בתקופה האחרונה אנחנו מלוות במשרדנו אישה שחתמה על הסכם גירושין מקפח.
היא לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין ומצאה את עצמה כבולה להסכם שמיטיב עם הגרוש שלה אבל דוחק את זכויותיה. בזמן שחתמה על ההסכם היא לא הבינה את המשמעות של הדבר ולא הבינה את החשיבות שבייצוג משפטי בהליך הזה.
ייעוץ כזה בתחילת הדרך היה יכול לחסוך לה הרבה עגמת נפש, מאבקים וכעסים.
האישה הזו היא רק מקרה אחד, אבל היא דוגמא לתופעה שאנחנו ערים לה באופן תדיר.
פעמים רבות נשים חותמות על הסכם גירושין מקפח כאשר אינן מיוצגות וזאת מבלי להבין את ההשלכות שיש להסכם הזה לטווח הרחוק.
מבחינתן, הן רוצות לסיים את הנישואין מהר ועל כן גם ממהרות לחתום עליו.
כך קורה שנשים רבות מתעוררות יום אחד ומבינות שחתמו על הסכם שמקפח את זכויותיהן ומבקשות לבטל אותו.
הסיבות הן שונות: טענות לקיפוח, נישול או חלוקה בלתי שוויונית. יחד עם זאת, חשוב להבין שהליך הביטול הוא מורכב.
הסכמים שקיבלו תוקף של פסק דין אינם חסינים באופן מוחלט מפני ביטולם.
הדרך לביטול ההסכם היא בהוכחת פגמים בכריתתו או בהוכחה של אחת העילות הקבועות בחוק החוזים כעילות לביטולו.
ניתן להגיש תביעה לביטול ההסכם או חלקים ממנו, או לטעון טענות בדבר אי סבירותו או היותו מקפח את אחד הצדדים.
למרות זאת, בשל העובדה כי מדובר בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין, בתי המשפט ובתי הדין הרבניים אינם מאפשרים את ביטולם של ההסכמים בקלות. כאן אני חוזרת למקרה של האישה שאנחנו מייצגות במשרדנו.
הסכם הגירושין בינה לבין הפרוד שלה קיבל תוקף של פסק דין, אף שלא הייתה בו גמירות דעתו/או מסוימות, דבר המהווה את אחד התנאים להסכם תקף.
בדיון שקיימנו בעניינה לאחרונה, ביקשנו לערער ולבטל את הסכם הגירושין.
הדיין בבית הדין אמר במהלך הדיון כי לא ניתן לבטל את ההסכם משום שקיבל תוקף של פסק דין ו"יש עליו חותמת" של בית הדין.
אנחנו הצגנו בפני הדיין פסק דין קודם שלו ובו טען את ההפך בדיוק. בפסק דין זה, מסביר הדיין כי "חותמת גומי" אינה מספיקה וכי ישנם תנאים לאישור הסכם גירושין.
ההחלטה בעניין הסכם הגירושין של הלקוחה שלנו צפויה להינתן בקרוב.
