אצל החכמים שבזוגות, עניין המשמורת מסוכם בינם לבין עצמם, במסגרת הסכם, באווירה טובה ככל הניתן, אך קורה גם שאחד מבני הזוג אינו יכול לקיים את המשמורת והסדרי השהות אצלו ונשאלת השאלה המשפטית האם יכולה המשפחה הרחבה (הסבים/הדודים) להיכנס בנעלי ההורה שאינו מסוגל להתחייב לזמני השהות עם הילדים?
שני מקרים שהגיעו לפתחי מבהירים את חשיבות הסוגיה:
גיל (שם בדוי) הגיע למשרדי שבור. החל מנערותו, עבר להתגורר בבית אחיו וגיסתו והפך ל"ילד נוסף" שלהם.. כשיחסיהם של אחיו וגיסתו על שרטון, אחיו קיבל עבודה בחו"ל וגיסתו לשעבר סירבה לאפשר לגיל להמשיך לפגוש באחייניו באופן קבוע וסדיר. למשרדי הוא הגיע כעבור חצי שנה במהלכה לא ראה אותם.
מקרה נוסף הוא על אהוד ורבקה (שמות בדויים) סבא וסבתא המתגוררים באחת מערי המרכז. בנם, שקע בדיכאון עמוק לפני כשנתיים ומאז מאושפז לעתים תכופות במחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש. תקוותם להמשיך את הקשר עם נכדיהם לא צלח לאחר שאמם לא הסכימה לכך בשום אופן שהם אלה שיקחו את הילדים בימי הסדרי השהות עם אביהם. חשוב לציין שבמקרה זה האם עבדה קשה לפרנסתה וכיוון שלא יכלה לפרנס את ילדיה לבד ובהתחשב בעובדה שאבי ילדיה אושפז ולא יכול היה לשלם מזונות בעצמו, ניהלה האם הליך בו ביקשה גם לחייב את הסבים לשלם את דמי המזונות במקום בנם.
החוק מכיר כיום בחובת הסבים לשלם בנסיבות מסוימות, את דמי מזונות נכדיהם. ועל כך נרחיב במאמר נפרד.
הדין מכיר כבר גם בזכותם של הילדים לקשר מיטיב עם משפחתם. בשני המקרים הנ"ל, הסכימו מרשיי עם אי התפקוד ההורי הסדיר של אחד ההורים, ועל כן ביקשנו מבית המשפט לחייב את האימהות להכיר בהסדרי שהות קבועים ומסודרים הן לדוד והן לסבא ולסבתא, כהסדרי שהות המחליפים את אלו של האב הלא נוכח- או לא מתפקד.
במהלך הדיונים בבתי המשפט, גילו השופטים הבנה באשר לצורך של קרובי המשפחה, לבקר את הילדים גם ובעיקר מעיניהם של הילדים, הזקוקים לקשר קרוב עם קרוביהם. ניסיונותיהן של האימהות לשכנע את בתי המשפט ביחסים העכורים של האמהות עם קרובי המשפחה בצד השני, לא הועילו, כמו גם הטיעונים אודות חוסר חשיבות ביקורים מעין אלו ולבסוף, בעזרת גישת השופטים בתיק, הגענו בשני התיקים לפשרה שכללה הסדרי שהות קבועים, פעמיים בשבוע, של הקטינים עם הסבא, הסבתא והדוד.
לסיכום,
הדרך לחקיקה הנדרשת להסדרי ראיה/הסדרי שהות עבור קרובי משפחה עודנה רחוקה, אולם התנהלות בתי הדין ובתי המשפט לענייני משפחה מוכיחה כי השופטים כבר מבינים היטב את חשיבות הקשר של הילדים עם שני הצדדים של משפחתם ולכן הדיינים והשופטים מחייבים גם אמהות סרבניות ומתחכמות להתחייב להסדרי שהות קבועים ומסודרים של הקטינים עם משפחת אביהם, כמובן שהדבר תלוי בטיב האנשים המעורבים, בכנות כוונותיהם, ומעל לכל, בטובת הקטינים.
ובנימה אישית, אם אתם מעוניינים לראות את נכדיכם או אחייניכם ואינכם יכולים, אל נא תאמרו נואש. פנו עוד היום לעו"ד העוסק בתחומי המשפחה על מנת לבדוק היתכנות משפטית. אתם לא חייבים לוותר על אחדות משפחתכם.
עו"ד חוה קליין עוסקת בתחום המשפחה.
