שופטי בית משפט המחוזי מרכז, בראשות מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, דחו ערעור של בני זוג על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת, שקבע כי למרות שהגבר ביצע השקעות בעלות סיכון בשוק ההון מבלי ליידע את בת הזוג, רק הזכויות הסוציאליות שצברה התובעת במהלך החיים המשותפים יוחרגו מתוך הנכסים ברי האיזון ויוותרו בבעלותה, ואילו לגבי שאר הנכסים, לרבות הבית המשותף והמטלטלין, נקבע כי אלו יאוזנו באופן שווה ע"פ מתווה איזון המשאבים הרגיל הקבוע בחוק.
מדובר בבני זוג שנישאו בשנות השמונים, ניהלו חיים משותפים במשך כמעט שלושה עשורים והם הורים לארבעה ילדים בגירים.
האשה היא בעלת תעודת הוראה, ובמהלך תקופת החיים המשותפים עבדה לרוב כשכירה.
בן הזוג הוא רו"ח בהשכלתו, ובמהלך החיים המשותפים עבד אף הוא לרוב כשכיר. במהלך החיים המשותפים נהג הגבר לסחור בשוק ההון.
הצדדים חלקו באשר לאופיו של המסחר בשוק ההון בו סחר המשיב, כמו גם השלכותיו על אופן החלוקה הרכושית ביניהם.
על פי האשה, בן זוגה סחר בבורסה באופן בלתי אחראי, נהג "להמר" על מאות אלפי שקלים ודרדר את המשפחה לקריסה כלכלית. בכלל זה פעל להגדלת המשכנתא על בית הצדדים, ונטל את כספי ההלוואה שהתקבלו לצורך השקעות בשוק ההון, מבלי לשתפה וליידעה ובאופן בלתי מקצועי בעליל.
לעניין זה, נטען כי המשכנתא אשר למעשה ניטלה בתחילה לרכישת ביתם המשותף של הצדדים בסך של כ-200 אלף שקל הוגדלה לסך של כמיליון שקלים.
עוד טענה האשה כי בן הזוג פדה את הזכויות הסוציאליות שנצברו לטובתו במהלך החיים המשותפים, שילם קנסות עבור פירעון מוקדם שלהם, והפסיד את הסכומים האמורים בהימוריו בשוק הון.
מתוך שכך, טענה כי עליו לבדו לשאת בהפסדים שנגרמו בגין התנהגותו הרשלנית, הפזיזה והבלתי אחראית, ואין לזקוף את ההפסדים הכספיים שנגרמו על ידו ובשל התנהלותו עליה.
היא עתרה לכך שבמסגרת איזון המשאבים, יוערך שווי נכסיהם של הצדדים תוך התעלמות מהזכויות הסוציאליות שהמשיב פדה ומהמשכנתא שהוגדלה. כמו כן, ומעבר לכך, על בית המשפט לערוך חלוקה לא מאוזנת של הזכויות שצברו הצדדים, בהתאם לסעיף 8 לחוק יחסי ממון, באופן שבו יתחשב בהברחת הכספים שעשה המשיב לטענתה במשך השנים, בהפסדים שגרם לתא המשפחתי בשל התנהלותו חסרת האחריות, ובכושר ההשתכרות שלו.
לעומת זאת, הגבר טען כי פעולותיו בשוק ההון נועדו לצורך הגדלת ההכנסות המשפחתיות, נוכח הגרעון הקבוע אליו נקלעה המשפחה.
לטענתו פעולות אלו היו בידיעתה של המשיבה ובהסכמתה, ובכלל זה הגדלת הלוואת המשכנתא, פעולה שחייבה, מעצם טיבה, חתימת שני הצדדים על מסמכים בבנק והצגת תלושי שכר של שניהם.
הגבר אומנם הודה כי המערערת לא הייתה מודעת לפרטי הפרטים של השקעותיו ואופי ההליכים אותם נקט בשוק ההון, ואולם הדבר נעשה אך ורק בשל חוסר התעניינותה בדבר.
לטענתו, היה באפשרות המערערת, לו רצתה בכך, לקבל מידע על כל פעולה שנעשתה בחשבון, שכן החשבונות השונים היו חשופים לעיניה והוא לא נקט בשום דרך להסתיר ממנה מידע כזה או אחר.
לטענתו, הפעולות בהן נקט במסגרת המסחר בשוק הון, נעשו על פי שיקול דעתו המקצועי, אותו רכש באמצעות קורסים שונים והכשרות במסגרת האינטרנט.
לטענת המשיב, רק בזכות השקעותיו בשוק ההון, הצליחה המשפחה לשמור על התנהלות כלכלית מאוזנת. מתוך שכך, לא יכולה המערערת להינות מהדבש שבכוורת המשפחתית ולהימנע מהעוקץ, תוך הותרת נטל החובות המשפחתיים לשכמו של המשיב בלבד.
בטרם החלו ההליכים המשפטיים, פנו הצדדים לרואה חשבון וביקשו לבדוק את ההפסד שנגרם בחשבונות הבנק שלהם כתוצאה מהשקעות בניירות ערך.
בחוות דעתו נקבע כי בתקופה האמורה נוצר הפסד של 272,392 שקלים. כאמור, בית המשפט בפתח תקווה קבע כי "בנסיבות אלו, ראוי שהזכויות הסוציאליות שצברה התובעת במהלך החיים המשותפים יוחרגו מתוך הנכסים ברי האיזון ויוותרו בבעלותה, וזאת בהתאם לסעיף 8(1) לחוק יחסי ממון, המאפשר לבית המשפט להחריג מהאיזון נכסים מסוימים. לגבי יתר נכסי הצדדים, לרבות הבית המשותף והמיטלטלין, נקבע כי אלו יאוזנו באופן שווה, ע"פ מתווה איזון המשאבים הרגיל הקבוע בחוק".
בערעוריהם ההדדיים טענה האשה מחד, כי אין די בתרופה שהציע בית המשפט להתנהגותו המעוולת והרשלנית של המשיב בדרך של אי איזון כספי הפנסיה הרשומים על שמה, וכי הפסדיה עולים בשיעור ניכר על המשמעות הכלכלית של המתווה בו נקט בית משפט קמא.
ואילו הגבר טען, מאידך, כי שגה בית המשפט בנסיבות העניין עת חרג ממתווה איזון המשאבים הרגיל הקבוע בחוק אחר שמצא שפעולותיו של המשיב נעשו לצרכי הבית.
כאמור בסיכומו של דבר הרכב שופטי בית המשפט המחוזי מרכז דחו את הערעור אותו הגישו שני הצדדים וקבעו: "אחר שבחנו בחון היטב את טענות הצדדים, מצאנו כי יש לדחות את הערעורים ההדדיים, וכי המתווה שמצא בית משפט קמא להלך בו הוא המתווה הראוי", נכתב בהחלטה.
לצפיה ודירוג כבוד השופטת מיכל ברנט
