תושבת המרכז הגישה התנגדות לקיום הצוואה של אמה שנפטרה, לאחר שלטענתה ארבעת אחיה הסיתו את אמה לנשל אותה מהצוואה.
שופטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אילת גולן-תבורי, קיבלה את עמדתם של ארבעת האחים, שיוצגו על ידי עו"ד אלה סיון-לוי ודחתה את מלוא טענות האחות להתנגדות, להשפעה בלתי הוגנת, או למעורבות פסולה של האחים בעריכת הצוואה והורתה לה לשלם להם 15 אלף שקלים שכר טרחת עו"ד.
בהתאם להתנגדות שהגישה האחות לבית משפט, טענה כי בינה לבין ארבעת אחיה יש סכסוך שנים רבות ללא סיבה. לטענתה, הם השתלטו על האם המבוגרת, מנעו קשר בינה לאם והסיתו אותה לנשלה מהצוואה.
עוד טענה, כי ארבעת אחיה החתימו את האם מספר חודשים לפני מותה על הצוואה. לטענתה, היה עליה להיפגש עם האם בסתר ולכן גם נאלצה לנתק קשר לתקופה.
עוד טענה, כי אמה הייתה תלויה באחיה, לא התנגדה להם. לטענתה, האחים לא הודיעו לה על הפטירה והלוויה וזה נודע לה מאישה אחרת והיא ישבה שבעה לבד. לדבריה, העובדה שהיא לא זוכה בצוואה גורמת לה עוול, מה גם שהצוואה אינה אותנטית ואינה משקפת רצון האם ויש בה לקונות לא מוסברות.
עוד טענה המתנגדת כי האחים השפיעו על האם המנוחה, אשר חתמה על הצוואה חודשים לפני הפטירה.
יש חשד ממשי שהצוואה אינה משקפת את הרצון האמיתי של האם וכי האם לא הבינה המצב לאשורו וחתמה על צוואה שהוכתבה לה ע"י האחים בהשפעה בלתי הוגנת.
מנגד, טענו האחים באמצעות עו"ד אלה סיון-לוי, כי יש לדחות את התנגדותה של אחותם. האם ערכה הצוואה מרצונה החופשי וללא התערבותם. בצוואתה לא נכללו אחים נוספים, כאשר אוזכרו רק 4 מתוך 7 בסך הכל, בעוד שאלו לא פעלו נגד הצוואה, כי ידעו שזה רצון האם, שדאגה בעיקר לאחד האחים בעל צרכים מיוחדים, כפי שטיפלה בו כל חייו וציוותה לו מגורים בדירת 30 מ"ר לכל ימיו וביקשה להבטיח לו מגורים וטיפול.
לטענת עו"ד לוי האם הייתה עצמאית ומתפקדת, צלולה ומודעת למעשיה, וניתן לראות זאת גם במסמכים הרפואיים. עוד נטען, כי האם אף ערכה צוואה דומה בשנת 2005 וגם בה לא הורישה דבר לאותה אחות.
כאמור, השופטת גולן-תבורי, קיבלה את מלוא טענות ארבעת האחים, וציינה בהחלטתה כי אכן כטענת האחים, המנוחה הייתה אישה עצמאית ומתפקדת, וכי הייתה בהכרה עד בסמוך לפטירתה ובוודאי מספר חודשים קודם לפטירה בעת עריכת הצוואה.
בת נוספת, שגם היא אינה זוכה בצוואה, תמכה בקיום הצוואה והיא הצהירה כיצד האם עצמה נפגשה עימה לאחר שערכה את הצוואה וסיפרה לה שערכה צוואה ועל תוכנה וביקשה ממנה לכבד את רצונה בצוואתה.
"מכל שהובא בראיות ומשמיעת העדויות, המתנגדת לא הרימה את הנטל להוכיח כי המנוחה היתה תלויה במשיבים, או שהיתה מנותקת מאנשים נוספים באופן המביא לכך שנשלל רצונה החופשי. נהפוך הוא, מהמצוי בתיק עולה דמות המנוחה כאישה עצמאית ובעלת רצון ברור, שהמשיכה לתפקד ולהביע את רצונה עד ימיה האחרונים", פסקה השופטת והוסיפה: "אף לא הוכח כי הייתה מבודדת מהעולם במועד עריכת הצוואה, או תלויה בלעדית במי מהמשיבים. המבחן של תלות ועצמאות הינו מבחן של מידה, והמנוחה לא היתה תלויה במשיבים או במי מהם, באופן המקים הנחה שנשלל רצונה החופשי בעת עריכת הצוואה. אף לא נמצא כי האם המנוחה חששה מילדיה או מחלקם".
