האם תושב שטחים שוויתר למעסיקו על אחריותו לתאונת עבודה שאירעה לו, יכול לתבוע אותו?
מתברר שכן, בית המשפט הורה לאחרונה למעסיק לפצות עובד בכ-2.5 מיליון שקלים לאחר שזה נפגע באורח קשה בתאונת עבודה וזאת למרות שהמעביד הראה מכתב חתום על ידי התובע שבו הוא מוותר על זכותו להגיש תביעה נגדו.
בבית המשפט התברר בין השאר כי ההסכם תורגם לערבית על ידי השכן של התובע שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית.
התאונה ארעה בעת שהתובע, בן 60 כיום, היה עובדו של הנתבע והוא עסק בעבודות בנייה בבניית תוספת של חדר לדירה במודיעין עילית. התובע נפל מפיגום שעליו עמד ונפגע באופן קשה.
הוא היה מאושפז בבית חולים במשך כחצי שנה, ומאז התאונה לא שב לעבוד. הוא הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה ונקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 100%, וכן נקבעה נכות תפקודית מלאה.
בעקבות הכרתו של התובע כנפגע עבודה הוא מתקיים מקצבה שאותה הוא מקבל מהביטוח הלאומי.
המעסיק הגיע לבית המשפט עם הסכם שנכרת בינו לבין התובע, הסכם שבו התובע ויתר על זכותו להגיש נגדו תביעה. לטענת המעסיק, כנגד ויתור התובע להגיש נגדו תביעה, הוא ויתר על זכותו הנטענת לקבל בחזרה מהמל"ל כספים שהוא נתן לתובע במהלך תקופה של כ-13 חודשים לאחר התאונה, ואשר הגיעו לסכום מצטבר של כ-60 אלף שקלים וכן הוא חתם עבור התובע על טפסי מעסיק לצורך הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי.
"מאחר וד. עשה מאמץ על אנושי והוגן בכל נושא התאונה ולא נמצא כבר תביעה ע"י מוסדות המדינה מתחייב בזאת שלא לתבוע אותו בשום תביעה אזרחית כדי שנהיה נקיים בפני אלוקים ואדם".
לא הבין את המשמעות
מנגד טען התובע שיש לקבוע כי ההסכם פסול ובטל. לטענתו המעסיק החתים אותו על ההסכם תוך ניצול מצבו הרפואי הקשה ותוך ניצול המצוקה הכספית שבה הוא היה שרוי בשל התאונה.
השופט אריה רומנוב שהורה על ביטול ההסכם וחייב את המעסיק בפיצויים בסך של כ-2.5 מיליון שקלים, ציין כי מעמד החתימה התקיים ככל הנראה במחסום וההסכם תורגם לערבית על ידי השכן של התובע שאינו יודע קרוא וכתוב בעברית, והתובע ואישתו, שאינה דוברת עברית, חתמו עליו.
"לא ניתן לקבוע כי התובע חתם על ההסכם בדעה צלולה ומתוך הבנה מלאה של משמעויותיו, יתרונותיו וחסרונותיו. מסקנה זו מתבקשת לנוכח המצב הרפואי של התובע לאחר התאונה, הפגיעה המוחית ממנה הוא סובל והמגבלות הקוגניטיביות איתן הוא מתמודד. מסקנה זו גם מתבקשת לנוכח העדר הלימה בין הוויתור שהתובע עשה במסגרת ההסכם לבין התמורה שהוא קיבל כנגד ויתור זה", כתב השופט והוסיף: "לכל הפחות התובע הבין מבחינה סובייקטיבית, שאם הוא לא יוותר על זכות התביעה שלו נגד המעסיק, הוא לא יחתום על המסמכים הדרושים לו לצורך הגשת תביעה לביטוח הלאומי".
לצפייה ודירוג כבוד השופט אריה רומנוב
