שופט בית משפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ’, חייב חברת אריזות ואת בעלת בית האריזה בתשלום של כ-940 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ”ט עו”ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לאחד העובדים במפעל. פרט לסכום הזה שילמה ביטוח לאומי לעובד עוד 2.1 מיליון שקלים. על פי התביעה, התובע עבד בבית האריזה שבו נארזו מינרלים שונים בשקים במשקל משתנה
תאונות עלולות ואכן קורות בכל מקום. הן עלולות לקרות בבית או בבית עסק כלשהו מחוץ לבית או אפילו סתם בעודנו הולכים ברחוב. מכיוון וחיינו סובבים בעיקר סביב עבודה ופרנסה, רבות הפעמים בהם נפצע או נפגע תוך כדי עבודתנו ובמקרים כאלה, ייתכן ועלתה בידנו הזכות לתבוע פיצויים. תביעת פיצויים תביעה אל מול המעסיק תביעות בנושא תאונות
שופט בית הדין האזורי לעבודה ת”א, דורון יפת, קבע בתיק הכבאים, כי הם יוכלו לגדל זקנים, זאת למרות שקיים חשש כי עם זקן המסיכה לא תהיה אטומה כנדרש. השופט יפת ביטל את ההוראה שלא לגדל זקנים מאחר ועד היום לא הוצאה תקנה ייעודית ואף לא יצאה הוראת בטיחות על ידי הנציב עצמו וממילא התקנה לא
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים על ידי מעסיקים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב. בגילוי הדעת מדגישה הרשות כי איסוף ושימוש בנתוני המיקום של אדם פוגעים באופן משמעותי בפרטיותו, גם כאשר הדבר נעשה במהלך עבודתו. גילוי הדעת נכתב לאחר שברשות להגנת הפרטיות התקבלו פניות שונות בנוגע לשאלת חוקיות
שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, קבע לעכב הליכים בתביעה שהוגשה, זאת מאחר שמתנהלים הליכים מקבילים בבית הדין לעבודה. השופט לא קיבל את בקשת הנתבעים לסלק את התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית. “אין סיבה מדוע תינתן החלטה על ידי בשאלת הסמכות העניינית כאשר הדבר מונח גם על שולחנו של בית הדין”,
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, קיבל את תביעת עובדת עמיגור שפוטרה, וקבע כי יש להשיבה לעבודה עקב הליך פיטורים פגום שעברה. בית הדין גם קבע כי חברת עמיגור תשלם לתובעת 19 אלף שקלים הוצאות ושכ”ט עו”ד. התובעת עבדה בחברת עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומשמשת כזרוע הביצועית של
בית הדין לעבודה קבע שמורה שטוענת שהיא לא יכולה לעטות מסיכה לא תלמד בכיתה, מחובתו של המעסיק לקבוע כללים שיגנו על הסובבים מפני הדבקה ולבצע את ההתאמות הנדרשות. “הנזק שעלול להיגרם לתלמידים ולמשפחותיהם אם יידבקו מקורונה כתוצאה מאי עטיית מסכה של המבקשת הוא חמור באופן משמעתי, ולא רק יחסית לנזק שהמבקשת לו טוענת המבקשת”, נכתב
מיזם חדש של חברת “בי אקטיב” מקבוצת “הדסטארט”, שם לו למטרה לאפשר מימון מלא לתובעים בתחום דיני עבודה ונזיקין. התורמים מהציבור הרחב שיסייעו למימון ההליכים המשפטיים, יוכלו גם לסייע למרות שהם מזדהים איתן – וגם לקבל אפשרות להרוויח. מנכ”ל החברה, עו”ד אופיר סמו, התארח השבוע באולפן אתר ynet וסיפר על המיזם. מתוך הדברים שעו”ד סמו
שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי גזר 220 שעות של”צ, על מטפלת סיעודית שהורשעה בעבירות גניבה וגניבה בידי עובד. השופט מזרחי לא קיבל את בקשתה לבטל את הרשעתה מאחר וקבע כי לא יגרם לה נזק קונקרטי מהרשעה. על פי האישום הראשון, עבירה של גניבה בידי עובד, בעת שהנאשמת עבדה כמטפלת סיעודית של המתלוננת היא
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה תביעה בסכום של מעל שני מיליון שקלים, של עובדת נגד מעסיקתה לשעבר לקבלת פיצוי בשל אובדן כושר עבודה. התובעת עברה תאונת דרכים כששה חודשים וששה ימים לאחר תחילת עבודתה. תאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ע”י המוסד לביטוח לאומי. עיקר תביעת התובעת היתה לפיצויה בגין
שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, טל גולן, קבע כי יש להרים מסך נגד מועמדים שעבדו עבור מתמודדים ברשימה בבחירות לרשויות המקומיות ועל הנתבעים יש לשאת בשכר העבודה של בני הנוער וכן בתשלום פדיון חופשה ודמי נסיעות, וכן בפיצוי בגין אי-הנפקת תלושי שכר. בית הדין גם קבע כי הנתבעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעים בסך
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, קיבלה את בקשת ההסתדרות להכיר בהתארגנות עובדי תן ביס ולמתן סעדים קבועים כנגד פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי חברת סקובר בע”מ. בית הדין גם חייב את תן ביס בפיצוי בסך 80 אלף שקלים להסתדרות. חברת תן ביס, טענה כי הודעת היציגות של ההסתדרות התבססה על
תאונת גוף היא תאונה בלתי צפויה אשר גורמת לטראומה, עגמת נפש טרטורים (רפואיים, בירוקרטיה), תאונת גוף עלולה להיות מנפילה עקב מפגע במדרכה שברחוב, תאונת דרכים או תאונת עבודה. “מעל ל-10 שנים עבדתי בחברות הביטוח וטיפלתי בין היתר בתאונות גוף של אנשים, היתרון שלי שאני מכיר את 2 צידי המתרס, עבדתי מטעם הגוף שאמור לפצות את
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פירסמה נתונים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים ומהנתונים עולה שיותר משליש מהגופים הציבוריים ומהרשויות המקומיות, 39 אחוזים, לא עומדים ביעד של 5 אחוזים להעסקת אנשים עם מוגבלות, בין שאר הגופים שלא עומדים ביעד מפעל הפיס, בנק ישראל, מוזיאון תל אביב והרשות לניירות ערך, עיריית
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עמיצור איתם, הורה בצו על השבתה של עובדת בבנק המזרחי לעבודה לאחר שטענה כי פוטרה על רקע פגיעה לכאורה בשוויון על רקע היותה אם. השופט כאמור הורה לבנק להשיבה לעבודתה עד להחלטה בהליך העיקרי ובין היתר ציין כי בתקופת הקורונה גדל העומס על הורים עובדים והרגישות המשפטית צריכה להתחדד
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה את בקשת הנהלת טרה לקבל צווים שימנעו צעדים ארגוניים במפעל, זאת, בהמשך להודעת ההסתדרות כי תנקוט בצעדים ארגוניים, בשל שינויים חד-צדדיים של ההנהלה ופגיעה בזכויות העובדים ובהסכם הקיבוצי. באיגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות אמרו כי בשלב זה, מתוך אחריות, לא תושבת כליל פעילות המפעל, אלא
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, רוית צדיק, גזרה 50 אלף שקלים קנס על מעסיק שהעסיק שני עובדים זרים שלא כדין וללא עריכת ביטוח רפואי. השופטת צדיק התחשבה במעסיק מאחר ומדובר בנכה צה”ל, שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, והורתה לו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך שלוש שנים. על פי
שופטת בית משפט השלום באשקלון, סבין כהן, דחתה תביעת נזקי גוף, של עובדת מפעל מגבוני בד בדרום שלטענתה פעולה חוזרת ונשנית במפעל לייצור מגבוני בד, על ידי עובדי ייצור היא פעולה שעשייתה מקימה אחריות בנזיקין עקב רשלנות המפעל. למרות דחיית התביעה, השופטת כהן לא פסקה הוצאות מאחר ומצאה כי היתה רשלנות ברוטציה בין העובדים במפעל.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אירית הרמל, הורתה לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לתובעת בביתה ותוך כדי עיסוקה במשלח ידה, לפני מספר שנים כתאונת עבודה. השופטת הרמל גם הורתה לביטוח הלאומי לשלם לתובעת 5,000 שקלים הוצאות משפט. על פי התביעה, התובעת שעבדה כמפיקה, עוזרת במאי, סופרת ועובדת יחסי ציבור והכל כעצמאית, ישבה במשרדה הממוקם בבית
השבוע נהרגו שישה עובדים בתאונות עבודה, רובם באתרי בנייה ותאונות העבודה כבר מזמן הפכו לחלק משגרת חיינו. בסוף השבוע האחרון, פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע, כתב אישום נגד שני מעסיקים, בגין גרימת מוות ברשלנות של אלכסנדר איבחננקו ז”ל בתאונת עבודה שארעה באשדוד. על פי כתב האישום, הנאשמים יוסף גל ואליהו זקס,
מי הם מנהלי העבודה באתרי בניה? עדות לאחד שכזה ניתנה עם הארכת מעצרו של מנהל עבודה בן 65 באתר בניה באשדוד, בו נהרג פועל, אשר היה שב”ח ללא אישורים. מנהל העבודה טען כי הוא לא יודע במי מדובר וכן שהוא אינו מכיר את ההרוג. השופטת דורית בונדה האריכה את מעצר מנהל העבודה בחמישה ימים. לפני
שופט בית משפט השלום בבת ים, שי משה מזרחי, דחה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהגיש עובד נגד החברה בה עבד, לאחר שלטענתו נפגע במהלך עבודתו. השופט מזרחי שדחה את התביעה לאחר שלא שוכנע כי התאונה קרתה כגרסת התובע הורה לו לשלם הוצאות בסך 12.5 אלף שקלים. בכתב התביעה שהוגש על ידי התובע נטען כי
אתם עובדים כבר יותר מ-10 שנים באותו מקום, אתם מכירים את הבעלים, המזכירה וצוות העובדים ואתם מרגישים שזו המשפחה השנייה שלכם אבל אז פתאום אתם עוברים תאונה בעבודה שגרמה לכם לפציעה ומגיע לכם פיצוי בגינה. פתאום הפרצופים שאתם מקבלים משאר העובדים בחברה כבר פחות מחיוכים כלפיכם, ואתם מרגישים שהפכתם להיות סוג של אויבים. ולמה? בגלל
מהפכה לנהגים בתחבורה הציבורית: ההסתדרות וחברת מטרופולין חתמו על הסכם פורץ דרך וראשון מסוגו, שבמסגרתו, כל הנהגים מהתחבורה הציבורית שייקלטו בחברה יוכלו “לגרור” את הוותק שצברו מהמעסיק הקודם ולקבל בגינו שכר בסיס גבוה. כמו כן, יתאפשר גם לשמור על ימי החופשה וההבראה השנתיים שנובעים מהוותק שנצבר – בכפוף להצגת אישורים רלוונטיים. בנוסף, עם החלת ההסכם,
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות אב”ד השופט שאול שוחט קיבלו ערעור להגדלת הפיצויים שנקבעו לעובד הייטק בגין פגיעה בתאונת דרכים בזמן רכיבה על סגוואי והגדילו לו את הפיצויים ב-720 אלף שקלים נוספים ל-2.18 מיליון שקלים. המערער בן 39, עובד כמנתח מערכות בענף ההייטק ונפגע בתאונת דרכים לפני מספר שנים, עת רכב על
הנהלת משרד המשפטים פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צו מניעה בעקבות שביתת ארגון הפרקליטים על רקע החלטת נציבות שירות המדינה ליצור מתווה של פתיחה הדדית של מכרזים בדירוגי פרקליטים ומשפטנים. “ההחלטה על שביתה, מהיום למחר, התקבלה ללא שניתנה הכרזה על סכסוך עבודה כדין”, טוענים במשרד המשפטים, “זהו דפוס התנהגות כוחני”. ברקע להודעת ארגון הפרקליטים
כאשר אתם מעסיקים עובד זר, אתם נדרשים לספק לו את האישורים והתעודות המתאימות לשהייה שלו בישראל, בניהם: אשרה הומניטרית, במהלך העבודה אותה נדרש לבצע. במקרים בהם מעוניינים להאריך את ויזת העבודה של העובד הזר בענף הסיעוד, מעבר ל-63 חודשי שהייתו בישראל, ובמידה והוא אינו משויך באותה עת למטופל מסוים למשך שנה לפחות, ניתן להגיש בקשה
שופטת בית הדין לעבודה באזור תל אביב, מיכל נעים דיבנר, מחקה תביעת יחסי עבודה בין אזרחי ישראלי לבעלי חברה זרה בבעלות ישראלית. השופטת נעים דיבנר שאף חייבה את התובע בהוצאות הנתבעים בסך 12 אלף שקלים, קיבלה את טענת באת כוח הנתבעים, עו”ד אסתי עוקב, כי הסכסוך בין הצדדים צריך להתברר בסין. אולי יעניין אותך גם:
שופט בית משפט השלום בירושלים, מוחמד חאג’ יחיא, דחה בקשה לביטול אישום על העסקת עובד זר בטענה של אכיפה בררנית. השופט חאג’ יחיא קבע כי הטענות אשר נטענו על ידי בא כוח הנאשם הינן סוגיות טעונות בירור עובדתי ושמיעת עדים. כנגד הנאשם הוגש אישום שייחס לו ביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין וכן
עתירה לבג”צ הוגשה השבוע כנגד החלטה של סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה אילן איטח שלא לתקן פרוטוקול של דיון, למרות העובדה כי הדיון הוקלט ותומלל. לדברי העותר, מדובר “באי צדק שנגרם לו ובנושא אשר מהווה עניין עקרוני הנוגע לכל דיון משפטי, שכן על הפרוטוקול לשקף נאמנה את אשר נאמר בדיון”. השבוע הוגשה עתירה לבג”צ
לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, הוגש ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, בו נקבע כי מעסיק ישלם את זכויותיו של עובד בעסק לממכר דגים ויחול עליו צו ההרחבה בענף רשתות שיווק המזון. בא כוחם של בית העסק ובעלי המניות בו, עו”ד יריב ואקנין טען בערעור כי עצם מעמדם של המערערים כבעלי מניות בעסק
שופט בית משפט השלום ירושלים, מוחמד חאג’ יחיא, קבע כי המאגר הישראלי לביטוחי רכב, הפול, ישלם פיצויים בסך של כ-900 אלף שקלים, לנפגע בתאונת דרכים בן 48 שטען כי בעקבות התאונה הפסיק לעבוד. השופט חאג’ יחיא בפסק הדין גם עסק בשאלה מתי תשלומים מקופת הפנסיה לא ינוכו מהפיצויים הנפסקים. התובע שנפגע בתאונת דרכים טען בין
הסתדרות העובדים הלאומית מאיימת על ההסתדרות הכללית בנקיטת צעדים משפטיים, עקב אמירות שלטענתה הן פרסום דברי לשון הרע. האמירה המדוברת היא אשמת שווא של יו”ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות, יקי חלוצי, כנגד ההסתדרות הלאומית: “ההסתדרות הלאומית וועד עובדי יס מתערבים בסכסוכים לא להם ומשתפים פעולה עם ההנהלה נגד העובדים אותם אנחנו מייצגים”. מדובר
שופט בית משפט השלום בתל אביב, יחזקאל הראל, חייב את מכבי דנט לשלם פיצויים בסך 212 אלף שקלים כולל שכ”ט עו”ד למזכירה רפואית, בת 63, שעבדה באחת ממרפאות השיניים ומעדה בזמן עבודתה ונפצעה. על פי התביעה, במועד התאונה עבדה התובעת כנציגת שירות באחת ממרפאות מכבי דנט. ביום התאונה, בעת שהייתה בדרכה מעמדתה באולם קבלת הקהל
עו”ד ליזה דמרי בן-שחר היא אחת מעורכות הדין המובילות בתחום דיני העבודה בישראל, בעלת משרד עצמאי למעלה מעשור בחיפה עם שלוחה בתל אביב והיא מאמינה בשיקוף האמת, ירידה לפרטי פרטים וניהול מערכות היחסים בינה ובין הלקוחות בגובה העיניים. הכירו את עו”ד ליזה דמרי בן-שחר. נשואה + 3, מקריית מוצקין. את הקריירה המשפטית שלה החלה במכללה
שופט ביהמ”ש השלום בנתניה, השופט גיא אבנון, גזר 9 חודשי עבודות שירות, לנאשם שהורשע בעבירת חבלה חמורה, לאחר שהיכה את מעסיקו שלא שילם לא את משכורתו. השופט אבנון גם הורה לו לשלם פיצוי למעסיק בסך 24 אלף שקלים. “תוצאות האירוע קשות, וילוו את המתלונן משך כל חייו נזקים פיזיים ונפשיים. הנזק כה משמעותי עד כי
בית הדין לעבודה קיבל את עמדת ההסתדרות וקבע כי לא תבוצע הפחתה בקצבאות גמלאי הפנסיה התקציבית, ללא יוצא מן הכלל עד לקבלת החלטה בהליך העיקרי. בכך דחו בית הדין את בקשת ההבהרה שהגישה המדינה בניסיון לצמצם את תחולת צו המניעה שניתן לפני כשבועיים. משמעות ההחלטה היא שהצו שאוסר על המדינה להורות או לבצע הפחתה בקצבאות
תלונה חמורה הוגשה באחרונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז דרום, נגד עורכת הדין אלמוג סלע, מהמחלקה המשפטית של אוניברסיטת בן-גוריון, על ששינתה פרוטוקול של ישיבת שימוע שלא כדין ומסרה אותו לרשויות האוניברסיטה, אשר הגישו אותו לבית הדין לעבודה. את השינויים עשתה עורכת הדין סלע על בסיס הפרוטוקול שרשמה מזכירת המחלקה להיסטוריה כללית. רק
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה תביעת מורה, בת 39 מהדרום, נגד הביטוח הלאומי להכרה בנפילה בביתה בזמן הקורונה כפגיעה בעבודה. השופט קבע בין השאר כי האירוע שטענה התובעת, התרחש לטענתה בביתה בשעות הלילה המאוחרות ואין המדובר בשעות עבודה ולא היו ראיות שהיא עבדה באותה שעה. התובעת, מורה המועסקת במשרד החינוך,
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ציבורי-חוקתי, רז נזרי, הוציא מכתב לשרי הממשלה ה- 36 בנוגע להגברת הייצוג ההולם בדרג מנכ”לים ובמשרדי הממשלה. במכתב עמד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה על החשיבות בהגברת הייצוג ההולם של נשים ואוכלוסיות זכאיות בצמתי קבלת החלטות וגיבוש מדיניות ובמשרות בכירות בשירות המדינה, לרבות בדרג של מנכ”ל משרד ממשלתי. במכתב של עו”ד נזרי,
שופטת בית משפט השלום בבת ים, אידית קליימן-בלק, הורתה לבעל בית עסק לשלם פיצויים בסך כ-600 אלף שקלים כולל שכ”ט עורך דין לנער כבן 16 וחצי שנפצע במהלך עבודתו בבית העסק מלוח זכוכית גדול שהתנפץ לאחר שהתבקש להשליכו לזבל. אף שבעל העסק טען כי לנער אשם תורם משום שהוא בעט במראה ובכך גרם לשבירתה, קבע
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת קיבל אתמול (יום ד’) את בקשת ההסתדרות והוציא צווי מניעה זמניים להגנה על זכות ההתארגנות של עובדי חברת טאואר סמיקונדקטור במגדל העמק. בין היתר, נאסר על הנהלת החברה להתערב בהתארגנות, להפיץ מסרים נגדה, להפעיל לחץ על העובדים או לפגוע בעובדים שרוצים להצטרף להתארגנות. עוד בדיני עבודה: חקירת מותו של פועל
הסכם קיבוצי ראשון נחתם אתמול (יום ד’) לעובדי חברת שמר מתכת, בין ההסתדרות במרחב כרמיאל, הנהלת החברה ונציגות העובדים. תוקף ההסכם עד חודש יוני 2026 והוא צפוי לספק לכ-350 עובדים, ביטחון תעסוקתי ושיפור בשכר ובתנאים הסוציאליים. עוד בדיני עבודה: עובדי גולן טלקום לביהמ”ש: ההנהלה פוגעת בהתאגדות שלנו ההסתדרות לביה”ד: “טאואר סמיקונדקטור פוגעת בהתארגנות עובדים” חברת
ההסתדרות הלאומית פנתה היום (יום ד’) באופן דחוף לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה לקבוע כי היא הארגון היציג בקרב עובדי גולן טלקום. בפנייתה טוענת הלאומית כי בהתאם להתרחשויות בשטח ביום כניסת עובדי הכללית למשרדי גולן טלקום, ניתן לקבוע כי “ההסתדרות הכללית פועלת כארגון מטעם המעסיק ועושה שימוש כוחני בנציגי ועד סלקום”. עוד בדיני עבודה: ההסתדרות
ההסתדרות הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת בקשת צד נגד חברת טאואר סמיקונדקטור ממגדל העמק בטענה לפגיעה בהתארגנות עובדים. עוד בדיני עבודה: תלונה: נציגת ציבור העובדים בביה”ד לעבודה שימשה כחותמת גומי חקירת מותו של פועל בניה: “כשלים הובילו לתאונה” בתחילת השבוע החל מהלך התארגנות של עובדי מפעל טאואר סמיקונדקטור בהסתדרות, במטרה להקים ועד עובדים ולהיכנס
הטענות כלפי השופט יוחנן כהן כי העתיק, לכאורה, פסק דין, ממשיכות לעורר הדים במערכת בתי הדין לעבודה בארץ: כעת הוגשה תלונה נוספת בעניין, הפעם נגד נציגת הציבור שחתמה על פסק הדין. המקרה מעלה מחדש את השאלה האם לנציגי הציבור בבית הדין לעבודה יש משמעות ותועלת בהליך השיפוטי. “חתימתה על פסק הדין, שהוגש לה בידי השופט
הועבר לבחינת הפרקליטות, תיק חקירת מותו של פועל בניין פלסטינאי מאזור שכם, שנהרג בחודש נובמבר האחרון, בעקבות קריסת קיר בבית בהרצליה במהלכה נהרג הפועל בבית המיועד להריסה. אולי יעניין אותך גם: מה המחיר על העסקת עובדים ללא היתר במשך 14 שנה? העובד טען שנפגע ממכונת חיתוך אספלט, האם יפוצה? כאמור בחודש נובמבר, נפתחה חקירה שבמהלכה
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שגית דרוקר, הסתפקה בקנס בסך 5,760 שקלים, על קבלן כח אדם שהעסיק במשך שנה 14 עובדים זרים. השופטת הורתה לו גם לחתום על התחייבות להימנע מביצוע כלל העבירות בהן הורשע משך שלוש השנים. עוד בדיני עבודה: “מספיק זה מספיק – ההסתדרות הלאומית היא הארגון היציג במכבי שירותי בריאות”
שופט בית משפט השלום בחיפה, אבישי רובס, דחה תביעה של בעלים לעסק למתן שירותי הדרכה, אימון ושיווק מוצרי כושר גופני נגד מאמן ריצה אחר שהעסיק אותו כקבלן עצמאי, לשם אימון קבוצת ריצה בעיר חולון וזה הפר הסכם ופתח קבוצה מתחרה בעצמו. “אמנם, הנתבע הפר את תניית אי התחרות בהסכם לאחר סגירת קבוצת הרצים, אולם לא
אמש (יום ד’) הסתיימו ההליכים בנושא התאגדות העובדים במכבי לאחר שש שנות מאבק. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים קבע כי באופן מיידי וחריג, כבר עם סיום הדיון בערעור שהגישה מכבי, ההסתדרות הלאומית מייצגת את 8,700 העובדים בקופה. במשך 80 שנה הייתה מכבי ללא ועד עובדים והיחידה מבין הקופות שלא הייתה בה יציגות. עוד בדיני עבודה:
שופט בית משפט השלום בקריות, ערן נוה, פסק 240 אלף שקלים פיצוי, כולל שכ”ט עו”ד לפועל שנפגע בידו במהלך עבודתו, זאת למרות שלטענת מעסיקיו הוא לא הוכיח את תביעתו מאחר והתאונה שטען שקרתה לו לא אפשרית. עוד בדיני עבודה: עיריית יהוד תפצה גנן שנפצע במהלך עבודתו האם השופט העתיק את פס”ד? על פי התביעה, נפגע
שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, אריאל ברגנר, הורה לעיריית יהוד לשלם פיצויים בסך כ-420 אלף שקלים לגנן בן 54, שעבד כשכיר בעירייה ונפגעה במהלך עבודתו. השופט גם הורה לעירייה לשלם לו כ-84 אלף שקלים שכ”ט עורך דין. עוד בדיני עבודה: אינטל תבעה עובד שחלה וספגה ביקורת כלבן ננשך על ידי כלב במהלך עבודתו –
בימים האחרונים הוגשה לנציב תלונות הציבור על שופטים תלונה נגד שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, כך נודע ל”אוביטר”. התלונה הוגשה על התנהלותו בניהול תיק שבמרכזו עומדת תביעתו של מרצה לשעבר באוניברסיטת בן גוריון ממנה פוטר. התלונה מפרטת מקרה חריג ביותר, ולפיה פסק הדין של השופט הוא מסמך מועתק, כמעט מילה במילה,
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, הורה לחברת אינטל לשלם לעובד זכויות סוציאליות כגון פיצויי פיטורים, דמי מחלה, חופשה, הבראה ועוד בסכום של 144 אלף שקלים ודחה את התביעה שכנגד שהגישה אינטל כנגד העובד, בסכום של 800 אלף שקלים ובה עתרה לחייב את התובע להשיב את כל הסכומים בהם נשאה החברה בגין
שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור, הרשיע את קצין המשטרה רב-פקד דוד הרוש, בגין עבירה של מעשה מגונה, לאחר שביצע מעשה מגונה בקצינה שהיתה עימו בקורס פיקוד ומטה בתום בילוי משותף של מספר חניכים מהקורס. הרוש שימש שעבר כעוזר אישי בלשכתו של המפכ”ל קובי שבתאי בעת שהיה מפקד מג”ב. עוד בפלילים: בעל חברת
הרכב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופטת ורדה וירט-לבנה, דחה, את ערעור ההסתדרות על פסק דינו של בית הדין האזורי, במסגרתו נדחתה בקשת הצד בסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות לקבוע כי חברת סודה סטרים פגעה בזכות ההתארגנות של ההסתדרות וכי עליה לפצות את ההסתדרות בגין הפגיעה בהתארגנות, בזכות השביתה ובעובדים המתארגנים בסך של 15 מיליון שקלים.
שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אורלי מור-אל, דחתה תביעה של עובד נגד חברה העוסקת בגידול ואילוף כלבים, לאחר שעבר תאונת עבודה וקבעה כי אחריות החברה בה עבד לא הוכחה וגם אם כן, סכום הפיצוי היה נבלע בסכומים שפוצע על ידי הביטוח הלאומי. השופטת גם הורתה לו לשלם הוצאות משפט בסך 7,000 שקלים. עוד בענייני
הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה מפרסמת מקצה תחרותי בהיקף של כ-40 מיליוני שקלים לתמרוץ מעסיקים לקלוט עובדות ועובדים חדשים באזורי עדיפות לאומית וירושלים. שר הכלכלה, עמיר פרץ: “נמשיך לתמוך במעסיקים שייצרו משרות איכותיות בפריפריה”. עוד בכלכלה: מענק חדש של רשות המסים שירות חדש לרישום חברה באופן מקוון מסלול תעסוקה 4.18, כך לפי הודעת משרד הכלכלה,
שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, צבייה גרדשטיין פפקין, הורתה לחברת אופנה, לפצות צעיר בן 24, שנפצע פעמיים תוך חודשיים במהלך עבודתו בחברה, בסכום של כ-315 אלף שקלים כולל שכ”ט עו”ד והוצאות. עוד בדיני עבודה: קרדית אבק הבית תוכר כפגיעה בעבודה השעיה מעבודה ציבורית בעקבות נהיגה בשכרות – מאמר מאת עו”ד רוני ברוש בתאונה הראשונה,
בית המשפט גזר על תושבת הצפון, שהורשעה בגניבה בידי עובד וכן בעבירה של הונאה בכרטיס חיוב, ב-200 שעות של”צ ובפיקוח שירות המבחן למשך 18 חודשים, לאחר שעבדה כמטפלת וגנבה ביחד עם בעלה ממעסיקתה את כרטיס האשראי והשתמשה בו. עוד בחדשות: מתוך הכלא: האסיר ניסה להגיע לפרודתו במעון לנשים מוכות האם הסדרי ראייה הם המלצה בלבד?
הרכב בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות השופט דורון יפת, הכיר בעובדת, בת 67, שעבדה בחדר ללא חלונות ועם שטיח מקיר לקיר, בפגיעה בעבודה, בכך שפיתחה אלרגיה לאבק. העובדת הגישה ערעור לבית הדין לאחר שבביטוח הלאומי נדחתה תביעתה לפגיעה בעבודה. עוד בדיני עבודה: השעיה מעבודה ציבורית בעקבות נהיגה בשכרות – עו”ד רוני ברוש מה
מה אפשר לעשות? למי ניתן לפנות בעת השעיה מעבודה ציבורית בעקבות נהיגה בשכרות? משרד עו”ד רוני ברוש, בעל ותק רב במשפט פלילי בכלל ובעבודה וניסיון במגזר הציבורי בפרט, מלווים עובדי מדינה לכל אורך ההליך ועד לפסק דין חלוט. האם ניתן לקבל השעיה בעקבות נהיגה בשכרות מחוץ למסגרת העבודה? גם כאשר עבירת נהיגה בשכרות מתבצעת שלא
יו”ר ההסתדרות ארנון בר-דודערך היום (ב’) ביקור מיוחד באזור שוהם ופתח תקווה, במהלכו נפגש עם העובדים והוועדים במרחב וסייר במספר מקומות עבודה מרכזיים במרחב. לסיור התלוו מנכ”ל ההסתדרות ורמ”ט יו”ר ההסתדרות עו”ד אופיר אלקלעי; יו”ר מרחב פתח תקווה גיורא נחום; יו”ר נעמת במרחב דינה רווח; יו”ר אגף ארגון ומרחבים אבי יחזקאל; מנכ”ל האגף רפי סדן;
שופט בית משפט השלום בירושלים, דוד שאול גבאי ריכטר, גזר 100 שעות של”צ (שירות לתועלת הציבור) ו-2,000 שקלים, על בעל חנות, תושב ירושלים, כבן 57, בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין. אף שביהמ”ש ציין בגזר הדין כי מדובר בעבירה הפוגעת בריבונות המדינה הרי שבמקרה זו מדובר בנאשם נורמטיבי ויצרני שנטל אחריות למעשיו והביע
שופט בית משפט השלום רמלה, דב גוטליב, פסק סך של 275 אלף שקלים, לתובעת שהגישה תביעת נזקי גוף, נגד חברת סיעוד, עקב החלקה בחדר המדרגות בבניין משותף. התובעת טענה כי עובדת החברה שמטפלת בקשישה בבניין, שפכה מים על רצפת השטח המשותף ובעקבות זאת היא החליקה ונגרמו לה נזקי גוף. עוד בנזיקין: “האם התובע ראה וזוכר
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב, גזר על חברת בניה 30 אלף שקלים קנס ועל בעליה קנס בסך 7,000 שקלים לאחר שהורשעו על פי הודאתם. במסגרת ההליך הורשעה החברה בשש עבירות על תקנות הבטיחות בעבודה ואילו בעל החברה הורשע בהפרת חובת הפיקוח המוטלת על מנהל ואי מניעת העבירות. בעלי חברות בניה למאסר:
לבית המשפט השלום בקרית שמונה, הוגשה תביעה כספית נגררת לפלילים, על ידי תושב הצפון שתבע את בן אחיו, בסכום של למעלה מ-300 אלף שקלים, לאחר שלטענתו זה מעל בכספי העסק שלו ומשך כספים מחשבון הבנק. תיעוד: ניסה לעצור גנב והותקף אישום: תקפו אדם בשל חוב כספי על פי התביעה, לפני מספר שנים, הבחין התובע בספח
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בת”א, חופית גרשון ישראלי, ביטלה את פיטוריהם של עובדי קק”ל הפלסטינים והורתה לקלוט אותם למעמד קבוע וציינה כי הם זכאים להפרשי שכר וזכויות בהתאם, מאותו מועד. “קק”ל נהגה כלפי העובדים אפליה, בכך שלא נקלטו למעמד קבוע על אף שנות עבודתם הממושכות, ובכך שבחרה לפטר דווקא אותם מעבודתם”, נכתב בפסק הדין.
הרכב בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות סגנית נשיאת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כב׳ השופטת אריאלה גילצר כץ, פסק כי חברת הניקיון-T&M תשלם את זכויותיו בסך כ-47 אלף שקלים, כולל שכר טרחת עו”ד, לנתין זר מאריתריאה שהועסק בניקיון בקניון במרכז הארץ. הרכב בית הדין, קיבל את טענתו של בא כוחו של העובד
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה החלטה בבקשה של מורה ללמד ללא מסיכה מסיבות רפואיות. השופט פרנקל קבע כי זכות התלמידים ללמוד בסביבה בטוחה גוברת על זכותה של המורה ללמד ללא מסיכה. “לעיתים יש להגביל חירויות בסיסיות כדי להגן על האינטרס של הכלל”, כתב השופט פרנקל בהחלטתו. האם מותר לפגוע בעיסוקו
מירב החדשות והידיעות בפורטל בנוגע לחדשות דיני עבודה
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
