אישה עם מוגבלות נפשית, אחות מוסמכת, הגישה מועמדות למשרה התואמת את כישוריה ונפסלה לאחר שעדכנה את המעסיק על מוגבלותה.
נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תבעה בשמה בית הדין לעבודה קבע שמדובר באפליה ופסק לה פיצוי של 35 אלף שקלים.
על פי התביעה, מדובר באישה עם מוגבלות נפשית, שהגישה מועמדות לתפקיד – אחות בבית אבות.
האישה עדכנה את מנהלת משאבי האנוש על מוגבלותה וזו הבטיחה שתיתן לה שלושה ימי ניסיון.
בהמשך, האישה ביקשה תקופת ניסיון ארוכה יותר, אולם היא קיבלה תשובה ממנהלת משאבי האנוש, שהמשרה לא רלוונטית ולכן לא תוכל לקבלה. זאת למרות, שהמשרה הייתה עדיין פתוחה ורלוונטית.
יודגש, כי האישה מטופלת, יציבה, אהובה ומוערכת מאוד בקרב המטופלים שלה.
מזה מספר שנים היא עובדת בהצלחה בבית אבות אחר.
בעקבות הדברים, פנתה האישה לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, שפנו בשמה לבית הדין לעבודה בתל אביב.
במהלך הדיון, טענו "מעונות יניב בע"מ", כי האישה לא נבחרה לתפקיד בשל סיבות ענייניות, לרבות העובדה שבמקום עבודה קודם היא פוטרה בשל מקרה מסוים.
האישה טענה כי לא פוטרה, אלא התפטרה והמקרה שקרה לה, קורה לאחיות רבות בעבודה השוטפת, כאשר בעניינה זקפו זאת לחובתה רק בשל מוגבלותה.
כמו כן, על הטענה כי התובעת לא תעמוד בעומס העבודה, טענה התובעת כי לא ניתן להסיק זאת ללא מתן הזדמנות.
לא ניסו לבצע התאמות
לאחר ניהול התיק בבית הדין ושמיעת העדים, החליטה שופטת בית הדין לעבודה אסנת רובוביץ–ברכש כי "מוטלת אחריות על מעסיקים לעשות מאמץ נדרש, על מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתלב במקום העבודה".
כמו כן, בית הדין החליט כי התובעת תקבל 35 אלף שקלים פיצוי, בגין הפרת הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בית הדין לקח בחשבון את העובדה שהנתבעת החליטה לא לקבל את התובעת, על אף שמנהלת משאבי האנוש חשבה לתת לה הזדמנות, אך המנהל כלל לא נפגש עם התובעת ולא נעשו ניסיונות לבצע התאמות. בנוסף, בית הדין התחשב גם בעוגמת הנפש, שנגרמה לתובעת בשל הפגמים שנפלו בהליך הגיוס לעבודה.
לצפייה ודירוג כבוד השופטת רובוביץ-ברכש אסנת
