בתקופה האחרונה, חל פיחות זוחל בתלונות שווא למשטרה, כאשר בני זוג נקלעים למשבר בחיי הנישואין ומתחילים בהליך הגירושים. 10 עורכי דין שלחו באחרונה מכתב לשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, להורות למשטרה לאכוף ביתר שאת את התופעה הזו: "היקף התופעה בהליכי גירושים חורג הרבה מעבר לשני אחוזים ומתבצע בעידודם של הפרקליטים המייצגים נשים".
עד לפני מספר שנים, לא התאפשר למשטרה לנקוט בצעדים פלילים נגד מגישי תלונות שווא בתחום עבירות מין ואלימות במשפחה, זאת בשל הנחיה ישנה של פרקליט המדינה עוד מתחילת שנות ה-90 במאה הקודמת שלפיה לא יינקטו אמצעים נגד מגישי תלונות שווא, כדי שנשים לא יחששו להגיש תלונות אמתיות.
רק לפני כארבע שנים שונתה ההחלטה, אך רק פרקליט המחוז יכול לתת אישור לפתוח בחקירה נגד מגישי תלונות שווא אולם בדרך כלל לא ננקטת נגדם שום סנקציה.
כעת כאמור, עשרה פרקליטים מתחום דיני המשפחה, טוענים במכתב ששלחו לשר אוחנה כי הדבר "הפך לכלי ניגוח רווח בסכסוכים בין בני זוג" וכי "עורכי דין אף מתמרצים את הלקוחות להגיש תלונות שווא נגד בני הזוג כדי להשיג יתרון בהליך הגירושים".במכתב ובו פירטו את ממדי התופעה והשלכותיה. בפנייתם הם מבקשים "להפעיל אכיפה הולמת בנושא זה".
"קיימת טענה כי בתחום זה היקף תלונות השווא הוא מזערי, כשני אחוזים בלבד", כתבו עוה"ד. "ובאם יפנו זרקור לתופעה זה יפגע בהגנה על הקרבנות אמיתיים. אולם, היקף התופעה בהליכי גירושים חורג הרבה מעבר לאותם שני אחוזים ומתבצע בעידודם של הפרקליטים המייצגים נשים".
עו"ד בני דקל, מומחה לדיני משפחה: "תלונות כזב הן כלי נשק לא קונבנציונלי שפוגע בכל המשפחה. תמונה של אבא נלקח על ידי שוטרים בגלל תלונה של אם נחקקת בזכרונם של קטינים לתמיד, ומעודדת את הסימביוזה עם האם שמטרתה להרחיק את האב מהתא המשפחתי. דמותה של האם המתלוננת, כאשר התלונה שקרית, נשברת בפני ילדיה וכדי להחזיר לקטין תפיסה של אם טובה ומתפקדת הקטינים מתרחקים מהאב וכך נפגעת דמות האב הפנימית. השיח הציבורי מדגיש את הנזקים של תלונות כזב למי שהתלונה השקרית הוגשה נגדו ולדעתי צריך לתת דגש לא פחות לנזקים של הקטינים שנפגעים מתלונת הכזב".
