דיני הירושות והצוואות בישראל נועדו לקיים את רצונו של האדם לאחר מותו.
בתי הדין לענייני משפחה הדנים בצוואות ובירושות מנסים תוך כדי ישוב סכסוכים משפחתיים כאלה ואחרים, בעיקר לכוון למימוש צוואתו של המנוח.
במידה והאדם הוא אזרח ישראלי ונפטר בישראל, החוקים ברורים, אך מה קורה אם מדובר באזרח ישראלי השוהה בחו"ל?
ומה קורה אם תושב זר נפטר בישראל? מה דין במקרים אלו?
חוק הירושה בישראל קובע כי מותו של אדם רכושו יעבור ליורשיו על פי חוק. במידה והותיר האדם צוואה, יורשיו יקבעו על פי צוואתו.
כדי לממש את הצוואה, על היורשים לקבל צו קיום צוואה או צו ירושה ובהתאם לכך לקבל את הירושה.
סעיף 136 לחוק הירושה, מסמיך את הרשויות בישראל לדון בירושתו של כל אדם שמקום מושבו ביום מותו היה בישראל או שהותיר אחריו נכסים בארץ. כלומר, תושב חוץ או תושב זר, שנפטר והותיר אחריו נכס כלשהו כמו דירה או חשבון בנק בישראל. כדי שיורשיו של אותו תושב יוכלו לקבל לידיהם את הנכס, הם נדרשים על ידי הרשות המוסמכת להגיש חוות דעת מומחה בדין הזר.
חוות דעת מומחה בדין הזר
מהי חוות דעת מומחה בדין הזר?
זוהי למעשה חוות דעת משפטית, ערוכה כמו תצהיר, והיא מפרטת מה הדין הזר שחל על הירושה של האדם שנפטר.
הדין הזר הרלבנטי הוא דין מקום מושבו של המנוח בשעת מותו.
אם למשל, מדובר בתושב זר, שהחזיק חשבון בנק בישראל, וביום מותו היה בקנדה, הרי שחוות הדעת תפרט את דיני הירושה בקנדה.
חוות הדעת תיפרט בהתאם מיהם היורשים על פי דין בהתאם לחוקי הירושה בקנדה, האם הצוואה תקפה וכדומה.
ההיגיון מאחורי הדרישה לחוות דעת מומחה לגבי הדין הזר, נועדה כדי לוודא שהמנוח לא ייפגע בעקבות החל הדין הישראלי לגביו.
זוהי דרישה הנהוגה לפי כללי המשפט הבין-לאומי כי לעיתים קיים הבלים מהותיים בדיני הירושה בין המדינות השונות.
סעיף 39 לחוק הירושה
הוראת סעיף 39 לחוק הירושה קובעת כי בכל מקרה בו קיים צו קיום צוואה שניתן במדינה זרה – יש לאוכפו בדרך הקבוע בחוק והיא ביצוע הליך מחודש בישראל.
כלומר, אף שניתנה וקוימה צוואה במדינה זרה, בישראל יש לבצע את ההליך שוב בהתאם לדין הישראלי.
הוראת סעיף זו אינה מבחינה בין נפטר שמקום מושבו האחרון היה בחו"ל לבין זה שמקום מושבו האחרון היה בישראל.
גם אלה וגם אלה כפופים להוראת סעיף זה לחוק.
