בישראל, חוק עבודת נשים, שנחקק בשנת 1954, ממלא תפקיד משמעותי במתן תמיכה והגנה זו.
מאמר זה עוסק בהיבטים השונים של חוק זה והשפעתו על נשים עובדות בישראל, כמו גם בחוקים ובתקנות נוספים הקשורים אליו.
חוק עבודת נשים: מטרות והוראות
חוק עבודת נשים מכיר בתפקיד הכפול של נשים כאימהות וכעובדות.
הוא נועד להקל על השתלבותן של נשים בשוק העבודה תוך הבטחת זכויותיהן הקשורות להיריון ולידה. חוק זה מכסה מגוון רחב של הוראות שמטרתן לשמור על זכויותיהן ואינטרסיהן של נשים עובדות.
אחת ההוראות המרכזיות של חוק עבודת נשים נוגעת לעבודה מסוכנת.
הוא אוסר על מעסיקים להקצות נשים לעבודה במשרות שעלולות לסכן את בריאותן או את בטיחותן במהלך ההיריון.
זה כולל עבודה הכרוכה בהרמת משאות כבדים, חשיפה לחומרים מסוכנים או משימות פיזיות אחרות.
החוק גם מחייב מעסיקים לספק לנשים בהיריון עבודה חלופית מתאימה אם תפקידן הנוכחי נחשב לא בטוח.
טיפולי פוריות הם היבט חשוב נוסף בחוק עבודת נשים.
החוק מעניק לנשים את הזכות להיעדר מהעבודה לצורך טיפולי פוריות, מבלי לפגוע בביטחונן התעסוקתי.
נשים העוברות טיפולי פוריות זכאיות לחופשה בתשלום עד 40 שעות בשנה, ומעסיקים נדרשים לבצע התאמות סבירות לפגישות הרפואיות של העובדות שלהן.
חוק עבודת נשים עוסק גם בנושא הפלות. הוא קובע כי אישה שעוברת הפלה זכאית לאותן הטבות והגנות כמו אישה שילדה, לרבות חופשת לידה והגנה מפני פיטורים.
פיקוח רפואי בזמן ההיריון הוא הוראה מרכזית נוספת בחוק.
נשים הרות זכאיות לזמן חופשי בתשלום לצורך בדיקות טרום לידה וביקורים רפואיים הכרחיים אחרים.
המעסיקים נדרשים לאפשר את הביקורים הללו ולדאוג לכך שנשים הרות לא ייענשו על היעדרותן.
שמירת הריון היא היבט חשוב נוסף בחוק עבודת נשים.
החוק מחייב את המעסיקים לספק לנשים הרות התאמות סבירות כדי להבטיח את בטיחותן ורווחתן במהלך ההיריון.
זה עשוי לכלול שינוי שעות העבודה, מתן הפסקות נוספות או הצעת משימות עבודה חלופיות.
לבסוף, חוק עבודת נשים מגן על נשים מפני פיטורים בזמן ההיריון, לאחר הלידה ובזמן השהות במקלט לנשים מוכות. מעסיקים אסורים מלפטר אישה בהיריון או אישה שילדה לאחרונה, למעט במקרים של עבירות חמורות.
חופשת לידה והורות
חוק עבודת נשים עוסק גם בנושא חופשת לידה והורות.
הוא מקנה לנשים זכות לחופשת לידה בתשלום בת 14 שבועות, אותה ניתן להאריך בנסיבות מסוימות. ניתן לצאת לחופשה לפני הלידה או אחריה, בהתאם להעדפתה ולצרכים הרפואיים של האישה.
בנוסף לחופשת לידה בתשלום, החוק קובע גם חופשה ללא תשלום.
אישה שילדה זכאית ל-12 שבועות נוספים של חופשה ללא תשלום, אותה ניתן לנצל מיד לאחר תקופת החופשה בתשלום.
חופשה מורחבת זו מאפשרת לאמהות טריות זמן רב יותר להתאושש מהלידה וליצור קשר עם הילודים שלהן.
שעת ההורות היא הוראה חשובה נוספת בחוק עבודת נשים.
זכות זו, שבעבר נקראה שעת הנקה, מקנה לנשים זכות לשעת היעדרות נוספת בתשלום בכל יום לצורך טיפול בילדן בשנה הראשונה לחייו.
ניתן לנצל זמן זה לצורך הנקה או כל צורת טיפול אחרת בילד והוא נועד לסייע לאמהות עובדות לאזן בין חובותיהן המקצועיות והאישיות.
מסגרת משפטית לשוויון מגדרי ולזכויות נשים
בנוסף לחוק עבודת נשים, קיימים בישראל חוקים נוספים שמטרתם להבטיח שוויון לנשים ולהעניק הטבות בתחומים שונים. חוקים אלה ממלאים תפקיד מכריע ביצירת מסגרת משפטית התומכת ומגינה על זכויות נשים במקום העבודה.
חוק שוויון זכויות האישה הוא דוגמה אחת לחקיקה כזו.
חוק זה קובע כי יש לנהוג בנשים ובגברים בשוויון בכל תחומי החיים, לרבות תעסוקה, חינוך ושירותים חברתיים. הוא אוסר על אפליה על בסיס מגדר ומבטיח שנשים יזכו לשוויון הזדמנויות ומשאבים.
חוק גיל פרישה הוא חוק חשוב נוסף המשפיע על זכויות נשים במקום העבודה.
חוק זה קובע את גיל הפרישה לנשים בגיל 62, לעומת 67 לגברים.
הבדל זה בגיל הפרישה נועד להכיר באחריות הנוספת שלעתים קרובות מוטלת על נשים בכל הנוגע לטיפול בילדים וטיפול במשפחה.
פקודת מס הכנסה וחוק הביטוח הלאומי ממלאים אף הם תפקיד בהבטחת שוויון מגדרי ובהענקת הטבות לנשים.
חוקים אלה מקנים לנשים הטבות מס שונות והוראות ביטוח לאומי, כגון קצבאות ילדים, קצבאות לידה ודמי אבטלה.
שילובם של חוקים אלה יחד עם חוק עבודת נשים מסייע ליצור מסגרת משפטית מקיפה התומכת ומגינה על זכויות נשים עובדות בישראל.
אפליה והטרדה במקום העבודה למרות ההגנות המשפטיות שמספק חוק עבודת נשים וחוקים נוספים, אפליה נגד נשים במקום העבודה נותרה בעיה נפוצה.
שיטות מפלות בגיוס, פיטורים, הטרדה מינית ופערים בשכר ממשיכות להשפיע על נשים בישראל וברחבי העולם.
בתגובה לבעיות אלה, המחוקק הישראלי חוקק מספר חוקים שמטרתם להגן על נשים ולמנוע אפליה במקום העבודה.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה הוא דוגמה אחת לחקיקה כזו.
חוק זה אוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים או מועמדים לעבודה על בסיס מגדר, גזע, דת, לאום או מאפיינים מוגנים אחרים.
כמו כן, הוא מחייב מעסיקים לבצע התאמות סבירות לעובדים עם מוגבלויות ולספק הזדמנויות שוות לקידום ולקידום בקריירה.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הוא חקיקה חשובה נוספת שמטרתה לטפל באפליה במקום העבודה. חוק זה מחייב מעסיקים לשלם לגברים ולנשים שכר שווה עבור עבודה שוות ערך.
כמו כן, הוא אוסר על מעסיקים להפלות בין עובדים על בסיס מגדרם בעת קביעת שכר, הטבות וצורות תגמול אחרות.
חוק למניעת הטרדה מינית אף הוא חיוני בטיפול באפליה והטרדה במקום העבודה. חוק זה אוסר על הטרדה מינית בכל צורותיה, לרבות הטרדה מילולית, פיזית וויזואלית.
מעסיקים נדרשים לנקוט צעדים למניעת הטרדה מינית ולטפל בכל אירוע שמתרחש במהירות וביעילות.
תיקון חוק עבודת נשים משנת 2017
בשנת 2017 בוצע תיקון חשוב בחוק עבודת נשים. תיקון זה מאפשר לנשים שבעליהן נמצאים בשירות מילואים להיעדר מהעבודה שעה אחת בכל יום.
הוראה זו נועדה לסייע בתמיכה במשפחות בתקופות של לחץ ואחריות מוגברים, כאשר בן זוג אחד משרת במילואים.
כדי להיות זכאי לזכות זו, יש לעמוד במספר תנאים. שירות המילואים של בן/בת הזוג צריך להימשך חמישה ימים רצופים לפחות, לעובד/ת צריך להיות לפחות ילד אחד מתחת לגיל 13, והעובד/ת צריך להיות מועסק/ת במשרה מלאה.
על מנת לממש זכות זו, על העובד/ת להודיע למעסיק/ה ולצרף אישור על שירות המילואים של בן/בת הזוג.
זכות ההיעדרות הזו אינה ניתנת לצבירה עם זכויות אחרות המקצרות את יום העבודה, כמו שעת הורות.
התיקון לחוק עבודת נשים נכנס לתוקף בתאריך 3 ביולי 2017, והוא מהווה צעד נוסף במסגרת התמיכה בנשים עובדות ובמשפחותיהן בתקופות מאתגרות.
לסיכום, חוק עבודת נשים והוראותיו השונות ממלאים תפקיד מכריע בהגנה על נשים עובדות בישראל ובתמיכה בהן.
החוק, המכיר בתפקידן הכפול של נשים כעובדות וכאימהות, נועד להקל על השתלבותן בשוק העבודה ולהבטיח את זכויותיהן הקשורות להיריון ולידה.
למרות שהושגה התקדמות משמעותית בקידום השוויון המגדרי וביצירת סביבת עבודה הוגנת ומכילה עבור נשים, עדיין קיימים אתגרים.
אפליה, הטרדות ופערים בשכר ממשיכים להשפיע על נשים במקומות העבודה, מה שמדגיש את הצורך במאמצים מתמשכים למאבק בתופעות אלה ולקידום השוויון עבור כולן.
בעת שאנו צועדים קדימה, חשוב להמשיך ולפעול למען זכויותיהן של נשים עובדות ולתמוך ברפורמות משפטיות וחברתיות המקדמות שוויון מגדרי במקומות העבודה.
על ידי כך, נוכל לסייע ביצירת חברה צודקת ומכילה יותר, שבה לכל הפרטים יש הזדמנות לשגשג ולהצליח.
