי עם בתו. שופטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד, עפרה גיא, הורתה לחתן להחזיר לנתבע 480 אלף שקלים. התובע טען כי בהיותו אב וסב מצוין, נתן לבתו וחתנו במשך כל תקופת החיים המשותפים בסכומים גבוהים
הרכב שופטי בית משפט העליון, יעל וילנר, בהסכמת השופטים עוזי פוגלמן ונעם סולברג, החליטו פה אחד כי מטעמים של מדיניות משפטית אין להכיר בקיומה של חובת גילוי משפטית בין בני זוג לגבי נטייה מינית או אמונה ומחויבות דתית, ומשכך דין התביעה שהגישו המשיבות נגד המבקש להיות מסולקת על הסף. “הכרה בחובתו המשפטית של אדם לשתף
נשיא בית משפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, קיבל עתירה של בני משפחה והורה לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים כי אין להתנות את מתן האזרחות לשלושה מהעותרים בהסכמת או בהעדר התנגדות אביהם שנמצא בירדן ועל פי הנטען התעלל בהם. כמו כן, השופט שקבע כי התנהלותה של הרשות המנהלית והטיפול בבקשת העותרים, מעוררת קושי והורה למשרד
בתחילת השנה נעצר תושב הדרום בחשד לתקיפת סתם – בן זוג, ואיומים, זאת לאחר שהוא זה שהזמין ראשון את המשטרה מאחר וכל מבוקשו היה לבדוק האם רעייתו רשאית לצאת עם בתו הקטינה ללא הסכמתו בפרט בתקופת הסגר. בית המשפט האריך את מעצרו ביומיים ובעקבות כך, הסנגור עו”ד בן שטרית, הגיש ערר על ההחלטה לבית המשפט
הצדדים הכירו לפני כחמש שנים, דרך אפליקציית היכרות שמטרתה הבאת ילד לעולם. כעבור מספר חודשים חתמו הצדדים על הסכם טרום הורות, אותו ביקשו לאשר בבית המשפט, אולם בית המשפט הורה על מחיקת הבקשה ורק לאחר שנולד הילד חתמו הצדדים על הסכם הורות נוסף לו ניתן תוקף של פסק דין. על פי הבקשה, הסכם ההורות אשר
כתב אישום מזעזע הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד תושב הנגב, בגין עבירות של התעללות בקטין בידי אחראי, תקיפת קטין בידי אחראי הגורמת חבלה של ממש, פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים, זאת לאחר שהנאשם אביה של המתלוננת התעלל בבתו במשך תקופה. כתב האישום חושף כי הוא נהג להכות את בתו, חנק אותה במטפחת ראש, הצליף בה
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני לא קיבל עתירה של אם לקביעת הסדרי שהות, חידוש הקשר ומניעת ניכור הורי בינה לבין שתי בנות משותפות. השופט חייב גם את האם בהוצאות בסך 4,000 שקלים. “אין עורר”, כתב השופט שני בהחלטתו, “כי בעבר ניתנה לאם הזדמנות, טרם העברת המשמורת, להיות בקשר עם עובדת סוציאלית.
שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, גזר חצי שנת מאסר לתושב השרון, בן 32, אשר הואשם בתקיפת בת זוגו בעת שהיו נשואים וכן באיומים עליה ועל בן הזוג הנוכחי שלה לאחר שהתגרשו. השופט אבנון גם הורה לנאשם לשלם פיצויים 4,000 שקלים פיצוי לאשה ו-2,000 שקלים פיצוי לחבר המשותף. על פי האישום הראשון, בין השניים
הותר לפרסום: פעילות חקירה מהירה ומקצועית של היחידה המרכזית של משטרת מחוז צפון הביאה לגילוי מקרה רצח של אשה בת 46, תושבת נוף הגליל אשר על פי החשד שלושת בניה (20,28,23) תושבי כפר זרזיר רצחו אותה והסתירו את הגופה באזור הירדן ההררי. זהו הרצח ה-10 השנה של אישה מהחברה הערבית. בשעות הבוקר המאוחרות של יום
לבית המשפט המחוזי מרכז, הוגש כתב אישום כנגד תושב תל אביב, שי חרוש, בן 24, בגין הצתה, זאת לאחר שהצית את דירת מגוריה של בת זוגו בשל העובדה שהחליטה להיפרד ממנו. “מדובר בהצתה בבניין מגורים בטבורה של עיר, בשעה שבה אנשים מצויים בביתם וישנים – מה שמגביר את המסוכנות והחשש לפגיעה בחיי אדם, ואלמלא עירנותם
שופט בית משפט השלום ברחובות, גיא אבנון, גזר שנתיים מאסר וקנס בסך 2,000 שקלים, על נאשם שהורשע בהתאם להודאתו ב- 3 כתבי אישום מתוקנים במגוון עבירות הנובעות כולן מהתנגדותו העיקשת להחלטתה של בת זוגו, ובהמשך גרושתו, להיפרד ממנו. כמו כן השופט הורה לו לפצות את גרושתו ב-8,000 שקלים. על פי כתבי האישום בהם הורשע הנאשם
מתגרשים? הסטטיסטיקה העצובה מלמדת אותנו שאחוז גדול מאוד מהזוגות שעמדו תחת החופה, הגיעו למסקנה כי עליהם לסיים את דרכם המשותפת ולהתחיל באחת חדשה. אמנם בהרבה מקרים, סיומו של הגירושין הוא באקורד צורם שמלווה בתחושות קשות וברגשות מורכבים, אבל אין זה אומר שעלינו לסיים את התקופה הזאת בצורה רעה. רבים טועים לחשוב שגישור עושים רק כאשר
שופטת בית משפט לענייני משפחה ירושלים, מיכל ברדנשטיין, לא קיבלה בקשת אב להורות על מתן חיסון לנגיף הקורונה לילדיו הקטינים בניגוד לעמדת אימם. השופטת ברדנשטיין קבעה כי הילדים בגילאי בני 12.5 ו-15 מספיק גדולים בעצמם להחליט אם הם רוצים להתחסן או לא. אביהם של הילדים, הגיש בקשה לבית משפט להורות על מתן חיסון נגד נגיף
נישואין הם חוזה לכל דבר ועניין, אמנם הדבר מוסווה בהמון רגשות, משפחתיות וחמלה אך מדובר בעסקה לכל דבר. כמו בכל עסקה, היא כוללת סעיפים שמחייבים אותנו לפעולות מסוימות וסעיפים שמזכים אותנו בהטבות אחרות, בנוסף לעובדה שאם נרצה לצאת מהתחייבויותינו, עלינו לבטל את החוזה שנחתם ולשאת בהשלכות של המעשה. ישנם שלושה הסכמים עיקריים שאותם עלינו להכיר
שופטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה, הילה גורביץ עובדיה, הורתה לאם להחזיר את ילדיה לקנדה, זאת לאחר שנתבעה על ידי אב הילדים מכוח חוק אמנת האג, החזרת ילדים חטופים. השופט גם הורתה לאם לשלם לאב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 53 אלף שקלים. “שלושת הקטינים התגוררו בקנדה באופן רציף וקבוע. הוראות הסכם בין
ישנם זוגות שמחליטים שלא להיכנס בברית הנישואין תחת חופה וקידושין ולבחור בדרך אחרת שהופכת מקובלת יותר ויותר בשנים האחרונות – “ידועים בציבור”. לא תמיד מי שלא נישא, בחר בכך מרצונו, וישנם זוגות שלא נישאו על פי חוקי מדינת ישראל, שהם ברובם חוקים דתיים. דוגמאות לכך: 1. חסרי דת – זוגות שבוחרים להיות יחד אך אינם
צדק היסטורי, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק לפיה במקרה בן אדם מורשע ברצח בן זוגו, חלקו בדירה המשותפת יועבר ליורשי הנרצח. מדובר בהצעת חוק יחסי ממון בין בני זוג של חברת הכנסת קרן ברק, אליה הוצמדו הצעות של חברות הכנסת אעידה תומא סלימאן ורינאוי-זועבי ג’ידא. 42 תמכו ללא מתנגדים וההצעה הועברה לוועדת הכנסת.
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, הורה באופן זמני עד החלטה אחרת, לקבל תובענה של אב לשינוי משמורת על קטין, ממשמורת משותפת למשמורת בלעדית אליו. באשר לטענת האם כי היא לא מוכנה שהילד ילמד בבית ספר דתי ציין השופט שני כי: “טובתו בשלב הזה להירשם לבית ספר שהוא תואם את ההשקפה הדתית
שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי, גזר 9 חודשי מאסר בפועל על נאשם שהורשע באיומים ותקיפת בת זוג, זאת לאחר שביצע רצף של מעשי איום ותקיפה של בת זוגו. השופט מזרחי הציג במהלך השנה האחרונה מגמה של הקלה בעונשים שגזר על גברים שהורשעו בעבירות של אלימות בתוך המשפחה, חלקם פורסמו כאן באוביטר. זאת, אף
האפוטרופוס הכללי בשיתוף איגוד הבנקים ובנק ישראל פועל לקידום מהלכים אשר יקלו על ההתמודדות הפיננסית של אנשים שערכו ייפוי כוח מתמשך אשר נכנס לתוקף, של מיופי כוחם וכן של מקבלי החלטות ושל התומכים שמונו להם. בנוסף, פרסמה האפוטרופסה הכללית ניירות עמדה בנושא הנפקת כרטיסי חיוב לממנה ולמיופה הכוח בייפוי כוח מתמשך וכן בנושא השקעת כספי
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, דנה מרשק מרום גזרה את דינם של ההורים, שהורשעו בהתעללות ותקיפה של בתם בת ה 6 מלוד, אשר נמצאה קשורה בחבל במקלחת בית הוריה. במסגרת גזר הדין הוטל על האב 10 שנות מאסר בפועל ועל האם 9 שנות מאסר בפועל, עונשי מאסר על תנאי ופיצויי בגובה 100 אלף שקלים למתלוננת.
שופט בית משפט לענייני משפחה בת”א, ארז שני, מתח ביקורת על אב, שהוגדר על ידו כהורה מנכר, אשר מונע מבנו לנהל מערכת יחסים עם אמו. לפי החלטת ביהמ”ש האב אף פועל לגירושה של האם מישראל מתוך כוונה להפריד בין השניים. “קטין אינו רשאי להתגרש מאף אחד מהוריו”, כתב השופט שני, “בפני הורה מנכר למהדרין, אין
שנה לאחר הגשת כתב האישום לבית משפט המחוזי בירושלים, הותר לפרסום כי קובי סטרוג, אב שכול בן 52 מגבעתיים, ניסה לרצוח את בת זוגו באכזריות לפני כשנה בהר אדר ועזב את הדירה כאשר חשב שהיא מתה אולם בשארית כוחותיה היא הצליחה להזעיק עזרה. על פי כתב האישום, בחודש אוגוסט שעבר, סטרוג ובת זוגו, ניהלו קשר
שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, גזר 150 שעות של”צ על צעיר בן 28, שביצע עבירות איומים ותקיפה סתם של בת זוג. השופט ריכטר גם החליט בסופו של דבר לבטל את הרשעת הגבר בפלילים. השופט ריכטר ציין בהחלטתו כי “פגיעה באדם בתוך ביתו יורדת לשורש חירותו של אדם ולתחושת הביטחון שלו ומכאן
ט”ו באב הוא חג האהבה, את זה כולם יודעים. זוגות טריים וזוגות ותיקים, כולם יודעים שהכל נזיל והכל יכול להסתיים פתאום (או בהדרגה). החיים בזוגיות הם דינמיים, החיים הם דינמיים, ואנחנו אף פעם לא יודעים מה יוליד יום, לאיזה דרך נרצה לפנות והאם בן הזוג שלנו יפנה לאותה הדרך. איך תתעצב הזוגיות שלנו בהתאם לשינויים
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות אב”ד השופט סארי ג’יוסי, דחו ערעור שהגיש אב, על החלטת בית משפט לענייני משפחה, לאפשר לאם להגר ביחד עם בתה הקטינה לאנגליה, השופטים שינו את פסק הדין רק בכך שהורו שהילדה תשהה בישראל 3 שבועות בשנה במקום שבועיים. מדובר בבני זוג שהתגרשו ובשלב מסוים, נסעה הילדה לחופשת קיץ
שופט בית משפט המחוזי בת”א, שאול שוחט, דחה בקשת ערעור של גבר, על דחיית בקשתו לחשוף התכתבויות של בת זוגתו לשעבר עם בן זוגה הנוכחי וחברתה הטובה, זאת במסגרת סכסוך גירושים ביניהם. לטענת הגרוש, ההתכתבויות יחשפו כי מערכת היחסים בין אשתו לשעבר ובן זוגה הנוכחי התנהלה עוד בטרם נפרדו ועל כן הסכם הממון ביניהם אינו
שופט בית משפט לענייני משפחה בקריית גת, אריאל ממן, דחה בקשה של אם לאסור על חמה לאסוף את בנה מהמסגרת החינוכית בה הוא שוהה. השופט ממן שחייב את האם בהוצאות משפט בסך 1,500 שקלים ציין שגם בעת ניהול הליכים משפטיים מצופה מההורים לראות את טובת הקטינים לנגד עיניהם. כאמור האם הגישה בקשה לסעד זמני שהוגדרה
שופט בית משפט לענייני משפחה בת”א, יחזקאל אליהו הורה לדודתם של 3 אחים יתומים שאימצה אותם וכן לבן זוגה, להחזיר להם 105 אלף שקלים, לאחר שהשלושה תבעו אותם בדרישה להשבת כספי דמי שכירות על דירה בבעלותם. הדודה אימצה את אחייניה בעקבות אירוע טראגי במשפחה, אך מאוחר יותר בוטל האימוץ. לצד קביעת ביהמ”ש על ההחזר הכספי,
מהי אומנה? מי ראשי להיות הורה אומנה ? מה הדרישות על מנת לקבל רשיון אומנה? מה הזכויות והחובות של הורי אומנה? מדריך מלא ומפורט על כל מה שרציתם לשאול בנושא אומנה ולא היה לכם את מי לשאול. קריטריונים, רישוי והסדרת האמנה בחוק אדם המעוניין לשמש כהורה אומנה נדרש לקבל מראש רישיון אומנה אותו הוא מקבל
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יעקב שקד, דחה בקשה לעיון נוסף בתביעה נגד חברת ביטוח וסוכן ביטוח בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח בעקבות פטירת אב המשפחה, זאת מאחר שהאב כשעבר חברת ביטוח לא הצהיר על בעיה רפואית בהצהרת הבריאות. החלטת ביניים זו אינה סוף פסוק שכן התביעה העיקרית בין הצדדים ממשיכה להתברר. התובעים, אם וילדיה, הגישו
שופט בית משפט המחוזי בחיפה, חננאל שרעבי, קיבל ערעור שהגישה אישה על החלטת בית משפט לענייני משפחה שהעניק פטור מאגרה לגרוש שלה בגין הגשת בקשה לשינוי הסדרי שהות ולהפחתת מזונות זמניים. השופט שרעבי החזיר את העניין לבית המשפט לענייני משפחה שיברר את יכולתו הכלכלית של המשיב. “אדם לא יכול לטעון לחסרון כיס בכל הקשור להוצאות
הכל נשאר במשפחה? לאחר ביקורת עומק של יחידת רשם העמותות, שהעלתה חשד כי פעילות העמותה ‘משפחה חדשה’ הינה למטרות עסקיות ולמימון מקורבים, הגישה יחידת אכיפה ובקרה ברשות התאגידים בקשה לפירוקה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בקשת הפירוק מתבססת על ביקורת עומק שערך הרשם בעמותה, אשר מצאה ליקויים חמורים בהתנהלותה. בין היתר, נמצא כי העמותה חילקה
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, קיבל בקשה לאישור הסכם בין יורשים הכולל עסקת מכירה הנוגעת לשני נכסי מקרקעין כאשר אחת מן הצדדים היא קטינה. ברגיל כנראה לא היה הדבר בא לפתחו של בית המשפט כלל, אלא מאחר ואחת מן המיועדות לירושה היא קטינה לא ניתן להתחייב בשמה לשום עסקה מהותית בלא
התביעה ביקשה לגזור על נאשם שהורשע בביצוע עבירות של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות של בת זוגו, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות 4 שנות מאסר, שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יובל ליבדרו החליט להחמיר עם הנאשם וגזר עליו חמש שנות מאסר בפועל. מהכרעת הדין, שאימצה את עיקרי כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, עלה כי הנאשם הגיע
“אב שכול לילד חי”, כך ניתן להגדיר אותם. מדובר בגברים נורמטיביים. כאלו שאוהבים את ילדיהם ושותפים מלאים בגידולם, אבל סכסוך עם גרושתם או במהלך הליך הגירושין, לוקח מהם את הכל ויש כאלו שמגיעים לתגובות קיצוניות עד כדי התאבדות, שלא נדבר על הנזקים הכלכליים האדירים שנגרמים לאותם אבות. עו”ד סיון רוזן, גרושה בעצמה כבר עשר שנים.
בעבר היה ברור שילד עד גיל 6, יישאר כמעט באופן אוטומטי תחת משמורן יחיד שהיא האם נוכח “חזקת הגיל הרך”. יש להפריד בין המשמורת לבין זמני השהות. כיום המצב מעט שונה ועל אף שלא נעשה שינוי בחקיקה, מערכת המשפט מבינה, כי קיים צורך בקשר טוב עם שני ההורים ומכאן שטובת הילד קודמת לכל. כיום המונח
בית הדין הרבני בניגוד לבית משפט מסתמך על המשפט העברי-דין תורה בכל הקשור לענייני גירושין. קיימים הבדלים מהותיים בין התנהלות בית הדין הרבני, לבין התנהלות בית המשפט לענייני משפחה, הנובעים בעיקר מתפיסתו של ביה”ד הרבני שגורסת, כי התורה היא מעל לכל. המצב האידיאלי הוא כאשר שני בני הזוג מסכימים להתגרש והדיונים בעניינם מתקיימים בהסכמה הדדית.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, הילה מלר-שלו, קיבל בקשה של אם שלא לאפשר לאב לצאת לחופשה ביחד עם שני ילדיו לקפריסין ולאיי סיישל, זאת בשל מגפת הקורונה שחזרה להשתולל בעולם. באשר לנסיעה לאיי סיישל, השופטת קבעה כי האב יכול להגיש בקשה נוספת עם התקרבות מועד הנסיעה. האם שהגישה את התביעה נגד האב, טענה
החיים יכולים להתהפך בשניות. לכן, כל עוד אנחנו יכולים לקחת החלטה שקולה עבור עצמינו, כדאי שנעשה זאת. מי שלא מכיר עדיין את המסמך שנקרא ‘ייפוי כוח מתמשך’, עכשיו זה הזמן להכיר. ייפוי הכוח המתמשך נכנס לחיינו בשנת 2016. מדובר במסמך המאפשר לבגיר למנות לעצמו מיופה כוח שיוכל לקבל עבורו החלטות בעתיד ברגע שאותו אדם כבר
עם לכתו של אדם קרוב, לצד הצער על האובדן, מתעוררות שאלות רבות לגבי זהות היורשים את הונו ונכסיו של המנוח. חוק הירושה, התשכ”ה – 1965, מסדיר את ענייני הירושה בעת פטירתו של אדם בשתי חלופות: האחת, באם הותיר הנפטר צוואה המפרטת את רצונו והשנייה, קובע החוק מי יהיו היורשים על פי דין באם לא הותיר
בית המשפט העליון קבע היום (יום א’) כי בתוך שישה חודשים תבוטלנה ההגדרות הקבועות בחוק, המדירות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין מגישה להסדר הפונדקאות. זאת, בהמשך לפסק הדין החלקי שניתן לפני למעלה משנה שבו נקבע כי הסדר הפונדקאות פוגע באופן בלתי חוקתי בזכות לשוויון ובזכות להורות של קבוצות אלה. לאחר שבמשך למעלה משנה לא
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אפרת ונקרט, דחתה בקשה של אב לבטל או להפחית את דמי המזונות שהוא משלם. השופטת קבעה כי לא רק שמצבו הכלכלי לא הורע כפי טענתו, אלא הוא השתפר והשיתה על האב הוצאות משפט בסך 35 אלף שקלים. “האב לא התנהל ב’קלפים פתוחים’ והיה בהתנהלותו זו משום חוסר תום
שופטת בית משפט המחוזי בחיפה, אספרנצה אלון, לא קיבלה בקשת רשות ערעור בעניין חיוב קנס בגין אי החזרת קטינה לבית האם, זאת לאחר שבית משפט לענייני משפחה בחדרה החליט שהאב יחויב בקנס ככל שלא ישיב המבקש את הבת לבית האם בסך 1,500 שקלים עד לתאריך מסוים ועל כל יום איחור מעבר לכך 350 שקלים. האב
כותרות וידיעות בנושא דיני משפחה בפורטל
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
