שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, שאול שוחט, דחה בקשת ערעור של אב, נגד מתווה מפגשים אותו קבע בית משפט של קטין עם הורי האם שהתאבדה, מתווה שהומלץ ע"י האפוטרופסית לדין.
על פי הערעור, האב נישא לבתם של המשיבים, לפני כשנתיים ובשנת 2019 נולד בנם והוא בן שנה וחצי כיום.
בחודש אפריל עזבה אם הקטין את דירת הצדדים ועברה עם הפעוט לבית הוריה, יומיים לאחר שביקשה צו הגנה מפני בעלה, נטלה את חייה בידיה וקפצה מדירת הוריה אל מותה.
על רקע טרגדיה משפחתית זו וסירוב האב כי הוריה של האם, הסבא והסבתא, יהיו בקשר עם הפעוט, פנו השניים לבית המשפט בתביעה לקביעת זמני שהות עם נכדם הקטין.
בנוסף עתרו בבקשה מתאימה לקביעת זמני שהות זמניים. בית המשפט הורה ללשכה לסיוע משפטי למנות לקטין אפוטרופוס לדין.
בחודש יוני, התקיים דיון בבית המשפט במסגרתו גובשה הסכמה לפיה הצדדים יופנו לטיפול, וכי מפגשים של הסבא והסבתא עם נכדם יתקיימו אחת לשבוע, כשעל הביקורים מלווה ומפקח עו"ס.
לאחר שהתקיימו מספר מפגשים הודיעה האפוטרופסית לדין לבית המשפט כי היא ממליצה על קיום מפגש אחת לשבוע שמשכו בין שעה לשעתיים לפי מתווה שפירטה וההמלצה שניתנה על ידה נסמכה על עדכון מאת העו"ס שליווה את המפגשים שהתקיימו.
בית המשפט אימץ את מתווה המפגשים שהומלץ וזאת "בשים לב למשקלה המיוחד של המלצת האפוטרופוסית לדין ובפרט כשהיא נסמכת על דיווח העו"ס".
האב הגיש השגה למתווה והודיע כי הוא חוזר בו מהסכמתו לקיום מפגשי הקטין עם הסבא והסבתא והוא אינו מאשר את המתווה המוצע ע"י האפוטרופוס לדין, כי זו האחרונה חוטאת לתפקידה ומעבירה דיווחים חלקיים בלבד ועמדתה מוטה לטובת בני הזוג ולא לטובת הקטין וכי יש להורות על הפניית המשיבים לטיפול שתכליתו טיפול ב"הסתה וניכור" ולהקפיא את המפגשים בשלב זה ועד שיתקבל דיווח בנוגע לטיפול.
בית המשפט דחה את ההשגה של האב וזה הגיש בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי ואף ביקש שינתן בינתיים צו האוסר עליהם לפגוש את הנכד, אולם בקשתו לעיכוב ביצוע החלטת ביהמ"ש קמא ולהקפאת המפגשים בין הקטין למשיבים נדחתה על-ידי בית משפט.
כאמור, השופט שוחט לא קיבל את בקשת האב לאסור על המפגשים בין הסבא והסבתא לנכדם הפעוט וכתב בהחלטתו כי הוא "לא מצא את בקשת האב שהיא מעלה טעמים טובים מספיק שיש בהם כדי לקבוע כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה היא החלטה חריגה באופן המצדיק מתן רשות ערעור".
"בנסיבות הטרגדיה שפקדה את המשפחה אך לאחרונה", כתב השופט, "כאשר המבקש איבד את אשתו והמשיבים איבדו את בתם, לא מפתיעה העובדה כי אהבה גדולה אינה שוררת בין הצדדים. עם זאת, במרכז הדיון קטין שהתייתם מאמו, כאשר אין חולק ששני הצדדים – הן המבקש והן המשיבים – רוצים ומבקשים את טובתו. בשלב זה לא הוצגה ולו ראייה ממנה ניתן ללמוד בדבר פגיעה כלשהיא בקטין בעטיים של המפגשים עם המשיבים".
השופט הוסיף: "המטפלת מציינת כי היא התרשמה שקיימת חשיבות לנוכחות משפחתה של האם בחיי הקטין משמדובר ב'דמויות שהיו משמעותיות בחייו טרם מותה של האם' וכי אינה רואה מניעה להמשיך את המפגשים בהתאם למתווה שהציגה האפוטרופוס לדין. חשש המבקש כי המשיבים ינצלו את המפגשים המשותפים עם הקטין שהוא בן שנה וחצי בלבד על מנת 'לטפטף לו את שנאתם העמוקה והמפעפעת כלפי אביו', אינו נראה מבוסס דיו".
