שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו-קעאוד, קבע בנושא גובה השכר ששולם לעובד מהרשות הפלסטינית, כי לא נסתפק עוד בדיווחים למדור התשלומים ובמקום שיש מחלוקת הנוגעת לגובה השכר ששולם לעובדי הרשות הפלסטינית, המעסיק יצטרך להציג אסמכתאות על גובה השכר ששולם.
המדובר בתביעת תושב הרשות הפלסטינית, לתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות בגין תקופת עבודתו וסיומה אצל הנתבע, קבלן לעבודות שיפוצים, כאשר האחרון טען כי הנפיק לתובע אשרת עבודה מבלי שהוא נדרש לעבוד בפועל למעט ימים אחדים. התובע טען שהועסק אצל הנתבע בסה"כ 3.3 שנים. הוא קיבל שכר יומי בסך 450 שקלים נטו (511 שקלים ברוטו) ותלושי השכר שהונפקו לתובע לא שיקפו נאמנה את השכר ששולם. בתום תקופת העבודה הנתבע ביטל את היתר הכניסה של התובע לישראל והלכה למעשה פיטר אותו מעבודתו.
בית הדין קיבל לבסוף קיבל בחלקה את התביעה וציין בפסק הדין כי מעתה המעסיק יצטרך להציג אסמכתאות על גובה השכר ששולם. "הלכה פסוקה היא כי נקודת המוצא במערכת היחסים בין תושב הרשות הפלסטינית לבין המעסיק, הינה, כי הרישומים הנעשים על ידי מדור התשלומים משקפים מהימנה את מערכת יחסי העבודה בין הצדדים ועל הטוען לסתור נתונים אלה – מוטל נטל כבד.
עוד נפסק, כי תלושי השכר מהווים דרך כלל ראיה לאמיתות תוכנם, למעט אם הוכח בראיות מהימנות אחרת", נכתב בפסק הדין, "עם זאת, הדיווח למדור התשלומים איננו חזות הכל ובמקרים בהם מתעורר ספק לעניין מהימנותו של הדיווח, צריך בית הדין להכריע במחלוקת שבפניו בהתאם לכללים המשמשים את בית הדין כרגיל לצורך הכרעה במחלוקות העובדתיות ביחסים שבין עובד למעסיק".
תלושי שכר שונים
בפסק הדין צוין כי האמור נכון ביתר שאת בשים לב לשוני בין תלושי שכר המונפקים על ידי המעסיק לבין תלושי השכר המונפקים על ידי מדור התשלומים. האחרונים, אינם מונפקים על ידי המעסיק, לאחרון אין את החופש לערוך אותם כראות עיניו, ואלה מוכתבים מכוח הוראות ונהלים פנימיים של מדור התשלומים. זאת ועוד, המעסיק יכול לבחור לשלם את השכר ישירות לעובד שלא באמצעות מדור התשלומים, תלושי השכר המונפקים על ידי מדור התשלומים לא נמסרים בהכרח במקביל לתשלום השכר, ולעובדים אין יכולת להשוות בינם לבין השכר המשולם להם בזמן אמת.
"נוסף על האמור, תנאי יסודי לתוקף ההיתר להעסיק עובד תושב הרשות הפלסטינית הוא כי המעסיק מעסיק את העובד לפי ההיתר במשרה מלאה מדי חודש, ואי העסקת העובד במשרה מלאה תביא לביטול היתר ההעסקה. תנאי זה מאלץ את המעסיקים לדווח על העסקה במשרה מלאה גם מקום שהעובדים אינם מועסקים במתכונת זו, וזאת כדי להימנע מביטול מכסת אשרות העבודה המוקצית להם. אילוצים אלה המשפיעים במישרין על מהימנות הדיווח לשירות התעסוקה", נכתב בפסק הדין.
בית הדין ציין כי מדי שנה מוגשים לבתי הדין לעבודה אלפי תיקים של עובדים תושבי הרשות הפלסטינית, אשר בחלקם הגדול נטענת על ידי העובדים טענה כנגד מהימנות הדיווח למדור התשלומים ובמרבית הפעמים בית הדין נאלץ להכריע בשאלת מהימנות הדיווח כאשר כנגד גרסת התובע, שלרוב אינה נתמכת באסמכתאות כלשהן, ניצבת גרסת המעסיק הנתמכת במסמך בכתב.
עובדים אבדי עצות
|מול חסרון ראייתי זה", נכתב בפסק הדין, "נאלצים התובעים לעמוד אבדי עצות, ובשים לב לנטל ההוכחה המוטל על כתפיהם ולקושי לסתור מסמך בכתב בעדות בעל פה, קצרה הדרך להטיית מאזן ההסתברות לחובתם".
לדברי השופט, בהתחשב בפסיקה הקובעת כי תלוש השכר אינו מהווה ראייה לכך שהתשלומים המפורטים בו שולמו בפועל לעובד, ובהתחשב בתכלית תיקון 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 שנועד להגביר את השקיפות בתנאי העסקתם של עובדים במשק הישראלי, "ראוי כי מעסיקים של עובדים תושבי הרשות הפלסטינית יציגו אסמכתאות לתשלום השכר בפועל וקבלתו על ידי העובד, מקום שהעובדים חולקים על הרישום בדיווחים למדור התשלומים".
"אסמכתאות כאמור, עשויים לייתר חלק ניכר מהמחלוקות בתיקים הפוקדים את בתי הדין לעבודה, כאמור באלפים מדי שנה, הן בתיקי זכויות סוציאליות והן בתיקים מול המוסד לביטוח לאומי, כאשר המחלוקת נוגעת לשיעור השכר ממנו נגזרת הגמלה", סיכם בית הדין.
___________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט כאמל אבו-קעאוד
___________________________________________________________
