10403 מהמקרים הועברו לטיפול המשטרה. מרבית הדיווחים היו על הזנחת קטינים 14332 מקרים. 11633 מהדיווחים הם על התעללות פיזית ו5461 הם על התעללות מינית כך עולה מהדוח השנתי שמתפרסם היום של העובדים הסוציאלים לפי חוק הנוער במשרד העבודה והרווחה.
לפי הדוח, ב-2018 התקבלו מספר שיא של 50,976 דיווחים על התעללות בקטינים לעומת 47,447 בשנת 2017 ו-48,203 בשנת 2016. מדובר בדיווחים שמתקבלים אצל עובדים סוציאליים לפי חוק הנוער, הפועלים במסגרת חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע.
במדינת ישראל פועלים רק 722 עובדים סוציאלים לפי חוק הנוער, במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. תפקידם הוא לפעול בכל מקרה שבו נודע על ילדים שנפגעו מאלימות פיזית, מינית או מהזנחה קשה. בנוסף, מהדוח עולה כי העובדים הסוציאלים העבירו לטיפול המשטרה 10,403 מהמקרים שעליהם חלה חובת הדיווח לפי חוק הנוער. 1,710 מקרים הוגשו לוועדת פטור מדיווח למשטרה. כל היתר טופלו במסגרת השירותים הקיימים במחלקה לשירותים חברתיים, או במסגרות חוץ-ביתיות כמו משפחות אומנה שמשרד הרווחה מפעיל. מספר הדיווחים הגבוה ביותר היה כאמור בשל הזנחה – 14,342 (30.6%), התעללות פיזית 11,633 (24.8%), התעללות מינית 5,461 (11.7%) והתעללות רגשית 3,425 (7.3%).
מהדוח עולה כי מרבית הפגיעות בקטינים מתרחשות במרחב שאמור להיות הבטוח ביותר עבורם, ועל ידי האנשים שאמורים לדאוג להם – ב-71% מהמקרים הפוגע הוא אחראי בתוך המשפחה, כשב-4.1% מהמקרים הפוגע הוא אחראי מחוץ למשפחה. עוד עולה מהדוח כי בנים חשופים יותר לפגיעה – 53.1% מהמקרים היו של פגיעה בבנים לעומת 46.9% בבנות. מהשוואה בין המחוזות עולה שמספר הדיווחים הגבוה ביותר היה במחוז ירושלים 32.2% מכלל הדיווחים, למרות שלא מדובר במחוז הגדול ביותר. אחוז הדיווחים במחוז מרכז עומד על 27.5%, בצפון 26.9% ואחוז הדיווחים הנמוך ביותר נמצא במחוז דרום 13.3%. חוה לוי, עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער, אמרה כי "השנה אנו מציינים 30 שנים לתיקון בחוק שהגדיר את חובת הדיווח – המחייבת כל אדם ואנשי מקצוע, כולל אנשי טיפול, רפואה וחינוך לדווח על פגיעה בקטין אם קיים חשד לכך". לוי ציינה שלאורך השנים רואים העובדים הסוציאלים עלייה מתמדת בכמות הדיווחים, "במקום בו מקיימים את החובה החוקית". היא הוסיפה כי "דבר זה מאפשר לעובדים הסוציאלים להגיע אל הקטינים הסובלים מהזנחה והתעללות, ולהעניק הגנה וטיפול".
לוי הבהירה כי "עבודתם המסורה ומחויבותם מאפשרת לקטינים הנזקקים לכך חיים מוגנים וקבלת טיפול המותאם לצרכיהם הרגשיים, הנפשיים, ההתפתחותיים והחינוכיים, בין אם בקרב המשפחה והקהילה ובין אם בתכניות חוץ ביתיות".
עו"ד קרן ברק מומחית בייצוג נפגעי עבירה מסרה "אין מחלוקת כי העובדים הסוציאליים עושים עבודת קודש, יחד עם זאת המספרים מדברים בעד עצמם ואי אפשר להימלט מהמסקנה שיש להתקין תקנים נוספים באופן משמעותי כדי שהילדים האומללים חסרי הישע יקבלו את תשומת הלב הראויה מהמדינה אשר אחראית על שלומם הפיזי והנפשי. בנוסף, מניסיוני הרב בטיפול בקרבנות התעללות מינית רבים, אחוז המקרים שמגיעים לחקירות משטרה הינו רק קצה הקרחון של התופעה המזעזעת של התעללות בילדים. אני קוראת למדינה להתייחס לעניין זה כאל מצב חירום לאומי ולהקצות בדחיפות תקציבים עצומים למשטרה ולשירותי הרווחה כדי להגדיל את מספר הגורמים המטפלים בילדים אלו. צריך לזכור שבניגוד לבגירים, קטינים הם חסרי ישע ואין ביכולתם להתלונן בעצמם בפני שירותי הרווחה והמשטרה ולספר על הגיהינום שהם חווים. עלינו לדאוג שיהיה להם פה אשר ידבר בשמם ויציל אותם. זאת אחריות של כולנו."
עו"ד בועז קניג מומחה לפלילים מסביר "מדובר בנתון מדאיג כשלעצמו. כעורך דין העוסק בתחום הפלילי הורגשה במשרדי עלייה בפניות של הורים לשם ייצוגם בהליכים הפליליים. אבקש להדגיש כי במקרים מסוימים הפרקליטות כן משתכנעת, לאחר פנייה אליהם, שלא להגיש כתבי אישום כנגד ההורים, תוך שליחתם לטיפול אשר יקנה להם כלים להתמודדות עתידית עם ילדיהם והכל לשם שמירת התא המשפחתי."
