הרכב שופטי בית משפט המחוזי בת"א, ברשות אב בית הדין, השופט שאול שוחט, קיבל את ערעורו של אב לקטינים באשר להפחתת דמי מזונות שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה והורה להחזיר את התיק על מנת שבית המשפט ייתן פסק דין חדש ומנומק בהתאם להלכת 919. מאחר שבית המשפט פסק את סכום המזונות בסך של 750 שקלים עבור כל קטין מבלי שנימק כיצד הגיע לתוצאה זו ובניגוד לאופן חישוב המזונות כפי שהורתה הלכת 919.
את הערעור הגישו האב והאם, על פסק דינו של ביהמ"ש לענייני משפחה, שקיבל באופן חלקי את תביעת האב, להפחתת מזונות עקב שינוי נסיבות והורה על הפחתת המזונות שעל האב לשלם למשיבה בערעור הנ"ל, עבור מזונות שלושת ילדיהם הקטינים, מסך של 6,150 שקלים לחודש כפי שנקבע בפסק דין משנת 2013 לסך של 2,250 שקלים לחודש.
בית המשפט החליט זאת לאחר שקבע שאירע שינוי נסיבות מהותי בשלושה היבטים: הכנסת האם גדלה באופן משמעותי כך שכיום שני ההורים הם בעלי הכנסה כמעט זהה, זמני השהות של האב עם הקטינים הורחבו באופן משמעותי והשינוי שאירע לאור הלכת 919 וכיום יחס כלל ההכנסות של ההורים הוא 52% לאם ו – 48% לאב והקטינים שוהים אצל האם 57% מהזמן ואצל האב 43% מהזמן. עוד קבע בית המשפט שתביעת האב להפחתת מזונות הוגשה בתום לב ויש לבצע הפחתה בסכום המזונות לאור הלכת 919.
שני הצדדים לא השלימו עם פסק הדין והגישו ערעורים. האב טען כי למעשה בית המשפט קמא חייב אותו בתשלום של 90% מכלל הוצאות הילדים, דבר שמנוגד לחלוטין להלכת 919 ואילו טענת האם הוא, כי הסכום שנפסק מביא לביטול כמעט מוחלט של חיוב המזונות ומותיר אותה כמעט ללא אמצעי קיום ילדיה, היות שהיא זו שנושאת ברוב רובם של הוצאות הקטינים.
השופט שוחט שהחזיר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שזה יתן פסק דין מנומק כתב בהחלטתו: "אני סבור כי בהתאם לנתונים ולממצאים שנקבעו ע"י ביהמ"ש קמא, פסק הדין לא יכול לעמוד. צודק האב כי אם אכן צורכי הקטינים כולם עומדים על 1,600 שקלים לכל קטין בתוספת מדור, הרי שתוצאת פסק הדין היא שהאב משלם כ- 90% מסכום הוצאות הקטינים והדבר מנוגד להלכת 919 שקבעה שביחס לילדים מעל גיל שש, יש לפסוק את תשלומי המזונות בהתאם ליחס הכנסות ההורים ובהתאם לזמני השהות".
השופט הוסיף: "במקרה דנן, שני ההורים משתכרים באופן דומה והילדים שוהים עם האב רק 7% פחות מהזמן שהם שוהים עם האם. לפי פסיקת ביהמ"ש קמא, צורכי שלושת הקטינים ללא מדור עומדים על סך של 4,800 שקלים לחודש והאב נושא בפועל בסך של 2,064 שקלים בעת שהילדים שוהים אצלו 43% מהזמן והוא משלם בנוסף במזומן לאם, סך של 2,250 שקלים. לפיכך, הסכום הכולל שהאב משלם בכסף ובשווה כסף (ללא מדור) עומד על 4,314 שקלים מתוך סכום הוצאות כולל של 4,800 שקלים ותוצאה זו אינה מתקבלת על הדעת.
על פי פסק הדין, בית המשפט קמא נתפס לכלל טעות, שעה שאימץ את ההלכה שהיתה נהוגה טרם שניתנה הלכת 919 ולפיה צרכים הכרחיים מינימאליים של קטין עומדים על 1,600 שקלים לחודש. "אבחנה זו", כתב השופט בהחלטתו, "בין צרכים הכרחיים לבין צרכים שאינם הכרחיים אינה רלוונטית יותר לאחר שניתנה הלכת 919. הלכה זו קבעה כי את כל צרכי הקטינים – בין הכרחיים ובין שאינם הכרחיים – יש לחלק בין ההורים בהתאם ליחס ההכנסות ולזמני השהות".
________________________________________________
