שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, קארין ליבר לוין, דחתה את תביעת תושב מזרח ירושלים, להשבתו לעבודה, לאחר שפוטר על ידי מעסיקתו לאור פרסום שלושה סטטוסים של פסוקים מהקוראן בערבית באפליקציית WhatsApp אשר היו חשופים לכלל אנשי הקשר שלו. הפרסומים בוצעו כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר שהיוו שבר גדול בחברה בישראל ובעקבותיהם פרצה מלחמת חרבות ברזל.
הפרסום הראשון היה של פסוק אליו צורפה פרשנות בערבית. הפסוק מפרט שאם האל היה רוצה הוא היה גובר עליהם אך הוא מעמיד את מאמיניו במבחן כדי לבחון את אמונתם, מי שנהרג במלחמה למען האל, הוא לעולם לא יוריד את מעשיו לטמיון. בפרשנות צוין שהאל יכול לעשות כל דבר ויכול לגרום לכך שהכופרים לא ינצחו במקום אחד עד שהמוסלמים יחסלו את אדמותיהם ואז יתקיים ג'יהאד בו האל יבחן את אמון המאמינים.
"המכה שינחיתו עליכם תהיה כבדה"
בפרסום השני הפסוק מציין שאם האל יתפוס את העושק הוא לא ישחררו, כאשר יתפוס אותו, המכה שינחית עליו תהיה כבדה ועזה ובפרסום השלישי נצבעו המילים באדום, ירוק ושחור על רקע לבן כצבעי דגל פלסטין, והפסוק עוסק במאמינים שבאהבתם זה לזה, רחמיהם ואהדתם זה לזה, דומים לגוף, כאשר איבר אחד בו סובל, כל הגוף מגיב בחוסר שינה וחום.
המעסיקה קיבלה פניה מעובדים שראו את הפרסומים ועל כן חששו לעבוד עם התובע. המעסיקה פנתה לגורם מקצועי לצורך קבלת תרגום ופירוש לפרסומים, ומשנמצא כי בעת הזו משמעותם חמורה ועולה כדי הסתה כנגד מדינת ישראל לאור המלחמה, קצין בטחון מטעמה הגיע למקום עבודתו של התובע וביקש לקבל ממנו הסבר למהות הפרסומים ותכליתם.
התובע התחמק ממתן הסבר סדור ומתרגום הפרסומים. תחילה הפנה את קצין הביטחון לפרשן. לאחר מכן כשהסכים לתרגם את הדברים עשה כן באופן חלקי בלבד, ציין את ההרוגים בעזה שלטענתו פרסם חלק מהפרסומים כדי להביע סולידריות עם החפים מפשע שנהרגו שם ובאותה נשימה ציין כי הוא מביע צער על הרג חפים מפשע משני הצדדים.
ללא הסבר מניח את הדעת
התובע מחד קשר את הפרסומים למלחמת חרבות ברזל ומנגד טען שאין להם קשר לכך. הנתבעת מצאה שמדובר בפרסומים שארגונים עוינים את ישראל משתמשים בהם לצורך הסתה כנגד מדינת ישראל ועידוד פעולות טרור לפגיעה באזרחי מדינת ישראל, לרבות ארגון החמאס. לאור כל אלה חל אצלה משבר אמון בתובע ועל כן זימנה אותו לשימוע במכתב מפורט.
התובע התייצב לשימוע ולא סיפק הסבר מניח את הדעת למטרת הפרסומים אלא הדגיש מה הם לא משקפים. הוא טען שאינם בגדר הסתה וכי הוא נוהג לפרסם פרסומי דת כאדם מאמין כדבר שבשגרה עוד לפני אירועי השביעי לאוקטובר. גם במהלך השימוע לא פירש את כל הפרסומים וטען שמדובר בפסוקים מספר הקודש שלו שאינם יכולים להוות הסתה. עוד טען שיש מי שמנסה להתנכל לו בנתבעת ויש לשמור על זכותו לחופש פולחן, חופש דת, חופש ביטוי וזכותו להתפרנס בכבוד.
משבר אמון
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את התביעה וקבע כי לאור הרגישות הרבה בציבור כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר, אירועים קשים שהביאו לשבר גדול, החלטת הנתבעת לסיים את העסקת התובע נמצאת במתחם הסבירות הן לאור משמעות הפרסומים שביצע התובע, הן לאור עיתוי פרסומם והן לאור התנהלות התובע שניסה להקטין את המשמעות, התחמק מלתרגם באופן שלם את הפרסומים, ולא מסר הסבר מניח את הדעת למטרת הפרסום.
בית הדין עמד על חשיבות חופש הביטוי, חופש הדת, וחופש הפולחן. אל מול זאת, עמד בית הדין על התנהלות התובע עת פרסם את הפרסומים כשבוע לאחר אירועי השביעי באוקטובר, כאשר הוכח שגורמים עוינים את מדינת ישראל לרבות ארגון החמאס, משתמשים בפסוקים הללו כדי להסית כנגד מדינת ישראל. התובע עצמו קשר את הפרסומים לאירועי השביעי באוקטובר ולמלחמה שפרצה ברצועת עזה בעקבותיהם, בשלב בו המדינה עדיין סופרת את נרצחיה ומנסה לשחרר את חטופיה. על יסוד זאת, ניתן להבין את משבר האמון שנוצר בין הנתבעת לתובע.
____________________________________________
