יש הערכות שכבר בשנת 2060 יהיו יותר חברי פייסבוק מתים מאשר כאלו שבין החיים.
מעבר לפן המקאברי בו אנשים ממשיכים לברך אותם אוטומטית ביום ההולדת, עולה כאן סוגיה מרתקת: כאשר אזרח בן המאה ה -21 נפטר, הוא משאיר אחריו פוסטים, הודעות פרטיות ומידע אישי על כמעט כל דבר, החל מטוויטר ועד רישומי בנק מקוונים.
מי הבעלים של נתונים אלה? ועל מי מוטלת האחריות לשמור על פרטיותו של המנוח?
פיימה חוסיין, מדען חברתי ב"אוניברסיטת מדינת אריזונה" בטמפה, בחן את הנושא בשנים האחרונות.
בשיחה עם אתר Science הוא אמר: "יש ברשת כיום המון מידע אישי שאנשים מחלקים אותו ברצון מבלי להבין מה קורה לנתונים האלה אחרי שאדם נפטר. זה משפיע על כולנו אך אין הנחיות ברורות בנושא. כל מה שחברות או יחידים עושים, הם עושים בדרכים שלהם. אין תקנים ואין רשת ביטחון חוקית – זה ממש המערב הפרוע".
באופן כללי, המידע שבחשבון לא אמור לעבור שום שינוי דרסטי, גם אם המשתמש כבר לא בין החיים.
המצב משתנה כאשר קרוב משפחה או אחד המקורבים מבקשים גישה לחשבון, והאדם כבר לא שם כדי לסייע. בריאיון, סיפר חוסיין על סטודנט באוניברסיטה בארה"ב שחלה בסרטן, שבמהלך הטיפול נהג לשתף באופן פעיל את החוויה היומית שלו בפייסבוק.
לאחר שנפטר, משפחתו וחבריו רצו לפרסם את כל הסטטוסים שלו כספר, אך נכשלו לעשות זאת מכיוון שפייסבוק שאחזה בחשבונו הפרטי, סירבה לשחרר את המידע.
לכן פייסבוק ממליצה כיום בתנאי השימוש שלה לאפשר להשאיר "איש קשר לענייני הנצחה", כך שלאחר שאדם יילך לעולמו, תהיה גישה נוספת לחשבון שלו לאדם שהוא בחר והגדיר מראש.
לעומת זאת, המדיניות של טוויטר במקרה של מות משתמש, היא בדרך כלל להסיר את החשבון תוך סיוע לבני המשפחה בשמירת וגיבוי הציוצים שפורסמו על ידי המשתמש.
טוויטר מדגישה שלא תאפשר גישה לחשבון עצמו או למידע שלא פורסם על ידי המשתמש בציבור.
בגוגל הוסיפו ל-Help Center כלי לניהול חשבון לא פעיל לאחר תקופה שנה וחצי.
בנוסף, החברה מאפשרת 'להוריש' את המידע שברשותה לעד 10 מוטבים, כולל קטעי וידאו מיוטיוב, נתונים בלוח שנה וכו', זאת בתנאי שהוכחתם שאתם אכן מקורבים למנוח.
במרכז העזרה של גוגל החברה אינה מתחייבת לדבר: "אם מישהו קרוב אליך הלך לעולמו ואתה זקוק לגישה לתכנים שבחשבון הג’ימייל שלו או שלה, במקרים נדירים ניתן להעביר את תכולת החשבון לנציג מאושר מטעם המשתמש. בגוגל, אנחנו מודעים היטב לאמון שהמשתמשים נותנים בנו ולוקחים את האחריות על שמירת פרטיותו של המשתמש ברצינות רבה. כל החלטה לספק את תוכן מהמייל של משתמש שנפטר תתבצע רק לאחר בחינה מדוקדקת".
בשנת 2019 בניו יורק הורה בית המשפט לאפל לאפשר לניקולס סקנדליוס גישה לתמונות של בעלו המנוח, בכפוף לצוואה. באירופה, הנושא מעט שונה בכל מדינה.
בגרמניה, למשל, בית המשפט הורה לפייסבוק להעניק גישה להורים לחשבון הפייסבוק של בתם שנפטרה ב-2018, כך שסביר להניח שדוא"ל יטופל באופן דומה לירושה כמו כל רכוש אחר על פי החוק הגרמני.
לגבי מידע הנשאר בחשבון של מקום העבודה, הדבר תלוי במדיניות החברה. לרוב נוהגים להתייחס לכל דוא"ל כאל מסמך שנמסר לחברה ומהחברה. סוגייה זו אמורה להופיע בחוזה העסקה של העובד.
"בנוסף חשוב לדעת היכן אחסנו מידע שחשוב ליורשים שלנו, והאם השארנו להם גישה אליו. למשל אם מישהו נוהג לצלם תמונות ולשמור אותם בטלפון של אפל, שסגור בסיסמא, יהיה ליורשים מאד קשה לקבל גישה לתיקייה הזאת" מסבירה עו"ד הילה צאירי מומחית לדיני משפחה ומוסיפה "לכן, כאשר אנחנו עורכים צוואה וחושבים על מה חשוב לנו להוריש ולמי, אנחנו צריכים לחשוב לא רק על הרכוש החומרי שצברנו, אלא גם על המידע הדיגיטלי שלנו ולתת הוראות האם תהיה ליורשים גישה על איזה חלק של המידע, ולמי מהיורשים זכות להגיע למידע שלנו."
עו"ד הילה צאירי, בעלת ניסיון של 20 שנה בפתרון וניהול סכסוכי ירושה ומשפחה. בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א בהצטיינות, והפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות, מומחית בתחום דיני הירושה והעברה בין-דורית
מעוניינים בצוואה דיגיטלית? השאירו הודעה בתחתית הכתבה
