לבית משפט השלום בעכו הוגש בסוף השבוע האחרון כתב אישום נגד תושב כפר בגליל, כהן 30, על כך שתקף את אשתו, סטר בפניה, דחף והפיל אותה על הרצפה והמשיך לבעוט בה עד שהתעלפה. לפני כשבועיים התקבלה במשטרת ישראל תלונה מאשה, אשר מסרה לשוטרים כי בעלה היכה אותה, סטר בפניה, תפס בחוזקה בראשה והטיחו בקיר, דחף
בשנים האחרונות ניתן להבחין בישראל בשינוי תפיסתי כלפי תופעת הניכור הורי, גם בחברה וגם בבתי המשפט. זהו צעד חשוב ומבורך אבל כעת הגיע הזמן שיופנו משאבים לטיפול בנושא זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בחברה הערבית. תופעת הניכור ההורי, מוכרת כבר עשרות שנים, היא מתארת מצב שבה על רקע פרידה של הורים מתרחק הילד מאחד
הרכב דייני בית הדין הרבני הפחיתו ל-500 שקלים בלבד דמי מזונות אותם שילם אב עבור בתו. הדיינים קיבלו את הבקשה, אותה הגישה באת כוחו של האב, עורכת הדין טליה כהן, שטענה בין השאר כי הילדה עובדת ומפרנסת למחייתה. על פי התביעה, אותה הגישה עו"ד כהן, האב משלם דמי המזונות בסך 1,500 ש"ח עבור בתו הבגירה,
האם עו"ד בעז קראוס, המתמחה בדיני צוואה וירושה, הטעה את הלקוחה שלו וגרם לה הסכים להפוך אותו להיות שותף שלה בכספי ירושה? כך טוענת לקוחה בכתב הגנה שהגישה לבית המשפט בתגובה לתביעה שהוא בעצמו הגיש נגדה לאחר שלטענתו לא שילמה לו. בתביעה שהגיש עו"ד קראוס על סכום של 1.5 מיליון שקל הוא טוען כי ייצג
שופטת בית משפט לענייני משפחה דחתה תביעה של אב נגד אם שעזבה עם ילדם הצעיר לעיר אחרת בלי אישור האב, וקיבלה את טענות האם, המיוצגת ע"י עו"ד ג'יין חסון. עוד נקבע בפסק הדין כי הילד יהא במשמורת האם וכי השניים ימשיכו להתגורר בעיר אליה עברו, הנמצאת עשרות קילומטרים ממקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג.
שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, אושרית הובר היימן, האריכה ב-9 ימים, את מעצרו של אמיר רז, שוטר סיור במודיעין, בן 33, שרצח בשתי יריות אקדח ברגל ובראש, ביום שישי האחרון אשתו יועצת הזוגיות דניאלה רז, ביישוב נעלה שבבנימין, לאחר שלפי גרסתו, התפתח בין השניים ויכוח סתמי. על פי החשד, רז ששירת כשוטר במשטרת מודיעין
בתקופה האחרונה אנחנו מלוות במשרדנו אישה שחתמה על הסכם גירושין מקפח. היא לא הייתה מיוצגת על ידי עורך דין ומצאה את עצמה כבולה להסכם שמיטיב עם הגרוש שלה אבל דוחק את זכויותיה. בזמן שחתמה על ההסכם היא לא הבינה את המשמעות של הדבר ולא הבינה את החשיבות שבייצוג משפטי בהליך הזה. ייעוץ כזה בתחילת הדרך
לבית משפט השלום בעכו, הוגש כתב אישום, נגד תושב כפר מנדא, שתקף את אשתו בעוד היא הכינה ארוחת בוקר לילדים, סטר בפניה, הפיל אותה על הרצפה והמשיך להכות אותה עד שהתעלפה. לפני כשבוע וחצי, התקבלה במשטרת ישראל תלונה מאשה, תושבת כפר מנדא, אשר מסרה לשוטרים כי בעלה היכה אותה, סטר בפניה עד שירד דם מאזור
הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2019, הוגש לשר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן, ולנשיאת בית המשפט העליון, כבוד השופטת אסתר חיות. הדוח מצביע על גידול של 42 אחוזים בתלונות על שופטי משפחה לעומת השנה הקודמת. הדוח השנה הוגש באיחור מה לעומת השנים הקודמות בשל אילוצים הנובעים ממגפת הקורונה. מהדוח השנתי עולה כי
משהגיעה למשרדי טל (שם בדוי) וביקשה להתגרש, אני מודה שהופתעתי מכך שהייתה כה מסודרת – היא ניצבה מולי כשבידיה קלסר גדול ובו מפורטות שלל פעולותיו של בעלה בחודשים האחרונים. היא לא פסחה על כלום: כל צעד וצעד תועד על ידי חוקר פרטי, מהטובים בתחומו: גלישה באתרי בגידות, היסטוריית אינטרנט ארוכה ופיקנטית והדובדבן שבקצפת: תמונות מפלילות
שופט בית משפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, גזר 15 חודשי מאסר על גבר שהורשע בשישה אישומים שונים ונפרדים, בהם הפר צו שיפוטי שנועד להגן על בת זוגו, הפרת צו של קצין משטרה, וכן שני אירועי איומים ועוד אירוע של תקיפה של בת זוגו לשעבר. בכתב האישום צוין כי הנאשם והמתלוננת בני זוג ולהם ילד
בנושא של דיני משפחה, ליהודים יש את בית הדין הרבני ואילו המוסלמים פונים לתשובות מבית הדין השרעי. האם מדובר במוסדות דומים? האם קיים שוני בהתייחסות של השניים לנושא המזונות או לנושא המשמורת? ראשית נסביר בקצרה על שני המוסדות שמלווים את הדתות האלו: בית הדין הרבני ובין הדין השרעי. בית הדין הרבני הוא חלק ממערכת המשפט
לאור העובדה כי ענייני נישואין וגירושין נמצאים בסמכותו של בית הדין הרבני, עולה השאלה, מה קורה כאשר זוגות אשר נישאו בנישואים אזרחיים, מעוניינים להתגרש? לא תופתעו לגלות שאלה ייפגשו ברבנות. אחת המגמות הבולטות בדיני המשפחה בשנים האחרונות, הוא מספרם הגדל של זוגות הבוחרים בנישואים אזרחיים. פירושו של דבר הוא, כי בני הזוג נישאים בטקס חילוני
תושב הדרום, בן 47, זומן לחקירה בחשד לאלימות חמורה ומעשים מגונים בבנו הקטין בן ה-16 המאובחן ברמה גבולית, עם הפרעת קשב ו-ODD המטופל על ידי פסיכיאטר. אף שנחקר תחת אזהרה על מעשים חמורים הוא שוחרר בתום חקירתו, באמצעות עו"ד יאיר בן שטרית, וללא תנאים. לאחר שההליך הפלילי נסגר ללא כתב אישום קבע ביהמ"ש על החזרת
שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, שאול שוחט, דחה בקשת ערעור של אב, נגד מתווה מפגשים אותו קבע בית משפט של קטין עם הורי האם שהתאבדה, מתווה שהומלץ ע"י האפוטרופסית לדין. על פי הערעור, האב נישא לבתם של המשיבים, לפני כשנתיים ובשנת 2019 נולד בנם והוא בן שנה וחצי כיום. בחודש אפריל עזבה אם הקטין
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב בית הדין, שאול שוחט, דחו ברוב דעות, את ערעור המדינה, על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה, שהעניק צו הורות פסיקתי על קטינה לאם שאינה תושבת קבע. המדובר בשתי נשים, תושבת ישראל ותושבת ארעית, שמקיימות מערכת יחסים זוגית תחת קורת גג אחת ומשק בית משותף,
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה תביעה של אב שלא ראה את ילדיו וטען לניכור הורי. בכך, קיבל את טיעוני עו"ד דוד ביטון שייצג את האם וקבע כי האב מסוכן לילדים ומוטב שלא יראו אותו. "יכול האב מבוקר עד ערב לספר לי שזה הכל הדרכות של האם, הסתות של הדוד או
בית הדין הרבני בחיפה קבע שהבעל יעביר מזונות בסך 7,000 ש"ח מדי חודש כחלק מבדיקת כנותו של הבעל בבקשתו לשלום בית. שוטר משטרת ישראל שניהל חיים כפולים, נתבע על ידי האישה למזונות, כתובה ומשמורת, לאחר שלאישה התברר כי הוא ניהל חיים משותפים עם אישה אחרת במחוז בו משרת, והיה מגיע רק בסופי שבוע לביתו. לזוג
שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, הורתה לעמותת עתיד הילדים להשיב לבני זוג שהתקשרו עימם לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, להחזיר להם סכום של כ-33 אלף שקלים אותו שילמו לעמותה אך לא קיבלו בחזרה לאחר שהאימוץ לא יצא אל הפועל. במסגרת התקשרות בין התובעים לעמותה לצורך אימוץ ילדה ממדינת חוץ, הוצעו לבני הזוג שתי
בתקופה האחרונה, חל פיחות זוחל בתלונות שווא למשטרה, כאשר בני זוג נקלעים למשבר בחיי הנישואין ומתחילים בהליך הגירושים. 10 עורכי דין שלחו באחרונה מכתב לשר לביטחון פנים, אמיר אוחנה, להורות למשטרה לאכוף ביתר שאת את התופעה הזו: "היקף התופעה בהליכי גירושים חורג הרבה מעבר לשני אחוזים ומתבצע בעידודם של הפרקליטים המייצגים נשים". עד לפני מספר
גבר שנעצר בחשד שתקף את אשתו, הורחק על ידי המשטרה מביתם המשותף ונשלח למעצר בית במקום אחר. אולם בעקבות בקשת באת כוחו, עו"ד סיוון כהן, לערר על ההחלטה, הוחלט לשחררו רק בתנאי הרחקה של חמישה ימים בלבד מאשתו. לאחר מכן, יוכל לשוב ולהתגורר ביחד איתה בביתם המשותף. על פי בקשת הערר אותה הגישה עו"ד כהן,
שוטרי המחוז הדרומי, עצרו בני זוג, תושבי הדרום בגילאי 73 ו-47, בחשד למעורבות בעבירת המתה, גרימת חבלה חמורה והשגחה ברשלנות על נכדתם, פעוטה כבת שנה. השניים יובאו היום (יום ב') לדיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בבאר שבע. בפרשה הזאת גם הורי הפעוטה נעצרו. לפני כשבוע, נפתחה חקירה במשטרה בעקבות דיווח מבית החולים סורוקה אודות
שופט בית משפט השלום בירושלים, איתן כהן, גזר צו של"צ בן 120 שעות וביטל את הרשעתו של תושב ירושלים, אשר הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בשני אישומים שעניינם תקיפת בת זוג. "יש להבין במובנו הרחב הכולל גם את השפעת ההרשעה על בני המשפחה כולם, ועל המתלוננת בתוכם. לאור הנתונים שלפנינו סבורני שבמקרה זה
בית הדין הרבני קבע הסדרי שהייה מדורגים וכמעט שוויוניים (משמורת משותפת), לתינוק כבן שנה ולאחיו בן ה-7, וזאת בניגוד להמלצת תסקיר הסעד בעניינם של הצדדים, ובניגוד לעמדתו של אחד מהדיינים בהרכב. בכך, קיבל בית הדין את טענותיה של עו"ד שירלי טבקמן-פלגי, המייצגת את אביהם של הקטינים בתביעת משמורת משותפת והסדרי שהייה. במקרה האמור הוגש תסקיר
שופט בית משפט המחוזי, שאול שוחט, דחה בקשת רשות ערעור, שעניינה העברת חומרים על-ידי עורכת דינה של מנוחה, במסגרת סכסוך בין שתי בנות על ירושת אימן. השופט שוחט, הורה לעורכת הדין להעביר את החומרים והמידע לבתה השנייה של המנוחה ואף הורה לבת השנייה לשלם לאחותה 5,000 שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. המבקשת והמשיבה הן אחיות, החלוקות
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, איריס ארבל אסל, דחתה התנגדות לבקשת מתן צו קיום צוואה של מנוח שהוגשה על ידי בנו. הצוואה, נכתבה שבוע לפני מותו של האב שהוריש את כל רכושו למטפלת שלו בשנתיים האחרונות לפני מותו ולבנו הוריש עשרה שקלים. על פי התביעה שהוגשה לביטול צו ירושה של אדם שנפטר והוריש
לאחרונה אנו עדים לקמפיין בשם "כמוני כמוך", העוסק בהורדת הסטיגמה של מתמודדי נפש בישראל. בהמשך גם נוצר קמפיין משותף עם רשת בתי מרקחת ובית חולים גהה בשם "סטיגמטין". כולנו מכירים את השפעת הסטיגמה על יחסים בין בני אדם. אבל האם גם בבתי המשפט הסטיגמה משפיעה על פסקי הדין? (הפרטים בכתבה שונו על מנת לשמור על
שופט בית המשפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, דחה תביעה לבטל הסכם מתנה, בין אב ובנו שנפטרו, לאחר שקבע כי לא עלה בידי התובעים להוכיח במאזן ההסתברויות הנדרש ואף לא בקירוב, כי המנוח היה תחת השפעה בלתי הוגנת, או כי נוצל או כי נעשק או הוטעה לחתום על הסכם המתנה. לבית המשפט הוגשה סדרת תביעות
קריאה מעמיקה של הסכם מכר בפרידת בני זוג הובילה להגשת התנגדות לגובה החוב בתיק הוצאה לפועל ובכך נחסכו לחייבת אלפי שקלים. לקוחה במשרדנו נפרדה מבן זוגה לאחר 17 שנות זוגיות כידועים בציבור אשר הובילו לרכישת חלקו של בן הזוג בנכס על ידי האישה. לאחר הליכים משפטיים בבית המשפט למשפחה, נחתם הסכם בין הצדדים ובו סוכם
בית משפט קבע בתביעה של אב למשמורת על ילדיו, כי מדובר במקרה שהוא ניכור פתולוגי קלאסי שנתמך באופן מצטבר בחוות דעת 3 פסיכולוגים, אינספור תסקירים ודיווחים סוציאליים, עמדת האפוטרופא לדין ובתוצאה הסופית של ניתוק קשר מוחלט בין האם לבין הילדים. על פי התביעה, האב עתר לשנות משמורת הילדים בטיעון כי אמם נהגה כלפיהם באלימות וכי
אב שביקש להוציא צו שימנע מגרושתו לעזוב את ביתם המשותף, נדחה על ידי בית המשפט לענייני משפחה שאף קבע שהשכנות בין השניים אינה מקנה לו משמורת משותפת על הילדים. בכך התקבלה טענתם של עורכי הדין שי גבע וסיוון רוזן, באי כוחה של האם, שטענו להתעמרות מצדו של האב, ונקבע כי היא זו שתקבל את המשמורת
שופטת בית משפט לענייני משפחה, עידית בן דב ג'וליאן, קיבלה במלואן מספר תביעות שהוגשו באמצעות משרדה של עורכת הדין סיון אלה לוי, בשם אישה שהתגרשה מבעלה לאחר כ-20 שנות נישואין. השופטת קבעה בפסק הדין כי האישה תקבל מחצית מזכויות הבית, שלא היה רשום על שם בני הזוג, כאשר הקרקע עליו נבנה נרכשה ע"י אביו של
בית משפט לענייני משפחה הורה לאפוטרופוס להיכנס לעובי הקורה, בתיק בו שני ילדים לא מעוניינים שני ילדים בגיל העשרה, לא מעוניינים בקשר עם אביהם, זאת בין השאר גם בגלל האם. כעת, בעקבות תביעה אותה הגיש האב באמצעות עו"ד הילה וינטרוב, הורה בית המשפט לשירותי הרווחה ליתן דעתם האם לא הגענו כבר לשלב בו צריכה פקידת
שופט בית משפט המחוזי בבאר שבע, יובל ליבדרו, קיבל הסדר טיעון, הכולל הסכמה לעונש, וגזר 20 חודשי מאסר על תושב אשקלון, בן 43, בעל עבר פלילי (כולל הרשעה בתקיפת בת זוג), שהורשע בעבירה של פציעת בת זוג, לאחר שדקר אותה בבטנה ובגבה. בתביעה טענו כי עלו "קשיים ראייתיים בתיק". בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן, בחודש
כתב אישום חמור הוגש לביהמ"ש המחוזי בתל אביב נגד תושב העיר, 38, המתאר מסכת ארוכה של אלימות אכזרית של אב כלפי בתו, בת 13 בלבד, ונגד אחיה הגדול ממנה. כתב האישום מפרט כיצד האב התעלל בביתו במשך תקופה ארוכה, הצליף בגבה באמצעות חגורה מעור, קשר אותה ברגליה ובידיה ודרך על גופה וכן היכה אותה באמצעות
שופט בית משפט לענייני משפחה בירושלים, שלמה אלבז, דחה את בקשת היועץ המשפטי לממשלה להכריז על ילדה כבת חמש כבת אימוץ, וקבע שלא נתמלאו תנאי חוק האימוץ ביחס לשני הוריה. השופט אלבז גם מתח ביקורת חריפה על שירותי הרווחה, ובין השאר ציין כי: "העיכוב הממושך בהעברת הטיפול בעניינה של כ' לבית משפט זה, עמד בסתירה
שופטת בית משפט השלום ברחובות, אפרת פינק, גזרה חצי שנת עבודות שרות וקנס בסכום של אלפיים שקלים, על גבר שהורשע בתקיפת בת זוג ועבירה של נהיגה בשכרות תוך גרימת תאונה: "פגיעה בערכים החברתיים ברף הבינוני". לפי כתב האישום הראשון המתוקן, הגיע הנאשם לביתו כשהוא בגילופין. בין הנאשם ואשתו, התגלע ויכוח, במהלכו אחז הנאשם את המתלוננת
הרכב שופטי בית משפט המחוזי מרכז, גזרו 29 שנות מאסר על השוטר לשעבר, מסרשה וואסה, שהורשע ברצח אשתו אנגווץ וואסה, לפני כשנתיים בביתם בנתניה. וואסה רצח את אשתו באקדח השירות שלו. השופטים גם הורו לו לשלם 250 אלף שקלים פיצויים לילדים ולאחותה של הנרצחת שמגדלת כמה מהם. במסגרת עבודתו כשוטר, החזיק הנאשם באקדח מסוג 'יריחו'
שופטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה, רויטל באום, קבעה כי סבתן של שתי ילדות תשלם דמי מזונות זמניים בסך 800 שקלים, לאחר שאביהן נמלט ולא ניתן לאתר אותו. השופטת גם קיבלה את בקשתם של עו"ד דניאל ישראלי ודפנה פלר, לפיה הסבתא תשלם גם את המזונות מיום פתיחת התביעה כנגדה, בסך 8000 שקלים. התביעה והבקשה לקביעת
כולנו מכירים את הסטטיסטיקה העגומה שמבשרת לצערנו כי אחד מכל שלושה זוגות בישראל עתיד להתגרש. יתרה מכך, בשנים האחרונות עולה גם אחוז הזוגות הנשואים שמנהלים את הליך הגירושין ביניהם תוך כדי מאבקים משפטיים כואבים ומתישים, אשר מותירים את שני הצדדים מצולקים ועם עוגמת נפש גדולה. את הקרע שנוצר בין בני הזוג ככל הנראה יהיה קשה
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה בקשה לסיום האפוטרופסות לאדם על ידי המרכז הישראלי לאפוטרופסות, זאת לאחר שנטען על ידם, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי אותו אדם דר רחוב, אינו זקוק לאפוטרופוס. בחודש אוגוסט השנה, ביקש המרכז הישראלי לאפוטרופסות, לסיים את האפוטרופסות בעניינו של א. בנימוק שזה האחרון אינו זקוק
משפחה לא בוחרים. שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, איריס אילוטוביץ'-סגל, דחתה תביעת לשון הרע של אדם נגד גיסו, לאחר שזה פעמיים קילל אותו פעם אחת בדירתו ופעם אחת בבית החולים. השופטת נמנעה מלפסוק הוצאות וסכמה בתקווה שהצדדים ישכילו לראות במקרה הזה כ- "Like a Bridge Over Troubled Waters". על פי התביעה שהועמדה על סך
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בצעה לאחרונה מהלך תקדימי בנושא סרבנות גט מצד נשים כשפסקה בניגוד לפסיקת בית הדין הרבני. השופטת חיות אישרה הטלת קנס כספי על אישה שמסרבת לקבל גט מבעלה במשך שלוש שנים וחצי, זאת למרות פסיקת בית הדין הרבני בעניין. על פי החלטת חיות, נקבע כי בכל יום שבו האישה ממשיכה
אנשים שממסדים את הזוגיות חושבים יותר על רומנטיקה מאשר על כסף, והעתיד נראה להם ורוד. המחשבה על שיבושים בהמשך הקשר ואפשרות של פרידה אולי ידועה לשכל, אבל פחות ללב. קשה ברגעים מרגשים של אהבה לחשוב איך יראו החיים הכלכליים, לרבות נכסים והכנסות שונות, במקרה של פרידה. אך למרות הקושי, יותר ויותר אנשים מבינים את הצורך
בית המשפט לענייני משפחה אישר לאב הסדרי ראיה קבועים של מספר פעמים בשבוע וכן בכל סוף שבוע שני, לאחר שבאת כוחו, עו"ד פזית שני, הגישה בקשה לבית המשפט אחרי שהאם ניסתה לקבוע את זמני השהייה שלו כראות עיניה. זאת למרות שהוא זכאי לבלות עם ילדיו באופן מלא כאביהם וכמשמורן שווה שלהם. על פי הבקשה, אשר
בשנים האחרונות, המונח "משמורת משותפת" הפך למקובל יותר ויותר בין כותלי בית המשפט לענייני משפחה. הורים רבים שנמצאים בהליך גירושין, בוחרים בדרך זו כדרך חיים המתאימה למרקם המשפחתי שבנו יחד בחיי הנישואים. עם זאת, חשוב להבין כי ישנם מגוון קריטריונים המכתיבים את ההחלטה לקבלת משמורת משותפת, ביניהם חזקת הגיל הרך, נושאים כלכליים, נפשיים ועוד. הבה
בחורה צעירה נקלעה למצב בו החבר שלה לשעבר, צעיר בן 20 מגבעתיים, פיתח אליה אובססיביות מסוכנת. הוא איים עליה, הילך עליה אימים והפר צווי הרחקה שיפוטיים שהוצאו נגדו. כעת הוגש נגדו כתב אישום, אך זה לא מבטיח שיעלם מחייה. "אני אעשה לך שם של שרמוטה", איים בשיימינג החבר לשעבר, על מי שהייתה עד חצי שנה
עובדת זרה טיפלה במשך שנתיים בקשיש ערירי מהצפון, וכמו שקורה לעתים, נוצרו ביניהם גם יחסים חבריים. עקב כך ומתוך הכרת תודה, פנה הקשיש ורשם הערת מוטב לטובתה של העובדת, על סכום של מעל 450 אלף שקלים. בהגיע יומו של הקשיש, התבררה המתנה שהעניק לעובדת שטיפל בו. אחייניתו של האיש, שהייתה הנהנית בצוואה אותה ערך עוד
למרות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אסתר ז'יטניצקי רקובר, התירה לקרובת משפחה של צעירה מקלדוניה החדשה לאמץ אותה לבת. היועמ"ש התנגד לכך, מאחר וטען כי קודם לאימוץ יש להסדיר את מעמד הצעירה בישראל. התובעת, שהגישה בקשה לאימוץ הצעירה, הינה דודתה של הילדה (אחות אביה הביולוגי). היא חסרת דת
שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קיבלו ערעור של אישה על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה והורה לקיים את צוואה אחרונה של אישה שהלכה לעולמה, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה קבע לקיים צוואה קודמת. לפני 12 שנים ערכה המנוחה צוואה שבמסגרתה העניקה את ביתה והמגרש שעליו בנוי ביתה לבן
סכסוכי ירושה, מובילים לא פעם לריבים במשפחה, שמסתיימים רק בבית המשפט. תושב המרכז תבע את אחיו במאות אלפי שקלים בגין פרסומי לשון הרע. על פי התביעה, אותה הגיש עו"ד תום שנפ, על רקע סכסוך ירושה חד צדדי, עליו הכריז הנתבע כלפי אחיו ואשתו, הוא בחר להוציא את דיבתם תוך שהוא מפיץ אודותיהם דברי בלע מבזים
"צוואה", היא צייווי אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו. במובן המשפטי צוואה היא הדרך הבטוחה ביותר לדאוג לחלוקת העיזבון על פי רצונו של הנפטר. עריכת צוואה על ידי עורך דין היא אחד המסמכים החשובים להבטיח כי לאחר פטירתו עיזבונו של אדם יחולק בדיוק באופן שציווה, ולא באופן אחר כלשהו או לפי
שופטת בית משפט השלום באשקלון, ענת חולתא, הרשיעה את תושב אשקלון בתקיפת בת זוגו, איומים, תקיפה חבלנית של בת זוג והיזק לרכוש במזיד. במסגרת הסיכומים הועלו טענות של הסניגור, בנוגע לנוכחות המתלוננת בהליך, להיותה מיוצגת ולעתירה לזקוף את הדבר לחובתה, ולראות בכך סממן הפוגם במהימנותה. השופטת חולתא דחתה טענות אלה, וכתבה בהחלטתה: "יש לשמוח על
1 מכל 3 זוגות בישראל מתגרשים. גם אם הגעתם להחלטה להתגרש, גם אם המצב רגיש, אפשר לעשות את זה בדרך מהירה ולא יקרה באמצעות גישור. עו"ד נטלי לזר, מגשרת ומומחית בענייני משפחה, מדגישה שזוגות במשבר צריכים להבין שלא חייבים לבחור בדרך של מלחמה, ואת מאות אלפי השקלים שמשלמים לעורכי הדין אפשר להשאיר אצלכם בכיס אם
תושב הדרום, בן 35, שנעצר בחשד לביצוע עבירות מין, אונס, מעשה סדום ותקיפה של בת הזוג, שוחרר ממעצר בבית המשפט, זאת לאחר שהמשטרה ובית המשפט קיבלו את טענות הסנגור, עו"ד יאיר בן שטרית, לפיהן אין כל ראיות אובייקטיביות שקושרות את מרשו לחשדות וכי מדובר בסכסוך גירושין. החשוד נעצר בעקבות תלונה למשטרה, בה סיפרה המתלוננת כי
העיקרון המנחה בכל הליך גירושים הוא חלוקה שווה של הנכסים הממשיים שצברו בני הזוג בזמן נישואיהם. כשמדובר באנשי היי-טק, המצב מורכב יותר, נוכח העובדה כי בנוסף לנכסים מוחשיים – דירות מגורים, כספים, רכבים ועוד – ישנם גם נכסים שאינם מוחשיים, קרי נכסי קריירה וחלוקת אופציות. ההכרה של בתי המשפט במשמעות של נכסי קריירה ככאלה שיש
בעקבות בקשה לעיון מחדש שהוגשה ע"י עו"ד שירלי טבקמן פלגי, בית הדין הרבני הפך את החלטתו, וקבע שהסדרי שהייה של נער בן 12 יחזרו לקדמותם, וזאת לאחר שבהחלטתו המקורית הרכב בית הדין הרבני צמצם משמעותית את הסדרי שהייה של הנער עם אביו, מטעמי דת, מאחר והאם מנהלת אורח חיים דתי ואילו האב מנהל אורח חיים
שופט בית משפט לענייני משפחה בירושלים, פליקס גורודצקי, נאלץ להכריע בגורל של 4 כלבים בעקבות גירושין, לאחר שדחה תביעה של גבר שעתר למתן סעד הצהרתי, לפיו הכלבים הינם בבעלות משותפת שלו ושל גרושתו. שני הצדדים, בני זוג לשעבר, התגוררו יחדיו משנת 2013. לאחר 4 שנים התחתנו, וכעבור זמן קצר עזבה האשה את הבית ללא הכלבים.
בית הדין הרבני הגדול דחה ערעור שהגישה אשה על מספר החלטות של בית הדין האזורי, בו היא טענה, בין היתר, כי החלטות בית הדין היו מוטות וניתנו באופן חד צדדי לטובת הגבר. לטענת האישה, רצף ההחלטות הובילו אותה להגיש בקשה כללית לפסילת ההרכב ובמקביל להגשת ערעור לבית הדין הרבני הגדול. במסגרת תשובתה לערעור, טענה עו"ד
הניכור ההורי גורע מתפקודו של ההורה הלא משמורן, ופוגע באופן ישיר וקריטי במערכת היחסים של ההורה המנוכר עם ילדיו. בספרה של ד"ר שרון פרילינג "ניכור הורי", מציינת המחברת את תחילת התופעה של הניכור ההורי, התסמינים וההתמודדות עם אתגר קשה זה. בשנת 1985, ד"ר ריצ'ארד גרדנר, פסיכיאטר ילדים, הגדיר הפרעה פסיכיאטרית חדשה "תסמונת הניכור ההורי", הפרעה
בעלה הקנאי והאובססיבי של תושבת נהריה התפרץ עליה, והיכה בפניה לעיני בנם הקטן בדירת הוריו שבעכו ובלי לחוס עליה. את דלת הדירה בעכו, עליה נקשו השוטרים בעקבות פנייתה של האישה למוקד 100 של המשטרה, היא פתחה להם בפנים מדממות ונפוחות. זמן קצר קודם לכן, בעלה הכה אותה בעוד התפרצות אלימה כלפיה. בין השניים קיימת מתיחות
שופט בית המשפט לענייני משפחה קיבל תביעת אב למזונות עבור הקטינים השוהים עמו, ופסק כי אמם תשלם לידי האב סכום מזונות ודמי טיפול בסך אלפי שקלים לחודש. השופט קיבל את בקשת ב"כ האב, עו"ד נטלי לזר, כי על האם לשלם לאב מזונות רטרואקטיביים. לטענת האב, נטשה האם את הקטינים עמו, והוא נותר עמם כמשמורן בלעדי,
שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, דחה תביעת בת זוג לשעבר, לקבלת חלקה בכספי זכייה בלוטו של בעלה לשעבר, אשר ביחס לתשלומם הגיעה לידה ראיה ברורה 5 שנים לאחר איזון המשאבים ו-25 שנים לאחר הזכייה. לפני כארבע שנים, 5 שנים לאחר מתן פסק הדין בתיק הגירושין, הוגשה תביעה כספית והצהרתית על ידי האישה,
עו"ד הילה וינטרוב מתמחה בדיני משפחה בעלת ניסיון רב בתיקים של ניכור הורי. בימים אלו עו"ד וינטרוב מנהלת מספר תיקים מורכבים בנושא. שומעים לא מעט על המושג "ניכור הורי" אך לא בדיוק מבינים את משמעות המושג. עו"ד וינטרוב: "ניכור הורי הוא תופעה קשה ומזיקה עבור הילדים. התופעה נפוצה בעיקר בעקבות גירושין או פרידה של ההורים,
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש כתב אישום נגד שלמה שיינבאום, תושב ירושלים, בגין ניסיון רצח של בני משפחתו ותקיפת עובד ציבור. על פי כתב האישום, בערבו של יום שישי, לפני כשלושה שבועות, שהה הנאשם בבית אימו בירושלים. באותה העת שהו בבית אחי הנאשם י', גיסתו ח', ילדם בן ה- 3 חודשים ואמו מ'. במהלך אותו
כשאישה מוכה אוזרת אומץ ומעזה להתלונן כנגד בן זוגה האלים, ברוב המקרים היא תישלח "אחר כבוד" למעון לנשים מוכות – דבר שבפועל סוגר אותה במעין כלא, ואילו הגבר המכה נשאר חופשי בחוץ. יוזמה חדשה מציעה דרך מקורית להתמודדות עם התופעה – דרך הצבת שומרים על יד בתיהם של הגברים המאיימים. הצטרפו לסייעו למאבק המגייס כעת
אחרי לא מעט גלגולים, כמה וכמה מציעים בכמה כנסות, אישרה סוף סוף ועדת השרים לחקיקה את החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה. את החוק הגישה ח"כ קרן ברק מהליכוד, והוא גלגול של נסיונות חקיקה קודמים וחשובים שלא צלחו. בית המשפט יוכל להחליט כי על בן זוג אלים וייתכן שגם על בן הזוג המתגונן יותקן איזוק
חוק הירושה קובע כיצד יתחלק רכושו של כל אדם לאחר פטירתו. לא תמיד הנחות החוק מתאימות לרצונות או למצב המשפחתי של כל אדם. גם אם אדם עורך צוואה לפי הנוסח הפשוט והמקובל היא עלולה לא לטפל במצבים רבים שיצוצו. רק צוואה שערך עו"ד מומחה תבטיח כי רצונו של אדם יעשה לאחר פטירתו. חוק הירושה מכיל
בימים אלו אנו מצויים בפתחה של תקופת ההתאוששות מנגיף הקורונה, אשר השתלט על מדינות רבות, שיתק את הכלכלה העולמית וגרם לאי וודאות כלכלית עולמית. החלטת הממשלה, שקבעה כי הדרך היעילה להילחם בהידבקות כרוכה בבידוד, בסגר שהוטל לסירוגין ובהטלת הגבלות מרחיקות לכת על התנהלותו של המשק, הביאה כדי הוספתם של למעלה ממיליון מובטלים ולשיתוק המשק, שהביא
שני חוקים הקשורים לאלימות במשפחה הועלו אתמול בכנסת: הראשון חוק שנכנס לספר החוקים, הורה שהורשע ברצח או ניסיון רצח ההורה השני יאבד את הזכויות על ילדיו. החוק השני, שאושר פה אחד לקריאה שנייה ושלישית בכפוף לרביזיה, הינה הצעת חוק המגבילה פיטורים של אישה השוהה במקלט לנשים מוכות. לראשונה מאז קום המדינה שינוי היסטורי ודרמטי באמצעות
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב בית הדין שאול שוחט, דחו ערעור של גבר על תשלום מזונות לארבעת ילדיו שנפסקו בסכום כולל של 42,000 שקלים לחודש וכן בתשלום מלוא תשלומי החינוך והבריאות של הילדים, ופטר את האישה מהשבת המזונות הזמניים שנפסקו עבורה. כמו כן חוייב הגבר בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין
שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, דחה בקשה של אב לכפות טיפול פרטני בבתו שאינה רואה אותו, למרות שמדובר בניכור הורי והאם מסיתה את הילדים נגד האב, אולם ביקש מפקידת הסעד בעיריית תל-אביב יפו ליתן דעתה על הסוגייה של כפיית טיפול על הילדה בנסיבות של חוק הנוער. השופט הורה לאם לאור עמדתה
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב בית הדין, שאול שוחט, קיבלו ערעור של אישה על קבלת תביעת אב להפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם גירושין. השופטים גם קבעו כי האב ישלם 20 אלף שקלים, הוצאות ושכ"ט עורך דין. את הערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה האישה לאחר שבית המשפט
שופטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה אלה מירז קבעה כי אב ישלם 2,200 שקלים מזונות לשני ילדיו בגילאים 4 ושנה, ולא ישלם מזונות אישה. פרט לכך האב והאם יישאו בחלקים שווים בהשבת המשכנתא, כאשר חלקו של האב יהווה את חלקם של הקטינים בדמי מדור ואחזקת המדור. השופטת קיבלה את עמדת באי כוחו של האב, עורכת
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, תמר סנונית-פורר, קבעה בעתירה לביטול הסכם בין אח ואחות הנוגעת לעיזבון אימם, כי הסכם גישור שאושר על ידי בית המשפט ובתקופה שבין חתימת ההסכם לאישורו חזר בו אחד הצדדים – ההסכם מבוטל. על פי העתירה שהגיש האח, הוא ביקש לבטל הסכם בינו לבין אחותו שנערך במסגרת הליך גישור
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) של חבר הכנסת ניצן הורוביץ והצעות דומות של חברי הכנסת איתן גינזבורג ומיקי לוי. בהצעה של ח"כ הורוביץ תמכו 37 והתנגדו 45, בהצעה של ח"כ גינזבורג תמכו 39 והתנגדו 43 ובהצעה של ח"כ לוי תמכו 35 והתנגדו 45. לאחר הצגת
בית הדין הארצי לענייני עבודה דחה את ערעורה של חברת אינדקס הגליל תקשורת ועיתונות בע"מ, וקיבל את עמדת ההסתדרות לפיה הזכות לפיצויי פיטורים הקיימת למי שהעתיק את מגוריו לרגל נישואיו, בהתאם לסעיף 8(1) לחוק פיצויי פיטורים – חלה גם על ידועים בציבור. מדובר בעתירה שהגישה אישה שהועסקה בחברת אינדקס הגליל, וביקשה לעזוב את עבודתה ולקבל
מגפת הקורונה שפרצה לחיינו השנה איננה המגיפה היחידה עמה מתמודד העולם המערבי. האמת היא שמגיפה לא פחות חמורה ושכיחה הרבה יותר לאורך השנים, היא מגפת הגירושין שהולכת וצוברת תאוצה בקנה מידה רחב בכל הגילאים והמגזרים. "40 אחוז מהזוגות במדינת ישראל שמתחתנים, או שיתגרשו או שיעברו משבר", אומר עו"ד גיל אלימלך, המתמחה בתחום דיני המשפחה ובעל
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות שאול שוחט, קיבלו ברוב דעות ערעור על החלטות בית המשפט לענייני משפחה שקבע ששני אחים יישאו בשכר טרחת כונסת הנכסים שמכרה נכסי מקרקעין שהם קיבלו בירושה, על פי חלקם היחסי במקרקעין. בעקבות הערעור נקבע כי האחות תאלץ לשאת במלוא ההפרש בין שכר הטרחה ששולם על ידי האח
עו"ד יעל בן דוד שמלצר מתמחת בדיני משפחה, מקרקעין וחדלות פרעון, ובעלת משרד בו עוד ארבעה עורכי דין המתמחים בתחומים שונים. עו"ד בן דוד מספרת על ההשפעה של הקורונה על התא המשפחתי: "הייתה עליה בפניות לגירושין במהלך הבידוד בתקופת הקורונה, ניכרת דחיפות, אנשים ביקשו לפתוח בהליך מיידי". – למה? למה מיידי? מה קרה לתא המשפחתי?
דייני בית הדין האזורי בתל אביב קבעו כי אב שלו בת שמקבל קצבת נכות, יהיה פטור מתשלום מזונות וישלם לאם בכל חודש 300 שקלים בלבד, כהשתתפות מינימלית, ב"החזקת המדור". הדיינים קיבלו את טענת באת כוחו של האב, עו"ד פזית שני, לפיה קצבת הנכות היא סכום מספיק להוצאות הילדה. על פי תביעת המזונות, שני הצדדים נישאו
אלימות במשפחה שבאה לידי ביטוי בצורה מילולית, נפשית או כלכלית היא לא פחות הרסנית מאלימות פיזית אבל יכולה להיות הרבה יותר קשה לזיהוי. מה הם הדפוסים השכיחים של אלימות נפשית, וכיצד תדעו שאתם נמצאים במערכת יחסים אלימה? כשמדברים על צמד המילים הבלתי נתפסות "אלימות במשפחה"" חושבים לרוב על המקרים המזעזעים של אלימות פיזית, אלו מקרים
דייני בית הדין האזורי הרבני בירושלים וחברה קדישא בעיר, דחו בקשה של מסורבת הגט, אסתי סומפו, לעכב את קבורתו של הרב אהרון חדש, מראשי ישיבת מיר, שהלך לעולמו. סומפו, מנסה להגביר את הלחץ על נכדו הבכור אלי סומפו, סרבן הגט ועל המשפחה כולה, כדי שיסכים לשחרר אותה מהנישואים הכושלים. הדיינים סירבו לבקשה מאחר הלילה נפטר
שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, סגלית אופק, פסקה כי דירה שהסכם לרכישת הזכויות שלה, נחתם על-ידי בני זוג טרם גירושיהם, ישאר בידי האישה ודחתה בקשה של הגרוש שלה ושלושת אחיו, שדרשו 'סילוק יד' של האשה מהדירה וחיובה בתשלום הוצאות נזיקין. התובעת ובעלה לשעבר, עברו מספר שנים לאחר שהתחתנו לגור בדירת הורי בעלה שנפטרו. זכות
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קיבלה ערעור של ארבעה אחים שביקשו השבת זכות בעלות על חנות ביפו, לפי דיני עשיית עושר וזאת לאחר שאחיהם העביר על שמו ולא על שם אימם זכות בעלות בחנות וקבעה כי ארבעת האחים הם בעלי זכות הבעלות בחנות בהתאם לצווי הירושה שניתנו אחר הוריהם
– צוואה מונעת אי הבנה וסכסוכים משפחתיים מדוע חשוב לערוך צוואה? מהם היתרונות של עריכת צוואה? מהו ההבדל בין ירושה לצוואה? אנשים רבים, בכל שלבי החיים, חושבים על הרגע שבו לא יהיו עוד חלק מן העולם הזה, ונושאים כמו אופן חלוקת הרכוש והכספים שצברו במהלך חייהם מטריד אותם. אף אחד לא רוצה שאחרי לכתו יתקיימו
שופטי בית משפט המחוזי מרכז, בראשות מיכל ברנט, ורדה פלאוט וצבי ויצמן, דחו ערעור של בני זוג על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בפ"ת, שקבע כי למרות שהגבר ביצע השקעות בעלות סיכון בשוק ההון מבלי ליידע את בת הזוג, רק הזכויות הסוציאליות שצברה התובעת במהלך החיים המשותפים יוחרגו מתוך הנכסים ברי האיזון ויוותרו
שופט בית משפט לענייני משפחה בת"א, יחזקאל אליהו, קיבל תביעה שהגישה אמו של גבר שנפטר באשר לצו הירושה של בנה, ודחה את ההתנגדות לבקשה אותה הגישה אשתו. בית המשפט פירש את המונח "בן-זוג", וקבע שהנישואין בין השניים היו ריקים מתוכן מהאשה החלה חיים חדשים עם גבר אחר. השופט יחזקאל גם קיבל באופן חלקי את תביעת
הממונה על רישוי האומנה דחתה בקשת אישה לשמש כמשפחת אומנה לשתי אחיות. ועדת הערר, בראשותו של כבוד הנשיא אלון גביזון, התירה לאישה רישיון אומנה ביחס לאחות אחת, קטינה. העוררת משמשת כמשפחת אומנה מזה כ- 15 שנים, וביחס לנערות משמשת מזה כשנה משפחת אומנה בפועל, תוך שהיא מקנה להן מסגרת יציבה, חמה ואוהבת, לראשונה בחייהן. לטענתה,
זוג הורים תבעו מכלתם ובנם, העומדים להתגרש, שיחזירו להם דירה אותה נתנו להם במתנה. לטענתם, המתנה ניתנה לזוג בכפיה לנוכח איומה של הנתבעת להתגרש מהנתבע. שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שמואל בר יוסף, דחה את התביעה וקיבל את טענותיו של עורך הדין שרון פרץ, שהתובעים לא הוכיחו את טענתם, ואף הורה להם לשלם
שופט בית המשפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, קיבל בקשת אב והורה לחלק את מענקי קורונה בין הורים גרושים, על פי "נקודת המוצא", כלומר לפי יחס זמני שהות של הילדים בבתי ההורים. על פי התביעה, אותה הגיש האב, הוא ביקש לחלוקת מענקי קורונה שקיבלה האם, זאת לאור העובדה שמשמורת הילדים משותפת והסדרי שהות הם ביחס
מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית,, את הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה של חברת הכנסת, עאידה תומא סלימאן, כי במקרה של מתן צו הגנה כנגד אדם בשל אלימות כלפי משפחתו, יחויב אותו אדם לעבור טיפול שיקומי בהתאם לתקופה ולתכנית שייקבעו על ידי בית המשפט. בדברי ההסבר לחוק נכתב: "בשנת 1996 תוקן החוק למניעת אלימות במשפחה
כשזוג מחליט על גירושים הוא מכין את עצמו לתהליך ארוך ומורכב, מלא ביצרים, רגשות, כעסים וחששות מפני העתיד לבוא. דווקא בתקופה הזו, חשוב שמי שמלווה אתכם בתהליך הזה יהיה מקצועי, יבין את הצדדים המשפטיים בכל צעד ומעל הכל יקנה לכם תחושת ביטחון ושלווה – גם בתוך הסערה הגדולה שאתם עוברים. כך תבחרו עורך דין שייצג
שופט בית משפט לענייני משפחה נצרת, אסף זגורי, קיבל בקשת המדינה להכריז על קטינה כבת אימוץ כלפי שני הוריה וכן דחה בקשת הסבתא מצד האב לאמצה עוד דחה השופט את בקשתה של הסבתא, לצמצום תוצאות האימוץ כך שיהיה קשר בינה לבין הקטינה. על פי הבקשה, אם הקטינה, לוקה בסכיזופרניה וסבלה כל חייה מקשיי תפקוד, התארגנות
נובמבר הוא חודש המודעות הבינלאומי למאבק באלימות במשפחה וה-25 בחודש נקבע כיום הבינלאומי למאבק בתופעה. לקראת חודש זה מפרסם משרד העבודה והרווחה נתונים שנתיים על היקף התופעה והצעדים שנעשים על מנת להתמודד עמה. מהנתונים עולה כי מתחילת השנה ועד לחודש אוקטובר התקבלו 7,200 פניות במוקד 118 כמעט פי שלושה מהתקופה המקבילה בשנת 2019. כמו כן,
אחרי למעלה משלוש שנים, שופטת בית משפט לענייני משפחה, נלי רוסמן גליס, קבעה כי אישה רשאית להגר מישראל לארץ מולדתה עם בנה הקטין, למרות שיש לה בן זוג ישראלי חדש וילדה נוספת. השופטת קיבלה את טענת בא כוח האשה, עו"ד דוד ביטון, כי בין השאר: "טובתו של הקטין מחוברת בחבל הטבור לטובתה של התובעת, ופגיעה
שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, הוציא צו הגנה לטובת ילדות, לא מפני הוריהם אלא מפני הקונפליקט שאלה גורמים להם וכן קבע חלוקת זמני שהות שוויוניים ואסר איסור מוחלט על ההורים ועל משפחותיהם לערב את הילדות, לחשוף אותן לסכסוך ולהעביר להם מסרים מסיתים כנגד ההורה האחר או כנגד המשפחה שכנגד ועל כל הפרה
שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, דחה את תביעת בנותיה של מנוחה להצהיר כי כספים בחשבון בנק משותף של אמם ושל בעלה החדש אינם כספים משותפים, ולכן רק הן אמורות לרשת אותם וליורשי הבעל המנוח אין זכויות בו. בנותיה של המנוחה הגישו את התביעה, לפיה הכספים שהיו מצויים בחשבון משותף של בני זוג
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת עינת רביד, קבעו כי הסכם ממון שנחתם בשפה העברית, על ידי אישה שלא ידעה את השפה ונותרה בלא כלום – מבוטל. בכך דחה בית המשפט את הערעור שהוגש מטעמו של בן זוגה, באמצעות האפוטרופוס שלו. המערער חויב בהוצאות בסך 40 אלף שקל. מדובר באישה שהגיעה מברזיל
שופטת בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בקריית שמונה, טל ויסמן בן שחר, האריכה לבקשת הרווחה ב-30 יום צו הוצאה ממשמורת, הניתן מכוח חוק הנוער, עד לפתיחת תיק אימוץ בבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטה יוצאת הדופן שכתבה היא קוראת למחוקק לשנות את המצב הקיים ולאפשר לה ולשופטי הנוער לסייע לילדים. "על רשויות הרווחה ובתי המשפט
מדובר בבני זוג אשר היו נשואים למעלה מעשר שנים, עד שהתגרשו ולהם שלוש בנות. האם הגישה תביעה למזונות הבנות הקטינות בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה, אשר העריך את כושר השתכרותו של האב ב-17 אלף שקלים ואילו של האם ב-7,000 שקלים. מדובר בנסיבות לפיהן הילדות שוהות את מרבית הזמן אצל האם כאשר הבת הגדולה אינה לנה
אלימות פיזית, רגשית, מינית, פסיכולוגית או מילולית היא מסוכנת באותה מידה. בין היתר, אלימות כזו במסגרת המשפחה גורמת ללחצים ופוגעת בתפקוד. עם זאת, מדובר על בעיה רחבה מכפי שנהוג לחשוב ויש גם כלים משפטיים להגנה על הקורבן. סוגי צווים להגנה על קורבנות אלימות צו הגנה מבטא אפשרות משפטית להרחיק בן משפחה אלים, לרבות לקיים קשר
"אולי טוב שיידע הציבור כי 'אומץ הלב' שבטיעון: 'זה הקטין לא רוצה' ובכך הצבתו של הקטין בחזית המחלוקת היא מעשה שאינו ראוי", כך כתב בהחלטתו שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, שהורה לאם, להביא את בתה בת ה-11 למכון מפגשים על מנת שתחדש את הקשר עם אביה, זאת בעקבות בקשה שהגיש האב.
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, ארז שני, הודיע לילדה בת 16, כי הוא לא יסכים לניתוק הקשר בינה לבין אימה, במהלך החלטה בתביעה של אם נגד אב בטענה לניכור הורי של בתם. הילדה הסכימה לכך והשופט לא נאלץ להפעיל את סמכותו והורה בפסק הדין לאב שלא להפריע, במעשה או במחדל, למילוי ההוראה שהילדה
מהו ניכור הורי? תופעת הניכור ההורי, על פיה – הילד מפגין ניכור לאחד מהוריו, על רקע פרידה או הליכי גירושין, הינה בעלת השלכות הרסניות, הן להורה המנוכר והן לילדים, השפעותיה של תופעה זו מחמירות בתקופת משבר הקורונה, כאשר ההורה המנוכר, אינו זוכה לראות את ילדיו תקופה ממושכת והשפעת הניתוק מהם מחמירה בתקופת הסגר והיעדר מסגרות
רשם בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, אריה דורני-דורון, פסק בתביעה הדדית בין לקוח לעורך דין שהועמדה על אלפי שקלים מכל צד, כי הלקוח ישלם לעורך הדין סכום של כ-3,500 שקלים ללא צו הוצאות. זאת, לאחר שהלקוח תבע את עורך הדין להשבה כספית, ומנגד עורך הדין תבע את הלקוח לתשלום שכר טרחה. על פי התביעות
תושבת המרכז הגישה התנגדות לקיום הצוואה של אמה שנפטרה, לאחר שלטענתה ארבעת אחיה הסיתו את אמה לנשל אותה מהצוואה. שופטת בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה, אילת גולן-תבורי, קיבלה את עמדתם של ארבעת האחים, שיוצגו על ידי עו"ד אלה סיון-לוי ודחתה את מלוא טענות האחות להתנגדות, להשפעה בלתי הוגנת, או למעורבות פסולה של האחים בעריכת
עו"ד דרור דיין הוא ללא ספק סיפור סינדרלה קלאסי, כזה שמוכיח כי על אף נקודת פתיחה נמוכה יותר לעומת אחרים, הרי שעם התמדה, נחישות ועבודה קשה ניתן לגשר על פערים ולכבוש פסגות חדשות. על מנת לתהות על קנקנו, נחזור תחילה אחורה בזמן לילדותו של דרור אשר הייתה מלאה במהמורות ואתגרים, לרבות תהליך אימוץ מאוחר שעבר
צו הגנה / צו הטרדה מאיימת הינו בעיקרו בקשה לסעד זמני ודחוף, המתנהל בהליך מזורז, שנועד ליתן סעד דחוף לטובת מי שהותקף / הוטרד במועד סמוך להגשת הבקשה. צו הגנה מוצא מכח החוק חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991. צו למניעת הטרדה מאיימת מוצא מכח חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001 במקור, חוקקו שני החוקים על מנת
עו"ד דפנה פלר היא מסוג האנשים שאינם מסוגלים לשתוק ולעמוד מנגד למראה עוולות. אנחנו שמחים להביא בפניכם ראיון מיוחד עם מי שחיה ונושמת את עולם המשפט, ומצהירה על עצמה במקביל כמי שתפעל ללא לאות למען לקוחותיה כמו כן משמשת דפנה כעו"ד מטעם עמותת "חבל הצלה" הפועלת בהתנדבות למען סיוע להורים במצבי פרידה. היא בת 42,
הבעיה מתחילה, כשההסכם נחתם ע"י צד אחד שלא בדק את ההסכם באופן מקצועי. לרוב, הוא עושה קריאה או שניים וחותם עליו בעיוורון מלא. לאחרונה הגיעה לפתחי, אישה שביקשה להתגרש מבעלה והראתה לי את הסכם הממון עליו היא חתומה. מעיון בהסכם, נאלצתי לסבר את אוזניה של האישה כי החתימה על ההסכם הותירה אותה בלי כלום
באופן טבעי, לרבים מאתנו יש הסתייגויות רבות מכתיבת צוואה, במיוחד בימי מגפת הקורונה, תקופה מאתגרת שמאלצת אותנו לעשות את הדבר שאנו הכי מפחדים ממנו: להסתכל למוות בעיניים. אך אם לא נסתכל עכשיו, לא בטוח שנוכל לעשות זאת בהמשך ויקירנו הם שיינזקו מכך. נצלו את הזדמנות הפז שניתנה לכם. אתם יכולים להותיר אחריכם הוראות מפורשות ומדויקות,
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בת"א, ברשות אב בית הדין, השופט שאול שוחט, קיבל את ערעורו של אב לקטינים באשר להפחתת דמי מזונות שנקבעו בבית המשפט לענייני משפחה והורה להחזיר את התיק על מנת שבית המשפט ייתן פסק דין חדש ומנומק בהתאם להלכת 919. מאחר שבית המשפט פסק את סכום המזונות בסך של 750 שקלים
לבית משפט לענייני משפחה, הוגשה תביעה של שלושה אחים, להשבת כספים או נכסים, בהיקף של מיליוני שקלים, שהוצאו שלא כדין מסבתם עוד בטרם פטירתה, על ידי בן משפחה אחר. באת כוחם של השלושה, עו"ד סיון אלה-לוי, כתבה בתביעה כי התובעים ניסו לקיים הידברות מאומצת באמצעותה, אולם בן המשפחה סירב לשתף פעולה. על פי התביעה, התובעים
לאלו מכם שלא שמעו בימים האחרונים נידונה הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה. המטרה היתה טובה- להפעיל סנקציות בדמות צו זמני כנגד הצד שמפעיל אלימות כלכלית. התוצאה פחות- התערבות אולי מוגזמת של ביהמ"ש שיכולה להוביל לתוצאה בלתי סבירה. נראה כי יש לבצע תיקונים מהותיים על מנת שהחוק באמת יעזור מאשר יסבך. הבעיה היא שאנשים רבים
מרבית הצוואות שנכתבות הנן כלליות מהטעם הברור שהמצווה אינו יודע מה יהיה סך רכושו שיוותר בידיו עם לכתו למנוחת עולמים. עת קרה הגרוע מכל, מתחלק עזבונו של המצווה על פי הוראות הצו לקיום הצוואה או לפי הוראות חוק הירושה על פי דין. ישנה סברה שגויה לפיה הכספים המגיעים למנוח מחברות הביטוח הנם חלק בלתי נפרד
שופטת בית משפט לענייני משפחה, תמר סנונית פורר, קיבלה את תביעתו של אב לפי אמנת האג להחזרת ילדים חטופים, והורתה על השבת בתו למקום המגורים הקבוע בקליפורניה. השופטת, שחייבה את האם גם בהוצאות בסך 58.5 אלף שקלים, כתבה בהחלטתה כי בניגוד לעמדת האם, דווקא הישארות הילדה בישראל ללא כיסוי רפואי וללא קופת חולים מסוכנים לה
גבר, שאומץ בעת שהיה בן 7, תבע את הוריו המאמצים, עיריית ירושלים והמדינה על ההתעללות וההשפלה שעבר אצל הוריו המאמצים במשך שנים. לאחר 13 שנות משפט, שופטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיכל דבירי רוזנבלט, פסקה שהוא יקבל סך של 436,570 שקלים, שני שליש מהם מהוריו המאמצים, שליש נוסף מעיריית ירושלים ועוד 50 אלף שקלים שכר
סעיף 1 לחוק הירושה התשכ"א-1965 קובע: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". משפט זה מתחיל הכל ומסכם הכל בדבר מה יעשה ברכושו של אדם אחרי לכתו לעולם שכולו טוב. ירושה היא העברה בין-דורית של נכסי נפטר לקרוביו ובדרך כלל לצאצאיו הישירים. עם זאת חוק הירושה מהווה ברירת מחדל למוריש בניסיון לנחש מה היה רוצה המוריש שייעשה
אז לפני ימים אחדים ניתנה הנחייה כי נוכח משבר הקורונה והמצב הכלכלי, יינתן מענק לכל ילד בסך של 500 ₪. על פניו, הכוונה היתה טובה. לאפשר להורים לילדים קצת "מרחב נשימה" כאשר מטבע הדברים כאשר הילדים נמצאים בבית 24/7 צריכת המזון, החשמל ושאר הוצאות הבית השוטפות עולות בתקופה זו. בדיעבד, אם היו יודעים אילו בעיות
אלימות במשפחה מתרחשת בקרב כל שכבות האוכלוסייה "תופעת האלימות במסגרת התא המשפחתי אינה מפלה בין שכבות האוכלוסייה, ואינה מבחינה בין מעמדות" אומרת עו"ד יפעת שי יוספזון, סנגורית פלילית, "זו אינה תופעה המתרחשת רק בשולי החברה". תופעת האלימות במשפחה קורעת את המרקם השברירי של האמון הבסיסי ביותר לו נזקק האדם, בין אם מדובר ברעיה, בבן זוג או
נוצרה אי וודאות וכאוס מוחלט בכלל התחומים. אנשים רבים מצאו עצמם מחוסרי עבודה (וליתר דיוק מעל מיליון איש). אז אומרים שזה המשבר הגדול ביותר שידע העולם מאז מלחמת העולם השניה ומשכך דרכי ההתמודדות הן כה קיצוניות עד כי רובנו נמצאים בסגר מוחלט. הזוי עד כדי בלתי נתפס. אין ספק שיוקדש פרק שלהם בהיסטוריה לתקופת "הקורונה"
שופטת בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, סגלית אופק, קיבלה בקשת ביטול אימוץ של אם מילדיה הקטינים, לאחר שנפרדה מבת זוגתה והורתה לעדכן את הפנקסים הרשמיים בכך. השופטת אופק העדיפה את חוות הדעת של המומחית בנושא, על פני זאת של העובדת הסוציאלית לחוק האימוץ שקבעה כי לא ניתן ל'התגרש' מהילדים. מדובר בהליך בו עלתה סוגיית
בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעת הניכור ההורי, תופעה חמורה שבה הורה חווה נתק מילדיו על רקע הסתה של ההורה השני. התעצמות התופעה הובילה לאחרונה לפניות של עוה"ד לבג"ץ במטרה להקמת מנגנון להתמודדות מולו. על רקע העתירה, גם הנהלת בתי המשפט נרתמה ליצירת מתווה אחיד לטיפול בתופעה שעוסק ברובו בקיצור לוחות הזמנים בטיפול בבקשות הנוגעות לניכור
שופט בית משפט לענייני משפחה בת"א, ארז שני, פסק בתביעת מזונות של אם לאחר שנחתם הסכם הורות בין הורים לשני קטינים, כי האב לא ישלם יותר מזונות לאם, אלא רק במחציות הוצאות כולל שיעורים פרטיים. בית המשפט הורה לאם לשלם לאב, 5,000 שקלים הוצאות משפט. לפני כשנה, הוגשה תביעת האם כנגד אב, למזונות שני הילדים
אחת השאלות המרכזיות של הורים מתגרשים היא – האם אפשר לשנות את דמי מזונות הילדים לאור מגפת הקורונה שפוקדת כרגע את חיינו? שינוי בתשלום המזונות הילדים לאור השינו בחלוקת זמני השהות: אחד האתגרים המורכבים ביותר כיום הוא "למצוא סידור לילדים", אתגר זה קשה שבעתיים כאשר אנו עוסקים בהורים גרושים. אחד השיקולים המרכזיים שמנחים את
שופט בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, מרדכי (מוטי) לוי, דחה תובענה בו התבקש להצהיר שהתובעת היא הבעלים היחיד ובעלת הזכויות הבלעדיות בנכס שקיבלה במתנה מאחיה, אף שהוא הוריש את המקרקעין לבתו בטרם נפטר. השופט לוי דחה את התביעה למרות שהעסקה בין האחים הושלמה כחוק במלואה, במועד ובכתב והן בדיווח לרשויות המס. התובעת חויבה בהוצאות
עורכי הדין הפועלים בתחום רואים כבר סימנים לסופה המתקרבת. למשל הסיפור של זוג מהשפלה, ששניהם הוצאו לחל"ת בשבועיים האחרונים ופתאום מוצאים עצמם 24/7 באותו הבית, עם שני ילדים. ופתאום, דברים שעד עכשיו אפשר היה "להעביר", הופכים להיות מציקים. נוסיף ללחץ הכלכלי את החשש הבריאותי, וקיבלנו מתכון שיקשה על לא מעט זוגות. הזוג שלנו נכנס למעגל
משבר הקורונה הוא בדיוק מאותם המשברים שאנו, העוסקים בגישור ובניית הסכמות בתחום דיני המשפחה והירושה, מציינים ככאלו שהמשפט לא יכול לתת להם מענה מראש, גם בהסכם שאמור לצפות פני עתיד בקשר לאיך תראה הורות לשנים קדימה. לעיתים, בבואנו לערוך הסכם הורות אגב גירושים או פרידה או הסכם לשם הורות (הסכם הורות ללא זוגיות או הסכם
אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, פנה לשר המשפטים אמיר אוחנה בנושא השפעת תקנות החירום והסגר החדשות על הורים פרודים שילדיהם חיים בהסדרי שהות. השר אוחנה קיבל את הפניה והודיע שהממשלה קיבלה את ההחרגה. תקנות החירום להידוק הסגר כוללות החרגה שמתירה העברת קטין(ים) בין בתים להורים גרושים (או פרודים, או שלא היו זוג מעולם) וזאת
בכל הקשור לצוואה, ובכלל לנושאים שמתחברים לסוף החיים, פחות נעים לנו לדבר עליהם. נכון, זה לא משמח לחשוב מה יקרה ביום שאחרי שנלך. רובנו חוששים מהלא נודע, יוצרים מנגנון הדחקה ונרתעים להסדיר את ענייננו מראש במסגרת צוואה מסודרת. במטרה למנוע מחלוקות עתידיות בין בני המשפחה, ובעיקר נוכח המציאות כיום, שבה אין לנו שליטה על
האפוטרופוס הכללי נותן דגשים להתמודדות של אפוטרופסים אישיים וציבוריים בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. מצב החירום בימים אלו מתווסף למורכבות ולאתגר היומיומיים, איתם מתמודדים אפוטרופוסים לאדם שלעתים אף נמצא בקבוצת סיכון. מטבע הדברים, מצב זה אינו פשוט כלל ומחייב היערכות, תוך נקיטת מירב אמצעי הזהירות, כדי להמשיך לתפקד ולטפל במי שמשמשים לו כאפוטרופוסים. ביקורים ושמירה על
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט שאול שוחט, קיבל ערעור שהוגש על החלטת בית משפט לענייני משפחה וקבע כי גם הסכם שותפות יכול להיות מוכר כצוואה. השופטים פסקו כי ניתן להכיר בהסכם שותפות כצוואה של בן זוג, זאת לאחר שהסכם שותפות של בני זוג שכלל הוראות לגבי חלוקת הרכוש הוכר כצוואה. מהבקשה
החיים במשפחה מפורדת אינם פשוטים כלל, אבל בימים של משבר בריאותי וכלכלי על אחת כמה וכמה. כללים להורים גרושים שיקלו על ההתמודדות עם המצב. השורה התחתונה: זה הזמן להיות בני אדם בידוד: אם אחד ההורים נמצא בבידוד, הילדים צריכים לעבור להיות עם ההורה השני. במידה וזה בלתי אפשרי, אין סידור חלופי או יש חיכוך בין
מהי ההגדרה של אלימות במשפחה? כלפי מי מופנות התלונות? מהן זכויות נפגעי העבירה? ואיך יסייע לכם סניגור מומחה בתחום? ולבסוף עצה לימים מאתגרים אלה. על כך בכתבה הבאה: ראשית, מהי אלימות במשפחה ?? כל התעללות בתוך המשפחה – פיזית, רגשית, כלכלית או מינית, מוגדרת כאלימות במשפחה. בטור זה נתמקד בהיבטים הפלילים שלה. במשך 20 השנים
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות, אב"ד שאול שוחט, קיבל את ערעור המדינה על מתן צו אחאות לשלוש בנות שנולדו בהליך פונדקאות, זאת לאחר שהמדינה טענה בין השאר, כי צו אחאות פסיקתי "יוצר סטטוס משפטי חדש שאינו מוכר במשפט הישראלי". עוד בענייני משפחה: אב לביהמ”ש: “אשתי חטפה את ילדיי” ביהמ”ש דילג על שלב
לאחרונה, נידונה בוועדת החוקה הצעת חוק ממשלתית חדשה למניעת אלימות כלכלית. לא בכדי הצעת החוק גרמה לוויכוחים סוערים. בפעם הראשונה הוכרה "אלימות כלכלית" כעוולה אזרחית כשלביהמ"ש ניתנה סמכות לפסוק פיצוי של עד 120 אלף שקלים ללא הוכחת נזק- מדובר בשינוי כיוון ממה שראינו עד כה, שכן עד עתה דובר בעיקר על אלימות פיזית או נפשית.
הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב"ד שאול שוחט, ביטלו את החלטת בית המשפט לענייני משפחה וקיבלו ערעור של אם, על החלטה להשיב את ילדיה לארה"ב, בהתאם לחוק אמנת האג והורו לחייב את האב בהוצאות משפט בסך 30 אלף שקלים. ביהמ”ש: “להכניס כלב הביתה זה כמו להכניס גבר זר” גישור משפחתי: לגמור את
6 שנים לאחרי הפרידה, אשה תקבל מבעלה לשעבר, רטרואקטיבית, מזונות בסך של 15,500 שקל לחודש. בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה קיבל השופט את טענת עורכת דינה של האישה, עו"ד רומי קנבל, וקבע כי האישה הסתמכה בצדק על כך שהוא נשא בכל הוצאותיה הגבוהות במהלך נישואיהם. לשני בני הזוג היו אלה נישואים שניים, כשלכל אחד ילדים
אלימות כלכלית היא מושג, לצערי, כל כך בתולי על אף שקורה המון ובמשפחות הכי טובות. אנחנו לא שומעים עליו כמעט ובכלל, בוודאי בגלל איסור הפרסום החולש על תיקי משפחה, ומאחר והמחוקק מאוד פרימיטיבי בנושא. אך אין לטעות, היא כאן כבר הרבה שנים והיא מלווה תמיד בחברתה המילולית, הנפשית וגם הפיסית. לאלימות במשפחה פנים רבות. היא
שופט בית משפט לענייני משפחה בנצרת, מחמוד שדאפנה, קבע כי בת הזוג אינה רשאית להכניס שני כלבים לבית המגורים המשותף שלה ושל בן זוגה והורה לה להוציא אותם מהבית. השופט קבע כי היא יכולה להשאיר אותם בחצר הבית. עוד בדיני משפחה: הבן החורג דרש מאלמנת אביו שכירות – מה קבע ביהמ”ש? גירושין באלפיון העליון –
יש הערכות שכבר בשנת 2060 יהיו יותר חברי פייסבוק מתים מאשר כאלו שבין החיים. מעבר לפן המקאברי בו אנשים ממשיכים לברך אותם אוטומטית ביום ההולדת, עולה כאן סוגיה מרתקת: כאשר אזרח בן המאה ה -21 נפטר, הוא משאיר אחריו פוסטים, הודעות פרטיות ומידע אישי על כמעט כל דבר, החל מטוויטר ועד רישומי בנק מקוונים. מי
שופטת בית המשפט לענייני משפחה, איריס אילוטוביץ' סגל, קיבלה את עתירתה של בעלת אזרחות זרה, בעלת מעמד ארעי בישראל הנשואה לאזרחית המדינה, והעניקה לה צו הורות פסיקתי, מכוח "זיקה לזיקה". זאת, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. השופטת גם קראה למחוקק שיסדיר את סוגית ההורות, נוכח היעדר חקיקה או פסיקה עקיבה. העתירה שהוגשה לבית המשפט עסקה
בית משפט לענייני משפחה דחה את תביעתו של אב שעתר למשמורת משותפת והקטנת מזונות. השופטת קיבלה את טענתו של עו"ד דוד ביטון, פרקליטה של האם, כי מאז חתימת ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין לא השתנו הנסיבות. לפני מספר שנים הגיעו ההורים שהתגרשו להסכם, שקיבל תוקף של פסק דין, בו הוסכם כי המשמורת על הילדים
בני זוג היו נשואים כעשר שנים ולאחר שהתגרשו האשה תבעה את הסכום הנקוב בכתובה 112 אלף שקלים. בעדות בבית הדין אמר הבעל כי את גובה הסכום שבכתובה קבע הרב, ולו לא היה מושג בהלכה או במה שנהוג ומה בדיוק צריך לרשום והוא פשוט חתם על זה, כי סמך על הרב כבן אדם מאמין כמו שהוא
על פי התביעה, השניים חיו כידועים בציבור שניהלו חיים משותפים, תוך ששמרו על הפרדה רכושית. מלכתחילה, מערכת היחסים בין הצדדים חוותה עליות ומורדות כאשר האישה תמכה בו רגשית מאחר וסבל מדיכאונות נוכח אופיו הקשה, מספר פעמים היא איבדה תקווה ועזבה אותו אולם בכל פעם הוא שכנע אותה לשוב לזרועותיו. "הנתבע התנהל באופן שאינו מיטיב עימה,
לא כל הליכי הגירושין מתנהלים באהבה, הערכה וכבוד הדדי, שאפיינו את בני הזוג בתחילת יחסיהם. גם הדרך להסכם גירושין עלולה להיות רצופה במכשולים וטעויות ולכן, גם אם הסכמתם להימנע מהליכים משפטיים, כדאי שתקפידו על הכללים הבאים: לפני כל דבר אחר, פנו לקבלת ייעוץ משפטי אצל עו"ד מומחה בתחום, על מנת לקבל את כל המידע אודות
על פי התביעה בני הזוג ניהלו במשך מספר שנים מערכת זוגיות וקיבלו החלטה משותפת להביא ילדים לעולם, מקשר זה נולדו שני ילדים בעלי צרכים מיוחדים. מראשית הדרך, כך מצוין בתביעה, מערכת היחסים ידעה עליות וירידות והנתבע לא הכחיש כי ניהל יחסים עם מספר נשים במקביל והחל לבגוד באם הילדים בה ללא הפסקה. לפני מספר שנים,
בתי הדין הרבניים מכירים מקרוב אירועי אלימות פיזית ומילולית בין בני זוג ומשפחותיהם על רקע סכסוכי גירושים מכוערים שמתרחשים באולמות הדיינים. מדובר במקום רגיש בו המתיחות היא חלק מהאווירה השוררת במקום. יחד עם זאת, לא בכל יום המתח הנפיץ משתחרר לכדי הטחתה לקיר של אישה. ביום ראשון השבוע הגיעו לדיון בעניינם בני זוג לשעבר, ולאחר
דני (שם בדוי): דני קצין בדרגה ובתפקיד בכיר בצה"ל התגרש מאשתו שגם היא קצינה בכירה בצה"ל לפני כשנה. הם התגרשו בהסכמה ונחתם בניהם הסכם גירושין כולל הקובע בין היתר משמורת וזמני שהות עם 2 ילדיו הקטינים עדן (שם בדוי) בת 13 ו רוני (שם בדוי) בן ה 10. לאחר הפרדה מדני האם נכנסה לקשר זוגי
היום הוגש נגד האב כתב אישום לבית משפט השלום בראשל"צ בגין התעללות בחמשת ילדיו. האם החשודה אף היא בעבירות אלימות, שוחררה בתנאים מגבילים וצפוי להתקיים בעניינה שימוע. על פי כתב האישום, במהלך השנתיים האחרונות בתדירות של כפעם בחודש, פעל האב באלימות כלפי חמשת ילדיו, בדרכים שונות, וזאת כשיטת חינוך וכגמול למעשים שעשו אשר אינם לרוחו.
על פי הבקשה שהוגשה לבית המשפט, אם שהעתיקה את מקום מגוריה, התנגדה באופן נחרץ לקיים את הסדרי השהות של האב עם הילדים. בבית המשפט טענה פרקליטתו של האב, עו"ד ונוטריון שני כי נעשה מהלך חד צדדי בניגוד החוק וכי האם הייתה צריכה להגיש בקשה למעבר ולא לגרום נזק לילדים. "מאחר והאם עשתה מעשה על דעת
הליכי גירושין מגיעים לעצמם עם מטענים רגשיים רבים, כעס ואכזבות. בחלק מהמקרים, הרגשות הסוערים יכולים להביא למצב שאחד ההורים ולפעמים שניהם, פועל לפעמים במודע ולפעמים בחוסר מודעות, בהליכים קשים מתוך תפיסה שזה ישרת את מטרתו. אחד המאבקים הכואבים והקשים בהליך הגירושין הוא המאבק על משמורת הילדים. במקרים רבים, אחד מההורים כל כך כועס כלפי בן
כבר בהתחלה נציין כי לפי נתוני מרשם האוכלוסין האמריקאי, רק 25% מהששפחות בארצות הברית הן משפחות קלאסיות (אבא, אמא וילדים מפרק א'). בישראל, הנתונים קשים יותר לאיסוף, נוכח העובדה שיש מצב משפטי של "ידועים בציבור" שאינו סטטוס ולכן קשה לאסוף נתונים לגביו, כך שניתן להניח שאנו לא רחוקים מארה"ב. אם כן, אז "המשפחה של פעם"
אל בית משפט השלום בתל אביב הובא היום בעל עסק אשר התגרש מאשתו שבחרה לה דרך חיים חדשה הכוללת גם אישה כבת-זוג במקום גבר חדש. במסגרת המתיחות בין הגרושים, הגיע אליה הגרוש אתמול בערב ואחרי שיחת טלפון שכללה איומים מפחידים, הוא בחר להוציא את זעמו ולתקוף את בת-הזוג החדשה של אשתו. הגבר התקשר לגרושתו אשר
תושב באר שבע, בן 42, תקף באכזריות, באופן שיטתי ולאורך זמן, את שני ילדיו בני 4 ו-13, כך עולה מכתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים שהוגשו היום לבית המשפט השלום בבאר שבע. הכל החל כאשר ילד כבן 13, אשר חי באווירת אלימות ואיומים מצד אביו, החליט לאחרונה לעזוב את הבית, הוא הלך לחבר שלו
לפני כשלושים שנה אימה לבת החליטה להעניק לבתה באמצעות יפוי כוח זכויות בדירה שינתנו לה לאחר מותה. חלפו השנים ואותה בת מתנהגת אל האם באופן מחפיר ולכן האם תבעה מבית המשפט לענייני משפחה לבטל את יפוי הכוח עליו חתמה. שופט בית המשפט לענייני משפחה נמרוד פלקס קבע כי מדובר בעסקת מתנה ולא עסקת מכר והורה
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, טלי חיימוביץ, הורתה לשחרר ממעצר, גבר כבן 60, שהואשם בתקיפה של בנו וגרימת היזק לרכוש. נגד הגבר הוגש כתב האישום שייחס לו עבירות של היזק לרכוש במזיד ותקיפה סתם של קטין ע"י אחראי, בכך שלפני כחודש, סטר לבנו בן ה-14, לאחר שזה רב עם אחיו הבכור בן ה-17 וגזר
מחקירת האחות שהתלוננה עולה כי מאז שהוא התגייס, הוא נוהג לאנוס אותה בחופשות סוף השבוע מהן הוא יוצא מהצבא. לטענת החייל מדובר בעלילה של האחות עליו בשל המחלוקות המשפחתיות בבית, ובשל העובדה שהיא הודתה בפניו לאחר שהוא תפס אותה, גונבת ממנו אלפי שקלים וחפצים אישיים. במשטרה טענו היום בביהמ"ש כי הם מבקשים לחקור את שאר
על פי כתב האישום, תושבת ירושלים הייתה נשואה במשך שנים רבות לב', והתגוררה עמו בעין כרם. לפני מספר שנים, השניים התגרשו, אולם המשיכו להתגורר יחד בבית בעין כרם. באותו זמן לב' היה קשר רומנטי מתמשך עם הנאשמת שלא ידעה על גירושיו ולכן גמלה בלבה ההחלטה לרצוח את המתלוננת, כדי שב' יחיה עמה. לפני כשבועיים וחצי,
בית המשפט דחה את טענות האם, לקיומו של החריג הקבוע בסעיף 13 לאמנת האג. התובע הינו יהודי, יליד ישראל ובעל אזרחות אמריקאית וישראלית. שמתגורר בניו-יורק, בשנת 2006 הוא התחתן עם ישראלית שעברה לגור כעבור שנתיים בארה"ב. במהלך הזמן נולדו להם 3 בנות שכיום הן בנות 6, 8 ו-12. נישואי בני הזוג עלו על שרטון ובשנת
היום הוגשו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע שני כתבי אישום נגד נאשמים בגין ביצוע עבירות אלימות במשפחה וכן בקשה לעצור אותם עד לתום ההליכים. כתב האישום הראשון שהוגש היה נגד גד שלמה פרץ, בן 62 שאיים על גרושתו ועל בנו בן ה-20 והצית לפני כשבועיים את דירתה בבאר שבע, זאת על רקע סירובה לחזור לחיות
הרקע הינו סכסוך בין שתי אחיות, אשר אחת מהן העבירה מחשבונו של האב הסיעודי והדמנטי אל החשבון שלה, מיליון שקלים. על פי התביעה אחת האחיות הפכה להיות האפוטרופוסית של האב, לאחר שבשל מצבו הרפואי הפך להיות סיעודי וסבל בין השאר מדמנציה. במהלך כל תקופת אשפוזו של האב התובעת היתה היחידה שטיפלה, סעדה, ביקרה וגילתה אכפתיות
מדובר בתביעה נזיקית בסכום של חצי מיליון שקלים אותה הגיש התובע כנגד הנתבעת, בעילה של סרבנות גט. בין השניים התנהלו ומתנהלים הליכים רבים, 12 במספר, מחציתם סגורים ומחציתם פתוחים. השניים בני זוג שהתחתנו ומנישואין אלו נולדו להם 3 ילדים, כיום כולם בגירים. הבעל עזב את הבית עוד בשנת 2012, ומשנה זו החלו הצדדים לנהל את
לאחרונה פורסמה כתבתה המעניינית של אלה לוי וינריב (21/1/2020 מה זה ניכור הורי? בית המשפט העליון יידרש להכריע) שם צוין, כי גם בבקשת רשות הערעור, שהונחה לפתחו של בית המשפט העליון , הייתה אמפטיה למודל המופעל אך ורק בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב: שופט מוקד שבסמכותו להכריע בניכור הורי וסרבנות קשר. הפתרון לבלגן
זוגות רבים מייחסים לכתובה משמעות טקסית בלבד, ונוקבים בכתובה בסכומים מופרזים על מנת להרשים את הנוכחים ולהוכיח עד כמה אוהב הבעל את אשתו. ואולם, הסכום שנקבע בכתובה אינו דבר של מה בכך, ויש השלכות לקביעת סכום גבוה במיוחד. הכתובה הינה זכות השווה כסף. כתובה – היא כמו המחאה. התחייבת – שילמת ! הכתובה הינה מסמך
שופטת בית משפט לענייני משפחה פתח תקווה, נאוה גדיש, הפנתה בנות זוג, לבצע בדיקה גנטית לבדיקת קשר גנטי בינן לבין התינוקת שלהן. בניגוד לעמדת היועמ"ש, גם אם יוכח שהקשר הגנטי הוא לא עם האם שילדה את התינוקת ינתן צו המצהיר כי היא אם התינוקת. השופטת חייבה את המדינה בהוצאות המשפט בסך 7,600 שקלים. שתי התובעות,
הבעל כתב בערעור שהגיש כי מאחר ותיק הרכוש מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה ותיק הגירושים בבית הדין האזורי, יצטרכו הצדדים להטלטל בין בתי המשפט השונים. "ראוי היה שכל העניינים שנותרו בין הצדדים, לרבות גירושיהם, יתרכזו ויידונו "בחבילה אחת" בבית הדין האזורי. במצב שנשתרר יצטרכו… להיטלטל בין בית המשפט, בחלק מתביעותיה הרכושיות שם לבין חלק מתביעותיה
לפני קצת למעלה משנה, יצר הגבר קשר עם התובעת, באמצעות אתר הכרויות LOVEME תוך שהוא מציג את עצמו, כבעלים של חברות בתחום ההייטק, יועץ השקעות וממציא אלגוריתם להשקעות ומנהל תיקי השקעה ללקוחות פרטיים בעשרות מיליוני שקלים. כמו כן הוא הציג את עצמו כשותף של בכירי המשק בישראל וכמי שמטפל בתיקי השקעות של אנשים רבים בהיקפים
החשוד נעצר לחקירה ונכלא. מעצרו הוארך בבית המשפט. שוטרי הסיור הוזעקו בבוקרו של יום שישי אל דירה בעיר אשקלון בעקבות דיווח אודות פורצים רעולי פנים שנכנסו לדירתם של זוג צעיר בשנות ה-20 לחייהם. עוד סיפר המודיע כי הפורצים היכו אותו ואת בת זוגו, גנבו סכום של אלפי שקלים מאחת המגירות בבית ולאחר מכן נמלטו לכיוון
מאוחר יותר אותו סכסוך הוביל לתביעת לשון הרע בסך 200 אלף שקל, שהגישה באחרונה, אם הכלה כנגד בת משפחה של החתן שלטענתה קיללה אותה ואף השפילה אותה בפני בני משפחה גם לאחר החתונה. על פי התביעה, לפני כשנתיים בתה של התובעת התחתנה במרכז הארץ, במהלך החתונה וקודם לעריכת החופה, עת ישבו אביו של החתן ואביה
כל פרידה היא הליך קשה וטעון, ובטח גירושין בין בני זוג החולקים רכוש משותף, אך מה לגבי בני זוג החולקים חלום משותף? בני זוג המבקשים להתגרש מוצאים עצמם מתמודדים עם חלוקת נכסים כמו דירה, עסק משותף, דברים מוחשיים אשר ניתן לאמוד את שוויים בכסף, החוקים ברורים למדי, אך מה הדין במקרה בו מדובר בנכסים אשר
בפסק הדין כתבו השופטים כי הם לא עמדו בנטל להוכיח כי בנם המנוח, היה רוצה בהבאת ילדים לעולם אחרי מותו, ילדים אותם לא יכיר ולא יגדל. לפני כשנתיים, נהרג גבר בן 36 ולבקשת הוריו ובאישור בית המשפט נשאב זרעו של המנוח ומנות הזרע הופקדו למשמרת בבית החולים אסף הרופא. כשלושה חודשים לאחר מכן, הוגשה לבית
המשפט: "אתה לא יודע מי ישן לידך כל החיים", בדיוק מתאר את מה שעברה תושבת המרכז אשר הגישה באחרונה תביעת גירושין וכתובה, על ידי עו"ד דוד ביטון, לבית הדין הרבני בתל אביב, לאחר שגילתה כי הבעל עימו חיה כ-15 שנים, החל לנהל מערכות יחסים עם גברים ששינו את מינם לנקבה "טראנס-סקסואליים". על פי התביעה, במהלך
מוטי ואיילת, זוג סטודנטים, התגוררו 5 שנים יחד, ולבסוף החליטו שלא להינשא אלא להיפרד. האם יוכרו כ"ידועים בציבור" ? אורי ורחל, שניהם גרושים, מבלים מידי יום שעות רבות יחד ונהנים מקשר חברי אמיץ. הם סועדים יחד, נחים, צורכים תרבות ומשוחחים. האם מעמדם כשל "ידועים בציבור" ? אורן ורותי אינם נשואים, ומנהלים מערכת זוגית לכל דבר
על פי התביעה שהוגשה על ידי אלמנתו של אחד האחים, ההורים נפטרו בשלהי שנות התשעים והורישו לילדיהם שווה בשווה שתי דירות במרכז הארץ. כעבור מספר שנים אחד האחים ערך הסכם לפיו הוא מוותר על רבע מזכויותיו באחת הדירות בתוספת השתתפותו של אח אחר בהפרש הזכויות ובתמורה הוא יקבל שלושה רבעים בדירה השנייה. עו"ד ביטון ציין
לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון ביניהם. בית המשפט התרשם שבהסכם יחסי הממון, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר את האישה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על מנת שהאישה תחשוב פעם נוספת האם ברצונה להתקשר בהסכם יחסי הממון. בדיון הבא התייצבה
10403 מהמקרים הועברו לטיפול המשטרה. מרבית הדיווחים היו על הזנחת קטינים 14332 מקרים. 11633 מהדיווחים הם על התעללות פיזית ו5461 הם על התעללות מינית כך עולה מהדוח השנתי שמתפרסם היום של העובדים הסוציאלים לפי חוק הנוער במשרד העבודה והרווחה. לפי הדוח, ב-2018 התקבלו מספר שיא של 50,976 דיווחים על התעללות בקטינים לעומת 47,447 בשנת 2017
בני זוג מאזור המרכז, שחיו ביחד כמעט 10 שנים, מחציתם בנישואים אזרחיים, החליטו לפרק את החבילה, והגבר החליט, שהכל שלו ובלעדיו לא היה לאישה דבר, אולם אז הגיש עו"ד דוד ביטון תביעה נגד הבעל והוא נאלץ לשלם כסף רב. האישה הגישה באמצעות עו"ד דוד ביטון, שתי תביעות, בהן היא טענה שהם היו בני זוג והיא
אכיפת הגט על פי כללי ההלכה, גט חייב להינתן בהסכמת שני בני הזוג. על כן בית הדין הרבני, אשר לו סמכות ייחודית בעניין זה, מנוע ככלל, ליתן צו לגט, כל עוד לא התקבלה הסכמת שני הצדדים. כלל זה מאפשר את התופעה של סרבנות גט, במסגרתה אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש ואילו השני מסרב. במעשה זה,
בית המשפט העליון נדרש לסוגיה זו מחדש, בעקבות ערעור על פסק דינו של השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל אביב. פסק הדין שניתן מבטא מהלך של פעולת תגמול כלפי בתי הדין הרבניים, בגין אי צייתנותם לפסיקת העליון בנושא חיוב במזונות ילדים לאחר גיל 6. פסק דין זה הוא חוליה אחת בשרשרת ארוכה של ניסיונות
במשטרת מרחב נגב התקבל בליל יום שישי דיווח אודות תגרה שפרצה בעקבות סכסוך שכנים בתוך משפחה. התגרה הייתה קשה במיוחד תוך שימוש באלימות ביישוב ערערה שבנגב. מאוחר יותר התקבל דיווח נוסף על פציעה שעל פי החשד של אחד המעורבים. כוחות משטרה רבים הוזעקו למקום ותוך פעולות להשלטת הסדר ביצעו מהלך אותו הלילה מעצרם של 9
פי בקשת ההסגרה, הוא וגרושתו עברו מצרפת לקנדה יחד עם שני ילדיהם. הזוג התגרש לפני תשע שנים והמבוקש וגרושתו ניהלו בקנדה מאבק משמורת על שני ילדיהם הקטינים ובתחילה נקבעה משמורת משותפת על הילדים. לפני שמונה שנים הורה בית המשפט בקוויבק כי המשמורת תעבור לאישה, והרשות להגנת הילד תקבע את הסדרי הראייה של האב. ביולי 2014
סיפור האירוע החל בפאריס: חבורת ילדים יהודיים טיילה להנאתה בקניון בפאריס.על המדרגות הנעות שלף אחד הילדים טבעת נתן לילדה ושאל אותה אם היא רוצה להתחתן עמו, והיא השיבה לו בצחוק בחיוב. חברי בית הדין האזורי באשדוד הרב דוד לבנון, הרב משה אמסלם והרב יצחק לוי נדרשו השבוע לחקור לעומק את האירוע כדי להחליט אם הילדה
דני ורותי, זוג נשוי ואוהב בשנות השלושים לחייהם הורים לשני ילדים, אשר התגוררו בדירת שלושה חדרים ותכננו לעבור לדירת ארבעה חדרים בשל כוונתם להרחיב את המשפחה. למרבה הצער דני נהרג בתאונת דרכים. למרות שאין כל ספק כי הוא מעוניין שכל רכושו יעבור לאישתו וילדיו, אישתו לא תוכל למכור את הדירה הנוכחית ולא לקנות את הדירה
התביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, גוללה סיפור חיים כואב וקשה של התובעת, שהינה צעירה, בת 26, ילידת ארצות הברית, מוכת גורל שהחיים התאכזרו לה, לא פעם. מדובר באישה צעירה, פגועה בנפשה, עם קשיי התנהגות ונסיבות חיים מורכבים, ללא משפחה תומכת, כשבין לבין אף מצאה עצמה משוטטת ברחובות ללא מסגרת מתאימה וללא קורת גג.
"דומה כי טובת הילדים דורשת כי האם תשלים עם הסדרי השהיה כפי שנקבעו וכך גם ראוי כי הצדדים יפנו את המשאבים לילדיהם ולא להמשך המאבק המשפטי", כך קבע הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב בראשות השופט ישעיהו שנלר שדחה ערעור של אם לשנות הסדרי שהות וביטולם בגלל אב הסובל מבעיות בתחום הנפשי, אך מאוזן
בני זוג הנמצאים בתוך הליך הגירושין מבינים שבקשה לשלום בית הינו חבל ההצלה האחרון בכל הנוגע להצלת נישואיהם. על מנת שהליך של שלום בית יצליח ויביא את הזוג לשוב לחיי זוגיות משותפים, יש צורך בשיתוף פעולה מלא של שני הצדדים. תביעה לשלום בית תוצג לרוב על ידי בן הזוג שלא יזם את הגירושין וברצונו לתקן
"שאול שנא את המשפחה שלו, הוא לא אהב את כפיות הטובה של הילדים, שנא את השגרה המתישה, התחלחל מהאופן שבו התייחסו אליו כמו אל כספומט מהלך, איש חזק שאול, בגיל 81 הוא החליט שלא מגיע להם כלום, במכתב ארוך ומפורט הוא כתב על כל נכסיו והישגיו, וגם הסביר מדוע אף אחד משלושת ילדיו "הפרזיטים" (כך
בחודשים האחרונים הרשת געשה ורעשה סביב החרם שהוטל ע"י בית הדין על סרבן הגט ירון אטיאס ורעייתו דאז מזל. העניין הגיע אף לכנסת וחולל מהומה ציבורית. אמש התבשרנו כי הגט סוף סוף ניתן. בעין הסערה, היו שתמכו בעקשנותו של ירון אשר לטענתו סירב לתת גט מאחר והורחק מילדיו וביקש רק לממש את זכותו כהורה והיו
דרמה סביב החלטת בית דין רבני; אם שביקשה לקבוע את מעמד בנה הקטין סורבה, בטענה שהחיסיון על זהות התורמת מונע את חקירת יהדותה.
תושבת המרכז שניהלה הליך גירושין עם בעלה תאלץ לשלם לו כ-300 אלף שקלים, כך קבע בית משפט לענייני משפחה, לאחר שלא עזבה לפני כשנתיים את הדירה בה התגוררה זאת על פי הסכם הממון שחתמה. בינתיים האשה הגישה ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי.
לצד ההתרגשות של ארגון החתונה, כדאי לכם לשקול לערוך הסכם ממון. הצעה זו עלולה להישמע לכם מאוד לא רומנטית וסותרת את הרעיון האהבה הגדולה שביניכם, אך המציאות מלמדת כי הסכם ממון דווקא יכול לתת לכם שקט נפשי ולסלול את הדרך לנישואים מאושרים.
כמה הורים יכולים להיות לילד אחד, זו השאלה שדן בה בית המשפט המחוזי בחודשים האחרונים עד שדחה את בקשה של אישה להכיר בה כהורה שלישי לילדי בת זוגה ואביהם הביולוגי
אחת הסוגיות החשובות, העקרוניות והכאובות ביותר בדיני המשפחה היא "הסדרי הראייה" או בשמה האחר "הסדרי שהות". ובאשר נקבעת "המשמורת" כמשותפת, או לאחד מההורים, הרי שלהורה השני, עומדת הזכות (והחובה!) לשהות עם הילדים במהלך השבוע בזמנים שנקבעים ואף להלין אותם אצלו.
יש בינינו שחושבים על הכנת צוואה, עוד בטרם הגיעם לגיל שיבה טובה ובריאה, לעיתים מתוך חשש מוצדק שמה מחלוקות בין קרובי המשפחה יפרידו ביניהם, ולעיתים עולה המחשבה להכין צוואה, לכל מקרה שלא יהיה. לרוב, עולה המחשבה בכדי למנוע עימותים אפשריים או סיבוכים מיותרים בקרב בני משפחה.
בבסיס העתירה פסיקה לפיצוי בסך 150 דולר ליום על כל יום איחור בפינוי דירת בעלה לשעבר, איש עסקים אמיד. בערעור שהגישה אישה על פסק דינו של בבית המשפט לענייני משפחה, שחייב אותה בפיצוי בסך כ-300 אלף שקל לאחר שסירבה להתפנות, במשך כשנתיים, מדירת בעלה בנפרד. בניגוד להסכם הממון שחייב אותה בפינוי הדירה בתוך 90 יום ממתן הודעת פינוי על-ידי הבעל. בהסכם נקבע עוד, שעל כל יום איחור בפינוי תשלם האישה 150 דולר פיצוי לבעל.
בני זוג לרוב רואים עצמם שותפים בדרך חיים. כתוצאה מכך, נצבר לשניים רכוש משותף ו/או נוצרת תלות של האחד על הרכוש של השני. כאשר יש פרידה בין השניים, יש צורך להסדיר את חלוקת הרכוש, אם בדרך של הסכמות ואיזונים ברכוש ואם בדרך בית משפט. החוק הישראלי עורך הסדרה הנוגעת לרכוש, בעזרת חקיקה מתאימה. על כך – במאמר זה.
הנתונים מראים שרק 1% מהאוכלוסייה עושים צוואהבמשרדי נתקלתי באנשים רבים שחששו לעשות צוואה, שמא זה יהווה זרז למותם ובכלל מי רוצה לדבר על המוות. אז ראשית תנו לי להרגיע אתכם לדעתי צוואה היא סגולה לאריכות ימים, בין אם היא אכן סגולה לאריכות ימים או שאינה קשורה כלל לתוחלת החיים של המצווה, כך או כך יש לנו את החובה המוסרית לדאוג לכך שרצוננו יקוים לאחר פטירתנו ושיהיה כמה שיותר ברור בכדי למנוע סכסוכים ומלחמות מיותרות.
כשהמשפחה מתפרקת המערכת המשפחתית נכנסת לסחרור רגשי, משפטי כלכלי, חברתי, ואין זה משנה מי יזם את פירוק התא המשפחתי. קריסת התא המשפחתי מביאה איתה מגוון רגשות – כעס, חוסר אמון, עצבות גדולה, פגיעה בביטחון העצמי, דאגה מפני העתיד, תסכול ועוד מגוון רגשות שליליים.
כותרות וידיעות בנושא דיני משפחה בפורטל
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
