שליח שטען כי סבל מאמירות מבזות שעלו לטענתו כדי הטרדה מינית מצד עובדי החברה בה עבד ופוטר לאחר שהתלונן עד ההטרדות יזכה ממעסיקו לשעבר לפיצויים על סך כ-35 אלף שקלים, לאחר שבית הדין לעבודה בתל אביב קבע: כי "הייתה הטרדה מינית והתנכלות לעובד" והתלונות לא התבררו כראוי והתובע פוטר על רקע זה. התובע, טען כי
רשמת ההוצאה לפועל בלשכת ירושלים, נעה אפיק דר, קיבלה את טענת חברה חייבת, כי פרעה את חובה כלפי הזוכה, בהתאם לפסק הדין והטילה על הזוכה לשלם לחייבת הוצאות בסך 3,000 שקלים. הצדדים בתיק הם מעסיקה, ומועסק (עובד זר) שלטובתו נפסק חיוב בבית הדין לעבודה, בגין הפרשי שכר בסך 12,000 שקלים. המעסיקה-החייבת, טענה כי החיוב שנפסק
לוחמי האש מסתכנים לא פעם בעת כיבוי שריפות. אבל הכבאי שקיבל הוראה לרדת ממשאית הכיבוי כדי לכוון את הנהג בדרך חסומה, לא חשב שירידה זו תהפוך אותו לנכה, כאשר נפל מהקבינה ונפגע, כעת נקבע כי הוא יפוצה ב-200 אלף שקלים, בנוסף לתגמולי ביטוח לאומי הכל החל כאשר התקבלה קריאה לאירוע שריפה. במהלך הנסיעה למקום השריפה,
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה בראשות השופטת ורדה וירט-ליבנה, קבעו כי אלי ירושלמי, חושף שחיתויות שפוטר מעבודתו בשירות המדינה – משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה, יוחזר לעבודתו אף שחלפו שמונה שנים ממועד פיטוריו בשל השחיתויות שחשף. ירושלמי היה רכז בכיר ברשות האוכלוסין וההגירה שפנה למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור בשל מקרי שחיתות אליהם נחשף
במשך כל החיים, אנשים אבל גבר כבן 70 שבמשך שנים הכין סלט ודפק שניצלים, במסגרת עבודתו הוכר על ידי בית הדין לעבודה כנפגע עבודה באחת מאצבעות ידו, זאת לאחר שהביטוח הלאומי סירב להכיר בו. בית הדין גם הורה לביטוח הלאומי לשלם לו הוצאות משפט בסך 4,000 שקלים. במשך 7 שנים התובע עבד בחברת קייטרינג ובמסגרת
סוכן מכירות שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כלוקה בפוסט טראומה, לאחר שלטענתו לאחר פיטוריו מחברה בה עבד, מנכ"ל החברה תקף, השפיל וכלא אותו במשרד, הגיש כעת תביעה של יותר ממיליון שקלים כנגד המנכ"ל והחברה בה עבד. "כלא אותי במשרדו, התעלל בי ותקף אותי מילולית ופיזית". המקרה ארע לפני כשנתיים, עת נקרא סוכן המכירות בשנות ה-40
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, סיגל דוידוב-מוטולה ואילן סופר דחו את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי וקבעו כי גבר שנמצא בזוגיות עם בן מינו במסגרת תא משפחתי יכול להיכלל תחת המונח "עקרת בית", ובהתאם לקבל את כל הזכויות והחובות המוחלות על אישה המוגדרת כ"עקרת בית" כל עוד מתקיימים לגביו שאר תנאי
מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246 – הוראת שעה), התשפ"ד-2024. 21 חברי כנסת תמכו בהצעה, ללא מתנגדים או נמנעים. מוצע לקבוע כי האחריות לאספקתם של מכשירי שיקום וניידות לנפגעי תאונות עבודה לא תועבר לקופות החולים מכוח צו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג-2022 שהעביר
שימוע לפני פיטורין הוא הזדמנות להבהיר אי הבנות ולטפל בכל נושא שעשוי להשפיע על ביצועי העבודה שלכם. על ידי הבנת מטרת השימוע והכנה נאותה, תוכלו לנווט את המצב בצורה יעילה יותר ואולי אף לשמור על משרתכם. מאמר זה מספק חמישה טיפים מעשיים שיעזרו לכם להתנהל נכון במהלך שימוע לפני פיטורים. הבנת המטרה של שימוע לפני
חלק חשוב בתהליך זה הוא שימוע לפני פיטורים, המבטיח לעובדים הזדמנות הוגנת להציג את טענותיהם לפני פיטוריהם. מאמר זה בוחן את חשיבותם של שימועים לפני פיטורים, תוך פירוט מתי יש לקיימם, כיצד יש לנהלם ואת הזכויות והחובות של הן המעסיקים והן העובדים בשלב קריטי זה. חשיבותה של שימוע לפני פיטורין שימוע לפני פיטורין הוא צעד
לאחר שבית הדין האזורי לענייני עבודה בתל אביב, הורה להחזיר לעבודתו את ד"ר מאיר ברוכין, מורה להיסטוריה ואזרחות בתיכון יצחק שמיר בפתח תקוה, שפוטר על ידי העירייה לאחר שפרסם ברשתות החברתיות אמירות פוגעניות נגד צה"ל ומדינת ישראל, העיריה ערערה על ההחלטה והיום הגיע לפשרה כי הוא יחזור ללמד לאחר שהצהיר כי יהיה מצידו שיח מכבד:
בית הדין לעבודה הורה לביטוח הלאומי, להכיר כתאונת עבודה, בתאונת דרכים שאירעה לעובד בזמן שהיה בחל"ת ונפגע בה קשה. הסיבה, העובד שהיה בדרך לפגישה עם מעסיקו לסיכום חזרתו לעבודה. בית הדין גם הורה לביטוח הלאומי לשלם לעובד 5,000 שקלים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. על פי התביעה שהוגשה נגד הביטוח הלאומי, התובע נפגע בתאונת דרכים קשה
איש קבע ששירת בחיל הים בתפקיד מסווג, לקה בגלל הלחץ הנפשי במחלה נדירה, משרד הביטחון סירב להכיר בו בהסתמך על חוות דעת מומחה מטעמו שסבר כי אין קשר בין המחלה לבין השירות, וכי אין בסיס לטענה בדבר ליקוי בטיפול הרפואי שניתן לו, אולם בית המשפט קבע כי יש להכיר בו כנכה ואף חייב את משרד
הטרדות מיניות במקום העבודה עולות כסף. עובד בחברת אוטובוסים שהטריד מינית אישה שעבדה איתו, שילם לה 60 אלף שקלים, לאחר משא ומתן עם בא כוחה של האישה, עו"ד יאיר בן שטרית, שלא הסכים לקבל סכום נמוך יותר. לפני כחודשיים מ' פנתה למשרדו של עו"ד בן שטרית, בבקשה לייצג אותה כנפגעת עבירה במסגרת פיצוי אזרחי בגין
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, תומר סילורה, קבע כי עובדת עיריית תל אביב שמועסקת ככוח עזר בבית החולים איכילוב ונפגעה במהלך השתלמות, תוכר כנפגעת עבודה זאת לאחר שביטוח לאומי סירבו להכיר בכך. בית הדין גם חייב את הביטוח הלאומי לשלם לעובדת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 שקלים. התובעת החלה לעבוד בבית החולים איכילוב
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קארין ליבר לוין, דחתה את תביעת תושב מזרח ירושלים, להשבתו לעבודה, לאחר שפוטר על ידי מעסיקתו לאור פרסום שלושה סטטוסים של פסוקים מהקוראן בערבית באפליקציית WhatsApp אשר היו חשופים לכלל אנשי הקשר שלו. הפרסומים בוצעו כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר שהיוו שבר גדול בחברה בישראל ובעקבותיהם פרצה מלחמת
שופט בית משפט השלום בתל אביב, ירון גת, גזר שנת מאסר על איש ההייטק שי יעקובי, שעבד כראש צוות פיתוח בחברת "פאלו אלטו", שהורשע במעשים מגונים לאחר שתיעד עשרות נשים בעירום מלא, והעביר את החומר המצולם למחשבו הפרטי בהמשך הוא התקין מצלמות מאותו הסוג גם בביתו הפרטי. יעקובי יפצה את כלל נפגעי העבירה ב-30 אלף
ראש משמרת הסיור שאחראי על 20 שוטרים ושוטרות וחנך שתי שוטרת אחרות, דווקא ביקש ללמוד מהן דברים מיניים ופחות ללמד אותם על עבודת הסייר. השתיים התלוננו נגדו. באחרונה בית הדין, גזר עליו נזיפה חמורה והורדה בדרגה לשלושה וחצי חודשים לאחר שהורשע בעבירה ה'מכובסת' של התנהגות שאינה הולמת שוטר. על פי כתב האישום, השוטר, שרת הנאשם
שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, יפית מזרחי-לוי, קבעה פיצוי של כמעט 100 אלף שקלים לעובדת לשעבר בחברה לשיווק רהיטים, אשר סבלה מהטרדה מינית. העובדת טענה כי נגעו בה באופן לא ראוי והחמיאו לה על מראה חיצוני, תוך כדי חיבוקים ונשיקות לא רצויות. על פי התביעה, התובעת, שהחלה לעבוד בחברה בנובמבר 2018, חוותה סדרת הטרדות
כתבת גלי צה"ל הדס שטייף מבקשת מהמדינה לשאת בסכום שתחויב לשלם אם תפסיד בתביעה מול אפי נוה במסגרת פרשת "מין תמורת מינוי", אך הערעור שהגישה נדחה בבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי (הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, השופטת סיגל דוידוב-מוטלה, השופטת חני אופק גנדלר ונציגי הציבור מר יוסי רחמים וגב' נעמי זנדהאוז) דחה את ערעורה של
איש משטרה שנפצע בעינו מרסיס של חומר נפץ, יוכר כנפגע על חוק הנכים תגמולים ושיקום, זאת לאחר שיו"ר הוועדה השופטת בדימ' יעל אחימן, קיבלה את ערעורו לאחר שהמדינה סירבה להכירו כנפגע במהלך שירותו הביטחוני. המדובר באיש משטרה בשירות קבע, שנפצע במהלך עבודתו מרסיס של חומר נפץ שהתפוצץ במהלך עיסוקו ופגע בעינו השמאלית. מדינת ישראל, באמצעות
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב, אישר, הסדר פשרה בבקשה לתביעה ייצוגית נגד רשת גני ילדים ומעונות יום "בית יעקב" ירושלים, שהיתה מנוהלת בעבר על ידי השר יצחק גולדקנופף. על פי הבקשה לאישור, שהוגשה על ידי סייעת לשעבר באחד מגני הילדים של הרשת, בגין אי-תשלום דמי מעונות והפרשה לפנסיה בחסר, בניגוד לחובת השוואת תנאי שכרם של
עובדת ניקיון בת 32, נתינה זרה כשלוש שנים בישראל, ככל הנראה הופללה על ידי המעסיק שלה והשוטרים שעצרו אותה ביקשו להשאיר אותה לסוף השבוע במעצר מאחר, שרשות האוכלוסין וההגירה לא עובדים בסוף השבוע, ורק ביום ראשון ניתן לבצע את הליך הגירוש. שופטת בית משפט השלום בירושלים, מרים קסלסי, לא קיבלה את הבקשה והורתה לשחררה. "הטענה
עובדת בחברת התיירות "איסתא" הוכרה לאחרונה כנפגעת עבודה בפסק דין שהתקבל בבית הדין לעבודה, כאשר מעדה העת שהוציאה מסמכים מרכבה, זאת לאחר שהמוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בה כנפגעת עבודה. על פי התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, העובדת נפצעה בעת שהוציאה מסמכים מרכבה, במטרה לעבוד עליהם מהבית, כפי שנהגה מתוקף תפקידה לאורך שנים. בהחלטת המל"ל
בית המשפט המחוזי מרכז הרשיע, על פי הודאתו, את עובד אל על לשעבר, שמעון פרץ, בעבירות של גניבה בידי עובד, עבירת מס, עבירת מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועוד. זאת לאחר שתוך ניצול מעמדו בחברה גנב מאות אלפי שקלים. במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, הגישו עוה"ד שרון בכר ובן עמי כהן מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה
שופט בית הדין לעבודה בחיפה, טל גולן, קבע כי חברת “ביגה” המפעילה מפעל לייצור מאפים הפלתה ערבי ישראלי שהגיש לה מועמדות לעבודה, וחייבה אותה לשלם לו פיצוי של 62 אלף שקל. על פי התביעה, התובע, בן 36, הוא מורה לאזרחות ובעל תואר שני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה. הוא הגיע במרץ 2022 לראיון עבודה בחברת השמה
ביה"ד הארצי לעבודה חייב את ההתאחדות לכדורגל לשלם למשה ליפלס, שהיה עוזר שופט בליגה הלאומית, פיצוי של 50 אלף שקלים כולל שכר טרחת עורך דין, על הפרת חובת תום הלב, משהוכח שמשקלו של המערער היווה שיקול משמעותי בהחלטה לגרוע אותו מסגל הליגה הלאומית ומשההתאחדות אישרה ש"המשקל כמשקל" הוא שיקול זר. בהתאחדות לכדורגל, האמונה על ארגון
קצין צה"ל דרוזי, עובד מצטיין בעירית תל אביב, הגיש לבית המשפט תביעת לשון הרע על סך חצי מיליון שקלים. מהתביעה עולה שמתעמרים בו במשך שנים וגם פנייה לראש העירייה רון חולדאי לא זכתה למענה. על פי התביעה, התובע הינו עובד עיריית תל אביב-יפו בתפקיד ״פקח עירוני״ מזה 6 שנים וב-7.10 הוא נקרא למילואים, לטענתו במהלך
במשך כארבע שנים גנבה דניאלה צין בת 59 מראש העין, במסגרת עבודתה כפקידה במרפאה של פרופ' רפי קרסו בתל אביב לא פחות מ-450 אלף שקלים, כעת את הפרקליטות הגישו נגדה כתב אישום תוך הסדר טיעון לפיו הגיעו להסכמה שהיא תרצה 9 חודשי עבודות שירות. מכתב האישום שהוגש באמצעות עו"ד מאיה קו-אור מפרקליטות מחוז ת"א עולה
רשת סופר פארם תפצה טרנסג'נדר שלא התקבל לעבודה, על ידי קבלן משנה, כך נסגר בהסכם פשרה בין הרשת לעובד. הסופר פארם טענה כי קבלן המשנה פעל בניגוד לערכי הרשת כאשר לא קיבל לעבודה את העובד. מדובר בתביעה שהוגשה על ידי נציבות השוויון בשם דורש עבודה, טרנסג'נדר, שלא התקבל לעבודה אצל קבלן משנה של הספק החיצוני,
עובדת ניקיון לשעבר בבית החולים “אסף הרופא” תבעה את המדינה ואת בית החולים בגין התעמרות בעבודה מצד הממונה עליה. היא טענה שהממונה איימה עליה בקשר לבחירות לוועד העובדים, ושהיא כינתה אותה בשם גזעני. שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב רוית צדיק דחתה לאחרונה את התביעה, וקבעה שאין באמירות הממונה דפוס של התנהלות פוגענית חוזרת
עובדת ותיקה במרכז "משען" לטיפול בילדים עם מוגבלויות פוטרה לאחר שהתבטאה באופן קשה נגד חיילי צה"ל וראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות המתקפה הרצחנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023. העובדת טענה שפיטוריה הם תוצאה של השמעת דעה פוליטית וביקשה לבית הדין לעבודה לבטל אותם. השופט אורן שגב קיבל את דבריה וקבע שהפיטורים הם בלתי חוקיים והחזיר
שופטת בית הדין לעבודה בבאר שבע, יעל אנגלברג-שהם הורתה לחברת אבטחה לשלם פיצוי של כ-47 אלף שקלים כולל הוצאות משפט, בגין פיטורים שלא כדין וללא הודעה מוקדמת למאבטחת שפוטרה ממקום עבודתה. העובדת טענה כי עבדה מטעם החברה במשך כשנתיים ואז הודיע לה נציג חברת השמירה כי יש לפטר אותה משום שאין לה רישיון נהיגה. העובדת
מעל 123 מיליון שקלים הוחזרו לכ-34 אלף שכירים, במסגרת מהלכים יזומים של רשות המסים להחזר מס. בשנתיים האחרונות נשלחו על ידי הרשות מעטפות ירוקות לאזרחים, שמבדיקת השכר שלהם לשנים 2018-2016 עלה כי יש להם פוטנציאל להחזר מס. מקבלי מעטפות ירוקות לשנים 2017 ו-2018 יכולים עדיין להגיש בקשה להחזר. מהלכים אלו של חטיבת שומה וביקורת ברשות
בישראל, זכות זו מוענקת על פי חוק חופשה שנתית, המפרט את מספר ימי החופשה המגיעים לעובדים בהתאם לגורמים שונים כגון ותק, משך יחסי עובד-מעביד ומספר ימי העבודה במהלך השנה. מאמר זה נועד לספק מדריך מקיף להבנת ימי חופשה בתשלום בישראל, לרבות התנאים לזכאות מלאה, ההשלכות של ימי מחלה על ימי החופשה והסדרים מיוחדים לעובדים בענפים
בישראל, חוק עבודת נשים, שנחקק בשנת 1954, ממלא תפקיד משמעותי במתן תמיכה והגנה זו. מאמר זה עוסק בהיבטים השונים של חוק זה והשפעתו על נשים עובדות בישראל, כמו גם בחוקים ובתקנות נוספים הקשורים אליו. חוק עבודת נשים: מטרות והוראות חוק עבודת נשים מכיר בתפקיד הכפול של נשים כאימהות וכעובדות. הוא נועד להקל על השתלבותן של
מדריך מקיף זה יעסוק בנושאים חיוניים כגון ימי מחלה, ימי מחלה לאחר הפלה, היעדרויות לטיפולי פוריות, זכויות עובדים וימי חופשה, הפסקות במהלך יום העבודה וחובות ביטוח פנסיוני. נדון גם בסעדים המשפטיים העומדים לרשות העובדים וההשלכות שעשויות להיות למעסיקים אם יפרו זכויות אלו. ימי מחלה אחת הזכויות הבסיסיות השמורות לעובדים בישראל היא הזכות לנצל ימי מחלה.
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הורה להחזיר עובדת לעבודתה במרכז "משען" שפוטרה לאחר שכינתה את חיילי צה"ל, לאחר טבח ה-7 באוקטובר, כ"פושעי מלחמה שהורגים ילדים". השופט מתח ביקורת על אמירותיה של העובדת, אך קבע כי נפלו כשלים בהליך הפיטורים ועל כן אינו חוקי. האמירות של העובדת נאמרו יממה בלבד לאחר השבת השחורה. לפי מעסיקיה,
ביוזמת שר העבודה יואב בן צור: ועדת השרים אישרה כעת תיקון לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום – במסגרתו יאסר על פיטורי עובדים שפונו או התפנו מביתם, וכן הגנה על השבויים, החטופים והנעדרים ובני משפחותיהם. השר בן צור: ״בשגרה ובחירום משרד העבודה מגן על מעמדם של העובדים בישראל. בימים אלו אנו פועלים בכל האמצעים כדי
שר האוצר בצלאל סמוטריץ שר העבודה יואב בן צור ושר החינוך יואב קיש סיכמו על מתווה סיוע למעונות היום והמשפחתונים המסובסדים כדי שהתשלומים לא יושתו על ההורים בגין חוסר פעילות. מלחמת חרבות ברזל שהחלה ב-7 באוקטובר הובילה לסגירה חלקית של מערכות החינוך, בכללן מעונות היום והמשפחתונים המוכרים. כדי לתת מענה לארגונים בתוך ימי הלחימה, שר
הממשלה אישרה הלילה את מתווה משרד האוצר למענה לעסקים בגין הנזק העקיף שנגרם להם בעקבות מלחמת חרבות ברזל. המתווה כולל מענק המשכיות עסקית לעסקים בכל רחבי הארץ (עסקים ביישובי הספר זכאים להחזר מלא על נזק זה כקבוע בחוק), וכן שורת הקלות במתווה החל"ת. המתווה כפוף לאישור הכנסת ויובא לאישורה בימים הקרובים. מענק המשכיות עסקית על
רשות המסים פרסמה היום הודעה לציבור המעסיקים המבהירה כי מעסיקים בכלל חלקי הארץ יהיו רשאים לתבוע פיצוי בגין שכר ששילמו לעובדים שנעדרו ממקום העבודה מכיוון שפונו מביתם בהוראת כוחות הביטחון, בשל אירועי הלחימה האחרונים. ההוראה באה בהמשך להחלטת ממשלה מספר 950 מיום 12.10.23, החלטה מספר 975 מיום 18.10.23 וצו אלוף על סגירת שטח מרחב אוגדת
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה נתונים חדשים ומעודכנים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2022. הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כחלק מתהליך יישומו של תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לפיו גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות מחויבים לפעול להעסקה של לפחות
הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי דנה היום בהיערכות מערכת החינוך לשנה"ל שבפתח וזאת ברקע דו"ח המבקר על היערכות המשרד לשוק העבודה המשתנה – דוח שנתי 71ב – ישיבת מעקב. בדיון עסקו בעיצומים ושיבושים של ארגון המורים העל-יסודי בסוף שנה"ל תשפ"ג, האזהרות על שביתת הארגון בפתיחת שנת הלימודים וההשפעה המסתמנת על הסעיפים המועלים בדוח
פסק דין תקדימי, ניתן בבית הדין הארצי לעבודה, קובע כי אישה זכאית לתשלום הבטחת מזונות רטרואקטיבי מהמוסד לביטוח לאומי, על אף קיומו של תיק הוצאה לפועל פתוח כנגד החייב. המדובר בפסק דין עקרוני וחשוב שצפוי לסייע לכלל ציבור מקבלי הבטחת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. המדובר באישה, אם לילדה, אשר התגרשה מבעלה. במסגרת הליך הגירושין ניתן
העברה בין דורית נקשרת פעמים רבות לתאגידי ענק, לקונצרנים ולחברות הגדולות במשק. אבל האמת היא שלא רק משפחות עשירות ועתירות ממון מתמודדות עם העברת העסקים בין הדורות, גם עסקים קטנים מתמודדים עם המורכבויות השונות. "יש פה נקודות רבות שצריך להתייחס אליהן ולחבר אותן לקו אחד", מתאר עו"ד יוחנן דוניץ, המתמחה בנושא של העברה בין דורית,
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה בראשות הנשיאה ורדה וירט ליבנה, סגן הנשיאה השופט אילן איטח והשופטת לאה גליקסמן דחה את ערעורם של עו"ד שאול כהן, פרקליט בשירות המדינה, ושל עמותת "משמר הדמוקרטיה הישראלית", וקבע כי על עובדי השירות המשפטי בשירות המדינה חל איסור להשתתף בהפגנות המחאה כנגד מדיניות ותוכניות הממשלה, הבעלות "אופי מדיני". עו"ד
לבית משפט השלום בבאר שבע הוגש כתב אישום נגד עובדי נמל אשדוד מקס אללוף, 50, ויעקב קידר, 50, שניהם מאשדוד, לאחר שבשל רשלונתם, בעת פריקת גלילי פח התנתקו הגלילים וגרמו למותו של דוד טטראשוילי ז"ל. מכתב האישום שהגישה עו"ד רננה לוי עולה כי בתקופה הרלבנטית עבד קידר כמנהל עבודה בנמל ואללוף, שהיה כפוף אלו, עבד
לבית הדין לעבודה הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית במיליוני שקלים, נגד המוסד לביטוח לאומי, שבמסגרת הבקשה נטען כי כאשר הביטוח הלאומי משיב כספים שנגבו ביתר הוא מחסיר את המדד האחרון. במכתב שקיבל מגיש הבקשה מהביטוח הלאומי נטען כי תיקון מערכות המוסד לביטוח לאומי יעשה בהקדם אולם מאחר ומדובר בתיקון מורכב זה ייערך מספר חודשים. על
האם תושב שטחים שוויתר למעסיקו על אחריותו לתאונת עבודה שאירעה לו, יכול לתבוע אותו? מתברר שכן, בית המשפט הורה לאחרונה למעסיק לפצות עובד בכ-2.5 מיליון שקלים לאחר שזה נפגע באורח קשה בתאונת עבודה וזאת למרות שהמעביד הראה מכתב חתום על ידי התובע שבו הוא מוותר על זכותו להגיש תביעה נגדו. בבית המשפט התברר בין השאר
קצין משטרה שקיים קשר אינטימי עם סגניתו, נידון לאחרונה לנזיפה חמורה והורדה בדרגה למשך 3 חודשים, זאת לאחר ששיקר למפקדו אודות מערכת היחסים וכן מילא עבורה טופס הערכה בה מן הסתם היא קיבלה את הציון הגבוה ביותר בה כתב בין השאר: "מדובר בשוטרת איכותית מקצועית". על פי כתב האישום שהוגש נגדו, במשך כחצי שנה, בזמן
עובד בסניף סופר יודה, שהודיעו לו שהוא עובר לעבוד בסניף אחר של הרשת קיבל את הבשורה קשה הכה את מנהל סניף החנות שבה עבד ולאחר מעצרו, התפרע בתא המעצר וחשף את איבר מינו בפני שוטרת, כעת הוגש נגדו לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים. מכתב האישום עלה כי לפני
אישה עם מוגבלות נפשית, אחות מוסמכת, הגישה מועמדות למשרה התואמת את כישוריה ונפסלה לאחר שעדכנה את המעסיק על מוגבלותה. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תבעה בשמה בית הדין לעבודה קבע שמדובר באפליה ופסק לה פיצוי של 35 אלף שקלים. על פי התביעה, מדובר באישה עם מוגבלות נפשית, שהגישה מועמדות לתפקיד – אחות בבית אבות.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת כרמית פלד, אישרה תובענה כייצוגית נגד שלמה תחבורה. במסגרת אישור התובענה כייצוגית נקבע, לכאורה, כי עובדי שלמה סיקסט זכאים להפקדות פנסיוניות גבוהות יותר מאלו שבוצעו עבורם בפועל ולהפרשי זכויות בגין עמלות. הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נתן החלטה בהליך מאוחד של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות נגד חברת
הצרות המשפטיות של שר פיטנס: בשבוע שעבר פורסם כי גורו הכושר נקלעה לקשיים כלכליים וכי היא מבקשת מבית המשפט הקפאת הליכים. כעת נודע כי הליכים משפטיים נוספים נפתחו נגדה. מאמנת כושר שהועסקה ברשת של שר פיטנס הגישה תביעה בסך 120 אלף שקלים נגד חברת שר פיטנס בע"מ, מאחר ולטענתה לא שולמו לה על ידי החברה
היועצת המשפטית לממשלה הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א את התנגדותה להסדר פשרה במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית, שהגישו עובדים שעתיים במחלקת האבטחה של חברת תע"ש מערכות. לטענת עו"ד גלי בהרב-מיארה, סכום הפיצוי שנקבע בפשרה אינו מספיק. בבקשת האישור טענו העובדים, שהחברה לא שילמה להם עבור זמן שהוגדר כ"זמן הפסקה", שעמד על 24 מתוך
במשך שנים משרד הבטחון שילם גמלת פנסיה לאישה גרושה שלא כדין וכעת כשהגרוש, טייס הקרב נפטר, משרד הביטחון סירב להמשיך לשלם. באחרונה שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, הדס עובדיה, הורתה לממונה על תשלום הגמלאות בצה"ל, להמשיך ולשלם את הכסף מאחר והגרושה אינה צריכה להרע את מצבה בשל מחדלו של הממונה. השופט הורתה למשרד הביטחון
בית הדין לעבודה בנצרת קיבל בקשה לנהל תביעה ייצוגית נגד שירותי בריאות כללית, בשאלה האם עובדות כוח-עזר בחדרי ניתוח מופלות לרעה בשכרן בהשוואה לסניטרים בחדרי הניתוח. הפרשה עוסקת בשני תפקידים שעיקרם בניקיון חדר הניתוח ובשינוע המטופלים אל חדר הניתוח וממנו. תפקיד השינוע מבוצע בכל בתי החולים רק על ידי עובדים גברים, המכונים 'סניטרים'. תפקיד ניקיון
בית המשפט העליון, שנדרש לשאלת ההעתקה השיפוטית במסגרת עתירה לבג"ץ נגד "פסק הדין המועתק" של בית הדין האזורי לעבודה, קבע כי פסק הדין המועתק אינו בטל, ובכך הכשיר אותו. לעומת זאת, את זכות הערעור של העותר, המוקנית על פי חוק לכל אזרח, ביטל בית המשפט העליון, מטעמי "יעילות", בטענה כי אין היא זכות מוחלטת פסיקה
לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוגשה תביעה של עובד בחברת דואר ישראל בע"מ, בעקבות הפליה ובהפרת החובה לתת לו התאמות, בשל היותו בן משפחה של אנשים עם מוגבלות – אשתו של העובד ובנו עם מוגבלות – ובניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התובע, אשר עובד 23 שנים במטה חברת דואר ישראל בירושלים, בתפקיד טכנאי
באזור גוש דן להשיג עובדת משק בית הפך להיות דבר מסובך, שלא לומר בלתי אפשרי. כך קורה שאנשים המחפשים אחר מנקה לא עורכים בדיקה קפדנית באשר לאשת המקצוע שהם מכניסים לביתם. דוגמא לכך הם בני זוג שחזרו יום אחד מהעבודה וגילו שהעוזרת שלהם "ניקתה" את הבית וגנבה מהם אלפי שקלים במזומן. לא רק זה, היא
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה ורדה וירט-לבנה, השופטת סיגל דוידוב מוטולה והשופט רועי פוליאק קיבלו את ערעורה של מלצרית וקבעו כי הוטרדה מינית במסגרת עבודתה כמלצרית בלובי המלון וקבעו כי השף שהטריד אותה מינית והיא לא היתה כפופה לו יחויב בסך 40 אלף שקלים והמעסיקה בסך 12 אלף שקלים (סכום המקסימום בחוק)
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של הרב בנימין קופרמן, רב במועצה הדתית רמת גן, והורה על השבתו לעבודה ועל תשלום השכר שלא שולם לו מאז פיטוריו. בית הדין קיבל בכך את שחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות חלה על עובד מועצה דתית גם אם המועצה החתימה את העובד על חוזה אישי. עוד נקבע שפגמים
לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בשם גימלאי קואופרטיב אגד אשר מבקשים שהנכסים העצומים של חברת אגד יחולקו לחברי אגד שנמנו במועד הפיכתה לחברה בע"מ בדרך של הקצאת מניות. הכוונה היא שהנכסים יחולקו בין כלל חברי האגודה משנת 1989, אשר מיסדו והפעילו אותה תוך ויתורים ניכרים בשכרם וזכויותיהם (לפני שהפכה ב 2019
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב-יפו דחה הלילה (יום שני) את בקשת חברת אגד להטיל צו מניעה על שביתת המחאה בקו 26 של החברה. זאת, בהמשך להודעת ההסתדרות אתמול על השבתת קו 26 למשך שעתיים, כאות מחאה על מקרה אלימות חמור נגד נהג אוטובוס. בית הדין הכיר בעבר בזכות ההסתדרות לשבות למשך זמן קצר כאות
מדוח פעילות בית הדין לעניין שירות התעסוקה – קורונה לשנת 2021 עולה כי סה"כ תיקים (בקשות ערעור) שנפתחו בבית הדין בשנה זו עומד על 35 (בעניינם של 270 עובדים) וכי נסגרו בסך הכל 183 תיקים שנסגרו (בעניינם של 4,705 עובדים). סכום המענק המוערך שאושר בהחלטות בית הדין לעניין שירות התעסוקה – קורונה עמד בשנת 2021
שופט בית משפט השלום בבאר שבע, תומר אורינוב, חייב את מעסיקתו של מאבטח וחברה שביצעה אימון בפיצוי למאבטח בכרבע מיליון שקלים, לאחר שבמהלך אימון נועד לדמות סיטואציה של השתלטות על אוטובוס, הוא נפצע כאשר נחבל בברכו. השופט חייב גם את השתיים בכ-30 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. על פי התביעה, במסגרת אימון, לנטרול מחבלים באוטובוס,
לבית המשפט המחוזי מרכז הוגש כתב אישום כנגד עדנאן נורי, בן 20 משועפט לאחר ששיסף את פניו של מנהל העבודה של אחיו, משום שסבר שלא שילם לו את הסכום שהיה אמור לקבל. מכתב האישום עלה, כי אחיו של נורי סיפר לו שהמתלונן, אחראי עובדי הניקיון במקום עבודתו של אחיו, שילם לו סכום שונה ממה שסבר
הרכב ביה"ד הארצי לעבודה, בראשות הנשיאה, ורדה וירט-ליבנה הרחיב, בהסכמת הביטוח הלאומי, את מעגל הרשאים לסייע בניידות כך שיכלול גם את בני זוגם של מי שהוגדרו כקרובי משפחה בהסכם. במסגרת ההליך הסכים המוסד לביטוח לאומי להרחיב את המונח קרובי משפחה כך שיכללו בתוכו גם בני הזוג. במדובר בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי
תושב השפלה הרגיש יותר מדי חופשי עם הקולגה שלו לעבודה. מדי פעם היה נוגע בה וזורק לה משפטים מיניים. כאשר זה הפך להיות אובססיבי היא הגישה נגדו תלונה במשטרה. לאחרונה, הגישה פרקליטות מחוז מרכז כתב אישום נגדו לבית המשפט, בגין מעשים מגונים והטרדה מינית. הנאשם, בן 58, הועסק כעובד קבלן במפעל כאשר המתלוננת, הועסקה שם
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכל נעים דיבנר, חייבה את חברת טש-מא סחר ושיווק בע"מ, לשלם לעובדת עם מוגבלות פיצוי כספי בסך כ-48 אלף שקלים, לאחר שמנהלת בחנות זיכיון של "דלתא" שמעה על מוגבלותה הנפשית של העובדת והפסיקה לשבץ אותה בסידור העבודה בשלל תירוצים. המדובר בבחורה צעירה בשנות העשרים לחייה, עם מוגבלות נפשית,
בג"ץ משווה בין זכויות עובדים עצמאים לשכירים: מתווה המדינה לפיצוי בגין ימי בידוד שנכפו על עובדים בשל התפרצות הקורונה יתוקן כך שזכויות עובדים עצמאים יהיו שוות לאלו של השכירים. זאת, בעקבות עתירה שהגיש לבג"ץ ארגון להב, המאגד עובדים עצמאים, בה נטען כי מסלול הפיצוי מפלה בן העובדים. נשיא להב, עו"ד רועי כהן, אמר בעקבות החלטת
שופטת בית משפט השלום בהרצליה, לימור רייך, הורתה לאולם אירועים לפצות עובד ב-137 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד, לאחר שזה החליק על מדרגות רטובות. השופטת דחתה את טענת האולם כי הנפילה אירעה לאחר שאותו עובד דילג על מדרגה. על פי התביעה, העובד שהינו קצב, טען כי העמיס עגלה מלאה בחומרי גלם לתוך מעלית, ובהתאם להנחיות
החשב הכללי הקצה לראשונה מכשיר פיננסי להבטחת השלמת תשואה צמודה בגובה 5.15% לקרנות הפנסיה. עם תחילת ההקצאה תופסק הנפקת אגרות החוב המיועדות מסוג "ערד". בתחילת אוקטובר, הוחלפה הנפקת אגרות החוב המיועדות לקרנות הפנסיה מסוג "ערד", במנגנון הבטחת תשואה. רפורמה זו עוגנה במסגרת התקציב לשנים 2021-2022. איגרות חוב מסוג "ערד" הן איגרות חוב ממשלתיות צמודות למדד
שופטת בית משפט השלום בחיפה, עידית וינברגר, הורתה למעסיק לשלם לעובד שלו פיצויים בסך של כ-260 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, זאת לאחר שעבד בשיפוצים נפל מגובה שתי קומות ונפצע. התובע, בן 57, הגיש תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לו בתאונת עבודה שאירעה לו, עת הועסק ע"י הנתבע, בעבודות בניה ושיפוצים בקרית אתא. התאונה
מתדלק נדרס במהלך עבודתו באזור לכיש והפך נכה, הגיש באחרונה תביעה בסך 150 אלף שקלים פיצויים מחברת הביטוח, זאת לאחר ש-101 אלף שקלים כבר שולמו לו על ידי המוסד לביטוח לאומי שהכיר באירוע כתאונת עבודה. על פי התביעה בעת שהמתדלק עבד בתחנה ובעודו מהלך שם מכונית מסחרית, שהביאה סחורה לתחנה, פגעה בו בעוצמה, ונגרמו לו
שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אסף הראל, זיכה חברת אאוטסורסינג ונושאי משרה בכירים אשר הואשמו על ידי משרד הכלכלה שסיפקו שירותי כח אדם למפעל באמצעות שני עובדים, מבלי שהיה לחברה רשיון לעסוק כקבלן כח אדם. בהחלטת הזיכוי ציין השופט כי יש לעשות הבחנה בין קבלן כח אדם ובין קבלן מיקור חוץ (אאוטסורסינג), כפי שהחוק
שופטת בית משפט השלום בחיפה, נסרין עדוי-ח'דר, הורתה למעסיק לפצות עובד שלו בכ-560 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד, לאחר שזה במהלך עבודות אחזקה של מבנה בירושלים, נפל מסולם וסבל משבר במרפק. התובע, שהיה כבן 32 בזמן התאונה, עבד בשירות הנתבע, בתור איש תחזוקה ולטענת התובע, במסגרת עבודתו בשירות המעביד, ארעה לו תאונה שבעקבותיה סבל נזק
שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אירית הרמל, הכירה בתביעה של הכדורסלן מתן נאור נגד הביטוח הלאומי כי בקע ספורטאים הינו כפגיעה בעבודה, לאחר שבחימום לפני משחק בליגת ווינר הוא נפצע ונקבע כי הוא סובל מבקע ספורטאים. נאור, בן ה-32, מאז שחרורו מצה"ל בשנת 2002, במשך כ-20 שנים, עבד כשחקן כדורסל מקצועי, בין השאר בהפועל
בחודשיים האחרונים התנהלה במשטרה ובמשרד העבודה חקירה סמויה, בחשד למתן הסמכה בגובה, בדגש לעובדים זרים באתרי בנייה מבלי שעברו הסמכה בפועל. במסגרת החקירה נעצר חשוד, מדריך מוסמך להכשרת עובדים, בחשד שסיפק אישורים בניגוד לדין בשל בצע כסף. ביחד עמו עוכבו לחקירה שלושה מעורבים נוספים. על פי החשד, תושב אזור ירושלים בן 50, בעל חברה להסמכת
בתום דיון ממושך בין משרד האוצר, משרד החינוך והסתדרות המורים הודיעו הצדדים כי סיכמו את עקרונות ההסכם הקיבוצי החדש של עובדי ההוראה. בין היתר, נקבע כי השכר לעובד הוראה מתחיל יעמוד על 9,000 שקל וינתן מענק התמדה של 10 אלף שקל לאחר שלוש שנים במערכת. בנוסף הוסכם על התאמת לוח החופשות, במסגרתו יעבדו המורים בימי
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעורו של עובד בעירית ירושלים, עמאד עבד אלראזק ח'דר וקבע כי בהתנהגותו של העובד לא הייתה משום הפרת חוק איסור לשון הרע וביטל את חיובו בתשלום פיצויים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים לעובד אחר בעירייה, איתן מזרחי. ההליך נסוב סביב אירוע של הכנת שער במסגריית עיריית ירושלים אשר הותקן
התאחדות התעשיינים הגישה אתמול (יום ב') לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, עתירה נגד הסתדרות המורים בישראל, על כוונתם להשבית את הלימודים ב-1 לספטמבר. בעתירה יוצאת ההתאחדות נגד שביתת המורים המתוכננת ודורשת להוציא למורים צווי מניעה: "כל שבוע השבתה של מערכת החינוך גורע מהתוצר של המשק כ-1.8 מיליארד שקל". בעתירה, התאחדות התעשיינים מבקשת מבית המשפט להוציא
כ-200 עובדי תבל מטרו, המפעילה את הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן התאגדו בהסתדרות. את ההתאגדות מובלים חברי ועד הפעולה בליווי נציגי האגף להתאגדות עובדים. "הרכבת היא העתיד של התחבורה בגוש דן ואנו גאים להיות החלוצים של הפרויקט הגדול והחשוב הזה. עם זאת, רגע לפני שיוצאים לדרך חשוב לזכור את מי שמובלים אותו, אותנו,
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עמיצור איתם, דחה את בקשת ארגון העיתונאים בישראל וארגון עובדי התקשורת לקבוע כי האגודה הירושלמית אינה ארגון עובדים ולפיכך לא ניתן לנכות לזכותה דמי חבר. המשיבים היו האגודה וכאן תאגיד השידור הציבורי הישראלי. בית הדין ציין בהחלטתו כי במסגרת הליך קודם הושגה הסכמה בין הארגונים לבין האגודה באשר לנושא
שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, אילת שומרוני-ברנשטיין, קיבלה תביעה נגד הביטוח הלאומי וקבעה כי אלמנתו של אדם שנורה למוות בדרכו לעבודה זכאית לגמלת תלויים בנפגעי עבודה. השופטת שדחתה את טענת הביטוח הלאומי סירב להכיר באירוע כתאונת עבודה משום שחקירת הרצח מתנהלת כבר שנים ולא ניתן לשלול את האפשרות שמדובר באירוע פלילי על רקע סכסוך
משרד החקלאות כופה על הדייגים בים התיכון, מדי שנה בשנה, איסורי דיג עונתיים (למשך עשרות רבות של ימים רצופים) ללא מתן פיצוי הולם תמורת השבתת פעילותם בתקופות הרבייה והגיוס. בהתנגדויות על נוהל התמיכה ובעתירה לבג״ץ ביקשנו לגבש נוהל תמיכות שיסדיר את פיצוי הדייגים, בכל שיטות הדיג, לא רק עבור השבתת הדיג בשנה החולפת, אלא אף
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע יוחנן כהן התפטר לפני ימים אחדים מכס השיפוט, כאשר הסתמן כי שר המשפטים עומד להגיש נגדו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם להמלצת נציב תלונות הציבור על שופטים. התפטרותו באה עקב תלונה על העתקה גורפת שעשה בפסק דינו מסיכומי צד אחד ומהחלטה קודמת בהליך, ועקב פרטים נוספים הקשורים
מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד עידן אבוטבול, 27, מקריית עקרון, לאחר שגנב מטבעות ווירטואליים בשווי 110 אלף דולר, במועד הגניבה, ממנהלו. על פי כתב האישום, בתקופה הרלבנטית לכתב האישום עבד הנאשם בחברה המספקת מערכות אבטחה ותקשורת, תחת ניהולו של י.ש., שהחזיק מטבעות וירטואליים בשני ארנקים דיגיטליים. בנוסף,
שופט בית משפט השלום בתל אביב, ד"ר מנחם (מריו) קליין, קיבל תביעה של מטפלת קשישים שבמהלך עבודתה בבית הקשיש ננשכה מכלב המשפחה והורה לשלם לה פיצוי בסך 150 אלף שקלים בניכוי אשם תורם של 20 אחוזים ותגמולי הביטוח הלאומי. התובעת, בת 65, ננשכה על ידי כלבם של בני משפחת קשישה בבית בו טיפלה בקשישה במהלך
שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, חגית בולמש, דחתה תביעה של חברת הסעות לתשלומי ביטוח, לאחר שהרכב נגנב בזמן שהוא היה מונע והנהג הסעות יצא לחנות לקנות שתיה ולא הבחין בכלל בגניבת הרכב. למרות זאת השופטת הורתה לנהג ההסעות לשאת בהוצאות המשפט של חברת ההסעות וחברת הביטוח. הנתבע, הועסק על ידי התובעת כנהג הסעות והותיר
עובד משרד הגנת הסביבה שראייתו התדרדרה ורישיונו נלקח, הפסיק לקבל הוצאות אחזקת רכב מהמדינה על אף שאשתו מסיעה אותו לפגישות מטעם תפקידו – נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים הגישה תביעה בשמו שהובילה להסכם פשרה, לפיה המדינה תשלם לתובע מדי חודש תשלום של פי 2.5 ממה ששילם עבור תחבורה ציבורית לנסיעות בתפקיד בתקרה
נגד שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, צפויה קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם להמלצת נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, לשר המשפטים, וזאת עקב ההעתקה הגורפת שעשה בפסק דינו מסיכומי צד אחד ועקב אי אמירת אמת לנציב. בהתאם להחלטת של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון גונן, קיבלה את בקשת בני זוג מאוקראינה, שנמצאים בישראל מ-2018, להעניק להם אשרת עבודה כל פעם לשלושה חודשים, זאת לאחר שהמדינה לא הרחיקה אותם בגלל המלחמה אך לא אפשרה להם לעבוד. לדברי השופטת, "לא ייתכן שאדם ירעב ללחם ולא יהיה לו מחסה והפתרון היחידי עבורו יהיה העסקה
לבית המשפט השלום בנצרת הוגש כתב אישום נגד ליטן מליחי מנהל עבודה וניהאד טאהא מפעיל מנוף בגין גרימת חבלה ברשלנות. זאת לאחר שפועל שהיה באחריותם נפל מהקומה השביעית בעת עבודתו. על פי כתב האישום, הפועל תושב השטחים, נפל מהקומה השביעית בעת ביצוע עבודות של פנוי קרשים. הפועל נפל בעת העמסת הקרשים באמצעות עגורן להעמסה עצמית,
שופט בית משפט השלום בנצרת דניאל קירס דחה תביעת נזקי גוף של עובד, לאחר שהסכום שנקבע לו כפיצוי נבלע בתגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל בסכום של למעלה מ-600 אלף שקלים. השופט קירס הורה לתובע לשלם לנתבעים שכר טרחת עורך דין בסך של 20 אלף שקלים. התובע טען בכתב התביעה כי בעת שהוא עבד במפעל לייצור
הבוקר (יום ד') הגיעו דייגים ובני משפחותיהם למחלף אשדוד בכביש 4 לכיוון צפון וחסמו את הכביש במחאה על סגירת הענף לשיטתם. לדבריהם, "אם לנו אין מקום עבודה ללכת אליו גם לכם לא יהיה. הדייגים לא מעניינים אף אחד". בשבוע שעבר חסמו הדייגים את צומת אגד מחיפה על כביש החוף עד עתלית במחאה על איסורי הדייג
שופטת בית משפט השלום בכפר סבא, רחל קרלינסקי, חייבה את משרד החקלאות לפצות בכ-60 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, עובדת שנפצעה במהלך עבודתה כמהנדסת מחקר במעבדה במכון להגנת הצומח. "הרושם שהתקבל מעדות עד ההגנה לא היה שהתובעת פעלה בניגוד להנחיות אלא פעלה מבלי שיתנו לה כאלו", נכתב בפסק הדין. התובעת עבדה מזה שנים אצל הנתבעת
הרכב שופטי בית הדין הארצי לעבודה קיבל ערעור של טבח במסעדה על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים כי לעובד מגיע פיצוי בגין שעות נוספות לאחר שהשופטים שוכנעו כי אף שהופיע בתלוש המשכורת שלו רכיב של "שעות נוספות" מדובר היה בחלק אינטגרלי משכר הבסיס שפוצל באופן פיקטיבי. בסך הכל יפוצה הטבח בסכום כולל של
שופטת בית הדין לעבודה בתל אביב, שגית דרוקר, קיבלה ערעור של רופא בתביעה נגד הביטוח הלאומי שסירב להכיר בו כנפגע עבודה. השופטת קבעה כי אירוע בו הלקוחה צעקה עליו והטיחה בו שהוא ״רופא חרא״ וכי לא אכפת לו מילדים ויומיים לאחר המקרה הרופא אובחן כסובל מאוטם שריר הלב ועבר צנתור הינו אירוע חריג. התובע, רופא
שופטת בית משפט השלום בירושלים, מרים קסלסי, דחתה תביעת נזיקין של אדם שנפצע במשחק כדורגל של הליגה למקומות עבודה, בעת שעבד בעיריית בית שמש, השופטת תהתה, מדוע מקום העבודה צריך לשאת באחריות לגליץ' שעשה שחקן מהקבוצה היריבה וחייבה את התובע בהוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים. המדובר בתביעה נזיקית בקשר עם נזקי גוף שאירעו לתובע
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו קאעוד, קבע כי אביבית משרקי סייעת בגן ילדים בנס ציונה, שתועדה בשמונה מקרים כאשר נהגה באלימות כלפי פעוטות בגן הילדים, לא תקבל פיצויי פיטורין, למרות שהתיק הפלילי נגדה נסגר. השופט אבו קאעוד דחה גם את תביעת בעלי הגן לפיה גרמה לסגירתו מאחר והדברים לא הוכחו. על
לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוגשה עתירה של שוטר סיור לשעבר במשטרת ישראל, שפוטר מהמשטרה לאחר שנפצע באורח קשה כשעצר בגופו מחבל שדקר אותו והוא עוד הספיק לירות בו לפני שחבריו עצרו את המחבל. כעת הוא מבקש מבית המשפט שיורה למשטרה להחזירו לתפקידו. "עשיתי ככל שביכולתי וכל אשר לאל ידי על מנת להימנע מפניה לבית
שופט בית משפט השלום בקריית גת, יניב בוקר, דחה בקשה לתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שאותה הגישה מדריכת גלישה ורכיבה על סקטבורד שנפלה מהסקטבורד בעת עבודתה ולטענתה החברה התרשלה בכך שלא נתנה לה אמצעי מיגון. על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת, בת 27, הועסקה אצל גלים חוף אשקלון בע"מ ובין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד.
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, שלומית יעקובוביץ, דחתה תביעה לפיצוי בגין נזק גוף, אשר נגרם, על פי הנטען, לתובעת, מפיקת אירועים, במהלך פריקת ציוד ממשאית. השופטת קבעה כי לא הוכח שהמעסיק של מפיקת האירועים דרש ממנה לעלות למשאית ולעזור בפריקת הציוד. על פי כתב התביעה, הגיעה התובעת יחד עם מעבידה, למקום אירוע, כשעתיים לאחר
שופט בית משפט השלום בבת ים, שי מזרחי, קבע כי חברת טקסטיל מאזור המרכז תפצה ב-180 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד והוצאות עובדת שנפגעה בצווארה וכתפה מפגיעת סולם במחסן חנות החברה. התובעת, בת 51, עבדה בשירות הנתבעת ובעודה במחסן, נפגעה לפתע כתוצאה מסולם עץ כבד שהושען שהינו סגור על המדפים, כתוצאה מפגיעת הסולם, התובעת הוטחה
שופטת בית משפט השלום בירושלים, אורנה סנדלר-איתן, קיבלה תביעה של פועל שנפל מגג בזמן ביצוע עבודות רעפים והורתה לקבלן לפצות אותו בסכום של כ-360 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד. מנגד דחתה השופטת את התביעה שהגיש נגד מזמין העבודה וחייבה את התובע ב-68 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. "אני קובעת", פסקה השופטת בפסק הדין, "כי הקבלן
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אריאלה גילצר-כץ, אישרה בקשה מוסכמת מתוגמלת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית, נגד חברת קל-אוטו שירותי מימון, לאחר שנתבעה על ידי עובד לשעבר של החברה בסניף נתב"ג. בפסק הדין אושרה ההסתלקות מהתביעה לאור התמזגות קל-אוטו עם חברה אחרת ולאור התחייבותה לעמוד על זכויות העובדים. ביהמ"ש פסק לתובע פיצוי וגמול
שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דורי ספיבק, פסק פיצויים וזכויות למאמנת כושר שהועסקה 22 שנה כפרילנסרית. השופט קבע כי שהתובעת תקבל פיצויי פיטורים בסך 110 אלף שקלים, זכויות סוציאליות נוספות (חופשה, פנסיה, חגים ועוד) בסך של כ-70 אלף שקלים, וכן הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים. מאמנת כושר הועסקה במשך 22 שנים ברציפות במעמד
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו-קעאוד, קבע בנושא גובה השכר ששולם לעובד מהרשות הפלסטינית, כי לא נסתפק עוד בדיווחים למדור התשלומים ובמקום שיש מחלוקת הנוגעת לגובה השכר ששולם לעובדי הרשות הפלסטינית, המעסיק יצטרך להציג אסמכתאות על גובה השכר ששולם. המדובר בתביעת תושב הרשות הפלסטינית, לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין תקופת עבודתו
שופט בית משפט השלום בחיפה, אהרן שדה, פסק כי עובד יפוצה ב-333 אלף שקלים כולל שכ"ט עורך דין, לאחר שבמהלך עבודתו מסור הדיסק איבד שליטה וגרם לו לפציעה ברגלו השמאלית. על פי התביעה לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו בתאונת עבודה בעת שעבד כשכיר בשירותה של חברת שיש, הוא עסק בחיתוך אבנים שכבר
שופטת בית הדין לענייני עבודה בנצרת, רויטל טרנר, חייבה את המועצה המקומית טובא-זנגריה לפצות ב-120 אלף שקלים עובדת כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד עובדת בגין פיצויי פיטורין למרות שהוציאה חשבונית. במהלך המשפט התברר כי מנהל מחלקת הספורט במועצה יזם את העברת העובדת ממעמד של שכירה לעצמאית ואף מילא בעצמו את החשבוניות. על פי התביעה, בחודש דצמבר
שופטת בית הדין לעבודה בתל-אביב, חופית גרשון יזרעאלי, חייבה מזכירה שהתפטרה מסוכנות ביטוח ושכנעה לקוחות לעבור לסוכנות המתחרה בה החלה לעבוד, לשלם פיצויים למעסיק שלה בסך 85 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, בגין ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי והפרת חובת תום הלב והנאמנות שמוטלת עליה כעובדת, גם לאחר סיום העבודה. השופטת גרשון יזרעאלי קיזזה
שופט בית משפט השלום בקריות, ד"ר מוחמד עלי, דחה תביעה של עובד, נהג משאית, נגד חברת הובלות בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו כתוצאה מתאונת דרכים. בפסק דין נדונה בעיקר גרסתו העובדתית של התובע באשר להתרחשות התאונה. השופט הורה לעובד גם לשלם שכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקלים. "גם אם אצמד ליעד בירור האמת, הראיות שמונחות
שופטת בית משפט השלום בפתח תקווה, ריבה שרון, הורתה לחברת איטום גגות לפצות עובד שלה ב-126 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד, כאשר במהלך עבודתו נפל מהסולם ונגרמו לו נזקי גוף עקב התאונה. התובע, כאשר היה בן 64 עבד בעבודות שיפוצים אצל מעסיקים שונים. הנתבעת חברה שעיסוקה בין היתר באיטום גגות, העסיקה את התובע במסגרת עבודה
עתירה לבג"צ הוגשה בשבוע שעבר בעקבות פסק הדין המועתק של שופט בית הדין האזורי לעבודה יוחנן כהן. בעתירה נטען כי בהליך הערעור בבית הדין הארצי לעבודה לא נבדקה בכלל שאלת ההעתקה ופסק הדין המועתק מסיכומי הנתבעת שימש את שופטי בית הדין הארצי כבסיס עליו נתנו את פסק דינם, המשכפל את פסק הדין המועתק והפגום. בעתירה
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, שרה ברוינר ישרזדה, קבע כי משרד האוצר ישלם לעובד המשרד, שלאחר 40 שנות עבודה הוחלט לבטל את משרתו חודש לפני פרישתו, מענק על בסיס המשכורת הקובעת והוא זכאי מעבר לסכומים שהתקבלו אצלו על פי הסכם 80 – 1.2 מיליון שקלים וכן הסך הנוסף עליו הסכימו הצדדים, הוא זכאי גם
חילופי האשמות בוועדת העבודה והרווחה בין הקבלנים, המנופאים ומנהלי העבודה ונציגי משרד הכלכלה. אוסמה סעדי, יו"ר ועדת המשנה: כתבי אישום בודדים בלבד מוגשים – למרות שמספר ההרוגים עולה כל העת. זעקת הרוגי תאונות העבודה הגיעה לוועדת העבודה והרווחה. אוסמה סעדי יו"ר ועדת המשנה לבטיחות עבודה, האשים כי תקנות הבטיחות תקועות כבר שנה במשרד המשפטים, כתבי
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, הפך החלטת הביטוח הלאומי וקבע כי עובד חברת חשמל יוכר כנכה מעבודה, לאחר שהתגלה כי מנהל בכיר בחברה לא מסר אמת בעדותו העובד עתיד לזכות בגמלה במיליוני שקלים בעקבות הניצחון המשפטי. על פי התביעה, העובד בן 63, עבד בחברת החשמל מ-1980, תחילה כעובד רשת, ולאחר מכן,
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אייל אברהמי, דחה את התביעה אותה הגישה שירה רבן נגד שרה נתניהו בגין התעמרות בעבודה. רבן עובדת משק בית חרדית הגישה את התביעה כנגד שרה נתניהו ונתבעות נוספות ,בקשר לתקופת עבודתה (משך פחות מחודש ימים) במעון ראש הממשלה ,עת התגוררה בו משפחת ראש הממשלה לשעבר, מר בנימין נתניהו. במסגרת
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עמי רוטמן, הקפיא זמנית מכרז של משרד הבריאות לאחר עתירה של רופא שיניים, שסורב לבקשתו להתמודד למכרז לתפקיד מנהל/ת המחלקה לחדשנות בקהילה ולטיפול באוכלוסיות ייחודיות במשרד הבריאות, זאת לאחר שנטען שרופא שיניים אינו באמת רופא. "לכאורה", כתב השופט בהחלטתו, "לא קיימת הצדקה לפרשנות שניסו המשיבות ליתן לתנאי הסף שנקבעו
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, פסק לטובת עובד כ-430 אלף שקלים ועוד 53 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. השופט יוספי קבע, כי יש להרים מסך בין החברה לבין בעל המניות, וזאת לאחר ועלה כי בעל המניות עשה שימוש לרעה במסך ההתאגדות והתנהל תוך שהוא מערב את כספו הפרטי עם כספי החברה.
שופטת בית משפט המחוזי ת"א, מיכל אגמון-גונן, דחתה בקשה להסדרת מעמדה של עובדת זרה בזמן מעצרה, לאחר שמצאה עבודה חדשה בסיעוד ובמשך חמישה חודשים שבה לא הוגשו בקשות על ידה להסדרת מעמדה. הערעור שהוגש על ידי העובדת הזרה ומעסיקה הנוכחי, עסק בבקשה להסדרת מעמדה של המערערת כעובדת סיעוד עבור אמו של המערער. המערערת נתפסה על
השופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כרמית פלד, הוציאה צו זמני מסוג אנטון פילר והגבלת עיסוק של עובד למשך חצי שנה לאחר שנקבע כי החברה בה עבד הוכיחה לכאורה קיומם של סודות מסחריים. וכן העובד פעל על מנת לפתוח עסק מתחרה במועד שבו עדיין עבד בחברה ועלה חשש כי העובד התנהל באופן שעולה כדי
שופטת בית משפט השלום בהרצליה, אילת הרנוף, הורתה לבעל מינימרקט לשלם פיצויים של כ-70 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד לעובדת, זאת בשל נזקי גוף שנגרמו לה, עת מעדה בצאתה מתא השירותים בעבודה. ביהמ"ש דחה את טענת ההגנה ולפיה יש להטיל על העובדת אשם תורם משום שנכנסה לתא שירותים בעודו בשיפוץ ולא בחרה ללכת לתא שירותים
שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, כאמל אבו-קאעוד, הורה כי רופא שיניים ישלם 30 אלף שקלים פיצויי פיטורים כולל הוצאות ושכר טרחת עורך דין לסייעת שלו לשעבר, זאת בגין התפטרותה בתקופת החופשה ללא תשלום אליה הוצאה בעקבות התפשטות מגפת הקורונה בישראל. "השעיית חוזה העבודה בדרך של הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום הינה פגיעה בכבודו של
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, דחה תביעה של למעלה ממאה אלף שקלים, של עובד בחברת בנייה בין היתר, בגין גמול שעות נוספות של עשרות אלפי שקלים, זאת לאחר שבית הדין קבע כי אין לקבל את גרסת התובע לפיה עבד כל יום משעה 7:30 עד השעה 16:30 והוכח שהתובע קיבל מספר הפסקות
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יוסי ברכיה, הורה להום סנטר ולחברת הביטוח שלו לפצות בכרבע מיליון שקלים, כולל שכ"ט עורך דין, לקוח שנפצע באחת החנויות וכן לשלם לביטוח הלאומי כ-750 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, לאחר ששילם וישלם ללקוח למעלה ממיליון שקלים פיצויים בגין אותה פציעה. התובע בן 64, נפגע לפני מספר שנים פגיעת גוף
הטרדות מיניות, ובעיקר אלה המתקיימות במקומות העבודה, הן לצערנו הרב תופעה רווחת ונפוצה. כל כמה זמן מתפרסמת ידיעה על מקום עבודה כזה או אחר בו עובדים, ובעיקר עובדות, הוטרדו ונפגעו מינית. במקרים רבים ההטרדה נגרמת על ידי גורם בעל סמכות, מנהל או אחראי, תוך ניצול הכפיפות של העובדת ויחסי המרות. יש מקרים בהם קשה להבחין
המשטרה סיימה חקירת אירוע דריסה במזיד ופציעה באורח קשה של בן 23 באמצעות טרקטור בבני ברק. נגד החשוד במעשה בן 18 מהדרום הוגש כתב אישום. במהלך חודש אוגוסט פתחה המשטרה בחקירת אירוע שנחשד בתחילה כתאונת עבודה, באתר בניה ברחוב הלח"י בבני ברק. עם התפתחות החקירה התברר לחוקרי תחנת בני ברק כי המקרה התרחש הנו דריסת
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, השופט יוסף יוספי, דחה תביעה של עובד בניין מהשטחים, בגין רכיבי שכר שלא שולמו לו שפוטר. השופט יוספי, שדחה את התביעה, קבע כי התובע עבד בחברה מספר חודשים בלבד והתביעה נדחתה מחמת התיישנות והתובע חויב בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של כ-11 אלף שקלים. התובע, עובד בניין המתגורר
שופטת בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דפנה חסון זכריה, הוציאה צו מניעה לטייסי ארקיע שנשלחים להביא בדיקות אנטיגן והורתה להסתדרות, לוועד העובדים של ארקיע וועד הטייסים, לבטל את ההוראה הארגונית שנתנו לטייסים, שלא להשתבץ לטיסות המטען לסיאול לשם הבאת בדיקות האנטיגן. כמו כן, השופטת הורתה להם להפעיל את מרותם הארגונית ולוודא קיומו של שקט תעשייתי
לבית המשפט השלום בכפר סבא, הוגש כתב אישום כנגד שמעון (שימי) דיין, בן 36 מפרדס חנה בגין גרימת מוות ברשלנות, לאחר שעובד בחברת שירותי האבטחה שבבעלותו התחשמל ונפל אל מותו במהלך עבודתו. על פי כתב האישום, הנאשם הינו הבעלים של חברת "איי סיקיורטי מערכות אבטחה" המציעה שירותי התקנת מצלמות, אזעקות, מערכות מיגון ומערכות תקשורת. במסגרת
מה שהחל בתביעה על סך 67 אלף שקלים, שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, על ידי סייעת בגן ילדים נגד המעסיקה שלה, בטענה שהורידה לה שעות עבודה בחישוב המשכורת, הסתיים באחרונה בפסק דין של השופט מירב קליימן שהעניק לתובעת 900 שקלים בלבד. השופטת קליימן, קיבלה את טענת באת כוח המעסיקה, עו"ד בת חן טייץ,
שופט בית משפט השלום בהרצליה, יוסף ברכיה, חייב את מגה קמעונות בע"מ וחברת הביטוח מנורה, לשלם פיצויים בסך כ-565 אלף שקלים, כולל שכר טרחת עו"ד לעובד של חברת מגה שנפצע בזמן עבודתו. לצד זאת קבע השופט כי גם לעובד אשם תורם בשיעור של 10%. "היה עליו לגלות ערנות גדולה יותר למתרחש במחסן שהוא אחראי עליו",
הטרדות מיניות במקום העבודה עולות כסף. עובד בחברת אוטובוסים שהטריד מינית אישה שעבדה איתו, שילם לה 60 אלף שקלים, לאחר משא ומתן עם בא כוחה של האישה, עו"ד יאיר בן שטרית, שלא הסכים לקבל סכום נמוך יותר. "נכון עשה א' שהסכים לחתום על הסכם הפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט דבר שחסך זמן שיפוטי ארוך ועוגמת
לבית משפט השלום בתל אביב, הוגש כתב אישום כנגד חאלד בקרי, בן 34 מירושלים, בגין מעשה פזיזות ורשלנות. זאת לאחר, שבעקבות התנהלותו נקטעה כף ידו של קטין שהעסיק עת ניקה מטחנת פלאפל במסעדה שבבעלותו. "במעשיו עשה הנאשם, בדרך נמהרת או רשלנית שיש בה כדי לסכן חיי אדם או לגרום לו חבלה מעשים לגבי מכונה שבפיקוחו,
לבית משפט השלום באשדוד, הוגשה תביעת לשון הרע בסך 100 אלף שקלים, על ידי קופאית לשעבר במרכול בישוב בדרום הארץ, שטענה כי בגלל הנתבעת היא איבדה את מקום עבודתה בשני מרכולים בישוב. על פי התביעה, תחילתה של השתלשלות האירועים, הינה תביעה אותה הגישה התובעת כנגד הנתבעת, בשל אירוע שהתרחש בעבודתה הקודמת של התובעת, כקופאית במרכול
מכל פגעי המזל הרע, תאונות עבודה הן אחת הקשות והסבוכות להתמודדות. הסיבות לכך משתרעות הרבה מעבר למובן מאליו וחודרות גם לפן הפסיכולוגי (תאונת עבודה יכולה לפגוע בביטחון העצמי של העובד\ת בבואם להפעיל את המיומנות המקצועית שרכשו, ובכך לפגוע בהתקדמותם המקצועית, לדוגמא). אבל אחת הסיבות העיקריות למורכבות התחום היא האופן שבו תאונת עבודה הופכת את העובד\ת
עו"ד כרמית שחיבר, העומדת בראש ארגון גג לפרילנסרים, אמרה הבוקר (יום ד') בוועדת הרווחה בנושא כלכלת הפלטפורמה כי טיוטת החוק שהציג האיחוד האירופי בנוגע להעסקת פרילנסרים היא מבורכת: "יש לפרילנסרים זכויות ויש לך אחריות כמי שמעסיק אותם". בפתח דבריה בוועדת הרווחה, אמרה עו"דכרמית שחיבר: "ראשית אני מברכת על הכינוס בנושא הכה חשוב ומהותי. הארגון בראשותי
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו קאעוד, קיבל תביעה של מורה שטענה שהוטרדה מינית וחייב את משרד החינוך לפצות אותה בגין התנכלות ואי נקיטת אמצעים כנדרש בסך 70 אלף שקלים. בנוסף, חייב בית המשפט את משרד החינוך בהוצאות משפט בסך 16.5 אלף שקלים. השופט אבו קאעוד לא קיבל את טענת המורה שהוטרדה
לבית הדין לעבודה, הוגשה תביעה נגד ביטוח לאומי, על ידי הורים לילדים נכים. ההורים טוענים כי הביטוח הלאומי לא שילם לילדים נכים את מלוא הקצבאות שאושרו להם, מאחר שבמשך שנתיים שלא היה תקציב מדינה התוספות למשפחות שבהן שני ילדים נכים או יותר לא שולמו. התביעה הוגשה לאחר שהוסכם כי קצבאות הילדים הנכים יועלו מתחילת שנת
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה תביעה של עורכת דין שהועסקה כפקידת חשבונות בעירית אשדוד בתפקיד מינהלי באגף הגביה, לקבל שכר של לפי דירוג המשפטנים. מאחר והתובעת התפטרה מהעירייה, החליט בית הדין שלא לחייב אותה בהוצאות. התובעת עבדה בעיריית אשדוד משנת 2011 ועד להתפטרותה בשנת 2019, במהלך תקופת עבודתה למדה משפטים
הוקם ארגון הפרילנסרים בישראל: הסיסמא של הארגון, המאגד תחתיו עובדים פרילנסרים, היא “חופשי זה (לא) לגמרי לבד”. הארגון שם לו למטרה להביא לרשת ביטחון סוציאלית לפרילנסרים, להשמיע קול משמעותי בכנסת, להקים ולהוזיל מתחמי עבודה שיתופיים, להביא להכרה בהוצאות נלוות שקשורות בעבודה בדו”ח מס, לדאוג להטבות מיועדות לפרילנסרים, הכשרות מקצועיות, ייעוץ כלכלי ובחירת ביטוחים, ומפגשי קהילה.
שופטי בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן, סיגל דוידוב מוטולה ורועי פוליאק, קיבלו חלקית ערעור של בודקת חיצונית שמונתה לבדוק תלונת הטרדה מינית. השופטים קבעו כי יימסרו לצדדים להליך רק קטעי עדויותיהם שבהם התייחסו לאירועים ששניהם היו מעורבים, או נטען שהיו מעורבים בהם ולמערכת יחסי העבודה ביניהם. פסק הדין עסק בשני נושאים:האם מוטל חיסיון לכלל
היום הבינלאומי לשוויון זכויות אנשים עם מוגבלות יצוין מחר (יום שישי), ברחבי העולם, בישראל חיים 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות, שהם 20% מהאוכלוסייה, מתוכם 326 אלף ילדים ו-751 אלף בגיל העבודה, כך עולה מסקר שנעשה לרגל היום הבינלאומי לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות. מהנתונים עולה כאמור, כי בישראל חיים כ-1.6 אנשים עם מוגבלות שהם כ-20%
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, הורה למסעדה באשדוד לשלם לעובד 373 אלף שקלים, מתוכן כ-330 אלף שקלים בגין עבודה בשעות נוספות. הסכום נפסק לטובתו תוך החלת תיקון 24 לחוק הגנת השכר, וזאת מאחר והמעסיק לא ערך רישום של שעות העבודה, והעובד טען כי עבד שעות מרובות. בנוסף, נדחו טענות המעסיק למעשי
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אופירה דגן-טוכמכר, קיבלה תביעת עובד לשעבר בחברת החשמל נגד החברה והורתה לה לפצות אותו פיצוי בגובה 20 אלף שקלים בגין הפרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וכן 50 אלף שקלים בגין התעמרות בעבודה. התובע, בן 63, מוכר במל"ל כנכה בשיעור 100 אחוזים בגין פגימות אורתופדיות, נוירולוגיות ו-PTSD
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, קיבל את עמדת המדינה ואישר לקיים תכנית "מסע ישראלי" בבתי הספר במשך 7 ימים בשבוע, כולל בשבת. באופן חריג חייב את ארגון המורים בהוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים לכל אחת מהמשיבות. עניינו של ההליך בסכסוך קיבוצי הנוגע להעסקת מורים במסגרת יציאה לטיול שנתי בן שבעה ימים, כולל בשבת,
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, סגן הנשיא צבי פרנקל, דחה תביעת לשון הרע נגד מעסיק שכתב למוסד לביטוח לאומי שהעובד שלו נראה מבצע "נפילה" שאין בה אלא סוג של התחזות, זאת למרות שהביטוח הלאומי הכיר במקרה כתאונת עבודה. לדברי השופט, החוק מעניק הגנה לפרסומים שנעשו בתום לב כדי להגן על עניין אישי של
תקופת הקורונה הביאה עימה שינויים ביחסי העבודה במשק, במהלך השנה וחצי האחרונות מאות אלפי עובדים הוצאו לחל"ת, חלקם חזרו לעבודתם, חלקם חזרו לעבודה במשרות מצומצמות וחלקם פוטרו, כמו כן, עובדים בתחומים שונים החלו לעבוד מהבית. חשוב לדעת – כל שינוי בהיקף משרה/ שכר/ מיקום עבודה / תפקיד / הוצאה לחל"ת מכל סיבה שהיא מחייב את
שופט בית משפט השלום בראשון לציון, גיא אבנון, גזר עונשי מאסר לתקופות של 30.5 חודשים לעאמר סנוקרט ו-20 חודשים למוחמד סנוקרט, בתוספת קנסות בסך כולל של 230 אלף שקלים, שני הנאשמים המרכזיים שהואשמו בכך שסיפקו עובדים מתחזים להפעלת עגורני צריח באתרי בנייה במהלך חודשים ארוכים. "למטרת בצע כסף הנאשמים הקלו ראש בתוצאות הקשות שעלולות היו
שופטת בית משפט השלום ברחובות, רנה הירש, הורתה למעסיק לשלם 66 אלף שקלים פיצויים כולל שכ"ט עורך דין והוצאות, לתובע שנפגע בתאונת עבודה, כאשר כיפת בטון החליקה ופגעה באצבע בידו הימנית. השופטת הדגישה בפסק הדין כי קיימת חובה על המעסיק לספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה, להדריך ולפקח באופן שמביא בחשבון את הסכנות הנובעות מאופי העבודה.
שופט בית משפט השלום בקריות, ערן נוה, פסק כ-7,000 שקלים פיצוי כולל שכ"ט עורך דין, לעובד בחברת שילוט אשר נפגע במהלך עבודתו בקניון בשרון ולא טען לנכות. פרט לסכום הזה פוצה העובד בכ-18 אלף שקלים על ידי הביטוח הלאומי. זאת, על אף ש"התגלו סתירות והגזמות בעדות התובע", כפי שציין השופט בפסיקתו. לטענת התובע, לפני כשנתיים,
שופט בית הדין לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, זיכה מעסיק בקביעה תקדימית, מעבירת העסקה ללא מגורים הולמים לאחר שפסק כי כתב האישום הוגש באופן כוללני וללא פירוט, דבר "המקשה על הנאשם בהגנתו". עוד קבע השופט ש"יש בכך משום פגיעה בעקרונות המשפט הפלילי, באשר המדינה מעבירה את נטל השכנוע אל כתף הנאשם". על פי כתב האישום,
קלדנית בית המשפט לקתה בתסמונת התעלה הקרפלית בעקבות עבודתה, ביטוח לאומי סירב להכיר אולם לאחר הגשת תביעה הוכרה הפגיעה. לבית הדין האזורי לעבודה בבת ים, הוגשה התביעה על החלטת פקיד התביעות (נפגעי עבודה) של הביטוח הלאומי, לדחות את התביעה של התובעת להכרה בתסמונת CTS, פגיעה אשר נגרמה לה בשל תנאי העבודה ובשל העובדה כי מאמצת
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגנה על עובדים, כאשר מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות לעניין תביעה לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) מ-12 חודשים ל-7 שנים מבלי להחשיב בפרק זמן זה את התקופה שבין מועד הגשת תלונה לנציב תלונות הציבור בשל חשיפת שחיתות ועד לסיום
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשה עתירה נגד משרד התחבורה בעקבות הפגיעה הצפויה בזכויותיהם הסוציאליות הבסיסיות ביותר של נהגי התחבורה הציבורית. פגיעות אלה, כך פי העתירה, מתרחשות לאחר שהתפרסמו מכרזים למפעילי תחבורה ציבורית מטעם המדינה באזורים שונים ומעבר נהגי התחבורה הציבורית בין החברות נכפה עליהם על ידי המדינה. "זהו פתח למדרון חלקלק מסוכן אשר עלול להביא
הרכב בית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופטת סיגל דוידוב מוטולה, קיבל ערעור בנוגע לשיעור דמי לידה שאושרו לאב על ידי המוסד לביטוח לאומי. המחלוקת נגעה לשאלה אם גבר שהוא הורה עצמאי, אשר הביא לעולם ילד באמצעות הליך פונדקאות בחו"ל בהעדר אפשרות חוקית בתקופה הרלוונטית לבצע הליך כאמור בישראל, רשאי לקבל דמי לידה בגין תקופה בה
במסגרת המאבק בתופעת תאונות העבודה בענף הבנייה, נפתחה חקירה משטרתית בתחילת אוקטובר ביחד עם מינהל ההסדרה ואכיפת זכויות עובדים, במהלכה נעצרו שני חשודים שעסקו בהשמה שיטתית של מפעילי עגורן באופן בלתי חוקי באמצעות 2 חברות בבעלותם, תוך ביצוע עבירות של התחזות וזיוף, וסיכון ממשי של עובדים ואזרחים באתרי בניה ובסמוך אליהם. מכתב האישום שהוגש לבית
שופט בית משפט השלום בחיפה, אחסאן כנעאן, קבע כי קיבוץ בצפון וחברת הביטוח יפצו ב-145 אלף שקלים, לעובד שנפצע מהרמת עשרות ארגי פרי כבדים במהלך עבודתו בקיבוץ. זאת, למרות שהקיבוץ טען כי העובד כלל לא נפצע וכי אינו אחראי לנכותו. השופט גם חייב את הנתבעות לשלם לעובד 35 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. "מדובר בחשיפת
בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים שהתקיים בכנסת ועסק באלימות מינית כלפי עובדות ועובדים זרים, אמרה חוקרת ההגירה, ד"ר יהל קורלנדר, כי ממחקר שערכה יחד עם ד"ר שחר שוהם בקרב 654 עובדות זרות מתאילנד, המועסקות בחקלאות בישראל, עולה שכולן ללא יוצא מהכלל נחשפו לאלימות מינית. למרות זאת, התברר בדיון כי רק אחוז קטן מהמקרים מדווחים למשטרה
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אירית הרמל, דחתה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי להכרה בתובעת כידועה בציבור של גבר שנפטר והיתה גרושתו. התובעת גם חויבה בהוצאות המוסד לביטוח לאומי בסכום של 2,000 שקלים. "גם אם התובעת טיפלה במנוח, כיבסה לו ובישלה לו, כטענתה, אין בכך בלבד כדי להעיד על מאמץ משותף מצד שני
שופט בית הדין האזורי לעבודה ירושלים, אייל אברהמי פסק פיצוי של 64 אלף שקלים, כולל הוצאות, לעובד עם מוגבלות, חולה קרוהן, במימון הוצאות נסיעה למקום העבודה, זאת לאחר מעסיקו לא ביצע התאמות למרות מחלתו. "הנתבעת לא שקלה את בקשת התובע ברצינות הנדרשת, ובמקום מציאת פתרון הולם, הוצעה לו חלופה אשר אינה עולה בקנה אחד עם
הרכב בית הדין הארצי לעבודה בראשות אב"ד הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, קבע ברוב דעות לראשונה, כי התקיימו יחסי עובד מעסיק במפעל מוגן והעובדים זכאים לזכויות סוציאליות כשל "עובד". כל חברי ההרכב הצטרפו לקריאה למחוקק להשלים בהקדם את עבודת המטה הנוגעת לזכויות אנשים עם מוגבלות המועסקים במפעלים מוגנים, ולתת מענה מלא בחקיקה המסדירה את זכויותיהם לרבות שכר
יחידת "פלס" ביאל״כ בלהב 433 פתחה בחקירה גלויה ועצרה היום (יום ב') שני חשודים שעסקו בהשמה שיטתית של מפעילי עגורן באופן בלתי חוקי באמצעות חברה בבעלותם, תוך ביצוע עבירות של התחזות וזיוף, וסיכון ממשי של עובדים ואזרחים באתרי בניה ובסמוך אליהם. במשטרה אומרים כי בהפעלת עגורן, כלי עבודה כבד, טמונה מסוכנות העלולה לעלות בחיי אדם.
ועדת הכספים האריכה אתמול (יום ד') את תוקפן של תקנות המקנות זיכוי במס בשיעור של 15% במס הכנסה על עבודה במשמרות שנייה ושלישית במפעלי תעשייה. העלות למדינה מוערכת ב-80 מיליון שקלים ב-2021, ו-160 מיליון שקלים ב-2022. התקנות חלות על עובדי ייצור במפעלים. חברי הוועדה מתחו ביקורת על כך שהתקנה מובאת שוב רטרואקטיבית, וקראו להופכה להוראת
ההסתדרות הגישה ערב החג את עמדתה בעניין שתי הצעות חוק של הממשלה: חוק פיצויי פיטורים וחוק הביטוח הלאומי (זכאות לדמי אבטלה למי שהופסקה עבודתו בשל אי-התחסנות נגד נגיף הקורונה וביצוע בדיקות). החוקים נועדו להטיל מגבלות על עובדים שיבקשו להמשיך בעבודתם ללא תו ירוק. לפי עמדת ההסתדרות, יש לעודד התחסנות ושמירה על משק פתוח ככל שניתן,
בשורה להגנה על קטינים: נציגי משרד המשפטים ציינו במהלך דיון של הוועדה לזכויות הילד בכנסת כי אין מניעה שמשרדי ממשלה רבים נוספים יקבלו התראות בזמן אמת על עדכון המרשם הפלילי לגבי עובדיהם. הוועדה שקיימה דיון על קבלת מידע פלילי על מועסקים לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים, דנה בחקיקה הקיימת בנושא, אופן יישומה, והצורך
מקום העבודה הוא הבית השני שלנו ולעיתים רבות אנחנו מבלים בו יותר מאשר בית המגורים שלנו. להבדיל מביתנו הפרטי, בעבודה מגיעות לנו זכויות נוספות כאשר אחת מהן היא במקרה של תאונת עבודה. תאונת עבודה הינה תאונה שהחוק מגדיר אותה שהתקיימה בזמן העבודה. "זה יכול להיות מלצרית שהחליקה במסעדה שבה היא עובדת" מסביר עו"ד יובל אור
שופט בית משפט המחוזי מרכז, רמי חיימוביץ', חייב חברת אריזות ואת בעלת בית האריזה בתשלום של כ-940 אלף שקלים כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד, בגין נזקי גוף שנגרמו לאחד העובדים במפעל. פרט לסכום הזה שילמה ביטוח לאומי לעובד עוד 2.1 מיליון שקלים. על פי התביעה, התובע עבד בבית האריזה שבו נארזו מינרלים שונים בשקים במשקל משתנה
תאונות עלולות ואכן קורות בכל מקום. הן עלולות לקרות בבית או בבית עסק כלשהו מחוץ לבית או אפילו סתם בעודנו הולכים ברחוב. מכיוון וחיינו סובבים בעיקר סביב עבודה ופרנסה, רבות הפעמים בהם נפצע או נפגע תוך כדי עבודתנו ובמקרים כאלה, ייתכן ועלתה בידנו הזכות לתבוע פיצויים. תביעת פיצויים תביעה אל מול המעסיק תביעות בנושא תאונת
שופט בית הדין האזורי לעבודה ת"א, דורון יפת, קבע בתיק הכבאים, כי הם יוכלו לגדל זקנים, זאת למרות שקיים חשש כי עם זקן המסיכה לא תהיה אטומה כנדרש. השופט יפת ביטל את ההוראה שלא לגדל זקנים מאחר ועד היום לא הוצאה תקנה ייעודית ואף לא יצאה הוראת בטיחות על ידי הנציב עצמו וממילא התקנה לא
הרשות להגנת הפרטיות פרסמה גילוי דעת בעניין איסוף נתוני מיקום של עובדים על ידי מעסיקים באמצעות אפליקציות ייעודיות ומערכות איכון ברכב. בגילוי הדעת מדגישה הרשות כי איסוף ושימוש בנתוני המיקום של אדם פוגעים באופן משמעותי בפרטיותו, גם כאשר הדבר נעשה במהלך עבודתו. גילוי הדעת נכתב לאחר שברשות להגנת הפרטיות התקבלו פניות שונות בנוגע לשאלת חוקיות
שופט בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, אסף זגורי, קבע לעכב הליכים בתביעה שהוגשה, זאת מאחר שמתנהלים הליכים מקבילים בבית הדין לעבודה. השופט לא קיבל את בקשת הנתבעים לסלק את התביעה על הסף מטעמי חוסר סמכות עניינית. "אין סיבה מדוע תינתן החלטה על ידי בשאלת הסמכות העניינית כאשר הדבר מונח גם על שולחנו של בית הדין",
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, יוסף יוספי, קיבל את תביעת עובדת עמיגור שפוטרה, וקבע כי יש להשיבה לעבודה עקב הליך פיטורים פגום שעברה. בית הדין גם קבע כי חברת עמיגור תשלם לתובעת 19 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עו"ד. התובעת עבדה בחברת עמיגור, חברת בת של הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומשמשת כזרוע הביצועית של
בית הדין לעבודה קבע שמורה שטוענת שהיא לא יכולה לעטות מסיכה לא תלמד בכיתה, מחובתו של המעסיק לקבוע כללים שיגנו על הסובבים מפני הדבקה ולבצע את ההתאמות הנדרשות. "הנזק שעלול להיגרם לתלמידים ולמשפחותיהם אם יידבקו מקורונה כתוצאה מאי עטיית מסכה של המבקשת הוא חמור באופן משמעתי, ולא רק יחסית לנזק שהמבקשת לו טוענת המבקשת", נכתב
מיזם חדש של חברת "בי אקטיב" מקבוצת "הדסטארט", שם לו למטרה לאפשר מימון מלא לתובעים בתחום דיני עבודה ונזיקין. התורמים מהציבור הרחב שיסייעו למימון ההליכים המשפטיים, יוכלו גם לסייע למרות שהם מזדהים איתן – וגם לקבל אפשרות להרוויח. מנכ"ל החברה, עו"ד אופיר סמו, התארח השבוע באולפן אתר ynet וסיפר על המיזם. מתוך הדברים שעו"ד סמו
שופט בית משפט השלום ברמלה, מנחם מזרחי גזר 220 שעות של"צ, על מטפלת סיעודית שהורשעה בעבירות גניבה וגניבה בידי עובד. השופט מזרחי לא קיבל את בקשתה לבטל את הרשעתה מאחר וקבע כי לא יגרם לה נזק קונקרטי מהרשעה. על פי האישום הראשון, עבירה של גניבה בידי עובד, בעת שהנאשמת עבדה כמטפלת סיעודית של המתלוננת היא
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה תביעה בסכום של מעל שני מיליון שקלים, של עובדת נגד מעסיקתה לשעבר לקבלת פיצוי בשל אובדן כושר עבודה. התובעת עברה תאונת דרכים כששה חודשים וששה ימים לאחר תחילת עבודתה. תאונת דרכים שהוכרה גם כתאונת עבודה ע"י המוסד לביטוח לאומי. עיקר תביעת התובעת היתה לפיצויה בגין
שופט בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, טל גולן, קבע כי יש להרים מסך נגד מועמדים שעבדו עבור מתמודדים ברשימה בבחירות לרשויות המקומיות ועל הנתבעים יש לשאת בשכר העבודה של בני הנוער וכן בתשלום פדיון חופשה ודמי נסיעות, וכן בפיצוי בגין אי-הנפקת תלושי שכר. בית הדין גם קבע כי הנתבעים יישאו, ביחד ולחוד, בהוצאות התובעים בסך
נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, קיבלה את בקשת ההסתדרות להכיר בהתארגנות עובדי תן ביס ולמתן סעדים קבועים כנגד פגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי חברת סקובר בע"מ. בית הדין גם חייב את תן ביס בפיצוי בסך 80 אלף שקלים להסתדרות. חברת תן ביס, טענה כי הודעת היציגות של ההסתדרות התבססה על
תאונת גוף היא תאונה בלתי צפויה אשר גורמת לטראומה, עגמת נפש טרטורים (רפואיים, בירוקרטיה), תאונת גוף עלולה להיות מנפילה עקב מפגע במדרכה שברחוב, תאונת דרכים או תאונת עבודה. "מעל ל-10 שנים עבדתי בחברות הביטוח וטיפלתי בין היתר בתאונות גוף של אנשים, היתרון שלי שאני מכיר את 2 צידי המתרס, עבדתי מטעם הגוף שאמור לפצות את
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות פירסמה נתונים אודות ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים ומהנתונים עולה שיותר משליש מהגופים הציבוריים ומהרשויות המקומיות, 39 אחוזים, לא עומדים ביעד של 5 אחוזים להעסקת אנשים עם מוגבלות, בין שאר הגופים שלא עומדים ביעד מפעל הפיס, בנק ישראל, מוזיאון תל אביב והרשות לניירות ערך, עיריית
שופט בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, עמיצור איתם, הורה בצו על השבתה של עובדת בבנק המזרחי לעבודה לאחר שטענה כי פוטרה על רקע פגיעה לכאורה בשוויון על רקע היותה אם. השופט כאמור הורה לבנק להשיבה לעבודתה עד להחלטה בהליך העיקרי ובין היתר ציין כי בתקופת הקורונה גדל העומס על הורים עובדים והרגישות המשפטית צריכה להתחדד
שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה את בקשת הנהלת טרה לקבל צווים שימנעו צעדים ארגוניים במפעל, זאת, בהמשך להודעת ההסתדרות כי תנקוט בצעדים ארגוניים, בשל שינויים חד-צדדיים של ההנהלה ופגיעה בזכויות העובדים ובהסכם הקיבוצי. באיגוד עובדי המזון והפרמצבטיקה בהסתדרות אמרו כי בשלב זה, מתוך אחריות, לא תושבת כליל פעילות המפעל, אלא
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, רוית צדיק, גזרה 50 אלף שקלים קנס על מעסיק שהעסיק שני עובדים זרים שלא כדין וללא עריכת ביטוח רפואי. השופטת צדיק התחשבה במעסיק מאחר ומדובר בנכה צה"ל, שנקלע למצוקה כלכלית בעקבות משבר הקורונה, והורתה לו לחתום על התחייבות להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע למשך שלוש שנים. על פי
שופטת בית משפט השלום באשקלון, סבין כהן, דחתה תביעת נזקי גוף, של עובדת מפעל מגבוני בד בדרום שלטענתה פעולה חוזרת ונשנית במפעל לייצור מגבוני בד, על ידי עובדי ייצור היא פעולה שעשייתה מקימה אחריות בנזיקין עקב רשלנות המפעל. למרות דחיית התביעה, השופטת כהן לא פסקה הוצאות מאחר ומצאה כי היתה רשלנות ברוטציה בין העובדים במפעל.
שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אירית הרמל, הורתה לביטוח הלאומי להכיר בתאונה שארעה לתובעת בביתה ותוך כדי עיסוקה במשלח ידה, לפני מספר שנים כתאונת עבודה. השופטת הרמל גם הורתה לביטוח הלאומי לשלם לתובעת 5,000 שקלים הוצאות משפט. על פי התביעה, התובעת שעבדה כמפיקה, עוזרת במאי, סופרת ועובדת יחסי ציבור והכל כעצמאית, ישבה במשרדה הממוקם בבית
השבוע נהרגו שישה עובדים בתאונות עבודה, רובם באתרי בנייה ותאונות העבודה כבר מזמן הפכו לחלק משגרת חיינו. בסוף השבוע האחרון, פרקליטות מחוז דרום הגישה לבית משפט השלום בבאר שבע, כתב אישום נגד שני מעסיקים, בגין גרימת מוות ברשלנות של אלכסנדר איבחננקו ז"ל בתאונת עבודה שארעה באשדוד. על פי כתב האישום, הנאשמים יוסף גל ואליהו זקס,
מי הם מנהלי העבודה באתרי בניה? עדות לאחד שכזה ניתנה עם הארכת מעצרו של מנהל עבודה בן 65 באתר בניה באשדוד, בו נהרג פועל, אשר היה שב"ח ללא אישורים. מנהל העבודה טען כי הוא לא יודע במי מדובר וכן שהוא אינו מכיר את ההרוג. השופטת דורית בונדה האריכה את מעצר מנהל העבודה בחמישה ימים. לפני
שופט בית משפט השלום בבת ים, שי משה מזרחי, דחה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שהגיש עובד נגד החברה בה עבד, לאחר שלטענתו נפגע במהלך עבודתו. השופט מזרחי שדחה את התביעה לאחר שלא שוכנע כי התאונה קרתה כגרסת התובע הורה לו לשלם הוצאות בסך 12.5 אלף שקלים. בכתב התביעה שהוגש על ידי התובע נטען כי
אתם עובדים כבר יותר מ-10 שנים באותו מקום, אתם מכירים את הבעלים, המזכירה וצוות העובדים ואתם מרגישים שזו המשפחה השנייה שלכם אבל אז פתאום אתם עוברים תאונה בעבודה שגרמה לכם לפציעה ומגיע לכם פיצוי בגינה. פתאום הפרצופים שאתם מקבלים משאר העובדים בחברה כבר פחות מחיוכים כלפיכם, ואתם מרגישים שהפכתם להיות סוג של אויבים. ולמה? בגלל
מהפכה לנהגים בתחבורה הציבורית: ההסתדרות וחברת מטרופולין חתמו על הסכם פורץ דרך וראשון מסוגו, שבמסגרתו, כל הנהגים מהתחבורה הציבורית שייקלטו בחברה יוכלו "לגרור" את הוותק שצברו מהמעסיק הקודם ולקבל בגינו שכר בסיס גבוה. כמו כן, יתאפשר גם לשמור על ימי החופשה וההבראה השנתיים שנובעים מהוותק שנצבר – בכפוף להצגת אישורים רלוונטיים. בנוסף, עם החלת ההסכם,
הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב בראשות אב"ד השופט שאול שוחט קיבלו ערעור להגדלת הפיצויים שנקבעו לעובד הייטק בגין פגיעה בתאונת דרכים בזמן רכיבה על סגוואי והגדילו לו את הפיצויים ב-720 אלף שקלים נוספים ל-2.18 מיליון שקלים. המערער בן 39, עובד כמנתח מערכות בענף ההייטק ונפגע בתאונת דרכים לפני מספר שנים, עת רכב על
הנהלת משרד המשפטים פנתה לבית הדין לעבודה בבקשה להוציא צו מניעה בעקבות שביתת ארגון הפרקליטים על רקע החלטת נציבות שירות המדינה ליצור מתווה של פתיחה הדדית של מכרזים בדירוגי פרקליטים ומשפטנים. "ההחלטה על שביתה, מהיום למחר, התקבלה ללא שניתנה הכרזה על סכסוך עבודה כדין", טוענים במשרד המשפטים, "זהו דפוס התנהגות כוחני". ברקע להודעת ארגון הפרקליטים
כאשר אתם מעסיקים עובד זר, אתם נדרשים לספק לו את האישורים והתעודות המתאימות לשהייה שלו בישראל, בניהם: אשרה הומניטרית, במהלך העבודה אותה נדרש לבצע. במקרים בהם מעוניינים להאריך את ויזת העבודה של העובד הזר בענף הסיעוד, מעבר ל-63 חודשי שהייתו בישראל, ובמידה והוא אינו משויך באותה עת למטופל מסוים למשך שנה לפחות, ניתן להגיש בקשה
שופטת בית הדין לעבודה באזור תל אביב, מיכל נעים דיבנר, מחקה תביעת יחסי עבודה בין אזרחי ישראלי לבעלי חברה זרה בבעלות ישראלית. השופטת נעים דיבנר שאף חייבה את התובע בהוצאות הנתבעים בסך 12 אלף שקלים, קיבלה את טענת באת כוח הנתבעים, עו"ד אסתי עוקב, כי הסכסוך בין הצדדים צריך להתברר בסין. אולי יעניין אותך גם:
שופט בית משפט השלום בירושלים, מוחמד חאג' יחיא, דחה בקשה לביטול אישום על העסקת עובד זר בטענה של אכיפה בררנית. השופט חאג' יחיא קבע כי הטענות אשר נטענו על ידי בא כוח הנאשם הינן סוגיות טעונות בירור עובדתי ושמיעת עדים. כנגד הנאשם הוגש אישום שייחס לו ביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין וכן
עתירה לבג"צ הוגשה השבוע כנגד החלטה של סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה אילן איטח שלא לתקן פרוטוקול של דיון, למרות העובדה כי הדיון הוקלט ותומלל. לדברי העותר, מדובר "באי צדק שנגרם לו ובנושא אשר מהווה עניין עקרוני הנוגע לכל דיון משפטי, שכן על הפרוטוקול לשקף נאמנה את אשר נאמר בדיון". השבוע הוגשה עתירה לבג"צ
מירב החדשות והידיעות בפורטל בנוגע לחדשות דיני עבודה
כל הזכויות שמורות לאתר אוביטר | תקנון
