שליח שטען כי סבל מאמירות מבזות שעלו לטענתו כדי הטרדה מינית מצד עובדי החברה בה עבד ופוטר לאחר שהתלונן עד ההטרדות יזכה ממעסיקו לשעבר לפיצויים על סך כ-35 אלף שקלים, לאחר שבית הדין לעבודה בתל אביב קבע: כי "הייתה הטרדה מינית והתנכלות לעובד" והתלונות לא התבררו כראוי והתובע פוטר על רקע זה.
התובע, טען כי עבד כשליח בעסק של הנתבע במשך למעלה משנה ובמהלך תקופה זו, לדבריו, חווה הטרדות מיניות והתעמרות מצד עובדי העסק נפגע מאמירות חלק מעובדי הנתבע, אשר כללו כינויים בוטים ופוגעניים כלפיו בעלי אופי מיני כגון "מאונן", "מביא ביד", "שרמוטה" ועוד. לאור הצקות והטרדות אלה, פנה בתלונה למנהלו הישיר – אולם זה לא טיפל בעניין וההטרדות נמשכו. סמוך לסיום העסקתו, הופנה התובע להתלונן אצל האחראית על הטרדות מיניות ולאחר מכן קיבל מכתב זימון לשימוע ובסופו של דבר פוטר. התובע עתר לפיצוי בגין ההטרדות המיניות, אפליה, פגמים בהליך השימוע, והשלמת פיצויי פיטורים.
תלונות שווא?
מנגד, הנתבע, טען כי התלונות של התובע לא היו מבוססות. הנתבע ביצע בירור מקיף והגיע למסקנה כי אין לטענות כל אחיזה במציאות. לדבריו, נגד התובע נוהלו הליכים פליליים שונים במסגרתם התייחסו בתי המשפט לאישיותו הבעייתית וחוסר האמינות שבסיפוריו ותלונות השווא של התובע גרמו לנזקי מוניטין והפסדים כלכליים לעסק.
השופטת מירב קליימן, בחנה את הראיות והעדויות שהוצגו בפניה. בפסק הדין קבעה השופטת כי התובע אכן הוטרד מינית בעבודתו וסבל מהתנכלות כתוצאה מתלונותיו והתובע פוטר מעבודתו בשל תלונותיו על הטרדות מיניות שעבר, "התובע הוכיח ברף הנדרש את קיומה של הטרדה מינית מסוג "סביבת עבודה עוינת". מבחינה עובדתית כי לא עלה בידי הנתבע לסתור את טענות התובע לקיומן של התבטאויות לא ראויות בסביבת העבודה, אשר גובו בהקלטות מטעמו", נכתב בפסק הדין, "הממונה על הטרדות מיניות בעסק, ערכה בירור לקוני ושטחי מול העובדים עליהם התלונן, בדמות שיחות קצרות ולא מפורטות עם אותם עובדים והסתפקות בהכחשתם את הדברים".
__________________________________________
