שופט בית המשפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, דחה תביעה לבטל הסכם מתנה, בין אב ובנו שנפטרו, לאחר שקבע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש ואף לא בקירוב, כי המנוח היה תחת השפעה בלתי הוגנת, או כי נוצל או כי נעשק או הוטעה לחתום על הסכם המתנה.
לבית המשפט הוגשה סדרת תביעות בעניין משק חקלאי במושב בצפון שזכויות השימוש בו היו שייכות למנוח א.ק. ז"ל והיו רשומות על שמו במסמכי כל הרשויות המיישבות הרלבנטיות. בין האב א.ק. לבין בנו ב.י.ק. נכרת הסכם העברת זכויות של המשק במתנה, אותו ערך עבורם עורך דין במובן זה שהזכויות בו הועברו להיות רשומות על שם הבן. כחודשיים לאחר שנכרת ההסכם נפטר האב וחודש וחצי לאחר מכן נפטר גם הבן שעל שמו נרשם המשק.
כעת שלושת ילדיו האחרים של האב מתכתשים ביניהם עם בני משפחתו של הבן ביחס למשק וטוענים כנגד אחיהם, המנוח, כי הוא ניצל את מצבו הרפואי הרעוע של אביהם ואת יחסי התלות ביניהם ודאג להחתים אותו על הסכם המתנה בניגוד לרצונו הקודם והמובהק לחלוקה שוויונית של הנחלה בין הילדים.
האב היה תלוי בבן ובבת זוגו שטיפלו בו ולכן הם היו במקום נוח לגרום לכך שילחצו עליו להעביר המשק לבן ללא תמורה. התובעים הוסיפו, כי הבן המנוח דאג לעשות כן באמצעות הפחדה של אביו שאם לא ימנה אותו בן ממשיך תיקח המדינה את אדמות המשק ממנו. במקום אחר טענו כי חודש לפני הפטירה אמר האב כי ללא העברת המשק בחייו לבן, יילקח מיורשיו המשק וכך תבוטל צוואתו.
עוד לדברי התובעים, עת הוחתם האב, הוא היה בגיל 93, סיעודי ועם ליקויי ראייה משמעותיים עד כדי כך שלא זיהה מי עומד מולו.
כאמור השופט זגורי, דחה את התביעה והורה לתובעים, לשלם הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים. "לא התרשמתי", כתב השופט זגורי, "כי העברת המשק מא.ק. לב.י.ק. הייתה פרי טעות בעובדה של א.ק. כי אם לא יעביר בחייו את המשק יילקחו ממנו אדמותיו (מה גם שלא נטען כי מדובר בטעות אלא בהטעיה)".
לדברי השופט, התובעים אף לא פעלו בזמן אמת "כאשר ידעו על העברת המשק עוד בחייו של אביהם המנוח כדי לתעד את דבריו (הנטענים) ו/או לפעול לביטול אותו הסכם או לערוך יותר בירורים בעניין זה. עדויות העולות ממסרונים כתובים ומעדויות אחרות שהובאו לפניי מעלים לא רק שהאב היה כשיר וצלול עד שבועיים לפני מותו, אלא גם כי הבת ידעה על העברת המשק לב.י.ק. ולא הביעה כל מחאה או התנגדות כפי שהביעה בתביעה זו. נראה בסופו של יום, כי החשש המרכזי והמניע של התובעים היה למנוע ממ. (בת הזוג של הבן) לזכות במשק כיורשת פוטנציאלית של אחיהם ב.י.ק. ז"ל וגם אם אפשר להבין המניע, עדיין מדובר בתביעה שלא הוכחה ואף לא בקירוב".
__________________________________________
