התביעה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, גוללה סיפור חיים כואב וקשה של התובעת, שהינה צעירה, בת 26, ילידת ארצות הברית, מוכת גורל שהחיים התאכזרו לה, לא פעם. מדובר באישה צעירה, פגועה בנפשה, עם קשיי התנהגות ונסיבות חיים מורכבים, ללא משפחה תומכת, כשבין לבין אף מצאה עצמה משוטטת ברחובות ללא מסגרת מתאימה וללא קורת גג. יתומה מאם מגיל 9, עלתה לארץ בשנת 2003 יחד עם אביה ושלושת אחיה.
מאז עלייתה גדלה במשפחות אומנה, והועברה לאחר מכן לפנימיות ולמסגרות חוץ ביתיות. בגיל 19, היא עברה לגור בבית הנתבעת כמעשה חסד, והנתבעת דאגה וטיפלה בה ומאחר והיא לא הייתה מסוגלת לדאוג לענייניה, הייתה מועדת לניצול ועל כן מונתה לה הנתבעת אפוטרופוס על גופה ורכושה, לאחר שהנתבעת הציגה את עצמה כנציגה של עמותה לטיפול ושיקום נפגעי נפש, עובדת ללא שכר תוך עזרה לציבור החרדי בארגון צדקה גדול.
לפני כארבעה שנים הצעירה אושפזה בבית חולים לאור מצבה הנפשי למשך כחודש ימים, ביום השחרור מבית החולים ובהיותה בחודש שמיני להריונה, לקחה הנתבעת את התובעת וטסה יחד איתה לארה"ב. מספר שבועות אחרי, ילדה התובעת את בנה במרכז רפואי שם. התינוק שנולד נלקח מהצעירה והוצא ממשמורתה בבית החולים, בנסיבות לא ברורות ומאז נעלמו עקבותיו. בחלוף מספר חודשים, הצעירה הצליחה לחזור בגפה לארץ אך ללא בנה התינוק. כך נותרה שאלת מקום התינוק בבחינת "תעלומה גדולה".
על פי התביעה, היא הוצאה ע"י האפוטרופוס הנתבעת מהארץ לארה"ב, בהיותה בחודש שמיני להריונה, ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה ולאחר הלידה היא אולצה ואוימה ע"י הנתבעת, לחתום על מסמכי הסכמה למסירת בנה הקטין לאימוץ לידי רשויות הרווחה בארה"ב בניגוד לרצונה, תוך כפיה, עושק הטעיה וניצול מרות וקרבה וזאת בזמן היותה בלתי כשירה משפטית ורפואית.
בכתב הגנה הכחישה הנתבעת כל אחריות לעניין הוצאת התינוק ממשמורת התובעת וביקשה לדחות את התביעה נגדה. לשיטתה, כל פעולותיה נעשו על פי חוק וע"פ צו המינוי, היא היחידה שדאגה באמת לצעירה. היא טיפלה בה כבר מ2012, היא שימשה לה בהמשך גם אפוטרופוס ודאגה למצבה. לטענת הנתבעת, מצבה הנפשי של הצעירה התדרדר כי ,הייתה נתונה לניצול מיני וכלכלי והיא יצאה לארה"ב בהסכמתה ולבקשתה לפתוח דף חדש בחייה,
כחלק מתוכנית שיקום לחייה. הנתבעת גם הכחישה בתוקף טענות למעשה חטיפה מתוכנן ולסחר בעובר.
השופטת ג'בארין כליפה קבעה כי הזכות הטבעית -היסודית של הורה לגדל את ילדו, נשללה מהצעירה. "תחילה נשללו ממנה הרגעים הכי חשובים ומאושרים בחייה של אם יולדת לחבק את בנה –פרי בטנה, לאחר שנשאה אותו במשך 9 חודשים בבטנה, והנה כשהגיע הרגע המיוחל, התינוק פשוט "נלקח" מידיה ועקבותיו נעלמו !! וכך מצאה התובעת עצמה "במציאות חדשה" מעבר לכל דמיון!!", כתבה השופטת ג'בארין כליפה והוסיפה: "מאז ועד היום, נשללה זכותה של התובעת, לראות את בנה, ללטף אותו להניק אותו להאכיל ולהשתות אותו, זכותה לגדל אותו, לאמצו אל חיקה, זכותה בקיום קשר הדוק שוטף וקבוע, זכותה ליהנות ממנו, לזכות באהבתו ולרוות ממנו נחת, זכותה להיות בצדו ולמענו".
בהחלטתה השופטת גם ציינה כי מדובר בפגיעה בזכויות אדם על ידי האפוטרופוסית וכאמור, חייבה אותה לשלם לה סכום של 600 אלף שקל שיופקדו בחשבון בבנק על שם הצעירה, עם הערה כי לא יעשה שימוש בכספים, ללא רשות בית המשפט. "שלילת זכות יסוד זו של התובעת, מבלי לוודא כי התובעת מודעת לתהליך ומבלי לשתף אותה או לשמוע את רצונה החופשי ובפרט שהיא אדם שמונה לו אפוטרופוס, הינה רמיסה ברגל גסה לזכויות האדם ופגיעה קשה לאין שעור בנפשה , לכך מצטרפים יסורי וחיבוטי נפש קשים, דאגות וחרדות , ותהיות בשאלה "איפה התינוק"!!! שעד היום מקומו נותר עלום!! חוסר וודאות באשר לגורלו של התינוק!!!", סיכמה השופטת ג'בארין כליפה.
