בית משפט המחוזי בתל אביב ביטל פסק דין שקבע כי אישה שתרמה ביציות לבת זוגה תירשם כאמם של הילדים. למרות זאת, השופטים קבעו כי היא תשתתף בכל ההחלטות הנוגעות לגידולם. "נוכח היחסים השבריריים שבין ההורים לתורמת הביציות ועל מנת להביא רגיעה בסכסוך זה, בעיקר לטובת הקטינים. יהי רצון שחיי הקטינים ישובו להיות רגועים ושלווים, כפי שהיו בטרם שהשתיים נפרדו", כתבו השופטים בהחלטתם.
המקרה המורכב הזה החל לפני למעלה מעשור, אז החליטו גבר ואישה, שאין ביניהם מערכת יחסים זוגית כלשהי להביא ילדים בדרך של הורות משותפת. אולם הניסיונות לא צלחו. בהמשך, לאחר שהאישה החלה בקשר זוגי עם אישה אחרת הסכימה בת זוגה לתרום לה ביציות כדי שיוכלו לממש את הורותם.
השתיים פנו באמצעות באת כוחן למשרד הבריאות לצורך קבלת אישור לביצוע תרומת הביצית. באוגוסט 2010 כתבה היועצת המשפטית של משרד הבריאות לב"כ בנות הזוג בין היתר כי אין מניעה להחזרת העוברים המוקפאים לחברתה לחיים, והיא זאת שתירשם במרשם האוכלוסין כאם התינוק, וככל שתורמת הביצית תבקש להירשם גם היא כאם, הרי שהרישום ייעשה על דרך של אימוץ.
הביציות של החברה נשאבו, הופרו בזרעו של הגבר והושתלו ברחמה של האישה וההיריון היה תקין. לפני כעשור נולדו לשניים שני ילדים והגבר והאישה נרשמו כהוריהם. פרט לכך נחתם גם "הסכם בין הורים" אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ובמבוא להסכם צוין שהצדדים אינם מקיימים מערכת זוגית והאישה מקיימת מערכת זוגית עם תורמת הביצית.
בין היתר נקבע בהסכם כי האב והאם מצהירים כי בכוונתם ליצור מסגרת שיתופית בה כל ההחלטות הנוגעות לחייהם, חינוכם ומשמורתם של הילדים, החל משלב ההיריון ואילך יילקחו במשותף עם תורמת הביצית שאף תיטול חלק פעיל בחיי הילדים.
השלושה חתמו גם על הסכם להורות משותפת, שלא הוגש לאישור בית המשפט ובהסכם המשולש נקבע בין היתר כי בכוונתם ליצור מסגרת של הורות משותפת, בה ייקחו חלק באופן פעיל ומעורב, כשלושה הורים לכל דבר ותורמת הביצית, למרות שלא יכולה להירשם כאם הינה הורה לכל דבר עבור הילדים, ובעלת מעמד שווה ביחס לילדים כמו ההורים הרשומים.
מספר שנים לאחר חתימת ההסכמים, אירע משבר בין שתי הנשים, הקשר הזוגי שלהן הופסק ותורמת הביצית עזבה את הבית שבו המשיכו הילדים להתגורר עם אימן. לאחר הפרידה פנתה התורמת לבית המשפט והגישה תביעה להסדרי שהות עם הקטינים. חודשים ספורים לאחר מכן היא גם הגישה תביעה להצהרת אימהות.
התורמת טענה שהצדדים חתמו על הסכמים לפיהם היא תשמש הורה לכל דבר ועניין לקטינים ואין בפרידתה מבת הזוג הצדקה לביטול ההסכמים. לדבריה, הקטינים רואים בה אם לכל דבר ועניין ומכנים אותה "אמא" מאז לידתם. לגרסתה, הקטינים רואים בבני משפחתה חלק ממשפחתם ואף טובתם מחייבת שהיא תוכר כאימם לכל דבר ועניין.
הוריהם של הילדים התנגדו לבקשת תורמת הביצית. לטענתם, תרומת הביצית התאפשרה לאור וויתורה על כל זכויותיה המשפטיות כלפי הקטינים. ההורים הוסיפו כי ניתן לאפשר לה קשר עם הילדים ואולם אין לה מעמד של אם. בהסכמים, נטען, לא הייתה הסכמה שהיא תירשם כאם והדבר אינו אפשרי מבחינה משפטית.
עוד לגרסתם, ריבוי הורים לא עולה בקנה אחד עם טובת הילדים, פוגע ביציבות חייהם והקטינים רואים בהורים הרשומים את הוריהם הבלעדיים. ב"כ היועמ"ש, הצטרף לעמדתם של ההורים. לטענתו, לילדים יש אב ואם רשומים במרשם האוכלוסין ואין להוסיף הורה שלישי בניגוד לדין. קביעת הורות משולשת, כך לפי עמדת היועמ"ש, מצוי בסמכות המחוקק ולא ניתן ליצור הורות מכוח הסכם בין פרטים. הדבר מהווה עקיפה של הוראות הדין ומנוגד לחוק תרומת ביציות, הקובע שאין קשר משפטי בין תורמת הביצית לבין הילד שנולד והילד הוא בנה של האישה הנתרמת בלבד.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את בקשתה של תורמת הביצית וקבע כי היא תירשם כאמם של הילדים, בנוסף לאם הרשומה. ההורים, ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, שקיבל את עמדתם.
הרכב השופטים במחוזי קבע בפסק דינו כי אין לרשום את תורמת הביצית כאימם של הילדים, אולם השופט נפתלי שילה ציין כי יש לקיים את ההסכם שנחתם בתחילה בין ההורים והתורמת. "קיום ההסכם אף עולה בקנה אחד עם טובת הילדים", כתב שילה. "הילדים רואים בה אם לכל דבר ועניין ואף שמשפטית אין לה מעמד כזה, היא למעשה אם פסיכולוגית".
השופט הוסיף: "הפסיקה הכירה בכך שאדם שמשפטית אין לו קשר לקטין, יכול לקבל על עצמו התחייבויות בקשר לקטין. הסכמותיהם של ההורים לא היו מכללא ולא היו בעל פה. הם מעוגנים בהסכמים מפורטים וברורים, כאשר אחד מהם אף אושר וקיבל תוקף של פסק דין, גם על פי חוק הכשרות. האב לא יכול להתנער מהסכמותיו והתחייבויותיו כלפי תורמת הביצית, ביצוע התחייבויות אלו, אף עולה בקנה אחד עם טובת הילדים".
"לפיכך", סיכם השופט שילה, "על ההורים, לקבל את הסכמתה ביחס לכל החלטה הקשורה לחינוכם או בריאותם של הילדים. כמו כן, יש לקבל את הסכמתה בכל הנוגע למקום מגורי הקטינים, מוסד הלימוד שילמדו בו, נסיעות, חוגים וטיולים ובכל נושא הקשור בגידולם כמפורט בהסכם. היא גם זכאית לקבל כל אינפורמציה הקשורה בילדים ממוסדות החינוך והבריאות ועל ההורים לחלוק עמה כל מידע רלוונטי".
