בין אם המחשבה על הכנתה היא מניעת עימותים או סיבוכים בקרב בני המשפחה ובין אם לאו, עריכת צוואה איננה דבר מסובך, אך חשובה.
מהי צוואה?
צוואה היא למעשה מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.
נוסח הצוואה יכול להשתנות במהלך השנים, מספר פעמים, ככל שיחפוץ המצווה. ואולם, הצוואה הקובעת היא הצוואה שנוסחה האחרונה לפני מועד הפטירה, ובה יצוין כי היא מבטלת את כל הצוואות הקודמות לה.
אדם אף רשאי לבטל את צוואתו כרצונו ואפילו לא לערוך אחרת במקומה. את הצוואה ניתן לבטל באותו האופן בו היא נכתבה. ניתן אף להשמיד אותה (שריפה, גריסה).
חשוב לזכור, כי בהעדר צוואה, קובע חוק הירושה, כי רכושו של הנפטר יחולק בין יורשיו החוקיים, בן או בת הזוג שנותר בחיים והילדים. אפילו אם בני הזוג שרויים בסכסוך גירושין עקוב מדם והם שנואי נפשו של הנפטר, הם יזכו בכל רכושו, בניגוד גמור לרצונו.
הדרכים לעריכת צוואה
המחוקק קבע ארבע דרכים בהן אדם יכול לערוך צוואה : צוואה בכתב יד כתובה בכתב ידו של המצווה ואינה דורשת נוכחות של עדים או עורך דין. בצוואה מסוג זה, עלולות להיווצר בעיות או פגמים ויש להקפיד בכתיבתה על מספר כללים שנקבעו בחוק ובפסיקה, כגון, על הצוואה להיות כתובה אך ורק בכתב ידו של המצווה ללא הדפסה כלל, חייבים להופיע בה תאריך כתיבתה בכתב ידו של המצווה וחתימתו ; צוואה בעדים זוהי צוואה הנערכת במעמד של שני עדים, שהמצווה קבע כי הם עדיו, חריגים לכך הם בן הזוג של המצווה או אדם שהמצווה ציווה לו דבר מה אשר לא יוכלו לשמש כעדים. לרוב נעשות צוואות אלה בפני עורכי דין, שמסייעים בניסוחן, באופן שיימנעו בעיות עתידיות ונחשבים לעדים אמינים, אם חלילה נתגלתה מחלוקת על תוכן הצוואה והיא מתבררת בבית המשפט. המצווה נדרש להצהיר בפני העדים, כי זו חתימתו והוא חותם עליה, לאחר מכן יחתמו העדים כי שמעו את הצהרת המצווה. אין מניעה כי הצהרה זו תודפס במחשב ; צוואה בפני רשות מוגשת לגורם רשמי כלשהו, שופט, חבר בית דין דתי, רשם בבית משפט או נוטריון, או נעשית באמצעותו. ניתן לבצע אותה בעל פה או להגישה בכתב. השירות כרוך בתשלום אגרה ; צוואה בעל פה נאמרת בעל פה על ידי המצווה בפני שני עדים, מבלי שיצטרך להכין כל מסמך כתוב. אפשרות זו עומדת רק בפני אדם גוסס או על ערש דווי, או אדם שרואה עצמו מול פני המוות (חייל בקרב, אדם בזמן אסון טבע וכד'). במקרה זה, יש צורך להשיג שני עדים שיוכלו לכתוב במהירות את הצוואה ולחתום עליה, אך בשונה מצוואה בפני עדים, הם כן יוכלו "ליהנות" ממנה.
מי יכול לערוך צוואה?
באופן עקרוני, כל אדם רשאי לערוך צוואה.
המחוקק קבע מספר יוצאים מן הכלל, אשר אם הם יערכו צוואה היא תהא בטלה. הקריטריון הינו חוסר יכולת לערוך צוואה על רקע נפשי או שכלי. היינו, קטינים מתחת לגיל 18, פסולי דין – אנשים הסובלים ממחלות נפש או ליקוי שכלי שבשל כך נמנע מהם לדאוג לענייניהם וכן אנשים שכושר שיקולם נפגע ואינם יכולים להבין בטיב הצוואה בשל מחלה או פגיעה כלשהי.
דוגמא לכך, הם אנשים מבוגרים, לגביהם מומלץ ורצוי להצטייד בחוות דעת רפואית פסיכוגריאטרית ואף לתעד הצוואה בתצלום וידאו.
שני אמצעים אלה יימנעו טענות עתידיות והכשרת הצוואה בבית המשפט, היה ותעלה טענה באשר לכשירותו של המצווה.
ישנם מספר דגשים באשר לאופן עריכת הצוואה, כך למשל, יש לנסח צוואה בלשון של ציווי ולא בדרך של ניסוח בקשה או משאלה ולא בכל דרך אחרת, שכן אחרת זו לא תיחשב כצוואה. לדוגמא, אב לעשרה ילדים הותיר אחריו צוואה בה רשם כי משאיר את הרכוש לבן הבכור, כי מאמין שיידע לחלק בצדק בין יתר אחיו. הבן הכור נטל כל הרכוש לעצמו ואחיו תבעו אותו והפסידו בבית המשפט, מאחר והאב לא כתב בלשון ציווי : "אני מצווה עליך לחלק בשווה בין אחיך".
חשוב להקפיד לרשום כל פרט המאפשר לזהות את היורשים להם בחר המצווה להוריש רכושו, כמו שם, מספר זהות, כתובת, תאריך לידה, מהות הקשר או הקירבה בין המוריש ליורש. ניתן אף לרשום כי פלוני לא יירש מאומה. במקרה בו אדם התאבד והשאיר אחיו מכתב הנושא את הכותרת "צוואה" בו פירט כי כל מעללי אשתו וילדיו, וכי מעשיהם הם שהביאוהו לשים קץ לחייו ולכן בחר שלא להוריש להם פרוטה. אך לא ציין למי הוא מעוניין להוריש נכסיו. במקרה זה קבע בית המשפט כי צוואתו אינה תקפה.
צריך גם לזכור, שכספים שנצברו בקופות גמל, פוליסות ביטוח חיים וקרנות פנסיה אינן בכלל העיזבון וצריך לעדכן גם את המחזיק בכספים בדרך של עדכון טופס מינוי מוטבים או נהנים, ולציין מי יקבל את הכספים לאחר אריכות ימי המצווה.
קיימים עוד כללים עליהם יש להקפיד בעת עריכת צוואה, היא אינה חייבת להיות עניין מסובך. אך חשוב לערוך הצוואה נכון, להיות ערים לסכסוכים מיותרים שעלולים להתעורר לאחר פטירת הצוואה, וכבר בשלב עריכתה להתמודד עמם באופן ניסוחה. לכן, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מתאים, בכדי שנוכל להיות בטוחים שרצונות המצווה יתמלאו בהתאם לבקשתו וחפצו.
הכותב :
עו"ד יוסי הרשקוביץ, מייסד ושותף במשרד עורכי הדין יוסי הרשקוביץ ושות', מומחה בדיני משפחה, צוואות, סכסוכי ירושות מורכבים וניהול עזבונות. בעל הסמכה לגישור והסמכה לרבנות
