עו"ד הילה וינטרוב מתמחה בדיני משפחה בעלת ניסיון רב בתיקים של ניכור הורי.
בימים אלו עו"ד וינטרוב מנהלת מספר תיקים מורכבים בנושא.
שומעים לא מעט על המושג "ניכור הורי" אך לא בדיוק מבינים את משמעות המושג.
עו"ד וינטרוב: "ניכור הורי הוא תופעה קשה ומזיקה עבור הילדים. התופעה נפוצה בעיקר בעקבות גירושין או פרידה של ההורים, ובתי המשפט נוטים להתערב לטובת חידוש הקשר של הילד עם אותו הורה ממנו הוא מנותק. במקרה הצורך ישנה האפשרות להטלת סנקציות על ההורה המנכר".
– צברת נסיון אישי ומשפטי רב עם משפחות, בהן הילדים לא נמצאים בקשר עם אחד ההורים. כיצד הניכור ההורי משפיע על הילד ועל ההורה?
"ניכור הורי, או "סרבנות קשר", מתרחש כאשר אחד ההורים מסית את הילדים נגד ההורה האחר.
הסתה שגורמת למעשה לניתוק הקשר של אותו הילד עם ההורה, ויוצרת אצל הילד "קונפליקט נאמנויות" בין ההורים.
הילד מתנכר לאחד מהוריו, ולרוב זה קורה על רקע פרידה או גירושין של הוריו. לרוב, הילד או הילדים עוברים שטיפת מוח שגורמת להם לחשוב כי מוטב להם להיות בנתק עם אחד ההורים.
כתוצאה מכך, הילד נאלץ לבחור לאיזה צד להיות נאמן ואיזה צד לרצות, כשלרוב הילד יעדיף את ההורה הדומיננטי שעימו הוא נמצא מרבית השבוע".
"חשוב לומר, כי ניכור הורי לא קורה ביום אחד. מדובר בהסתה מתמשכת שלרוב נמשכת תקופה ארוכה, ואם לא פועלים בזמן לעצור את התופעה היא נהיית יותר ויותר חמורה, עד כדי כך שיש קושי רב להחזיר את המצב לקדמותו, אם בכלל. הילד שמוסת מאמין בכל ליבו כי ההורה ממנו הוא מנותק הוא אדם נורא, שלא יכול לתרום לו מאום ויכול רק להזיק לו. מבחינתו יש "הורה אהוב" ויש "הורה דחוי" עימו הילד ישאף לצמצם תקשורת".
– כיצד ניכור הורי בא לידי ביטוי בבית משפט?
"בבית המשפט, ההורה המנכר מצהיר שלכאורה הוא רוצה כי ילדו יהיה בקשר עם ההורה השני, אולם בפועל ההורה המנכר מסית את הילד, כך שהילד מדבר ממש מגרונו ופועל כרצונו. הבעיה הגדולה היא שילד מנוכר לא יודע שהוא מנוכר ומוסת. הוא מאמין לדברי ההורה האהוב, חוזר אחרי משפטים שנאמרו לו ומאמין בהם בכדי לרצות את ההורה המנכר. ההורה המנכר מסתתר מאחורי הילד, בתירוץ שהילד הוא זה שלא מעוניין בקשר ולמעשה מפעיל אותו ויוצר אצלו מסרים כפולים".
– כיצד בתי המשפט היום מתייחסים לתביעות של ניכור הורי?
"כיום, בתי המשפט מתייחסים לתופעת הניכור ההורי בחומרה רבה, ומטפלים באופן מיידי בהתאם בכל האמצעים העומדים לרשותם. בתי המשפט מעמידים בראש מעיניהם את חידוש הקשר עם ההורה השני (עימו הילד מנותק), כי קיימת ההבנה שככל שהילדים מתבגרים קשה יותר לדרוש מהם לחזור לקשר, והם נהיים דעתניים יותר. לכן, אלמנט הזמן הוא חשוב".
– איך זה נעשה?
"בית המשפט פועל בהדרגה בכדי להשיג את המטרה של חידוש הקשר. ראשית, הוא יכול למנות אפוטרופא לדין, או לשלוח את הצדדים לעו"סית על מנת שתבחן את מצב הדברים ותוציא דו"ח מדויק. במקרים קשים יותר, ביהמ"ש לא ממתין ובאופן מיידי שולח את המשפחה לטיפול משולב במכון, במטרה להביא בהקדם לחידוש הקשר של הילדים עם ההורה המנותק. יש מקרים בהם ממנים פקידת סעד בכדי שתשתלב בתמונה ותתן הנחיות. לעיתים מבקשים מההורה לפגוש את הילד במרכז קשר, שם הפגישה נערכת תחת פיקוח".
"לעיתים ההסתה כה עמוקה שהילד אפילו לא מוכן לראות ההורה במקום נייטרלי, וכששואלים את הילד מדוע, הוא עונה תשובה שלא מסבירה דבר. קורה שאף הגורמים הטיפוליים מרימים ידיים ומבקשים את עזרת בית המשפט. כאשר יש מקרים בהם התהליכים הטיפוליים לא עוזרים, מפני שההורה המנכר פועל במטרה לסכל אותם, בית המשפט מתחיל בהפעלת סנקציות על ההורה המנכר".
– אילו סנקציות יכול בית המשפט להטיל על הורה מנכר?
"בית המשפט יכול להטיל קנסות על ההורה המנכר, שנעים בין אלפי שקלים לעשרות אלפי שקלים. בית המשפט יכול לשלול רשיון של ההורה המנכר. צעדים יותר מרחיקי לכת, הם שלילת מזונות, ובמקרי קיצון אף העברת משמורת. אם אחד ההורים הגיש תלונות שווא במשטרה (כנגד ההורה האחר) ומתברר כי היתה זו תלונת שווא, בית המשפט יכול לפסוק פיצויים לצד האחר. יש פסיקות רבות בעניין מהתקופה האחרונה".
– איך קורה שאמא או אבא גורמים לילד להתנכר להורה השני, בזמן שברור שהמצב יכאיב רגשית ופסיכולוגית לילד?
"כשמתנהלת מלחמה בין זוג הורים, ויודעים שהנקודה הרגישה היא הילדים, לעיתים משתמשים בכך כי יודעים ששם הכי כואב. לעיתים המניע הוא נקמנות על כך שבן הזוג השני המשיך בדרכו, או רצון לשלוט בחיי הילד ולהוציא את ההורה השני מהמשחק כך שהוא לא יוכל להתערב. מדובר בתופעה פסולה, שפוגעת בסופו של דבר ביקר לנו מכל – הילדים שלנו".
– איך את, ברמה האישית, מרגישה מול התופעה של ניכור הורי?
"התופעה באמת קשה ונוראה, אני בעבודתי רואה שליחות ובכל מקרה של ניכור הורי חשוב לי להשיב את הילד לקשר מידי עם ההורה ממנו הוא מנותק. אני עושה כל שביכולתי על מנת לקדם את העניין. לצערי, אנשים לא מבינים כי הנזק שנגרם לילדים הוא לעיתים בלתי הפיך, והם מונעים מרגשות נקמה".
