ביקשה לקבל את כספי הזכייה בלוטו של הגרוש – ונדחתה

שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, דחה תביעת בת זוג לשעבר, לקבלת חלקה בכספי זכייה בלוטו של בעלה לשעבר, אשר ביחס לתשלומם הגיעה לידה ראיה ברורה 5 שנים לאחר איזון המשאבים ו-25 שנים לאחר הזכייה.

לפני כארבע שנים, 5 שנים לאחר מתן פסק הדין בתיק הגירושין, הוגשה תביעה כספית והצהרתית על ידי האישה, על סך 4 מיליון שקלים ובה טענה התובעת כי מספר שנים לאחר שניתן פסק הדין, הגיעה לידי התובעת אסמכתה ולפיה הנתבע זכה בלוטו בשנת 1992. לטענתה הגבר העלים עובדה זו מפניה במהלך כל שנות הנישואין והואיל ומדובר בכרטיס הגרלה שנרכש בתקופת החיים המשותפים ומכספים משותפים וכאשר עובדת הזכייה הוסתרה מפניה, היא עתרה לקבוע כי כספי הזכייה משותפים ויש להעביר אליה מחציתם. הנתבע הגיש כתב הגנה ועתר לדחות את התביעה על הסף, בין היתר מחמת קיומו של מעשה בית דין, השתק שיפוטי והתיישנות

כהשופט זגורי דחה את התביעה ולא רק שלא העניק לה את כספי הזכייה אלא שגם חייב אותו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10 אלף שקל. "לא ניתן להידרש לסוגיית איזון המשאבים לאחר שהוכרעה בפסק דין חלוט ואין מקום לראות בפסק דין לאיזון משאבים 'פסק דין חלקי' או איזון משאבים חלקי הן מטעמי מדיניות משפטית והן לפי הכלל של השתק עילה והשתק שיפוטי. אם כספי הזכייה בלוטו היו נכס שהנתבע הוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותה של התובעת לקבל מחציתו לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון, הרי שעליה היה להגיש עתירה מתאימה לפי סעיף 7 לחוק יחסי ממון בין בני זוג. הוא הדין לעניין האפשרות לקבוע שאיזון המשאבים יתייחס לנכס שהיה נכס מסוים שהיה לצדדים בעת איזון המשאבים אלא במועד מוקדם יותר והיא לא עשתה כן", כתב השופט זגורי בפסק הדין.

עוד ציין השופט, כי התביעה התיישנה שכן עילתה נולדה עוד בשנת 1994, מועד שנודע לה כי זכה בשעתו ולכל המאוחר 2008 מועד הקרע. "כאשר מדובר בבני זוג נשואים שחל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג", כתב השופט בהחלטתו, "הולדתה של הזכות לאיזון משאבים היא במועד הקרע – וזהו המועד ממנו יש לבחון את מניין התקופה להתיישנות. מועד גילוי העילה אינו מועד גילוי הראיה בדבר הזכייה בלוטו, אלא המועד בו ידעה התובעת על הזכייה, קרי המועד בו נולדה עילת התובענה. לפי עדויותיה, היא ידעה על כך עוד בשנת 1994".

השופט זגורי והוסיף: "התובעת לא נקטה בהליך מתאים ולא העלתה הטענות המצדיקות לביטול הסדר איזון המשאבים מחמת הטעמים שהוכרו בפסיקה 'למשפט חוזר'… במקרה זה, התובעת טוענת לאורך כל הדרך לתרמית מצד הנתבע, יחד עם זאת בחרה שלא לפעול ע"פ המתכונת של משפט חוזר אזרחי ולא הוגשה מצידה בקשה לביטול פסק הדין בעניין איזון המשאבים. בנוסף, גם העילה השנייה באשר לגילוין של טענות חדשות אינה מתקיימת, שעה שהראיה החדשה שהתגלתה לכאורה בדמות אסמכתה המעידה על הזכייה, נחשפה רק לאחר פסק הדין אך התובעת כשלה במבחן השקדנות הסבירה לגבי השגת אותה ראיה במהלך ניהול ההליך הקודם".

___________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט אסף זגורי