על צווים ואנשים – צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת

צו הגנה / צו הטרדה מאיימת הינו בעיקרו בקשה לסעד זמני ודחוף, המתנהל בהליך  מזורז, שנועד ליתן סעד דחוף לטובת מי שהותקף / הוטרד במועד סמוך להגשת הבקשה.

• צו הגנה מוצא מכח החוק חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991.
• צו למניעת הטרדה מאיימת מוצא מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001

במקור, חוקקו שני החוקים על מנת ליתן מענה שונה – צו ההגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה נועד ליתן מענה מוגדר, יסודי ומהיר למקרים של אלימות בתוך המשפחה. עם הוראות קבועות לבדיקה של עובדים סוציאליים, עם הוראות ברורות למקרה של צו הגנה לטובת קטנים ומפני קטינים, דרכי התמודדות ומענה וכו'. וכך, הסעדים שבו, שעניינם אף הסדרה והרחקה של בן משפחה, והדרסטי שבהם – אף הוצאת בן משפחה מביתו, גם אם יש לו זיקה לנכס (קרי שעדיין גר בנכס) ואפילו הוא בבעלותו.

הבקשה עצמה מוגשת במעמד צד אחד בלא שהיא מועברת לידיעת הצד השני, ובלא שהוא מתייצב כלל בבת המשפט. בדרך כלל, עם הגשת הבקשה המגיש וב"כ נקראים לאולם בית המשפט, שם נשאל המבקש על ידי בית המשפט לגבי השתלשלות המקרה בגינו מבוקש צו ההגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה. השתכנע בית המשפט כי ישנה מסוכנות מן המשיב (הצד שכגד), יוציא צו הגנה במעמד צד אחד ודיון יקבע במעמד שני הצדדים, לכל המאוחר בתוך שבעה ימים ממועד הגשת הבקשה.

טעות נפוצה בעניין הגשת בקשה למתן צו הגנה, היא לסבור כי לא ניתן להגיש בקשה למתן צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה אלא רק לאחר הגשת תלונה במשטרה. כאמור, המדובר בטעות! אין חובה בהגשת תלונה במשטרה על מנת להגיש את הבקשה לצו הגנה. אמנם נכון הדבר כי לרוב הצורך בצו הוא לאחר תקרית קשה, בה הייתה מעורבת המשטרה.

ואולם, גם במקרים בהם הייתה אלימות ולא הוזמנה משטרה, יכול הצד המבקש ללכת לבית המשפט בבוקרו של יום, לפרט את האירוע ואת חששו, ולהגיש בקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.

במקרה כזה, מוטב שיתייחס מגיש הבקשה מיוזמתו לשאלה מדוע לא הוזמנה משטרה בקרות האירוע? למשל: כי פחד באותו הרגע להתקשר למשטרה, כי היו ילדים נוכחים שביקשו שלא יערבו את המשטרה, וכו'.

לאחר קבלת הצו במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים במסגרתו יתייצבו הצדדים לדיון ומבקש הצו ייחקר על התצהיר. ככל שישתכנע בית המשפט באמיתות הבקשה גם לאחר קיום הדיון, יוארך תוקף הצו שניתן במעמד צד אחד לשלושה חודשים נוספים – התקופה המקסימלית בה ניתן ליתן את הצו למניעת אלימות במשפחה (ניתן להאריך לתקופה של שלושה חודשים נוספים).

זאת, להבדיל מצו למניעת הטרדה מאיימת אותו ניתן ליתן לתקופה של חצי שנה ולהאריך לתקופה של חצי שנה נוספת. ההבדל, כפי שנראה בהמשך נובע מהעובדה כי הצו למניעת אלימות במשפחה הוא צו בין בני משפחה – אשר לעיתים חולקים אותה קורת גג, ולמעשה שותפים הם אף בדרך הכלל במקרקעין , באותם במקרקעין מגדלים את ילדהם ביחד וכו'. משמעותו של צו שכזה והפגיעה בזכויות יסוד של הצדדים היא קשה יותר – ומכאן אף המגבלות שהטיל המחוקק על תקופה של צו שכזה.

עוד נקודה חשובה לעניין זה – לא ניתן לבקש צו הגנה על אירועי עבר! צו ההגנה נועד לספק מענה דחוף לתקרית שקרתה בסמוך להגשת הצו ויש סכנה שתשנה.

מתי וכנגד אלו פעולות ניתן להגיש בקשה למתן צו הגנה? הכול כמפורט בס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה:

"בקשה למתן צו הגנה והתנאים לנתינתו (תיקון מס' 2)  תשנ"ו-1996 (תיקון מס' 10) תשס"ח-2007 (תיקון מס' 13) תשע"א-2010

3. לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(תיקון מס' 3)  תשנ"ח-1997

(1)   בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2)   התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(תיקון מס' 3)  תשנ"ח-1997

(3)   התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;

הנה נוכחנו לדעת כי צו על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הוא כלי קיצוני של בית המשפט, שמאפשר פגיעה בערכי יסוד מוגנים (כמו גם שמירה על ערכי יסוד בסיסים), ובית המשפט רואה בצווים על פי חוק זה כסעד דרסטי.

על כן, חשוב להדגיש כי באפשרותו של בית המשפט במקרה בו הוא מתרשם כי מבקש הצו נהג בבקשה שלא בתום לב (קרי, ניסה להרחיק אדם שלא כדין מביתו שלו, והעלה טענות סרק בגין תקיפה / תקיפה מינית התעללות  נפשית וכו') לחייב את הצד שמבקש את הבקשה, ושבקשתו נדחתה, בהוצאות משמעותית אשר יכולות להגיע לגובה של עשרות אלפי שקלים.

לכן ישנה חשיבות קריטית להתייעץ עם עו"ד מומחה לענייני משפחה, על מנת שיבחן את הבקשה ויעריך נכונה את הסיכויים לקבלתה, כמו גם את הצורך בהגשתה. נכונים הדברים ביתר שאת אם הבקשה היא למעשה טריגר לפתיחת הליכי גירושין, כי הרי שלהצלחת הבקשה, והאופן בו תבחן ההתנהלות מבקש צו ההגנה אף קריטית עוד יותר .

ומהו צו למניעת הטרדה מאיימת ?

צו למניעת הטרדה מאיימת הוא למעשה צו במסגרתו מבקש אדם כנגד אדם אחר כי יפסיק להטריד אותו, להציק לו , להתחקות אחריו וכו' –

יובהר כי צו למניעת הטרדה מאיימת נותן מטריית הגנה נוספת על הקבוע בצו הגנה, על פיהם גם פעולות פחותות מהרף שנדרש על פי החקיקה להוצאת צו הגנה  (כקבוע בהוראת ס' 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה) יזכו בהוצאת צו הטרדה מאיימת.

ואלו הם הפעולות שיעשו כנגד נפגע ויקראו הטרדה מאיימת כקבוע בס' 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת:

הטרדה מאיימת – מהי?

2. (א)  הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

(ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:

(1)   בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2)   בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3)   ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4)   בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;

(תיקון מס' 2) תשס"ט-2008

(5)   בעיסוק בשמירה בבית משותף בניגוד להוראות לפי חוק הגבלת שירותי שמירה בבתים משותפים, התשס"ט-2008.

למי הוא נדרש למעשה ?

לבני משפחה שעבור כנגדם כל אחד מהעילות הקבועות בס 2 לחוק למניעת הטרדה מאיימת.

וכן, רק במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת יזכו שני אנשים שאינם מוגדרים כבני משפחה להגנה האחד מפני רעהו.

לדוגמא: חבר מהעבודה מטריד את הבוס שלו בהודעות ושיחות טלפון בלתי פוסקות? האם ניתן להגיש כנגדו צו הגנה למניעת אלימות במשפחה? התשובה היא לא. לא ניתן להגיש כנגד המטריד צו הגנה במקרה זה, שכן החוק למניעת אלימות במשפחה חל רק על בני משפחה, בהתאם להגדרות החוק המפורשת.

דוגמא: מי שהיה בן זוגי במשך שלושה חודשים מטריד אותי בהודעות בלתי פוסקות, ומאיים על חיי. האם ניתן להגיש נגדו בקשה למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה?

התשובה היא לא. שכן אומנם בהגדרות בן משפחה כלול ידוע בציבור, ואולם אין בפרק הזמן (וכמובן אף תלוי בטיב הקשר) הזה, על פי רוב, כדי לענות להגדרה של ידוע בציבור. לכן חוקק בצוותא חדה עם החוק למניעת אלימות במשפחה, החוק למניעת הטרדה מאיימת, על מנת ליתן מענה להטרדות שכאלו.

בקשה שכזו למניעת הטרדה מאיימת יש להגיש לבית המשפט השלום  מאחר והפוגע הוא אינו בן משפחה הרי שבית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון בבקשה. גם בקשה שכזו תידון תחילה במעמד צד אחד והדיון בה חייב להתקיים בתוך שבעה ימים מקבלת הצו במעמד צד אחד. השתכנע בית המשפט שיש סכנה מן המשיב יכול ליתן את הצו למניעת הטרדה מאיימת לתקופה של עד שישה חודשים . (בית המשפט יכול להאריך את התקופה בשישה חודשים נוספים).

הנה עיננו הרואות כי לאור העובדה כי הצו למניעת הטרדה מאיימת מופנה על דרך הכלל למי שאינו בן משפחה הרי שצו שכזה ניתן לתקופה ארוכה יותר.

חשוב להדגיש כי ניתן להגיש גם בקשה למניעת הטרדה מאיימת נגד בן משפחה, ולמעשה נוהגים עורכי הדין לענייני משפחה להגיש בקשותיהם מכוח שני החוקים, על מנת לייצר פלטפורמה משפטית במסגרתה ניתן לקבל סעד של הרחקה לתקופה המקסימלית הקבועה בחוק למניעת הטרדה מאיימת (תקופה של חצי שנה) וכן לקבל צו הרחקה כנגד מעשים שאינם נקובים בחוק למניעת אלימות במשפחה.

ואולם, גם במקרה של הגשת בקשת סרק של בקשה להטרדה מאיימת שנדחתה על ידי בית המשפט, רשאי בית המשפט לפסוק לצד הנפגע פיצויים המגיעים לכדי עשרות אלפי שקלים.

מכאן, שוב, ישנה חשיבות קריטית להתייעץ עם עו"ד מומחה לענייני משפחה על מנת שיבחן את הבקשה, ויעריך נכונה את הסיכויים לקבלתה כמו גם את הצורך בהגשתה.

במרוצת השנים ליווה משרדי מאות בקשות למתן צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה / בקשות למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ו/או הגנות כנגד צווים שכאלו. המדובר בכלי חשוב בארסנל הכלים של כל עורך דין לענייני משפחה על מנת לנווט את ההליך להישגים עבור הלקוח/ה וחשוב להיוועץ טרם הגשת בקשה, ולהיות מלווה על ידי בעל מקצוע, על מנת שלא להיחשף לסנקציות עונשיות ועל מנת לקבל את הסעדים להם זכאי הלקוח.

*האמור כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות והוא מופנה כמובן לשני המינים.

לפרטים נוספים לחצו כאן.