הרכב שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, דחה את עתירת בני משפחת אלקיעאן להתערב בהחלטת פרקליט המדינה, שבה נקבע כי אין לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים באירוע שזכה לכינוי "פרשת אום אל חיראן". המסקנה העולה מהדברים היא כי אין אפשרות להכריע באופן קונקלוסיבי מהן הנסיבות המדויקות שהתקיימו באותן שניות של המולה ולחץ, כיצד בדיוק בוצע הירי, ואם הרכב אמנם היה בשליטתו של המנוח בשלב שבו סטה ופגע בשוטרים אם לאו", נכתב בהחלטת בית המשפט.
בליל ה-18 בינואר 2017 הגיעו כוחות משטרה גדולים אל הכפר הלא מוכר אום אל חיראן, כדי להוציא לפועל צווי הריסה שהוצאו למבנים באזור. כוחות המשטרה נתקלו בהתנגדות בהגיעם למקום, ובהגיעם לביתו של יעקוב אלקיעאן שהיה מיועד להריסה, הבחינו שוטרים ברכבו של המנוח כשהוא מונע, פנסיו כבויים וחלונותיו מוגפים. השוטרים קראו למנוח לדומם את המנוע, אך הלה הדליק את פנסי הרכב והחל בנסיעה איטית במורד שביל הגישה לבית, חלף על פני השוטרים ולא שעה לקריאתם לעצור.
השוטר חש בסכנה לחייו
אחד השוטרים חש בסכנה לחייו ולחיי שוטרים נוספים שעמדו בצד השביל, ופתח לדבריו באש לעבר גלגלי הרכב. הרכב המשיך בנסיעה, ושוטר נוסף ירה לעבר גלגלי הרכב. או-אז החל הרכב להאיץ, ובשלב מסוים סטה בחדות ימינה ופגע בשוטרים שעמדו במקום. שוטר אחד, רס"ב ארז שאול לוי עמדי ז"ל, נהרג, ושני שוטרים נוספים נפצעו. בשלב זה ירו שוטרים נוספים לעבר הרכב, הרכב האט ולבסוף נבלם לאחר שרכב משטרתי נגח בו. בהמשך הוצא המנוח מן הרכב ושכב על האדמה ללא ניע. בדיעבד, על פי חוות דעת המכון לרפואה משפטית, מתברר שהמנוח, שלא קיבל טיפול רפואי בזירה, נפצע בגבו ובברכו הימנית, ומת כתוצאה מאיבוד דם ככל הנראה בטווח זמן של עשרות דקות מעת היווצרות הפציעה.
זמן קצר לאחר האירועים, ועוד בטרם הסתיימה חקירת הגורמים בשטח, הואשם המנוח בביצוע מעשה טרור על ידי אישי ציבור בכירים. ואולם, גם כיום סיבת ההאצה של הרכב נותרה עלומה, ועננת אי הבהירות ביחס לנסיבות האירוע, לא פוזרה.
האירוע תוחקר בהיבטים שונים על ידי שב"כ, המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: מח"ש) ומשטרת ישראל. בסופו של דבר, לאחר בחינת ממצאי הבדיקה וחומר הראיות שנאסף, פרקליט המדינה דאז החליט כי אין מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים. מסקנתו של פרקליט המדינה היתה כי התשתית הראייתית אינה מספקת לצורך פתיחה בחקירה; כי הראיות שנמצאו בזירה תומכות, ולמצער אינן שוללות, את השתלשלות הדברים כפי שתוארה על ידי השוטרים המעורבים; כי גרסתם של השוטרים שביצעו את הירי הראשוני, ולפיה חשו סכנה ברורה, היא גרסה סבירה; וכי אף אם תיפתח חקירה פלילית, היא לא צפויה להגדיל את נפח התשתית הראייתית ולבסס סיכוי סביר להרשעה ביחס לאירוע, וזאת הן בנוגע לביצוע הירי, הן בנוגע לסוגיית אי מתן טיפול רפואי למנוח.
תחקיר מקיף של מח"ש
בית המשפט העליון קבע כי אין להתערב בהחלטתו זו של פרקליט המדינה. בית המשפט עמד על כך שהליך הבדיקה שערכה מח"ש היה מקיף ומעמיק, וכי החלטת פרקליט המדינה נתקבלה לאחר בחינה יסודית של חומר הראיות הנרחב שנאסף, שכלל: גביית הודעות מהשוטרים ומגורמי הרפואה שהיו בזירה; חומר מודיעיני; חוות דעת בליסטיות; חוות דעת של חוקר תאונות דרכים; חוות דעת של המרכז הלאומי לרפואה משפטית והמעבדה הביולוגית; ניתוח של סרטונים ממהלך האירוע שבוצע על ידי מומחים בתחום הראיות הדיגיטליות; ואיסוף מסמכים פורנזיים מהזירה, סרטונים והקלטות מרשת הקשר.
בית המשפט מצא כי החומר מקיף את כל ממדי החקירה הרלוונטיים, וכי גם בהתחשב בפגמים שנפלו בגרסאות של חלק מהשוטרים, "המסקנה העולה מהדברים היא כי אין אפשרות להכריע באופן קונקלוסיבי מהן הנסיבות המדויקות שהתקיימו באותן שניות של המולה ולחץ, כיצד בדיוק בוצע הירי, ואם הרכב אמנם היה בשליטתו של המנוח בשלב שבו סטה ופגע בשוטרים אם לאו".
בית המשפט הוסיף כי הפעילות בזירה היתה בעלת אופי מבצעי והתרחשה באפלה, בעצימות גבוהה ובתנאי לחץ, וכי את פעולות השוטרים וגורמי הרפואה שנכחו בזירה יש לבחון על רקע תנאים מיוחדים אלה והאנדרלמוסיה ששררה במקום (כדי כך שאחד השוטרים פתח באש לעבר רכב משטרתי).
בסיכום הדברים, ועל רקע הפסיקה הענפה בנושא, בית המשפט קבע כי לא מתקיימים התנאים החריגים המצדיקים התערבות בהחלטתו של פרקליט המדינה. בית המשפט הבהיר כי פסק דינו תָחום לשאלה אם היה מקום לפתוח בחקירה פלילית, ואין בו משום הבעת עמדה לגבי הליקויים המערכתיים והמבצעיים שנפלו בפרשה קשה זו, שתוצאותיה העגומות כוללות שוטר ואזרח הרוגים ומספר פצועים.
"אלקיעאן היה ונותר חף מפשע"
בהיבט זה, בית המשפט הביע תקוותו כי התחקיר המשטרתי שבוצע בעקבות האירוע עומד בסטנדרטים הנדרשים. אשר לבקשת העותרים לקבוע פוזיטיבית כי אין מדובר במעשה דריסה מכוון, נקבע כי לצורך השאלה אם היה מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים המעורבים, הכרעה בנקודה זו אינה נדרשת. עם זאת, השופט עמית ציין כי אינדיקציה לכך שאיננו עוסקים בפיגוע דריסה ניתן למצוא בעובדה ששב"כ חדל מלעסוק בסוגיה כבר ביום האירוע.
השופט גרוסקופף הוסיף כי אילו היינו מצויים בסמיכות זמנים ליום האירוע, הוא לא היה מתקשה להגיע למסקנה כי יש לחקור את האירוע, חֶלֶף הסתפקות בבדיקה. ואולם, בהינתן שבוצעה על ידי מח"ש בדיקה חקירתית מקיפה במהלך החודשים שלאחר האירוע, שעל בסיסה התקבלה החלטת פרקליט המדינה; ובהינתן שלאחר החלטת פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה קבע מדיניות עדכנית שלפיה, ככלל, במקרי מוות שאירעו כתוצאה מירי במהלך פעילות משטרתית יש לפתוח בחקירה, אזי אין טעם פרטני או עקרוני המצדיק את קבלת העתירה.
באשר לשאלה אם המנוח פגע בשוטרים באמצעות רכבו במכוון, השופט גרוסקופף הזכיר כי בהחלטת פרקליט המדינה נאמר כי "לא ניתן להכריע בשאלה זו במידה גבוהה של וודאות". בנסיבות אלו, הרי שמבחינת הדין הפלילי – יעקוב אלקיעאן היה ונותר חף מפשע.
_____________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט יצחק עמית
_____________________________________________________________
