שופטת בית הדין לענייני עבודה בנצרת, רויטל טרנר, חייבה את המועצה המקומית טובא-זנגריה לפצות ב-120 אלף שקלים עובדת כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד עובדת בגין פיצויי פיטורין למרות שהוציאה חשבונית. במהלך המשפט התברר כי מנהל מחלקת הספורט במועצה יזם את העברת העובדת ממעמד של שכירה לעצמאית ואף מילא בעצמו את החשבוניות.
על פי התביעה, בחודש דצמבר 2008 החלה לעבוד כמדריכת כדורסל נערות ונשים במועצה. החל ממרץ 2009 ועד דצמבר 2014 העסקתה הייתה באמצעות עמותת הפועל בני טובא-זנגריה שהוקמה כדי לפתח תחומי ספורט שונים במועצה המקומית. העסקתה לאורך כל התקופה הראשונה הייתה כשכירה. בינואר 2015 הופסקה פעילותה של העמותה וכל מדריכי הספורט עברו לעבוד במרכז הקהילתי. היא לא עברה לעבוד במתנ"ס כיתר המדריכים, אלא החלה לעבוד במועצה כעצמאית כנגד חשבוניות. בדצמבר 2018 היא סיימה את תפקידה כמאמנת כדורסל במועצה.
לטענתה גם בתקופה השנייה התקיימו בינה לבין המועצה יחסי עובד-מעסיק והיא זכאית בין היתר להפרשי שכר, זכויות סוציאליות ופיצויי פיטורים. בנוסף היא טענה כי במהלך תקופת העסקתה בעמותה שכרה לא שולם באופן סדיר ולא שולמו לה כל הזכויות הסוציאליות כדין. התובעת הדגישה כי לכל אורך 10 שנות העסקתה היא עבדה תחת מנהל מחלקת הספורט במועצה, ששימש גם כמנהל העמותה. היא ציינה כי המעבר למתכונת עבודה של עצמאית נעשה בהתאם לבקשת המנהל, קרוב משפחתה ומכיוון שהעמותה התקשתה לשלם את שכרה.
שירותים מתמשך
מנגד טענה המועצה כי ב-2015 החליטה להעביר את כל עובדי הספורט להיות עובדים במרכז הקהילתי, אך התובעת סירבה לחתום על חוזה העסקה מסוג זה משום שלא רצתה שיקוזזו סכומים משכרה כמתחייב על פי חוק. לפיכך היא הוחתמה על חוזה למתן שירותים חיצוניים. לטענת מנהל מחלקת הספורט, הדבר נעשה על דעתה של התובעת, ולא נמנעה ממנה האפשרות לתת שירותי אימון לגופים נוספים.
כאמור, השופטת טרנר קיבלה את התביעה וקבעה שגם שבתקופת ההעסקה השנייה התקיימו יחסי עבודה בין המועצה לבין התובעת. השופטת יישמה את מבחן ההשתלבות שנקבע בפסיקה לצורך זיהוי יחסי עבודה. בפן החיובי היא קבעה שהתובעת השתלבה ביחידה ה"מפעלית" הקונקרטית של המועצה.
לדברי השופטת, שירותיה של התובעת נשכרו באופן אישי, ולא לצורך מזדמן אלא מתמשך לאורך ארבע שנים, בהמשך לעבודתה בשש השנים הקודמות. בכל הנוגע לפן השלילי ציינה השופטת שהתובעת לא ניהלה עסק עצמאי לאימון כדורסל.
השופטת טרנר גם הוסיפה כי היא לא השתכנעה שהתובעת אכן בחרה בחירה עצמאית להמשיך ולהתקשר עם המועצה כנותנת שירותים. היא ציינה שמהעדויות עלה כי פתיחת תיק עצמאית נעשתה על ידי מנהל מחלקת הספורט (קרוב משפחה של התובעת) וכי הוא מילא את החשבוניות.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת רויטל טרנר
