לפני כעשור הגיעו בני זוג לביהמ"ש וביקשו לאשר הסכם יחסי ממון ביניהם. בית המשפט התרשם שבהסכם יחסי הממון, בו נקבעה הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, יש משום קיפוח של האישה, הזהיר את האישה שהיא מבצעת טעות, ודחה את הדיון על מנת שהאישה תחשוב פעם נוספת האם ברצונה להתקשר בהסכם יחסי הממון. בדיון הבא התייצבה האישה והכריזה, כי היא עומדת על בקשתה לאשר את הסכם הממון. ואכן, הסכם הממון אושר על ידי בית המשפט. בחלוף שנים נפרדו בני הזוג, והאישה הגישה תביעה לביטול הסכם הממון, טענה שלא הבינה את ההסכם. כמו כן טענה, שההסכם בוטל "על דרך ההתנהגות". בימים אלה דחה בית המשפט את התביעה שהגישה האישה וקבע, כי ביטול הסכם הממון חייב להיות בכתב, וכי על האישה לכבד את ההסכם.
אומנם, יש מקרים בהם יבטל בית המשפט הסכם ממון שאושר כדין (למשל עקב שינוי מהותי מאוד בנסיבות, או זניחת ההסכם על ידי שני הצדדים בפועל), אך מדובר במקרים חריגים ביותר.
מהו הסכם ממון ?
"הסכם ממון" הינו הסכם בין בני זוג, הצופה פני עתיד, ומסדיר את יחסי הממון שביניהם ואת חלוקת הרכוש בין בני הזוג עם פקיעת הנישואין, בעת הגירושין.
ההסכם יכול להיערך לפני הנישואין או במהלך הנישואין או עובר לפקיעת הנישואין.
אין חובה לערוך הסכם יחסי הממון. כאשר אין בנמצא הסכם יחסי ממון תקף, יחול על זוגות שנישאו אחרי 1/1/1974 הסדר איזון משאבים, אשר בעיקרו הינו חלוקה שוויונית של כלל הנכסים בין בני הזוג.
מהן הדרישות לתוקפו של הסכם ממון ?
את ההסכם יש לערוך בכתב (לא בעל-פה ולא בהתנהגות), וגם כל שינוי של הסכם כזה צריך להיעשות בכתב.
הסכם הממון צריך להיות מאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, אשר לו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג. אם לאחר שאושר ההסכם יחפצו בני הזוג לשנותו – נדרש שגם השינוי יאושר על ידי בית המשפט או בית הדין הרבני.
לפני שבית המשפט יאשר את הסכם הממון, יברר השופט היטב, ועליו להשתכנע בכך, שבני הזוג עשו את ההסכם (או את השינוי להסכם) "בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו", כלשון חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973.
באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הגיע החתן המיועד דקות ספורות לפני תחילת טקס החופה אל רעייתו לעתיד, כלה נרגשת ועוטה לבן, שלף (לראשונה) הסכם יחסי ממון מכיסו וביקש ממנה בחיוך להוסיף את חתימתה עליו. בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו וקבע, כי בנסיבות אלה לא ניתן לומר שההסכם נעשה בהסכמה חופשית, תוך מודעות למשמעותו ותוצאותיו.
עם זאת יש לזכור, כי בית המשפט המאשר את הסכם הממון – לא בודק את תוכנו, ולא אמור לבדוק את תוכנו. די שבית המשפט ייווכח, כי בני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית, ותוך הבנת תוצאותיו ומשמעותו.
מה קורה כאשר בני הזוג עורכים הסכם ממון ביניהם,
אבל לא מגישים אותו לאישורו של בית המשפט ?
אם ההסכם לא אושר על ידי בית משפט – אין לו מעמד של הסכם ממון, אבל עדיין יש לו תוקף של הסכם "רגיל".
באחד המקרים ייצג משרדנו אישה שבעלה התחייב כלפיה בהסכם ממון להעביר לה מחצית מזכויותיו בבית שבבעלותו, ואף סיכם עימה את אופן מכירת הבית במקרה של גירושין. לימים, חזר בו הבעל מהתחייבותו כלפי האישה. האישה פנתה לבית המשפט בבקשה לאכוף על בעלה את ביצועו של ההסכם ביניהם. בית המשפט קבע, שאין מדובר ב"הסכם יחסי ממון", הואיל ולא אושר על ידי בית משפט. ואולם, בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע, שעדיין מדובר בהסכם "רגיל", או הענקת מתנה, או עיסקה אחרת בין בני הזוג במהלך חיי הנישואין, והינם תקפים בהתאם לדין הכללי.
אם כך, מדוע לטרוח לאשר את ההסכם כדי שיהיה דווקא במעמד של הסכם יחסי ממון ?
אישור ההסכם כ"הסכם יחסי ממון" מעלה את ההסכם ממעמד של הסכם רגיל, תורם לכוחו המחייב ומצמצם את היכולת לבטלו.
באחד המקרים בהם טיפל משרדנו, נערך בין בני זוג הסכם יחסי ממון, שאושר בבית משפט, במסגרתו התחייב הבעל להעביר נכס מקרקעין הרשום על שמו – לבעלותה המלאה של אשתו. למרות זאת – לא הועברו המקרקעין על שם האישה, וגם לא נרשמה לטובתה הערת אזהרה.
לאחר אישור הסכם הממון הגיש הבנק תביעה נגד הבעל, בגין חוב שנוצר לפני הסכם יחסי הממון, והטיל עיקול על המקרקעין. האישה פנתה לבית משפט, ועתרה לקבל סעד הצהרתי שהיא בעלת מלוא הזכויות במקרקעין מכוח ההסכם.
בית המשפט קיבל את עמדת משרדנו ופסק, שזכותה של האישה במקרקעין מכוח הסכם יחסי הממון גוברת על זכותו של הבנק מכוח העיקול.
הסכם ממון – רק לבעלי רכוש או גם לנטולי רכוש ולבעלי חובות ?
גם וגם וגם.
בעלי רכוש מעוניינים בהסכם יחסי ממון כדי להסדיר את חלוקת רכושם בעת הצורך, כדי להעניק זכויות מסויימות או לשלול זכויות אחרות מבן הזוג.
בני זוג נטולי רכוש, אשר צופים צבירת רכוש עתידי (כתוצאה פיתוח קריירה וכו'), זקוקים להסכם ממון.
וגם בעלי חובות זקוקים להסכם ממון, בניסיון למנוע את שיתוף בן / בת הזוג בחובותיהם.
ללא הסכם ממון – בני הזוג הינם שותפים בזכויות ובחובות, והנושים עלולים להיפרע מכל אחד מבני הזוג. הסכם ממון המנוסח ועשוי היטב, ביד מקצועית, עשוי למנוע שיתוף בחובות.
האם הסכם ממון גובר על כתובה ?
באחד המקרים, קבע הבעל – במעמד החופה – כי הסכום בכתובה יעמוד על 3 מיליון ₪.
כאשר יחסי בני הזוג עלו על שרטון, טענה האישה שחובת תשלום הכתובה הינה חובה משפטית נוספת לזכויותיה האחרות. ואילו הבעל טען, שדאג לצרכיה של רעייתו במסגרת הסכם יחסי ממון, מכוחו קיבלה האישה נכסים בשווי 2 מיליון ₪, וטען שהיא צריכה לקבל רק את הסכום הנקוב בהסכם יחסי הממון.
בית המשפט קיבל את טענת האישה, וקבע שבמסגרת הסכם יחסי הממון היא לא ויתרה על כתובתה. בית המשפט הפנה לסעיף 17 לחוק יחסי ממון, הקובע, כי אין באמור בחוק כדי לגרוע מזכויות האישה לפי כתובתה.
זאת, בניגוד למצב בו מעיד הסכם יחסי הממון על כוונה מפורשת לוותר על הכתובה באופן שסותר את התחייבותו המפורשת של הבעל בכתובה.
לסיכום :
קיימת חשיבות מכרעת לעריכת הסכם ממון ביד מקצועית, תוך התחשבות בכל דרישות הפסיקה וקביעותיה. התנהלות נכונה של בני הזוג עשוי להציל נכסים משפחתיים מידי נושים.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר – און, ממשרד בר – און, כהן, עורכי – דין, אשר מדורג כמשרד מוביל בישראל בעריכת דין , ובכלל כך בתחום הליטיגציה – התדיינות בבית המשפט , דיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין , כולל רשלנות רפואית.
