נוצרה אי וודאות וכאוס מוחלט בכלל התחומים. אנשים רבים מצאו עצמם מחוסרי עבודה (וליתר דיוק מעל מיליון איש).
אז אומרים שזה המשבר הגדול ביותר שידע העולם מאז מלחמת העולם השניה ומשכך דרכי ההתמודדות הן כה קיצוניות עד כי רובנו נמצאים בסגר מוחלט.
הזוי עד כדי בלתי נתפס.
אין ספק שיוקדש פרק שלהם בהיסטוריה לתקופת "הקורונה" וילמדו עליה לא מעט.
במאמר זה אתייחס לנקודת מבטם של הגרושים והגרושות נוכח המשבר שכן נראה כי כמה שקשה לכולם, אצלם הקושי גדול ועוצמתי יותר.
כך, אנשים שקיבלו את ההחלטה להיפרד בטרם החל המשבר שהשבית את המשק כולו, מצאו עצמם "כלואים" באותו הדירה יחד עם בני זוגם 24 שעות (!!!) אין ספק סיטואציה לא פשוטה בכלל.
אך לרבים מהגרושים-גרושות מדובר בסיטואציה בלתי אפשרית שמלווה בחששות רבים אשר משליכים ישירות על הילדים.
כך למשל אמהות רבות מתקשות בעול הכלכלי שרובץ עליהן נוכח העובדה, כי הילדים נמצאים בביתן לא מעט שעות ביממה (בהיעדר מסגרות) ובמקרים בהם האבות נמצאים בבידוד, הרי שהילדים נמצאים אצלם 24/7 והכל בזמן שנשים רבות פוטרו ו/או יצאו לחופשה ללא תשלום, כך שדמי המזונות שהן מקבלות מאב הילדים (אם בכלל) ממש לא מספיקים להם כדי לכלכל את הילדים ומשכך פנו לעו"ד לענייני משפחה בשאלות שעולות בעניין הגדלת דמי המזונות. האם ניתן להגדיל את דמי המזונות וכיצד? כמובן מדובר בשאלה שהתשובה עליה תיבחן לאורך זמן. כרגע, בתי המשפט לענייני משפחה לא ימהרו להתערב בכל מקרה של אישה הדורשת הגדלת מזונות, קל וחומר כשמרבית המשק נמצא בסיטואציה שאינו משתכר ולו משום החשש מהצפת תביעות וכן העובדה, כי יש לבחון גם את הכנסת האב ולהצביע על שינוי נסיבות. כרגע יש כאוס מוחלט ועל אותן אמהות להסתדר עם מה שיש ככל ואין הסכמה.
כך למשל, גברים רבים שמצאו עצמם ללא פרנסה, יושבים בבית מובטלים ואין באפשרותם לשלם את דמי המזונות שנקבעו עבור הילדים.
גברים רבים פנו לעו"ד לענייני משפחה בבקשה להפחית את דמי המזונות ולו באופן זמני.
ושוב, אין לכך תשובה חד-משמעית בעיקר נוכח העובדה, כי הילדים צריכים לאכול, לשתות הם נמצאים בבית 24 שעות ויש לספק את צרכיהם. גם כאן יש בעיה שתיפתר בהמשך אם בכלל כשבתי המשפט יבחנו את מצבם הכלכלי של שני בני הזוג לשעבר. אבות רבים מוצאים עצמם בנקודת ייאוש, כשאין להם כל הכנסה ואין באפשרותם לשאת בדמי המזונות ומשכך אינם משלמים את דמי המזונות שהינם מחוייבים. ואפשר להבין אותם כמו שאפשר להבין את אותן נשים שנוכח היעדר הכנסה מציינות כי דמי המזונות לא מספיקים וכי יש להגדיל את דמי המזונות עבור הילדים ולו עד סוף המשבר שכן הילדים נמצאים בבית כל היום וההוצאות השוטפות רק הולכות וגדלות (מזון, חשמל, מים וכו').
עניין נוסף המטריד זוגות גרושים הוא זמני השהות עם הילדים.
במסגרת התקנות שהציבו רוה"מ ומשרד הבריאות, העברת ילד מבית הורה אחד לבית הורה אחר אפשרית והוחרגה על אף איסור היציאה מהבית. עם זאת, נשים רבות חוששות לשלוח את הילדים לבית האב, נוכח העובדה, כי לעיתים מצויים מספר אנשים בביתו או לחלופין כאשר האב אמור לשהות בבידוד בעקבות חזרתו מחו"ל או מפגש עם אנשים אחרים שחלו בנגיף הקורונה.
מאידך, ישנן נשים שמעוניינות לשלוח את הילדים לבית האב על מנת שיחלוק עימן בקושי הכרוך בשהייה עם הילדים 24/7 הן במישור הרגשי והן במישור הכלכלי או לחלופין אותן נשים חושבות ובצדק כי ראוי שהילדים יראו גם את אביהם ולא ימצאו בנתק עימו. אך מה קורה כאשר יש אבות שמנצלים את הסיטואציה ולא מוכנים לקחת לביתם את הילדים? טוענים שהם בבידוד, טוענים שזה מסוכן לילדים או שהם לא יכולים לשהות עימם כל היום בבית. גם על כך אין תשובה חד משמעית.
מהקצה השני ישנם אבות רבים שרצו לקחת את ילדיהם לביתם, לשהות עימם ולטפל בהם ולחלוק את ההורות כפי שנקבע בהתאם לזמני השהות אלא שאמהות רבות לא מאפשרות להם לעשות כן.
לכל אחד השיקולים שלו והסיבות שלו והאמת שבמרבית המקרים כ-ו-ל-ם צודקים. יש כאלה שמנצלים את הסיטואציה ומתחמקים מחבותם כלפי ילדיהם. יש שחוששים לשלומם של ילדיהם ומבקשים "להגן" עליהם בכל מחיר, ויש שממשיכים להתנהל כרגיל כמו בזמן השגרה במטרה לאפשר לילדים לחוות מינימום של מחלוקות ולחוות חוויה טובה ככל שניתן בתוך כל המשבר הזה עם שני הוריהם.
המסקנה הבלתי נמנעת, כמו תמיד כי הדרך הטובה ביותר להתמודד היא להגיע להסכמות ולו זמניות עד שהמשבר יחלוף למען הצדדים ובעיקר למען הילדים.
מדובר בתקופה קשה לכולם ומומלץ להימנע מחיכוכים שמשליכים ישירות על הילדים שסופגים הכל, קל וחומר בעת שהללו נמצאים בבית אצל מי מההורים 24/7.
דעתי האישית כעו"ד לענייני משפחה שעוסקת רבות בכל הקשור לילדים, היא כי יש להמשיך לנהל את זמני השהות כפי שהתקיימו עד כה בזמן השגרה. לעניין דמי המזונות, לעיתים גם אבות צודקים וגם האמהות. כולם נמצאים בכאוס מוחלט ומרבית האנשים נטולי הכנסה. עם זאת, הילדים עדיין צריכים לאכול ועדיין זה עולה כסף (והרבה) לשהות עימם. לכן, אני מבינה גם אבות שטוענים שנוכח המשבר אין להם אפשרות לכלכל את הילדים ואני בהחלט מבינה אמהות שדורשות יותר כסף כדי לגדל את הילדים שכן ההוצאות עלו באופן משמעותי בתקופה האחרונה. לא נראה כי הפתרון להגדלת דמי המזונות בתקופה קשה זו הוא פתרון ריאלי וישים לטווח הקצר (אם מדובר באב שגם הוא מובטל ואין לו כל הכנסה). אולי זה יהיה הפיתרון הראוי לטווח הארוך (אך רק אם יוכח שינוי נסיבות לאורך זמן וגם אז יבחנו את כושר השתכרותם של שני הצדדים).
כאן בדיוק נכנסת המדינה שתפקידה להגן על הילדים. יש ליצור תמריצים, להגדיל את קצבאות הילדים ולפטור ממה שלא מחויב או אולי להקל על הורים גרושים. זעקת האמהות החד-הוריות נשמעת בכל מקום ובצדק. הקושי הוא עצום.
מוטב אם הורים גרושים יגיעו להסכמות הן לגבי זמני השהות עם הילדים (נסו לשמור על שגרה ככל הניתן על מנת שיזכו לראות את אימם ואת אביהם) והן לגבי דמי מזונות לתקופה זמנית זו (וככל ואין הסכמה להמשיך לקיים את מה שהיה עד כה).
כחלק מעבודתי, ניהלתי לאחרונה מספר גישורים אשר הביאו את הצדדים להסכמות זמניות במטרה שלא להעצים את הסכסוך ואת הקושי בתקופה מתאגרת זו.
הכותבת הינה עו"ד ומגשרת הילה וינטרוב– מומחית בתחום דיני המשפחה. לכל שאלה מוזמנים לפנות אליה בטלפון 054-3329699 או להשאיר הודעה http://www.hilaweintrob.co.il
