לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בשם גימלאי קואופרטיב אגד אשר מבקשים שהנכסים העצומים של חברת אגד יחולקו לחברי אגד שנמנו במועד הפיכתה לחברה בע"מ בדרך של הקצאת מניות. הכוונה היא שהנכסים יחולקו בין כלל חברי האגודה משנת 1989, אשר מיסדו והפעילו אותה תוך ויתורים ניכרים בשכרם וזכויותיהם (לפני שהפכה ב 2019 לחברה בע"מ), ולא רק לחברי האגודה שהיו במועד הפיכתה לחברה.
הבקשה שהוגשה בשם כ- 1,000 גמלאים אשר במשך עשרות שנים מימנו מכיסם את שרידותה וקיומה של האגודה ותובעים עבור כל אחד מעל ל- 4 מיליון שקלים. על פי הבקשה, החל משנת 1989, פעלה האגודה להעביר את כל נכסיה ולהפוך מאגודה שיתופית לחברה בע״מ, על כל המשתמע מכך.
פעילות זו גובשה לכדי התחייבות חוזית ברורה, כאשר האגודה חתמה על הסכם עם ממשלת ישראל ביום בספטמבר 2005, בגדרו היא התחייבה להציג לממשלה עד ל-30 בספטמבר 2006 מתווה להסדרה משולבת של אופן ביצוע השינוי המבני (כשבמקביל, הפסיקה האגודה לקבל אליה חברים חדשים).
ואכן שינוי מבני זה עוגן בסופו של יום בהסכם האגודה עם הממשלה ב-7 בנובמבר 2008.
במשך שנים רבות ובעיקר עקב דרישות הממשלה עשו חברי אגד ויתורים ניכרים בשכרם וזכויותיהם אשר השפיעו לרעה על גובה הקצבה החודשית (פנסיה) ששולמה להם מאז פרישתם ומאותם טעמים, לא שולם לחברי אגד שפרשו מן האגודה שווין הריאלי של המניות באגודה.
צעדים אלה ננקטו בשל דרישות הממשלה, כפי שיפורט להלן, שעוגנו בהסכמים השונים שנחתמו בינה לבין אגד במרוצת השנים ואשר מכוחם הסכימה הממשלה להזרים סכומים נכבדים, שאפשרו את המשך פעילותה הסדירה של האגודה ומנעו את התמוטטותה.
לאמור; האגודה המשיכה להתקיים ולפעול הן בשל המימון שהעמידה המדינה לרשותה והן עקב "הוויתורים" שנכפו על חבריה.
איפה הפיצוי?
כעת משהושלם מהלך ההבראה של אגד, כל נכסיה ולצידם כל התחייבויותיה כלפי נושיה ובהם חברי האגודה שפרשו ממנה בעבר, לאחר שנכפה עליהם לוותר על חלקים משמעותיים משכרם, זכויות סוציאליות נלוות לשכר וכפועל יוצא מכך הקטנת הקצבה החודשית (פנסיה המשולמת להם) ושוויה הריאלי של המניה שחולטה מהם על פי דרישת המדינה, בחרה אגד לחלק את נכסיה, בדרך של חלוקת מניות רק בין החברים הנותרים באגודה תוך גזילת חלקם של חברי העבר.
המדובר ברכוש מוחשי ולא מוחשי (בין היתר מוניטין, זכויות להפעלת קווי אוטובוס באזורים שונים ברחבי המדינה וכיוצ״ב) בשווי של מיליארדי שקלים שהצטברו אצל האגודה, אשר לצורך העניין שימשה כנאמן של כלל החברים אשר במשך עשרות שנים מימנו מכיסם את שרידותה וקיומה של האגודה.
הרכוש הרב שהצטבר בקופת האגודה הועבר לאגד שנטלה על עצמה את כל התחייבויות האגודה וכיום מתעקשת לחלק את יתרת מניות אגד (לאחר הקצאת מניות למדינה ולמשקיע שהתקשר עם האגודה והחברה כאמור) אך ורק בין אלה שטרם הגיע מועד פרישתם, כאמור.
לעובדה זו מתווסף הנתון, כי אותם חברים שקיבלו נתח ״שמן״ (100 מניות) באגד-החברה, לאחר כניסתו של המשקיע החיצוני, הם בכלל חברים חדשים יחסית שלא תרמו לאגודה כפי שתרמו חברי הקבוצה – החברים הוותיקים – לאורך שנים (ובכלל זה, וויתור על העלאות שכר, הפרשות לפנסיה, ימי חופשה ושווי פדיון מניותיהם ביום פרישתם, כאמור לעיל) וזאת בכדי שהאגודה תתקיים ותשגשג והם יוכלו יחד עם כלל החברים ליהנות ביום מן הימים מפירות נכסי האגודה.
בכך למעשה הפרה האגודה את חובת הנאמנות כלפי חברי האגודה שפרשו מימנה זה מכבר.
כעת מבקשים הגמלאים, צו עשה ופס״ד הצהרתי, המורה לאגד להקצות לכל אחד מחברי הקבוצה 100 מניות אגד ולחייב את אגד לפדות מניות אלה, בהתאם לאותם תנאים להם זכאים בעלי המניות באגד שאינם נמנים על הקבוצה, כהגדרתה לעיל, לפדות את מניותיהם, בשינויים המחויבים, או לחלופין – פיצוי כספי, בסך של 4.1 מיליון שקלים שישולם ע״י אגד לכל אחד מחברי הקבוצה, בתוספת ריבית והצמדה כדין, אשר הינו שווה לסכום שווין של המניות שהיו אמורות להיות מוקצות לכל אחד מחברי הקבוצה בתוספת ריבית והצמדה כדין, החל מהמועד הקובע ועד ליום התשלום בפועל.
