שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, דחה תביעה של למעלה ממאה אלף שקלים, של עובד בחברת בנייה בין היתר, בגין גמול שעות נוספות של עשרות אלפי שקלים, זאת לאחר שבית הדין קבע כי אין לקבל את גרסת התובע לפיה עבד כל יום משעה 7:30 עד השעה 16:30 והוכח שהתובע קיבל מספר הפסקות
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יוסי ברכיה, הורה להום סנטר ולחברת הביטוח שלו לפצות בכרבע מיליון שקלים, כולל שכ"ט עורך דין, לקוח שנפצע באחת החנויות וכן לשלם לביטוח הלאומי כ-750 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, לאחר ששילם וישלם ללקוח למעלה ממיליון שקלים פיצויים בגין אותה פציעה. התובע בן 64, נפגע לפני מספר שנים פגיעת גוף
הטרדות מיניות, ובעיקר אלה המתקיימות במקומות העבודה, הן לצערנו הרב תופעה רווחת ונפוצה. כל כמה זמן מתפרסמת ידיעה על מקום עבודה כזה או אחר בו עובדים, ובעיקר עובדות, הוטרדו ונפגעו מינית. במקרים רבים ההטרדה נגרמת על ידי גורם בעל סמכות, מנהל או אחראי, תוך ניצול הכפיפות של העובדת ויחסי המרות. יש מקרים בהם קשה להבחין
המשטרה סיימה חקירת אירוע דריסה במזיד ופציעה באורח קשה של בן 23 באמצעות טרקטור בבני ברק. נגד החשוד במעשה בן 18 מהדרום הוגש כתב אישום. במהלך חודש אוגוסט פתחה המשטרה בחקירת אירוע שנחשד בתחילה כתאונת עבודה, באתר בניה ברחוב הלח"י בבני ברק. עם התפתחות החקירה התברר לחוקרי תחנת בני ברק כי המקרה התרחש הנו דריסת
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט יוסף יוספי, דחה תביעה של עובד בניין מהשטחים, בגין רכיבי שכר שלא שולמו לו שפוטר. השופט יוספי, שדחה את התביעה, קבע כי התובע עבד בחברה מספר חודשים בלבד והתביעה נדחתה מחמת התיישנות והתובע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של כ-11 אלף שקלים. התובע, עובד בניין המתגורר
שופטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דפנה חסון זכריה, הוציאה צו מניעה לטייסי ארקיע שנשלחים להביא בדיקות אנטיגן והורתה להסתדרות, לוועד העובדים של ארקיע וועד הטייסים, לבטל את ההוראה הארגונית שנתנו לטייסים, שלא להשתבץ לטיסות המטען לסיאול לשם הבאת בדיקות האנטיגן. כמו כן, השופטת הורתה להם להפעיל את מרותם הארגונית ולוודא קיומו של שקט תעשייתי
לבית המשפט השלום בכפר סבא, הוגש כתב אישום כנגד שמעון (שימי) דיין, בן 36 מפרדס חנה בגין גרימת מוות ברשלנות, לאחר שעובד בחברת שירותי האבטחה שבבעלותו התחשמל ונפל אל מותו במהלך עבודתו. על פי כתב האישום, הנאשם הינו הבעלים של חברת "איי סיקיורטי מערכות אבטחה" המציעה שירותי התקנת מצלמות, אזעקות, מערכות מיגון ומערכות תקשורת. במסגרת
מה שהחל בתביעה על סך 67 אלף שקלים, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי סייעת בגן ילדים נגד המעסיקה שלה, בטענה שהורידה לה שעות עבודה בחישוב המשכורת, הסתיים באחרונה בפסק דין של השופט מירב קליימן שהעניק לתובעת 900 שקלים בלבד. השופטת קליימן, קיבלה את טענת באת כוח המעסיקה, עו"ד בת חן טייץ,
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יוסף ברכיה, חייב את מגה קמעונות בע"מ וחברת הביטוח מנורה, לשלם פיצויים בסך כ-565 אלף שקלים, כולל שכר טרחת עו"ד לעובד של חברת מגה שנפצע בזמן עבודתו. לצד זאת קבע השופט כי גם לעובד אשם תורם בשיעור של 10%. "היה עליו לגלות ערנות גדולה יותר למתרחש במחסן שהוא אחראי עליו",
הטרדות מיניות במקום העבודה עולות כסף. עובד בחברת אוטובוסים שהטריד מינית אישה שעבדה איתו, שילם לה 60 אלף שקלים, לאחר משא ומתן עם בא כוחה של האישה, עו"ד יאיר בן שטרית, שלא הסכים לקבל סכום נמוך יותר. "נכון עשה א' שהסכים לחתום על הסכם הפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט דבר שחסך זמן שיפוטי ארוך ועוגמת
לבית משפט השלום בתל אביב, הוגש כתב אישום כנגד חאלד בקרי, בן 34 מירושלים, בגין מעשה פזיזות ורשלנות. זאת לאחר, שבעקבות התנהלותו נקטעה כף ידו של קטין שהעסיק עת ניקה מטחנת פלאפל במסעדה שבבעלותו. "במעשיו עשה הנאשם, בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה מעשים לגבי מכונה שבפיקוחו,
לבית משפט השלום באשדוד, הוגשה תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקלים, על ידי קופאית לשעבר במרכול בישוב בדרום הארץ, שטענה כי בגלל הנתבעת היא איבדה את מקום עבודתה בשני מרכולים בישוב. על פי התביעה, תחילתה של השתלשלות האירועים, הינה תביעה אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת, בשל אירוע שהתרחש בעבודתה הקודמת של התובעת, כקופאית במרכול
מכל פגעי המזל הרע, תאונות עבודה הן אחת הקשות והסבוכות להתמודדות. הסיבות לכך משתרעות הרבה מעבר למובן מאליו וחודרות גם לפן הפסיכולוגי (תאונת עבודה יכולה לפגוע בביטחון העצמי של העובד\ת בבואם להפעיל את המיומנות המקצועית שרכשו, ובכך לפגוע בהתקדמותם המקצועית, לדוגמא). אבל אחת הסיבות העיקריות למורכבות התחום היא האופן שבו תאונת עבודה הופכת את העובד\ת
עו"ד כרמית שחיבר, העומדת בראש ארגון גג לפרילנסרים, אמרה הבוקר (יום ד') בוועדת הרווחה בנושא כלכלת הפלטפורמה כי טיוטת החוק שהציג האיחוד האירופי בנוגע להעסקת פרילנסרים היא מבורכת: "יש לפרילנסרים זכויות ויש לך אחריות כמי שמעסיק אותם". בפתח דבריה בוועדת הרווחה, אמרה עו"ד שחיבר: "ראשית אני מברכת על הכינוס בנושא הכה חשוב ומהותי. הארגון בראשותי
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו קאעוד, קיבל תביעה של מורה שטענה שהוטרדה מינית וחייב את משרד החינוך לפצות אותה בגין התנכלות ואי נקיטת אמצעים כנדרש בסך 70 אלף שקלים. בנוסף, חייב בית המשפט את משרד החינוך בהוצאות משפט בסך 16.5 אלף שקלים. השופט אבו קאעוד לא קיבל את טענת המורה שהוטרדה
לבית הדין לעבודה, הוגשה תביעה נגד ביטוח לאומי, על ידי הורים לילדים נכים. ההורים טוענים כי הביטוח הלאומי לא שילם לילדים נכים את מלוא הקצבאות שאושרו להם, מאחר שבמשך שנתיים שלא היה תקציב מדינה התוספות למשפחות שבהן שני ילדים נכים או יותר לא שולמו. התביעה הוגשה לאחר שהוסכם כי קצבאות הילדים הנכים יועלו מתחילת שנת
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה תביעה של עורכת דין שהועסקה כפקידת חשבונות בעירית אשדוד בתפקיד מינהלי באגף הגביה, לקבל שכר של לפי דירוג המשפטנים. מאחר והתובעת התפטרה מהעירייה, החליט בית הדין שלא לחייב אותה בהוצאות. התובעת עבדה בעיריית אשדוד משנת 2011 ועד להתפטרותה בשנת 2019, במהלך תקופת עבודתה למדה משפטים
הוקם ארגון הפרילנסרים בישראל: הסיסמא של הארגון, המאגד תחתיו עובדים פרילנסרים, היא “חופשי זה (לא) לגמרי לבד”. הארגון שם לו למטרה להביא לרשת ביטחון סוציאלית לפרילנסרים, להשמיע קול משמעותי בכנסת, להקים ולהוזיל מתחמי עבודה שיתופיים, להביא להכרה בהוצאות נלוות שקשורות בעבודה בדו”ח מס, לדאוג להטבות מיועדות לפרילנסרים, הכשרות מקצועיות, ייעוץ כלכלי ובחירת ביטוחים, ומפגשי קהילה.
שופטי בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן, סיגל דוידוב מוטולה ורועי פוליאק, קיבלו חלקית ערעור של בודקת חיצונית שמונתה לבדוק תלונת הטרדה מינית. השופטים קבעו כי יימסרו לצדדים להליך רק קטעי עדויותיהם שבהם התייחסו לאירועים ששניהם היו מעורבים, או נטען שהיו מעורבים בהם ולמערכת יחסי העבודה ביניהם. פסק הדין עסק בשני נושאים:האם מוטל חיסיון לכלל
היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות יצוין מחר (יום שישי), ברחבי העולם, בישראל חיים 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם 20% מהאוכלוסייה, מתוכם 326 אלף ילדים ו-751 אלף בגיל העבודה, כך עולה מסקר שנעשה לרגל היום הבינלאומי לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות. מהנתונים עולה כאמור, כי בישראל חיים כ-1.6 אנשים עם מוגבלות שהם כ-20%
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, הורה למסעדה באשדוד לשלם לעובד 373 אלף שקלים, מתוכן כ-330 אלף שקלים בגין עבודה בשעות נוספות. הסכום נפסק לטובתו תוך החלת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, וזאת מאחר והמעסיק לא ערך רישום של שעות העבודה, והעובד טען כי עבד שעות מרובות. בנוסף, נדחו טענות המעסיק למעשי
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אופירה דגן-טוכמכר, קיבלה תביעת עובד לשעבר בחברת החשמל נגד החברה והורתה לה לפצות אותו פיצוי בגובה 20 אלף שקלים בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן 50 אלף שקלים בגין התעמרות בעבודה. התובע, בן 63, מוכר במל"ל כנכה בשיעור 100 אחוזים בגין פגימות אורתופדיות, נוירולוגיות ו-PTSD
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה ואישר לקיים תכנית "מסע ישראלי" בבתי הספר במשך 7 ימים בשבוע, כולל בשבת. באופן חריג חייב את ארגון המורים בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים לכל אחת מהמשיבות. עניינו של ההליך בסכסוך קיבוצי הנוגע להעסקת מורים במסגרת יציאה לטיול שנתי בן שבעה ימים, כולל בשבת,
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, סגן הנשיא צבי פרנקל, דחה תביעת לשון הרע נגד מעסיק שכתב למוסד לביטוח לאומי שהעובד שלו נראה מבצע "נפילה" שאין בה אלא סוג של התחזות, זאת למרות שהביטוח הלאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה. לדברי השופט, החוק מעניק הגנה לפרסומים שנעשו בתום לב כדי להגן על עניין אישי של
תקופת הקורונה הביאה עימה שינויים ביחסי העבודה במשק, במהלך השנה וחצי האחרונות מאות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, חלקם חזרו לעבודתם, חלקם חזרו לעבודה במשרות מצומצמות וחלקם פוטרו, כמו כן, עובדים בתחומים שונים החלו לעבוד מהבית. חשוב לדעת – כל שינוי בהיקף משרה/ שכר/ מיקום עבודה / תפקיד / הוצאה לחל"ת מכל סיבה שהיא מחייב את
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, גזר עונשי מאסר לתקופות של 30.5 חודשים לעאמר סנוקרט ו-20 חודשים למוחמד סנוקרט, בתוספת קנסות בסך כולל של 230 אלף שקלים, שני הנאשמים המרכזיים שהואשמו בכך שסיפקו עובדים מתחזים להפעלת עגורני צריח באתרי בנייה במהלך חודשים ארוכים. "למטרת בצע כסף הנאשמים הקלו ראש בתוצאות הקשות שעלולות היו
שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, הורתה למעסיק לשלם 66 אלף שקלים פיצויים כולל שכ"ט עורך דין והוצאות, לתובע שנפגע בתאונת עבודה, כאשר כיפת בטון החליקה ופגעה באצבע בידו הימנית. השופטת הדגישה בפסק הדין כי קיימת חובה על המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה, להדריך ולפקח באופן שמביא בחשבון את הסכנות הנובעות מאופי העבודה.
שופט בית משפט השלום בקריות, ערן נוה, פסק כ-7,000 שקלים פיצוי כולל שכ"ט עורך דין, לעובד בחברת שילוט אשר נפגע במהלך עבודתו בקניון בשרון ולא טען לנכות. פרט לסכום הזה פוצה העובד בכ-18 אלף שקלים על ידי הביטוח הלאומי. זאת, על אף ש"התגלו סתירות והגזמות בעדות התובע", כפי שציין השופט בפסיקתו. לטענת התובע, לפני כשנתיים,
שופט בית הדין לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, זיכה מעסיק בקביעה תקדימית, מעבירת העסקה ללא מגורים הולמים לאחר שפסק כי כתב האישום הוגש באופן כוללני וללא פירוט, דבר "המקשה על הנאשם בהגנתו". עוד קבע השופט ש"יש בכך משום פגיעה בעקרונות המשפט הפלילי, באשר המדינה מעבירה את נטל השכנוע אל כתף הנאשם". על פי כתב האישום,
קלדנית בית המשפט לקתה בתסמונת התעלה הקרפלית בעקבות עבודתה, ביטוח לאומי סירב להכיר אולם לאחר הגשת תביעה הוכרה הפגיעה. לבית הדין האזורי לעבודה בבת ים, הוגשה התביעה על החלטת פקיד התביעות (נפגעי עבודה) של הביטוח הלאומי, לדחות את התביעה של התובעת להכרה בתסמונת CTS, פגיעה אשר נגרמה לה בשל תנאי העבודה ובשל העובדה כי מאמצת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנה על עובדים, כאשר מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין תביעה לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) מ-12 חודשים ל-7 שנים מבלי להחשיב בפרק זמן זה את התקופה שבין מועד הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור בשל חשיפת שחיתות ועד לסיום
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה עתירה נגד משרד התחבורה בעקבות הפגיעה הצפויה בזכויותיהם הסוציאליות הבסיסיות ביותר של נהגי התחבורה הציבורית. פגיעות אלה, כך פי העתירה, מתרחשות לאחר שהתפרסמו מכרזים למפעילי תחבורה ציבורית מטעם המדינה באזורים שונים ומעבר נהגי התחבורה הציבורית בין החברות נכפה עליהם על ידי המדינה. "זהו פתח למדרון חלקלק מסוכן אשר עלול להביא
הרכב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופטת סיגל דוידוב מוטולה, קיבל ערעור בנוגע לשיעור דמי הלידה שאושרו לאב על ידי המוסד לביטוח לאומי. המחלוקת נגעה לשאלה אם גבר שהוא הורה עצמאי, אשר הביא לעולם ילד באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל בהעדר אפשרות חוקית בתקופה הרלוונטית לבצע הליך כאמור בישראל, רשאי לקבל דמי לידה בגין תקופה בה
במסגרת המאבק בתופעת תאונות העבודה בענף הבנייה, נפתחה חקירה משטרתית בתחילת אוקטובר ביחד עם מינהל ההסדרה ואכיפת זכויות עובדים, במהלכה נעצרו שני חשודים שעסקו בהשמה שיטתית של מפעילי עגורן באופן בלתי חוקי באמצעות 2 חברות בבעלותם, תוך ביצוע עבירות של התחזות וזיוף, וסיכון ממשי של עובדים ואזרחים באתרי בניה ובסמוך אליהם. מכתב האישום שהוגש לבית
שופט בית משפט השלום בחיפה, אחסאן כנעאן, קבע כי קיבוץ בצפון וחברת הביטוח יפצו ב-145 אלף שקלים, לעובד שנפצע מהרמת עשרות ארגי פרי כבדים במהלך עבודתו בקיבוץ. זאת, למרות שהקיבוץ טען כי העובד כלל לא נפצע וכי אינו אחראי לנכותו. השופט גם חייב את הנתבעות לשלם לעובד 35 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. "מדובר בחשיפת
בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים שהתקיים בכנסת ועסק באלימות מינית כלפי עובדות ועובדים זרים, אמרה חוקרת ההגירה, ד"ר יהל קורלנדר, כי ממחקר שערכה יחד עם ד"ר שחר שוהם בקרב 654 עובדות זרות מתאילנד, המועסקות בחקלאות בישראל, עולה שכולן ללא יוצא מהכלל נחשפו לאלימות מינית. למרות זאת, התברר בדיון כי רק אחוז קטן מהמקרים מדווחים למשטרה
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אירית הרמל, דחתה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה בתובעת כידועה בציבור של גבר שנפטר והיתה גרושתו. התובעת גם חויבה בהוצאות המוסד לביטוח לאומי בסכום של 2,000 שקלים. "גם אם התובעת טיפלה במנוח, כיבסה לו ובישלה לו, כטענתה, אין בכך בלבד כדי להעיד על מאמץ משותף מצד שני
שופט בית הדין האזורי לעבודה ירושלים, אייל אברהמי פסק פיצוי של 64 אלף שקלים, כולל הוצאות, לעובד עם מוגבלות, חולה קרוהן, במימון הוצאות נסיעה למקום העבודה, זאת לאחר מעסיקו לא ביצע התאמות למרות מחלתו. "הנתבעת לא שקלה את בקשת התובע ברצינות הנדרשת, ובמקום מציאת פתרון הולם, הוצעה לו חלופה אשר אינה עולה בקנה אחד עם
הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשות אב"ד הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, קבע ברוב דעות לראשונה, כי התקיימו יחסי עובד מעסיק במפעל מוגן והעובדים זכאים לזכויות סוציאליות כשל "עובד". כל חברי ההרכב הצטרפו לקריאה למחוקק להשלים בהקדם את עבודת המטה הנוגעת לזכויות אנשים עם מוגבלות המועסקים במפעלים מוגנים, ולתת מענה מלא בחקיקה המסדירה את זכויותיהם לרבות שכר
יחידת "פלס" ביאל״כ בלהב 433 פתחה בחקירה גלויה ועצרה היום (יום ב') שני חשודים שעסקו בהשמה שיטתית של מפעילי עגורן באופן בלתי חוקי באמצעות חברה בבעלותם, תוך ביצוע עבירות של התחזות וזיוף, וסיכון ממשי של עובדים ואזרחים באתרי בניה ובסמוך אליהם. במשטרה אומרים כי בהפעלת עגורן, כלי עבודה כבד, טמונה מסוכנות העלולה לעלות בחיי אדם.
ועדת הכספים האריכה אתמול (יום ד') את תוקפן של תקנות המקנות זיכוי במס בשיעור של 15% במס הכנסה על עבודה במשמרות שנייה ושלישית במפעלי תעשייה. העלות למדינה מוערכת ב-80 מיליון שקלים ב-2021, ו-160 מיליון שקלים ב-2022. התקנות חלות על עובדי ייצור במפעלים. חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שהתקנה מובאת שוב רטרואקטיבית, וקראו להופכה להוראת
ההסתדרות הגישה ערב החג את עמדתה בעניין שתי הצעות חוק של הממשלה: חוק פיצויי פיטורים וחוק הביטוח הלאומי (זכאות לדמי אבטלה למי שהופסקה עבודתו בשל אי-התחסנות נגד נגיף הקורונה וביצוע בדיקות). החוקים נועדו להטיל מגבלות על עובדים שיבקשו להמשיך בעבודתם ללא תו ירוק. לפי עמדת ההסתדרות, יש לעודד התחסנות ושמירה על משק פתוח ככל שניתן,
בשורה להגנה על קטינים: נציגי משרד המשפטים ציינו במהלך דיון של הוועדה לזכויות הילד בכנסת כי אין מניעה שמשרדי ממשלה רבים נוספים יקבלו התראות בזמן אמת על עדכון המרשם הפלילי לגבי עובדיהם. הוועדה שקיימה דיון על קבלת מידע פלילי על מועסקים לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים, דנה בחקיקה הקיימת בנושא, אופן יישומה, והצורך
מקום העבודה הוא הבית השני שלנו ולעיתים רבות אנחנו מבלים בו יותר מאשר בית המגורים שלנו. להבדיל מביתנו הפרטי, בעבודה מגיעות לנו זכויות נוספות כאשר אחת מהן היא במקרה של תאונת עבודה. תאונת עבודה הינה תאונה שהחוק מגדיר אותה שהתקיימה בזמן העבודה. "זה יכול להיות מלצרית שהחליקה במסעדה שבה היא עובדת" מסביר עו"ד יובל אור
שופט בית משפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ', חייב חברת אריזות ואת בעלת בית האריזה בתשלום של כ-940 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לאחד העובדים במפעל. פרט לסכום הזה שילמה ביטוח לאומי לעובד עוד 2.1 מיליון שקלים. על פי התביעה, התובע עבד בבית האריזה שבו נארזו מינרלים שונים בשקים במשקל משתנה
תאונות עלולות ואכן קורות בכל מקום. הן עלולות לקרות בבית או בבית עסק כלשהו מחוץ לבית או אפילו סתם בעודנו הולכים ברחוב. מכיוון וחיינו סובבים בעיקר סביב עבודה ופרנסה, רבות הפעמים בהם נפצע או נפגע תוך כדי עבודתנו ובמקרים כאלה, ייתכן ועלתה בידנו הזכות לתבוע פיצויים. תביעת פיצויים תביעה אל מול המעסיק תביעות בנושא תאונות
שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דורון יפת, קבע בתיק הכבאים, כי הם יוכלו לגדל זקנים, זאת למרות שקיים חשש כי עם זקן המסיכה לא תהיה אטומה כנדרש. השופט יפת ביטל את ההוראה שלא לגדל זקנים מאחר ועד היום לא הוצאה תקנה ייעודית ואף לא יצאה הוראת בטיחות על ידי הנציב עצמו וממילא התקנה לא
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים על ידי מעסיקים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב. בגילוי הדעת מדגישה הרשות כי איסוף ושימוש בנתוני המיקום של אדם פוגעים באופן משמעותי בפרטיותו, גם כאשר הדבר נעשה במהלך עבודתו. גילוי הדעת נכתב לאחר שברשות להגנת הפרטיות התקבלו פניות שונות בנוגע לשאלת חוקיות
שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, קבע לעכב הליכים בתביעה שהוגשה, זאת מאחר שמתנהלים הליכים מקבילים בבית הדין לעבודה. השופט לא קיבל את בקשת הנתבעים לסלק את התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית. "אין סיבה מדוע תינתן החלטה על ידי בשאלת הסמכות העניינית כאשר הדבר מונח גם על שולחנו של בית הדין",
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, קיבל את תביעת עובדת עמיגור שפוטרה, וקבע כי יש להשיבה לעבודה עקב הליך פיטורים פגום שעברה. בית הדין גם קבע כי חברת עמיגור תשלם לתובעת 19 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. התובעת עבדה בחברת עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומשמשת כזרוע הביצועית של
בית הדין לעבודה קבע שמורה שטוענת שהיא לא יכולה לעטות מסיכה לא תלמד בכיתה, מחובתו של המעסיק לקבוע כללים שיגנו על הסובבים מפני הדבקה ולבצע את ההתאמות הנדרשות. "הנזק שעלול להיגרם לתלמידים ולמשפחותיהם אם יידבקו מקורונה כתוצאה מאי עטיית מסכה של המבקשת הוא חמור באופן משמעתי, ולא רק יחסית לנזק שהמבקשת לו טוענת המבקשת", נכתב
מיזם חדש של חברת "בי אקטיב" מקבוצת "הדסטארט", שם לו למטרה לאפשר מימון מלא לתובעים בתחום דיני עבודה ונזיקין. התורמים מהציבור הרחב שיסייעו למימון ההליכים המשפטיים, יוכלו גם לסייע למרות שהם מזדהים איתן – וגם לקבל אפשרות להרוויח. מנכ"ל החברה, עו"ד אופיר סמו, התארח השבוע באולפן אתר ynet וסיפר על המיזם. מתוך הדברים שעו"ד סמו
שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי גזר 220 שעות של"צ, על מטפלת סיעודית שהורשעה בעבירות גניבה וגניבה בידי עובד. השופט מזרחי לא קיבל את בקשתה לבטל את הרשעתה מאחר וקבע כי לא יגרם לה נזק קונקרטי מהרשעה. על פי האישום הראשון, עבירה של גניבה בידי עובד, בעת שהנאשמת עבדה כמטפלת סיעודית של המתלוננת היא
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה תביעה בסכום של מעל שני מיליון שקלים, של עובדת נגד מעסיקתה לשעבר לקבלת פיצוי בשל אובדן כושר עבודה. התובעת עברה תאונת דרכים כששה חודשים וששה ימים לאחר תחילת עבודתה. תאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. עיקר תביעת התובעת היתה לפיצויה בגין
שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, טל גולן, קבע כי יש להרים מסך נגד מועמדים שעבדו עבור מתמודדים ברשימה בבחירות לרשויות המקומיות ועל הנתבעים יש לשאת בשכר העבודה של בני הנוער וכן בתשלום פדיון חופשה ודמי נסיעות, וכן בפיצוי בגין אי-הנפקת תלושי שכר. בית הדין גם קבע כי הנתבעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעים בסך
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, קיבלה את בקשת ההסתדרות להכיר בהתארגנות עובדי תן ביס ולמתן סעדים קבועים כנגד פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי חברת סקובר בע"מ. בית הדין גם חייב את תן ביס בפיצוי בסך 80 אלף שקלים להסתדרות. חברת תן ביס, טענה כי הודעת היציגות של ההסתדרות התבססה על
תאונת גוף היא תאונה בלתי צפויה אשר גורמת לטראומה, עגמת נפש טרטורים (רפואיים, בירוקרטיה), תאונת גוף עלולה להיות מנפילה עקב מפגע במדרכה שברחוב, תאונת דרכים או תאונת עבודה. "מעל ל-10 שנים עבדתי בחברות הביטוח וטיפלתי בין היתר בתאונות גוף של אנשים, היתרון שלי שאני מכיר את 2 צידי המתרס, עבדתי מטעם הגוף שאמור לפצות את
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פירסמה נתונים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים ומהנתונים עולה שיותר משליש מהגופים הציבוריים ומהרשויות המקומיות, 39 אחוזים, לא עומדים ביעד של 5 אחוזים להעסקת אנשים עם מוגבלות, בין שאר הגופים שלא עומדים ביעד מפעל הפיס, בנק ישראל, מוזיאון תל אביב והרשות לניירות ערך, עיריית
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עמיצור איתם, הורה בצו על השבתה של עובדת בבנק המזרחי לעבודה לאחר שטענה כי פוטרה על רקע פגיעה לכאורה בשוויון על רקע היותה אם. השופט כאמור הורה לבנק להשיבה לעבודתה עד להחלטה בהליך העיקרי ובין היתר ציין כי בתקופת הקורונה גדל העומס על הורים עובדים והרגישות המשפטית צריכה להתחדד
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה את בקשת הנהלת טרה לקבל צווים שימנעו צעדים ארגוניים במפעל, זאת, בהמשך להודעת ההסתדרות כי תנקוט בצעדים ארגוניים, בשל שינויים חד-צדדיים של ההנהלה ופגיעה בזכויות העובדים ובהסכם הקיבוצי. באיגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות אמרו כי בשלב זה, מתוך אחריות, לא תושבת כליל פעילות המפעל, אלא
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, רוית צדיק, גזרה 50 אלף שקלים קנס על מעסיק שהעסיק שני עובדים זרים שלא כדין וללא עריכת ביטוח רפואי. השופטת צדיק התחשבה במעסיק מאחר ומדובר בנכה צה"ל, שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, והורתה לו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך שלוש שנים. על פי
שופטת בית משפט השלום באשקלון, סבין כהן, דחתה תביעת נזקי גוף, של עובדת מפעל מגבוני בד בדרום שלטענתה פעולה חוזרת ונשנית במפעל לייצור מגבוני בד, על ידי עובדי ייצור היא פעולה שעשייתה מקימה אחריות בנזיקין עקב רשלנות המפעל. למרות דחיית התביעה, השופטת כהן לא פסקה הוצאות מאחר ומצאה כי היתה רשלנות ברוטציה בין העובדים במפעל.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אירית הרמל, הורתה לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לתובעת בביתה ותוך כדי עיסוקה במשלח ידה, לפני מספר שנים כתאונת עבודה. השופטת הרמל גם הורתה לביטוח הלאומי לשלם לתובעת 5,000 שקלים הוצאות משפט. על פי התביעה, התובעת שעבדה כמפיקה, עוזרת במאי, סופרת ועובדת יחסי ציבור והכל כעצמאית, ישבה במשרדה הממוקם בבית
השבוע נהרגו שישה עובדים בתאונות עבודה, רובם באתרי בנייה ותאונות העבודה כבר מזמן הפכו לחלק משגרת חיינו. בסוף השבוע האחרון, פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע, כתב אישום נגד שני מעסיקים, בגין גרימת מוות ברשלנות של אלכסנדר איבחננקו ז"ל בתאונת עבודה שארעה באשדוד. על פי כתב האישום, הנאשמים יוסף גל ואליהו זקס,
מי הם מנהלי העבודה באתרי בניה? עדות לאחד שכזה ניתנה עם הארכת מעצרו של מנהל עבודה בן 65 באתר בניה באשדוד, בו נהרג פועל, אשר היה שב"ח ללא אישורים. מנהל העבודה טען כי הוא לא יודע במי מדובר וכן שהוא אינו מכיר את ההרוג. השופטת דורית בונדה האריכה את מעצר מנהל העבודה בחמישה ימים. לפני
שופט בית משפט השלום בבת ים, שי משה מזרחי, דחה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהגיש עובד נגד החברה בה עבד, לאחר שלטענתו נפגע במהלך עבודתו. השופט מזרחי שדחה את התביעה לאחר שלא שוכנע כי התאונה קרתה כגרסת התובע הורה לו לשלם הוצאות בסך 12.5 אלף שקלים. בכתב התביעה שהוגש על ידי התובע נטען כי
אתם עובדים כבר יותר מ-10 שנים באותו מקום, אתם מכירים את הבעלים, המזכירה וצוות העובדים ואתם מרגישים שזו המשפחה השנייה שלכם אבל אז פתאום אתם עוברים תאונה בעבודה שגרמה לכם לפציעה ומגיע לכם פיצוי בגינה. פתאום הפרצופים שאתם מקבלים משאר העובדים בחברה כבר פחות מחיוכים כלפיכם, ואתם מרגישים שהפכתם להיות סוג של אויבים. ולמה? בגלל
מהפכה לנהגים בתחבורה הציבורית: ההסתדרות וחברת מטרופולין חתמו על הסכם פורץ דרך וראשון מסוגו, שבמסגרתו, כל הנהגים מהתחבורה הציבורית שייקלטו בחברה יוכלו "לגרור" את הוותק שצברו מהמעסיק הקודם ולקבל בגינו שכר בסיס גבוה. כמו כן, יתאפשר גם לשמור על ימי החופשה וההבראה השנתיים שנובעים מהוותק שנצבר – בכפוף להצגת אישורים רלוונטיים. בנוסף, עם החלת ההסכם,
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות אב"ד השופט שאול שוחט קיבלו ערעור להגדלת הפיצויים שנקבעו לעובד הייטק בגין פגיעה בתאונת דרכים בזמן רכיבה על סגוואי והגדילו לו את הפיצויים ב-720 אלף שקלים נוספים ל-2.18 מיליון שקלים. המערער בן 39, עובד כמנתח מערכות בענף ההייטק ונפגע בתאונת דרכים לפני מספר שנים, עת רכב על
הנהלת משרד המשפטים פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צו מניעה בעקבות שביתת ארגון הפרקליטים על רקע החלטת נציבות שירות המדינה ליצור מתווה של פתיחה הדדית של מכרזים בדירוגי פרקליטים ומשפטנים. "ההחלטה על שביתה, מהיום למחר, התקבלה ללא שניתנה הכרזה על סכסוך עבודה כדין", טוענים במשרד המשפטים, "זהו דפוס התנהגות כוחני". ברקע להודעת ארגון הפרקליטים
מירב החדשות והידיעות בפורטל בנוגע לחדשות דיני עבודה
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
