שופטת בית משפט לענייני משפחה, עידית בן דב ג'וליאן, קיבלה במלואן מספר תביעות שהוגשו באמצעות משרדה של עורכת הדין סיון אלה לוי, בשם אישה שהתגרשה מבעלה לאחר כ-20 שנות נישואין.
השופטת קבעה בפסק הדין כי האישה תקבל מחצית מזכויות הבית, שלא היה רשום על שם בני הזוג, כאשר הקרקע עליו נבנה נרכשה ע"י אביו של הבעל לפני מועד הנישואין.
כן נקבע גם כי איזון המשאבים וחלוקת הרכוש לא יהיה שוויוני, אלא באופן שבידי האישה יישארו כלל הזכויות הפנסיוניות שצברה ולא יאוזנו, בנוסף למזונות אישה שנפסקו לה למשך כשנתיים נוספות לאחר מועד הגירושין.
כמו כן קבעה השופטת כי הנתבעים ישלמו שכר טרחת עורך דין והוצאות בסך 65 אלף שקלים.
התובעת והנתבע גרו באזור השרון ונולדו להם 3 ילדים. לאחר שנפרדו, הגישה האישה, באמצעות משרדה של עו"ד סיון אלה לוי, תביעות למזונות, לאיזון משאבים וחלוקת רכוש בלתי שוויונית ולמתן פסק דין הצהרתי בעניין בית המגורים בו התגוררו. בית מגורים שעד היום, לטענת עורכת הדין אלה לוי, לא נרשם על שמם. רישום הזכויות בבית המגורים לא הושלם כל השנים, ונותר באופן פורמלי על שם הבעלים הקודמים.
שופטת בית המשפט לענייני משפחה קיבלה את גרסת עו"ד אלה לוי, וקבעה כי הנתבעים לא הוכיחו כל בעלות משתמעת של אביו של הבעל בבית המגורים, על אף שרכש את הקרקע עליה נבנה הבית. כן לא הצליחו להוכיח כי שולמו דמי שכירות על ידי התובעת והנתבע בגין מגוריהם בבית.
"התובעת הוכיחה גרסתה מתוך הנסיבות ובהתבסס על עדותה והעדים מטעמה, אשר היו עקביות, רציפות, מהימנות, ולא נסתרו והנתבעים לא רק שלא הוכיחו גרסתם באופן פוזיטיבי, הרי שגרסתם נסתרה מניה וביה", כתבה השופטת בהחלטתה, וקבעה כי התובעת הנה הבעלים במחצית הזכויות בבית ובשטח עליו בנוי.
בהמשך, השופטת קיבלה גם את התביעה לאיזון משאבים וחלוקת רכוש באופו בלתי שוויוני, ואת כלל טענות עו"ד אלה לוי, לפיהן התובעת היתה עקרת בית כל השנים, אמונה על גידול הילדים והטיפול בהם, ויתרה על התפתחותה האישית, ועל כן על הנתבע לפצותה בגין העדר פוטנציאל השתכרות ופערי כושר ההשתכרות שנצברו ביניהם, באופן שבבעלותה של האישה יישארו הזכויות הפנסיוניות והסוציאליות שצברה ולא יאוזנו, במקביל לפסיקת מזונות אישה למשך תקופה של כשנתיים נוספות לאחר הגירושין.
כמו כן, הורתה השופטת לבעל לשלם לאישה עשרות אלפי שקלים בגין הרכב המשותף שמכר בלא ידיעתה, וכן מחצית מכלל הרכוש והכספים שצבר הבעל ממועד הנישואים, ואת חלקה של האישה בכספי דמי השכירות שקיבל לכיסו בגין השכרת בית המגורים לאחר מועד הקרע.
לצפיה ודירוג כבוד השופטת עידית בן דב ג'וליאן
