שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, תמר סנונית-פורר, קבעה כי אפוטרופוסית לשעבר של יתומה תחזיר 350 אלף שקלים לאפוטרופוס הנוכחי שלה ופרט לכך תשלם בהוצאות בגובה 18 אלף שקל.
התביעה הוגשה על ידי הצעירה, באמצעות עמותת "גג לנזקק ולחוסה" נגד דודתה ששימשה אפוטרופא שלה במשך שש שנים. התובעת היא יתומה משני הוריה שנפטרו שניהם בנסיבות שונות בהיותה נערה צעירה. כבר בגיל צעיר התמודדה עם קשיים רבים שכללו גם שימוש בסמים ובאלכוהול.
על פי תביעתה של הצעירה, אין לה עורף משפחתי ממשי וגם אחיה אינם מעורבים בטיפול בה באופן קבוע ושוטף. הדמות היחידה המשפחתית המשמעותית בחייה הייתה דודתה.
בתביעה שהגישה, בסכום של 650 אלף שקלים היא טענה שדודתה, בהיותה האפוטרופא שלה, נטלה כספים שלא כדין. לדבריה, בשנת 2008 עברה תאונת דרכים קשה בהיותה כבת עשרים ואחת. לאחר התאונה, היא סבלה מבעיות בריאותיות רבות ובמהלך תקופה ארוכה אושפזה בבית החולים בלינסון ועברה הליך שיקום ממושך. לאור מצבה הרפואי, נקבע כי יש צורך למנות לתובעת אפוטרופוס לגופה ולרכושה ודודתה מונתה על ידי בית המשפט.
מיד לאחר מועד מינויה כאפוטרופוס פנתה דודתה של הצעירה באמצעות צו המינוי לגורמים שונים במטרה לקבל כספים המגיעים לתובעת. הנתבעת פנתה בבקשה לקבל את קצבאותיה של התובעת מהביטוח הלאומי, קיבלה מחברת הביטוח קרנית כספים בסכום של למעלה מ-400 אלף שקל, והצטרפה כשותפה לחשבון הבנק של התובעת.
לאחר שהתברר לצעירה כי דודתה נטלה את הכספים ללא רשות וכי אף לא דאגה היטב לשיקומה, הוחלפה הדודה מתפקידה כאופטרופא על ידי עמותת גג לנזקק ולחוסה. במקביל הגישה הצעירה, באמצעות העמותה את תביעתה.
בתביעה נדרשה הדודה להשיב את הכספים שנטלה. כשלטענת העמותה היא עשתה בהם שימוש פסול בחוסר תום לב, שלא לטובת החוסה ולא עבורה.
מנגד, דודתה טענה כי דין התביעה להידחות. לטענתה, הכספים שהתקבלו על ידה עבור התובעת שימשו לסיפוק מלוא צרכיה של התובעת, ואין לחייבה בהשבתם. הנתבעת טענה כי היא ביצעה את תפקידה כאפוטרופסית לתובעת במסירות ובנאמנות, דאגה לה כאילו הייתה בתה, ומילאה אחר כל רצונותיה של התובעת בתקופת שיקומה והיא לא הבינה ולא ידעה על חובתה להגיש דו"חות כספיים מדי שנה.
השופטת סנונית פורר שלא קיבלה את התביעה במלואה הורתה לדודה להחזיר לעמותה כ-350 אלף שקלים. "הנתבעת", נכתב בפסק הדין, "לא עמדה בכל חובותיה כאפוטרופא של החוסה. היא לא הגישה דו"חות כספיים לאורך השנים, נטל ההוכחה עובר אליה להוכיח שהכספים שהתקבלו עבור התובעת שימשו אותה להוצאות שהיו עבורה בלבד".
"אין בידי לקבל את טענות ההגנה של הנתבעת", נכתב עוד בפסק הדין, "לפיהם היא לא ידעה ולא הבינה שעליה להגיש דו"חות כספיים. החובה להגיש דו"חות כספיים היא חובה מהותית ועיקרית שמוטלת עליה כאפוטרופא. עם קבלת התפקיד מוטלת עליה האחריות לברר, ואם צריך אף לעשות מאמצים אקטיביים כדי להבין את היקף חובותיה ולמלא אחריהן".
___________________________
