נדחה ערעור של אם שדרשה לשנות הסדרי ראית בשל בעיה נפשית של האב

"דומה כי טובת הילדים דורשת כי האם תשלים עם הסדרי השהיה כפי שנקבעו וכך גם ראוי כי הצדדים יפנו את המשאבים לילדיהם ולא להמשך המאבק המשפטי", כך קבע הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב בראשות השופט ישעיהו שנלר שדחה ערעור של אם לשנות הסדרי שהות וביטולם בגלל אב הסובל מבעיות בתחום הנפשי, אך מאוזן לאור התרופות שנוטל.

בשנת 2011 אובחן האב, כסובל מהפרעה ביפולרית והומלץ כי ייטול ליתיום באופן קבוע כטיפול מונע וכאשר הצדדים חלוקים בהתייחס לנפקות האבחנה בהקשר של הסדרי השהות של האב עם הילדים. משכך, לאורך השנים בהם מתנהלים ההליכים בין הצדדים, נערכו והוגשו חוות דעת מקצועיות וכך אבחונים רבים, הכל נוכח טענותיה של האם כי האב מהווה סכנה לילדים נוכח מצבו הנפשי. בבדיקה שנערכה קבעו כל הגורמים המקצועיים, שמדובר באב
אוהב, בעל מסוגלות הורית תקינה ואין מניעה שהילדים ילונו אצלו במסגרת הסדרי השהייה.

לפני שנתיים הגיש האב תביעה למשמורת משותפת וחלוקה שוויונית של זמני השהיה, כאשר עתר להרחיב את הסדרי השהות בסופי שבוע עד ליום א' בבוקר, וגם גם להוסיף הסדרי שהות בימי ה' לסירוגין, ולקביעת הסדרי שהות בחופשים וחגים. בנוסף, מנגנון של אפשרות יציאה לחו"ל לטיולים עם הילדים. האם התנגדה למבוקש, בהעלותה את אותן טענות לגבי מצבו הנפשי של האב והסכנה הנשקפת ממנו לילדים וכן הפנתה למאמרים אודות הנזק לילדים אשר גדלים עם הורה בעל הפרעת אישיות זו. במקביל הגישה האם תביעה מטעמה על מנת לצמצם את הסדרי השהות.

בסופו של דבר ולאחר הגשת הסיכומים, בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האם וקיבל את תביעת האב באופן חלקי כאשר הסדרי השהות יתקיימו בימי שני ורביעי, כולל לינה, ובסופ"ש לסירוגין החל מתום המסגרות החינוכיות ביום ו' ועד ליום א' בבוקר שאזי ישיב האב את הילדים ישירות אל המסגרות החינוכיות.

האם הגישה עירעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל אביב שם דחה הרכב השופטים את בקשת האם. "אין מקום לשנות מהשגרה אשר הורגלו, הכל בגין אותה לינה נוספת. כמובן שבית משפט קמא אמון על בחינת כל חריג אשר יכול ויקרה, אולם לא היה מקום ואין מקום, לפתע פתאום וללא כל בסיס, לנסות ולפגוע ביחסי אב עם ילדיו", נכתב על ידי השופט שנלר שהוסיף: "כל אדם זכאי, גם אם לוקה הוא בהפרעה בתחום הנפשי או ליקוי בתחום הגופני, כי עניינו ייבחן, אולם ככל שתפקודו תקין לא יידרש לעבור "מבחני בדק" להבדיל מביקורת על פיקוח רפואי ונטילת תרופות נצרכות. משכך, מעת שמצליח הורה לתפקד כהורה מטיב, חרף האמור, ותוך הסתמכות על מומחים, זכאי הוא וזכאים ילדיו להסדרי שהיה מתאימים ככל הורה, ושוב הכל, כמובן, תוך פיקוח ראוי".

עו"ד ארתור שני מ"א. זיסמן שני – חברת עו"ד", העוסקת בדיני משפחה וירושה:
"המקרה המתואר הוא מקרה קלאסי המציג את הקלות הבלתי נסבלת של הורה אחד להטיל בספק ולנסות לפגוע בהורותו של ההורה השני. הפתרון העיקרי לעניין זה הוא לתקן את חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תיקונים רבים אותם יש לתקן, נוכח העובדה שמדובר בחוק שנחקק בשנות השישים ואינו מתאים עוד לימינו. אחד מהשרידים הפרהיסטוריים הלא רלוונטיים בחוק זה הוא חזקת הגיל הרך, אשר קובעת כי ילדים עד גיל 6 שהוריהם נפרדים יהיו במשמורת האם. תחת חזקת הגיל הרך יש לחוקק את חזקת ההורות המשותפת, כך שהורים שנפרדים ידעו שבמקרה של פירוד ישהו הילדים במשמורת פיזית ורעיונית משותפת. דהיינו: ההחלטות על הילדים יתקבלו במשותף ובמסכמת שני ההורים והילדים ישהו פיזית בחלוקה שווה אצל שני ההורים – ועל מי שטוען שיש לסטות מכך יהיה הנטל להוכיח למה ומדוע. חזקה זו קיימת כבר במספר מדינות והיא משפיעה לטובה על סכסוכי ההורות הנדונים בבתי המשפט"

ניתן להתייעץ ישירות עם עו"ד ארתור שני באמצעות וואטסאפ