ביהמ"ש: ילדיהם של זוג חד-מיני לא יחשבו כאחים

שופטי המחוזי בת"א קיבל את ערעור המדינה וביטל צו אחאות פסיקתי, שניתן ל-3 בנות שנולדו בפונדקאות, בטענה כי הוא "יוצר סטטוס משפטי חדש שאינו מוכר"
גילי סיוון-כהן |
תינוק פעוט ילד פעוטה ילדה
צילום אילוסטרציה: פלאש 90

הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות, אב"ד שאול שוחט, קיבל את ערעור המדינה על מתן צו אחאות לשלוש בנות שנולדו בהליך פונדקאות, זאת לאחר שהמדינה טענה בין השאר, כי צו אחאות פסיקתי "יוצר סטטוס משפטי חדש שאינו מוכר במשפט הישראלי".

עוד בענייני משפחה:

המדובר בערעור שהוגש על הליך שבו נדרש בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב לשאלה "האם ניתן להכריז על קשרי אחאות בין שלוש בנות אשר נולדו במסגרת הליכי פונדקאות, וחולקות מטען גנטי משותף באמצעות ביציות של תורמת אנונימית?"

שתיים מהילדות נולדו מזרעו של גבר אחד והשלישית מזרעו של גבר אחר שמקיימים קשר זוגי ואבהותו של האחד על בנותיו של האחר ומנגד אבהותו של האחר על בתו של האחד הוכרו על דרך של צו אימוץ וצו הורות פסיקתי. בית המשפט לענייני משפחה השיב בחיוב והצהיר, בפסק דין כי קיימים קשרי אחאות הן מבחינה גנטית הן מבחינה משפטית בין שלוש הבנות… על כל המשתמע מכך ונתן "צו אחאות פסיקתי".

היועמ"ש לא השלים עם פסק הדין והגיש את הערעור. לגישתו "צו אחאות פסיקתי" יוצר סטאטוס משפטי חדש שאינו מוכר במשפט הישראלי, אין לו נפקות רישומית וניתן להסתפק בהצהרה לפיה לשלוש הבנות ד.נ.א מיטוכונדריאלי זהה על סמך תוצאות בדיקה גנטית – מה שמשקף את המצב העובדתי בענייננו.

במהלך הדיון נו הובהרה למשיבים, עמדת בית המשפט של הערעור, עמדה אשר תואמת את עמדת המדינה ובעצה אחת הוסכם שהערעור יתקבל. אולם תתווסף להצהרה שהציע המערער הבהרה ששלוש הבנות נולדו מביציות שנתרמו על ידי אותה תורמת ביציות. המשיבים נתנו את הסכמתם והדינה הסכימה להצהרה לפיה קיימת זהות בד.נ.א. המיטוכונדריאלי של שלוש הבנות שמעידה בהסתברות של 99.9% שמדובר באותה תורמת ביציות מול אישה אקראית באוכלוסייה.

נוכח ההסכמה הערעור התקבל, צו האחאות הפסיקתי בוטל וניתן פסק דין הצהרתי שקובע, כי "קיימת זהות בד.נ.א. המיטוכונדריאלי של שלוש הבנות שמעידה בהסתברות של 99.9% שמדובר באותה תורמת ביציות מול אישה אקראית באוכלוסייה".

"התא המשפחתי אליו נולדו שלוש הבנות – בנות לאותה תורמת ביציות (בסבירות האמורה) – מהווה אף הוא תבנית חברתית", כתבו השופטים בהחלטתם. "לתבנית חברתית זו יש נפקות משפטית. לא מן הנמנע שבהיבטים מסוימים, משפטיים, תוכר האחאות החברתית של שלוש הבנות ותקבל משמעות מעבר להיבט החברתי שבה, בין בחקיקה (ראו חוקי הידועה בציבור) בין בפסיקה פרטנית שתפרש את ההיגד אח/אחות במעשה חקיקה מסוים, בהקשר לזכויות כאלה ואחרות, ככולל גם קשר אחאי מן הסוג שלפנינו. עם זאת, אין היא יכולה לעלות לכדי תבנית משפטית ולהירשם ככזו".

_______________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט שאול שוחט

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות