היועץ המשפטי לממשלה שצורף כמשיב בתיק בגלל המשמעות הציבורית, טען כי בהינתן החיסיון המוחלט של זהות התורמת אין מניעה להכיר ביהדותו של הילד על פי כללי ההלכה. הדיינים דחו את עמדתו, בניגוד לדעת פוסקי הלכה בכירים, ודרשו: בירור יהדות לכל תורמת ביצית.החשש: ההחלטה תמנע מישראלים רבים הכרה כיהודים.
יו"ר עתים, הרב שאול פרבר, המסייע לציבור במפגש עם שרותי הדת, התייחס להחלטה החריגה: "גדולי הפוסקים הכירו בכך שניתן להסתמך על חזקת יהדות, ובמקרה זה ישנם נימוקים הלכתיים רבים להכיר ביהדותו של ילד שנולד ליולדת יהודייה מתרומת ביצית. תפקידם של דיינים הוא למצוא פתרונות הלכתיים ולהימנע ככל הניתן מלהקשות על הציבור", אומר הרב פרבר אשר הוסיף: ״מציאות שבה ילד נרשם בתור 'ספק יהודי', מבלי שתהיה לו דרך לשנות זאת, אף על פי שנולד לאמא יהודייה וגדל בבית יהודי – איננה מתקבלת על הדעת. מגמת החשדנות והטלת הספקות מפוררת את עם ישראל, ומנוגדת למסורת ולהלכה היהודית".
מנהל עתים, עו"ד אלעד קפלן, הוסיף:"בית הדין הרבני נוקט בעמדה ההלכתית המחמירה ביותר, דורש להרחיב את סמכויותיו לחקור את יהדותם של אזרחי ישראל, ואז מתנער מאחריות, אגב אזכור כי בעקבות זאת 'העוול שנעשה לבן ולאמו גדול מנשוא'. מציאות זו איננה מתקבלת על הדעת, ומעידה על הצורך החיוני בשידוד מערכות". "המשמעות המעשית של הדרישה להביא כל תורמת ביצית לחקור את יהדותה בבית דין רבני, כאשר חקירה זו עלולה להסתיים בשלילת יהדותם של צאצאיה ומשפחתה – היא הימנעות של נשים בעתיד מתרומת ביציות, או השארת אלפי ילדים במעמד של 'ספק יהודים' מבלי שיש להם כל דרך לשנות זאת. אנו רואים לאחרונה כי בית הדין הרבני בבאר שבע ממשיך להטיל ספק ביהדותם של גרי צדק, עולים וכעת גם ילדים שנולדו מתרומת ביצית. מדיניות החשדנות עלולה להגיע לכל אחד ואחת".
עורך הדין אורי נחמני, מומחה למעמד אישי ודיני משפחה, מאמין שפסק הדסין לחלוטין מוצדק ומסביר "הדין האישי, הוא הדין החל בנושאים מעין אלו, משכך יש להשען על פוסקים וגדולי היהדות.הכרת והכרות יהדותו של ילד יש בה השלכה הלכתית ומשפטית הרת גורל. שלדעתי, אמור לגבור על הזכות לפרטיות של התורמת.פסק דינו של בית הדין הרבני נכון בנסיבות העניין.יתרה מזו פסק הדין מפנה לפתרון מעשי שיכולה האישה לעשות.זהו פסק דין ראוי ביותר"
