שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, הורתה לעמותת עתיד הילדים להשיב לבני זוג שהתקשרו עימם לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, להחזיר להם סכום של כ-33 אלף שקלים אותו שילמו לעמותה אך לא קיבלו בחזרה לאחר שהאימוץ לא יצא אל הפועל.
במסגרת התקשרות בין התובעים לעמותה לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, הוצעו לבני הזוג שתי הצעות אימוץ, אחת של ילדה הסובלת ממום בלב שנדרשת לניתוח לתיקונו והשנייה לאימוץ שתי אחיות יחד. בני הזוג דחו את ההצעות שכן לטעמם, אלו אינן תואמות לרצונם והעמותה בשלב זה, ראתה עצמה פטורה מהמשך התהליך, ולא השיבה לתובעים את הכספים ששולמו, או את חלקם.
התובעים טענו בתביעה שהגישו לחוסר תום לב והפרת חובת הנאמנות מצד העמותה, ודרשו השבה של מלוא הסכומים ששולמו לצורך תהליך האימוץ.
העמותה טענה מנגד, כי אין בהסכם התחייבות למועד ביצוע האימוץ ועל כן היא לא התחייבו למועד כלשהו. עוד נטען, כי העמותה עשתה כל שנדרש על פי ההסכם כדי לספק ילדה לאימוץ עבור התובעים. העמותה אישרה כי למרות שבהסכם לא מצוין שהכוונה היא לילדה דווקא ולא לילד, הרי שזו הייתה ההסכמה בין הצדדים.
אולם, הסכמה זו, כך לפי העמותה, הובילה לקושי נוסף "שכן בפדרציה הרוסית קשה יותר לקבל ילדה מילד". העמותה ציינה כי לא הייתה כל מניעה כי התובעים יאמצו את הילדה שסבלה ממום בלב וזו אומצה בסופו של יום על ידי משפחה אחרת. לשיטתה, התובעים יכלו להתרשם ממצבה הרפואי של אותה ילדה "לו היו מטריחים את עצמם ונוסעים לרוסיה לראות את הילדה".
באשר להצעה לאימוץ שתי האחיות, נטען שבשל הוראות החוק המקומי לא ניתן להפריד בין אחיות המיועדות לאימוץ וכי "התובעים לא היו מעוניינים בשתי ילדות, וזה בסדר, אך זו הייתה אפשרות שהנתבעת מצאה לנכון לפחות להציעה לתובעים" ובכך, עמדה העמותה בכל ההתחייבויות.
השופטת הירש הורתה לעמותה להשיב לבני הזוג את הכסף לאחר שקבעה כי לא נפל כל פגם במעשיהם. "אינני מוצאת טעם לפגם בכך שהתובעים בחרו שלא לנסוע לפגוש את הילדה שסבלה ממום בליבה", כתבה בהחלטתה. "התובעים החליטו שאינם ערוכים או מסוגלים להתמודד עם אימוץ של ילדה הסובלת ממום כזה ועמדה זו מובנת. אין טעם שמי שסבור שלא יוכל להתמודד עם אימוץ של ילד חולה ייסע לפגוש את אותו ילד".
"לא מדובר במי שבחר שלא 'להטריח את עצמו', אלא במי שקיבל החלטה מושכלת", כתבה השופטת הירש בפסק הדין והוסיפה: "אמנם, הנתבעת טענה שנגרמו לה הוצאות במסגרת מאמציה לאתר ילדים עבור התובעים, אולם לא צורפה כל אסמכתא להוצאות אלו, מסמך או עדות, אשר על בסיסם ניתן לקבוע כי מדובר בהוצאות שהיו נמנעות אלמלא הועברו הצעות האימוץ לתובעים… מעבר לכך, מאחר שקבעתי העמותה הפרה את התחייבויותיה כלפי התובעים, אין מקום לחייב את התובעים לשאת בהוצאותיה, גם לו היו אלו מוכחות".
___________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת רנה הירש
