שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, דחה את תביעת בנותיה של מנוחה להצהיר כי כספים בחשבון בנק משותף של אמם ושל בעלה החדש אינם כספים משותפים, ולכן רק הן אמורות לרשת אותם וליורשי הבעל המנוח אין זכויות בו.
בנותיה של המנוחה הגישו את התביעה, לפיה הכספים שהיו מצויים בחשבון משותף של בני זוג מנוחים לא אמורים להתחלק לפי צווי הירושה שניתנו בהליכים קודמים, מאחר וחשבון הבנק המשותף היה בבעלותה הבלעדית של האשה ולבעלה המנוח לא היו זכויות בו.
השופט זגורי דחה את התביעה, כאמור, וקבע כי לאור חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973, עם פטירת מי מהמנוחים, זכאי הצד שנותר בחיים (ובמותו, יורשיו) לעתור לאיזון המשאבים.
במקרה שכזה, זכאים יורשי המנוח למחצית מכלל נכסי בני הזוג (בין אלה הרשומים על שם שניהם ובין אלה הרשומים על שם אחד מהם).
״גם אם היו הכספים הנטענים בחשבון בנק הפועלים כספים של המנוחה בלבד, או אף אם החשבון היה רשום על שמה בלבד, מקום שלפי הראיות שלפניי מדובר בחשבון שנפתח בתקופת הנישואין, הרי שנטל ההוכחה להראות שמדובר בחשבון ובכספים שהם בבעלות המנוחה בלבד ואשר אינם חלק ממסת המשאבים המשותפים הינו לפתחן של בנות המנוחה ולא לפתחם של יורשי המנוח״, כתב השופט זגורי, והוסיף: ״צד שלא עותר להפעלת סמכות מיוחדת להחרגת חשבון הבנק ממסת הנכסים המשותפים בשל "נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת" מכוח סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון התשל"ג – 1973, לא יוכל לזכות בסעד מכוח סעיף זה״.
לגישת השופט זגורי, ברוב מכריע של המקרים יש לראות בחשבון בנק משותף שנפתח ככזה על ידי בני זוג, כחשבון משותף ללא קשר לשאלה מי הפקיד כספים בו וכמה, או מי ביצע בו פעולות בנקאיות. האפשרות לסתור חזקה זו חייבת לעמוד בנטל ראייתי כבד, מוגבר ואף חריג.
כלומר, אלא אם כן מדובר במעשי תרמית, הונאה של ממש או פעולות בחשבון בניגוד להסכמת שותף אחר, אולי רק אז לא יהיה מקום לראות בחשבון ובכספים שבו כשייך רק לאחד מבני הזוג.
"על כך אוסיף, כי קיימת שונות רבה בהתנהלות כלכלית בין בני זוג לפי טיב יחסיהם המשותפים. יש בני זוג שאחד מהם דומיננטי והאחר פסיבי בניהול החשבון; יש בני זוג שיחזיקו גם חשבון בנק משותף וגם חשבונות נפרדים (כמו במקרה שלפנינו). יש בני זוג שינהלו רק חשבונות נפרדים. האם בכך יהיה לקבוע כי בעת איזון המשאבים נותר כל צד עם יתרות זכות ו/או חובה בחשבון הבנק הפרטי שלו? ברור שלא, שכן זה מנוגד להוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג. עצם פתיחת הפתח להעלאת טענות לאי שיתוף בחשבונות בנק וכספים שהצטברו בהם במהלך הנישואין פותחת פתח להסדרים בלתי שוויוניים החותרים תחת המסד שביקש המחוקק לקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג",
כתב השופט זגורי, והוסיף: "כאשר בני זוג פותחים חשבון בנק משותף, השיתוף ביחס לאותו חשבון הינו קנייני ומיידי. כלומר כל אחד מבני הזוג יכול בכל את לפרק השיתוף בחשבון (בדומה למיטלטלין ומקרקעין משותפים). להבדיל ממקרה שבו בני זוג מנהלים חשבונות בנק נפרדים, שאז השיתוף הינו אובליגטורי ודחוי (ומותנה) למועד איזון המשאבים בלבד. במקרה הנוכחי, לא הוכח מקור הכספים, לא הוכח כי המנוחה לא הייתה בלתי כשירה להעביר הכספים, ולא הוכח כי לא הייתה מעוניינת בשיתוף הכספים".
